טלעד
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | מפיקת ערוצי טלוויזיה |
מייסדים | עוזי פלד |
תקופת הפעילות | 1973–הווה (כ־51 שנים) |
חברת אם | NMC United |
מיקום המטה | רמת השרון |
משרד ראשי | "סינמה סיטי", צומת גלילות, רמת השרון |
מוצרים עיקריים |
תכנים טלוויזיוניים הפעלת ערוצי טלוויזיה |
מנכ"ל | פנינה אדרי |
"טלעד" אולפני ירושלים בע"מ היא חברת הפקות ישראלית.
החברה פעלה כאחת משלוש הזכייניות של ערוץ 2 (יחד עם הטלוויזיה החינוכית הישראלית, "שידורי קשת" ו"רשת") כש"טלעד" שידרה ביום השידורים הראשון של הערוץ.
לאחר שלא זכתה בתקופת זיכיון נוספת ב-2005, החברה התמקדה בהפעלת הערוצים:
- "yes ישראלי" (בשיתוף עם חברת yes)
- ערוץ E!
- "ילדות ישראלית" (בשיתוף עם ערוץ "הופ!")
- ערוצי "ילדותי" (ביחד עם "טלית תקשורת")
- ערוץ ההיסטוריה (כולל "היסטוריה HD" ב-yes)
- ערוץ 24
- "מוזיקה il" (בשיתוף עם אקו"ם).
מאז אוקטובר 2011 "טלעד" נמצאת בבעלות חברת NMC United, הנמצאת בבעלות האחים משה ולאון אדרי, שהם גם בעלי רשת בתי הקולנוע סינמה סיטי וסרטי יונייטד קינג[1].
"טלעד" מפעילה גם את ערוצי "ילדותי" ואת אתר ואפליקציית "יוקיד" (באנגלית Youkid) ביחד עם "טלית תקשורת" (מקבוצת NMC United Entertainment).
"טלעד" שותפה גם להפקת הפסטיגל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ציר הזמן של ערוצי הברודקאסט בישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
החברה נוסדה ב-1972 כחברת הפקה קטנה בירושלים בשם "עידן" על ידי עוזי פלד ואבשלום כץ. השניים היו קודם בין מקימי הטלוויזיה הישראלית אך עזבו אותה לאחר מספר שנים[2]. החברה זכתה להצלחה לאחר שהחלה להפיק סרטים ותשדירים לגופים שונים, ובשנת 1973 הפכה "עידן" לשותפות עם חברת השקעות דיסקונט, והחברה החדשה נקראה טלעד (טלוויזיה - עידן - דיסקונט)[2]. דן טולקובסקי, מנכ"ל השקעות דיסקונט ביקש להיכנס להשקעה בשוק התקשורת וחברת "עידן" נזקקה למימון לרכישת ציוד. השקעות דיסקונט החזיקה תחילה 50% מהחברה, אך לאחר שסיפקה מימון נוסף לרכישת ציוד והקמת אולפנים גדל חלקה ל-80%[2].
בשנות ה-80 של המאה ה-20 גדלה הפעילות של טלעד באופן משמעותי, ב־1985 היא הקימה אולפני טלוויזיה במתחם תיאטרון ירושלים, כחלק מפרויקט ההרחבה שלו[3]. היא הפיקה תוכניות טלוויזיה עבור הטלוויזיה הישראלית, הטלוויזיה החינוכית הישראלית, סרטים ותשדירים[2].
זכיינית בערוץ 2
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר בסוף שנות ה-70 התעניינה טלעד בהקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי בישראל[4][5]. ובשנת 1991, לקראת יציאת המכרז להפעלת ערוץ 2, הקימה "טלעד" קבוצה שהגישה הצעה לקבלת זיכיון שידור[6]. הקבוצה כללה את החברות "השקעות דיסקונט", חברת "שמרוק" (חברת ההשקעות הפרטית של משפחת דיסני), חברת הביטוח הראל, מעריב החזקות, התעשיין מנדל קפלן ועוזי פלד[7].
"טלעד" הייתה אחת משלוש קבוצות שזכו בזיכיון[8], ואף הייתה הזכיינית הראשונה לשדר ביום פתיחת שידורי הערוץ ב-4 בנובמבר 1993. כזכיינית ערוץ 2, הפיקה טלעד מספר סדרות טלוויזיה ישראליות בולטות, בהן: "החמישייה הקאמרית", "הקומדי סטור", "החרצופים", "פלורנטין", "החיים זה לא הכל" ו"עובדה" עם אילנה דיין[9].
בשנת 1999 רכשה טלעד את זכויות השידור הבלעדיות של ערוצי טלוויזיה המשודרים בלוויין ובכבלים, בהם: ערוץ ההיסטוריה, ערוץ E!, ערוץ ביוגרפיה וערוץ MGM[10]. אך שנתיים אחר כך נאלצה למכור אותם בהוראת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, כדי למנוע בעלות צולבת[11]. בהמשך הותר לה להפעיל כמה ערוצים[12]. בנוסף רכשה זכויות לשידור ערוצים אלו ברוסיה, מלטה, יוון וטורקיה[13].
במאי 2000, רכשה כ-40% ממניות חברת האינטרנט "סיטינט" בעלת אתר הספורט ONE[14]. חברת "סיטינט" גם הקימה עבור טלעד אתרי אינטרנט נוספים שאינם קשורים לספורט[15]. המניות נמכרו באוגוסט 2005[16].
במרץ 2001 מכרה חברת שמרוק את חלקה בחברה לבעלי המניות האחרים[17]. באפריל 2001 רכשה קבוצת גאון תקשורת (חברת בת של גאון אחזקות בראשות בני גאון ושותפים נוספים) את חלקה של השקעות דיסקונט בטלעד, לפי שווי חברה של 31 מיליון דולר[18]. בספטמבר 2004 מכרה חברת מעריב החזקות את חלקה לבעלי המניות האחרים[19].
לקראת המכרז החלה "טלעד" במיתוג מחדש.[20][21][22]
בשנת 2005 הפסידה טלעד במכרז השידור של ערוץ 2, שצומצם לשתי זכייניות, ובליל 29 באוקטובר 2005 הפסיקה לשדר בערוץ 2[23].
לאחר תקופת הזכיינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר ההפסד במכרז החלה טלעד במגעים למכירת אולפני השידור שלה בירושלים[24], לבסוף רשת מדיה רכשה את הציוד בלבד והעבירה אותו לתל אביב[25]. בשנת 2014 הוסבו אולפני ומשרדי טלעד בתיאטרון ירושלים לשימוש תיאטרון מיקרו[26]. קבוצת הביטוח הראל, שהייתה בעלת המניות הגדולה ביותר[27], מכרה את חלקה לבני גאון ואיש העסקים רוברט פקטור[28]. בעקבות ההפסד במכרז מצבת כוח האדם בחברה הצטמצמה ב-75% כ-150 מתוך 200 עובדים פוטרו[29].
בנובמבר 2005 "טלעד" השיקה ב-yes את "ערוץ ביוגרפיה", ערוץ המאפשר לצופיו להכיר מקרוב את הדמויות המובילות בחיינו בצורה אמיתית ואינטימית.
סדרת "ביוגרפיה" זוכת הפרסים מביאה את סיפוריהם המרתקים של כוכבי קולנוע, מוזיקאים, אמנים, מנהיגים פוליטיים ודמויות כלכליות רבות עוצמה.
בנוסף, הערוץ מציג סדרות ריאליטי החושפות את הדרמות של אנשים ידועים, וגם של אנשים רגילים, וההתמודדויות המורכבות העומדות בפניהם.
בשנת 2008 "טלעד" השיקה את ערוץ SHE הפונה לנשים (רק ב-yes).
"טלעד" הייתה גם בעליו של אתר הספורט ONE[30].
ב-30 באוקטובר 2011 רכשה חברת NMC United את טלעד תמורת 15 מיליון דולר[1].
בשנת 2012 "טלעד" רכשה את הזכויות לערוץ "ילדות ישראלית".
בינואר 2019 החברה רכשה את ערוץ 24.
כמו כן רישיון הערוץ שונה להגדרה של ערוץ מסחרי זעיר, דבר האומר כי הערוץ לא מחויב עוד לשדר רק מוזיקה, ובין היתר משדר הערוץ סדרות וסרטים[31].
ב-3 באוגוסט 2020 "טלעד" (בשיתוף עם אקו"ם) השיקה ערוץ מוזיקה חדש בכל הפלטפורמות בשם "מוזיקה il", המשדר תוכני מוזיקה ישראליים. הערוץ הוקם כחלק ממאמץ ששותפים לו גורמים רבים במציאת פתרונות לסייע לאומנים בתקופת משבר הקורונה, שכוללים שידור תכנים ישראליים במטרה להגביר את התמלוגים עבור היוצרים[32][33][34][35].
ביולי 2024 הוקם אולפן טלעד החדש השוכן במתחם סינמה סיטי גלילות ומשמש את הפקות ערוץ 24 וחברת NMC.
תוכניות שהופקו עבור שידורי הזכיינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]טלעד הייתה בעלת מערכת הפקות רחבה והפיקה מספר רב של תוכניות, חלקן איכותיות וזוכות פרסים: מעל 10,000 שעות שידור (בכל הז'אנרים) והתמחות בהפקת אלפי פרסומות ומאות תוכניות ספיישל בקנה מידה גדול (קונצרטים, טקסי הענקת פרסים, אירועים, מבצעי התרמה). טלעד גם סיפקה שירותים לאירועים גדולים לרשתות טלוויזיה מובילות בעולם.
סדרות דרמה וקומדיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "רמת אביב גימל" (1995–2000): אופרת סבון עם יעל בר זוהר, גילת אנקורי, שלמה סדן וניר שלמון
- "פלורנטין" (1997–2001): סדרת דרמה עוקבת אחר חייהם של חבורת צעירים, בגילאי העשרים לחייהם, הגרים בשכונת פלורנטין אשר נמצאת בעיר תל אביב עם איילת זורר, סמי הורי ודנה מודן.
- "זינזאנה" (1999–2005): סדרת דרמה -פשע ישראלית עם שמיל בן ארי וליאור אשכנזי.
- "החיים זה לא הכל" (2001–2005): קומדיה משפחתית בכיכובו של אבי קושניר. נקנתה אחרי ארבע עונות על ידי "רשת".
- "אהבה מעבר לפינה" (2003–2005): תוכנית דרמה, טלנובלה עם יהודה לוי, איה קורן, אגם רודברג וסמי הורי.
תוכניות בידור
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הקומדי סטור" (1994–1997): תוכנית הומוריסטית מצליחה בכיכובם של צביקה הדר, רובי דואניאס, אסף אשתר, גיל ססובר, ליאור כלפון, יניב קציר ואיתי שגב. (משודרת בשידורים חוזרים בערוץ 24)
- "החמישייה הקאמרית" (1993–1997): תוכנית סאטירית רצופת מערכונים בהשתתפות קרן מור, מנשה נוי, דב נבון, שי אביבי ורמי הויברגר. (עברה לערוץ 1 לאחר שתי עונות, שודרה ב"קשת" בשידור חוזר)
- "לילה גוב" (1993–1998): תוכנית אירוח ובידור בהנחיית גידי גוב.
- "החרצופים" (1996–2000): תוכנית הומור וסאטירה פוליטית עם בובות קריקטוריות בהשתתפותם של טוביה צפיר, שרית סרי ותומר שרון.
- "הערב עם אלי יצפאן" (1996–1999): תוכנית בידור ואירוח בהנחיית הקומיקאי אלי יצפאן.
- "קצרים" (2004): תוכנית מערכונים קומית בהשתתפות קרן מור ומוני מושונוב. נקנתה על ידי "רשת" ב-2005.
- "אצל פרנס בטברנה" (2000–2003): תוכנית אירוח בהנחיית שמעון פרנס המארח מוזיקאים, בעיקר בז'אנר היווני והים תיכוני, ובדרנים.
- "אהבת קיץ" (1997): תוכנית שבה שחקנים וקומיקאים שרים שירי אהבה מסביב לנושאים שונים. בהשתתפותם של אורנה בנאי, ענת וקסמן, ליאור כלפון, מתי סרי, שרון אלימלך ומאיר סוויסה.
שעשועונים ותוכניות ריאליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "לינגו" (1994–1999): תוכנית שעשועון מילים בהנחייתו של גיל אלון אותו החליף מאוחר יותר אסף אשתר.
- "פחות או יותר" (1994–1996): שעשועון בנושא מחירים של מוצרים שונים בהנחייתו של אקי אבני.
- "תפוס כיוון" (1993–1994): שעשועון שהיה במקור בערוץ הראשון ובו שני זוגות ילדים התחרו על ידע ותחרותיות בהנחיית אמנון פישר.
- "יותר מזל משכל" (1993–1996): שעשועון שהתחרו בה שני זוגות על ידע ובכל שאלה הם היו צריכים להמר על התשובה עם הכסף של האולפן. את השעשועון הנחה דני רופ ומאוחר יותר נתן דטנר.
- "המבצר" (1998–1999): תוכנית מציאות תחרותית בהנחיית אקי אבני וסיגל שחמון.
- "רצים לדירה" (2004–2005): תוכנית מציאות העוקבת אחרי מספר זוגות המתחרים כדי לזכות בדירה חלומית שליד חוף הים בהנחיית אבי קושניר ובעונה השנייה עומר מי-דן.
- "דייט לסטרייט" (2004–2005): תוכנית שידוכים בהנחייתו של אביעד קיסוס שמחפש גבר ואישה להיות הזוג המושלם.
- "דרוש מנהיג" (2005): תוכנית מציאות בה התמודדו 12 אנשים, בעלי רקע של מעורבות חברתית, המבצעים משימות מנהיגות חברתית בהנחייתו של קובי מידן.
תוכנית אירוח ותוכניות תחקירים ותעודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "עובדה" (1993–2005): תוכנית תחקירים בהנחייתה של אילנה דיין. התוכנית המשיכה ב"שידורי קשת" עד היום.
- "מסע עולמי" (1994–2005): תוכנית טיולים מסביב לעולם בהגשת איל פלד. התוכנית זכתה להצלחה רבה, ושודרה בהמשך בערוץ 10.
- "השבוע עם אמנון לוי" (1998–2002): תוכנית בהנחייתו של אמנון לוי. בתחילה הייתה תוכנית אירוח דומה לזו שהגיש לוי בערוץ 1, אך עם השנים הפכה לתוכנית תחקירים ואקטואליה.
- "פגישה לילית" (1996–2005): תוכנית תחקירים ואירוח בהנחיית קובי מידן.
- "קפה טלעד" (1997–2005): תוכנית הבוקר בהנחיית דב גיל-הר וירדנה ארזי.
- "הזמן השלישי" (1998–2003): תוכנית לגיל הזהב עם טלי ליפקין-שחק.
- "אברהם ויעקב" (1999–2000): תוכנית אירוח בהנחיית אברי גלעד וקובי מידן.
- "שומר מסך" (2005): תוכנית תחקירים בהנחיית אמנון לוי. מאוחר יותר עברה לערוץ 10.
תוכניות לילדים ונוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "שוקו טלעד" (1997–2002): תוכנית ילדים. הוגשה בראשית דרכה על ידי ירדנה ארזי, ובהמשך בתור רצועת שידורים בהגשתה של רוני אלון ובהמשך בהגשת הבובות שוקו טופי ואופס שאצלם עסקה בנושאים שונים בתחומי החיים כמו: חדשות, טעמים, פחדים וחזרה לבית ספר וכדומה.
- "סיפורי גן חיות" (1999–2000): סדרה קומית דרמטית לילדים בהשתתפות: מיקי קם, דרור קרן, גלעד גפני וטל פרידמן.
- "החברים של ברני" (1997–2000): הגרסה הישראלית לתוכנית הילדים הפופולרית.
- "מערת הקסמים של קליוסטרו" (2000): תוכנית שהעלילה התרחשה במערה קסומה. את התוכנית הנחו: הקוסם קליוסטרו והבובה אופס שהופעלה על ידי ז'יל בן דוד.
- "שמח עד הגג" (2001): תוכנית בת 7 פרקים בנושא חגי ישראל בהגשת דני רובס. כל פרק עסק בחג אחר ושודר בחג בו הוא עוסק. בתוכנית, שיחק רובס עם הבובות "ששון ושמחה" (בובות שכיכבו לפני כן בקלטת הווידאו "רדיו גן" בכיכובה של יעל בר זוהר), סיפר סיפור על כל חג, שוחח עם ילדים על החג שעליו עוסק הפרק ושר שירים מוכרים ובעיקר מקוריים (שאת רובם כתב חנוך רעים) על החג שבו עוסק הפרק.
- "טלעדודס" (2003–2004): תוכנית אשר שודרה בשבת בבוקר בהנחיית הבובה אופס שהופעלה על ידי ז'יל בן דוד.
- "זמן דיסני" (1993–2002): רצועת סדרות מצוירות של דיסני ששודרה במקור בצהריים ובהמשך גם בבוקר.
- "בראבו" (1998–2003): תוכנית כישרונות צעירים, בה התחרו ילדים ובני נוער על מקום בגמר העולמי שנערך באיטליה. את התוכנית הנחו בין היתר מיכל ינאי וטוביה צפיר.
- "הקרנבל של מיכל" (1995–1996): תוכנית ששודרה בשבת בבוקר בהנחיית מיכל ינאי. התוכנית חולקה לשני חלקים כשהחלק הראשון מתרחש בביתה של מיכל שבו היא הופיעה עם אבנר (בובה שהופעלה על ידי ז'יל בן דוד) ובחלק השני היה את הקרנבל עצמו שהיה מופע עם קהל.
תוכניות ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ליגה אחרת" (1993–1994): מגזין ספורט בהגשת דני רופ וליאת רון.
- "הדקה ה-91" (1995–1996, 1998): תוכנית סיכום המחזור בליגה הלאומית בכדורגל (הליגה הבכירה דאז), בהגשת יורם ארבל. שודרה ברוטציה אצל שלוש הזכייניות של הערוץ.
- "המשקיפים" (2002): מגזין ספורט בהגשת ירון וילנסקי ורון קופמן.
תוכניות רכש בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טלעד, ברשת החברתית פייסבוק
- טלעד, ברשת החברתית LinkedIn
- טלעד, סרטונים בערוץ היוטיוב
- יניב זך, רואים שזה נגמר, באתר nrg, 21 באוקטובר 2005
- רן בוקר, "לא חשבו על כסף": עשור לירידת טלעד, באתר ynet, 15 בספטמבר 2015
- הגנזך: טלעד, באתר העין השביעית, 3 ביוני 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 לי-אור אברבך, כפי שנחשף ב"גלובס": NMC יונייטד של משפחת אדרי רוכשת את טלעד תמורת 15 מיליון שקל, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2011
- ^ 1 2 3 4 אלעזר לוין, עזבו את הטלוויזיה בזמן, חדשות, 2 בדצמבר 1988
- ^ דידי יזרעאלי, המירוץ לערוץ, כל העיר, 13 בספטמבר 1985
- ^ אולפני טלעד מוכנים להשקיע 500 מיליון ל"י בערוץ טלוויזיה, דבר, 21 במרץ 1979
רזי גוטרמן, הערוץ השני, מעריב, 22 ביוני 1978 - ^ יוסף וקסמן, "טלעד" מבקש להקים תחנת טלוויזיה מסחרית, מעריב, 14 בנובמבר 1977
- ^ יגאל לביב, היערכות להתמודדות על ערוץ 2, חדשות, 12 בספטמבר 1991
הגר רם, מתגבשות הקבוצות שייגשו למכרז על הערוץ השני, חדשות, 23 באפריל 1992 - ^ הגר רם, רותי זוטא, 3 קבוצות הגישו הצעות למכרז ערוץ 2, חדשות, 15 במאי 1992
- ^ "העולם הזה": נחמן שי סידר את ערוץ 2 לנמרודי, חדשות, 2 ביוני 1993
- ^ ענת באלינט, עשר שנים לתחילת שידוריו של ערוץ 2, שהיה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בישראל, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2003
- ^ אביבה קרול, טלעד רכשה זכויות שידור ל-4 ערוצים שיישווקו לכבלים וללווין, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1999
- ^ סמדר הירש, טלעד נאלצה למכור זכויות לערוצי שידור בכבלים ובלוויין כדי למנוע בעלות צולבת, באתר גלובס, 14 ביוני 2001
- ^ רוני קורן-דינר, קשת וטלעד נערכות להחזיר לחסותן ערוצים שנאלצו למכור בשל בעלות צולבת, באתר TheMarker, 3 בינואר 2002
- ^ רוני קורן-דינר, טלעד תשיק היום את ערוץ MGM בטורקיה, באתר TheMarker, 1 בינואר 2001
רוני קורן-דינר, טלעד ערוצי שידור תשדר את MGM לרוסיה, מלטה ויוון, באתר TheMarker, 25 במרץ 2002 - ^ אפי לנדאו, טלעד רכשה 40% מסיטינט לפי שווי חברה של 3 מיליון ד', באתר גלובס, 17 במאי 2000
- ^ אביבה קרול, טלעד נכנסת לאינטרנט, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2000
- ^ יעל גאוני, טלעד מכרה את מניותיה בפורטל הספורט ONE לקיידן-מדיה-גרופ, באתר גלובס, 1 באוגוסט 2005
איילה צורף, עסקת מכירת השליטה ב-ONE לקבוצת ידיעות אחרונות הופכת אותה לספקית התוכן הגדולה באינטרנט, באתר TheMarker, 11 ביולי 2007 - ^ רוני קורן-דינר, הושלם הליך מכירת החזקות שמרוק בטלעד; בעלי המניות הגדילו את חלקם ומימשו את זכות הסירוב נגד כניסת בני גאון, באתר TheMarker, 12 במרץ 2001
- ^ איי אונליין, בני גאון רוכש את חלקה של דסק'ש בטלעד לפי שווי של 31 מיליון דולר, באתר TheMarker, 4 בפברואר 2001
אריאל יס, גאון תקשורת ומשקיעים השלימו רכישת 23% מטלעד, באתר הארץ, 8 באפריל 2001 - ^ TheMarker digital, מעריב החזקות מוכרת החזקותיה בטלעד תמורת כ-13.7 מיליון שקל, באתר TheMarker, 27 בספטמבר 2004
- ^ אורנה יפת, לקראת המכרז: טלעד החלה במהלך של מיתוג מחדש, באתר ynet, 18 באוקטובר 2004
- ^ אור שמש, רואים שזה מכרז, באתר nrg, 18 באוקטובר 2004
- ^ JCS הפיקה אריזת מסך חדשה לטלעד, באתר nrg, 21 באוקטובר 2004
- ^ בועז גריילסמר, בסוף השבוע הקרוב תסיים טלעד 12 שנות שידור בערוץ 2, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2005
- ^ בועז גריילסמר, טלעד במגעים למכירת אולפן השידור בירושלים, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2005
- ^ יעל גאוני, רשת רכשה את ציוד האולפן של טלעד תמורת 1.5 מיליון שקל, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2007
- ^ תיאטרון מיקרו עובר לתיאטרון ירושלים
- ^ הארץ, יאיר המבורגר בדרך החוצה מטלעד: מנהל באחרונה מגעים למכירת מניותיו בחברה לבני גאון, באתר TheMarker, 8 בספטמבר 2005
- ^ שלומי גולובינסקי, הראל מתמקדת בפיננסים: מוכרת את החזקותיה בטלעד תמורת 22 מיליון שקל, באתר TheMarker, 8 ביוני 2006
- ^ הארץ, טלעד תפעיל תוכנית התייעלות נרחבת לאחר הפסח, באתר TheMarker, 19 באפריל 2005
רוני קורן-דינר, טלעד תפטר 50 עובדים - בהם מנהל התוכניות חיימון גולדברג, באתר TheMarker, 1 במאי 2005 - ^ יעל גאוני, טלעד מעלה ב-yes ערוץ נשים חדש בשם SHE, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2008
- ^ נתי טוקר, סופית: ערוץ 24 עובר לידי משה אדרי תמורת 10 מיליון שקל, באתר TheMarker, 6 בינואר 2019
- ^ רן בוקר, ערוץ מוזיקה חדש נפתח: "יגדיל את כמות ההשמעות של יצירות ישראליות", באתר ynet, 29 ביולי 2020
- ^ איה חיות, ערוץ טלוויזיה חדש ישדר רק מוזיקה ישראלית, באתר הארץ, 29 ביולי 2020
- ^ מאיה כהן, למען האמנים: ערוץ מוזיקה חדש, באתר ישראל היום, 29 ביולי 2020
- ^ ניר קומם, מוזיקה IL: ערוץ מוסיקה חדש יוצא לדרך, באתר אייס, 3 באוגוסט 2020
שידורי טלוויזיה בישראל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שידור ציבורי |
| ||||||
טלוויזיה מסחרית |
| ||||||
טלוויזיה בכבלים, בלוויין ו-IPTV |
|