דוויין וייד
_(cropped).jpg) | |||||||||||||||||||||||
| וייד ב-2017 | |||||||||||||||||||||||
| לידה |
17 בינואר 1982 (בן 42) שיקגו שבאילינוי | ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עמדה | קלע | ||||||||||||||||||||||
| גובה | 1.93 מטר | ||||||||||||||||||||||
| מספר | 3 | ||||||||||||||||||||||
| מכללה | אוניברסיטת מרקט | ||||||||||||||||||||||
| דראפט |
בחירה מספר 5, 2003 מיאמי היט | ||||||||||||||||||||||
| היכל התהילה | נבחר כשחקן בשנת 2023 | ||||||||||||||||||||||
| קבוצות כשחקן | |||||||||||||||||||||||
|
2003–2016 2016–2017 2017–2018 2018–2019 |
מיאמי היט שיקגו בולס קליבלנד קאבלירס מיאמי היט | ||||||||||||||||||||||
| הישגים כשחקן | |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
דוויין טיירון וייד הבן (באנגלית: .Dwyane Tyrone Wade, Jr; נולד ב-17 בינואר 1982, שיקגו, אילינוי) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בעמדת הקלע. במרבית שנותיו שיחק וייד במיאמי היט מליגת ה-NBA.
וייד, הנחשב לאחד מטובי הקלעים בתולדות הליגה ולגדול סמליה של ההיט, הגיע במהלך הקריירה להישגים רבים. הוא הוביל את מיאמי לזכייה באליפות ה-NBA בשנת 2006 ולהופעה נוספת בסדרת הגמר ב-2011. בנוסף, זכה באליפות ה-NBA בשנת 2012, ומיד לאחריה, בשנת 2013, השלים זכייה נוספת באליפות. וייד השתתף בתריסר משחקי אולסטאר וזכה בשנת 2010 בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר. הוא נבחר שמונה פעמים לאחת מחמישיות העונה ושלוש פעמים לחמישיית ההגנה השנייה. הוא זכה בתואר מלך הסלים של הליגה בעונת 2008/2009, ומוליך את רשימת הקלעים ומוסרי האסיסטים של מיאמי בכל הזמנים.
וייד נבחר לקבוצת השנה ה-75 של ה-NBA וחבר היכל התהילה של הכדורסל משנת 2023.
ביוגרפיה וקריירת מכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]וייד נולד בשיקגו שבאילינוי לדוויין וליולנדה וייד. הוריו היו גרושים ואת ילדותו העביר וייד ברובינס שבאילינוי, עם אביו ועם אימו החורגת. כילד בשיקגו, העריץ וייד את כוכב שיקגו בולס, מייקל ג'ורדן[1]. הוא למד בבית הספר התיכון על שם הארולד ריצ'רדס, שם היה חלק מנבחרת בית הספר. בעונת הסופומור קיבל וייד דקות משחק מועטות לצידו של אחיו החורג, דמטריוס מק'דניאל (Demetrius McDaniel), שהיה כוכב קבוצת בית הספר[2]. בקיץ שלפני עונת הג'וניור גבה וייד כעשרה סנטימטרים אשר עזרו לו קבל דקות משחק רבות יותר. הוא רשם באותה העונה ממוצעים של 20.7 נקודות ו-7.6 ריבאונדים למשחק[3]. בעונה העוקבת המשיך וייד לשפר את יכולתו, הוא רשם ממוצעים של 27.0 נקודות ו-11.0 ריבאונדים למשחק, והוביל את קבוצתו למאזן של 24 ניצחונות מול חמישה הפסדים[3], וקבע את שיא התיכון בקליעת נקודות (676) ובחטיפות (104)[3]. וייד קיבל הצעות מ-3 אוניברסיטאות בלבד בעקבות בעיות אקדמיות[4].
וייד בחר לבסוף לשחק באוניברסיטת מרקט, במילווקי שבוויסקונסין. בעונת ה"פרשמן" שלו נאסר עליו להשתתף במשחקי הקבוצה בעקבות חוסר עמידתו בתנאים האקדמיים הנדרשים, אך בעונה שלאחר מכן, עונת 2001/2002 החל וייד לשחק במדיה של האוניברסיטה, ואף הוביל את קלעי הקבוצה עם 17.8 נקודות למשחק, ואת הליגה עם 2.47 חטיפות למשחק. בנוסף רשם וייד 6.6 ריבאונדים למשחק ו-3.4 אסיסטים[5]. מרקט סיימו את העונה במאזן של 26:7, המאזן הטוב ביותר של המכללה מאז עונת 1993/1994[3]. בעונה הבאה המשיך וייד להוביל את קלעי הקבוצה עם 21.5 נקודות למשחק, למאזן 27:6 ולפיינל פור המכללות לראשונה מאז זכתה המכללה באליפות בשנת 1977. בסיום העונה בחרו בו ה-Associated Press לחמישיית השחקנים הטובה ביותר במכללות. הוא היה לשחקן הראשון מהמכללה שנבחר לחמישייה זו מאז שנת 1978[3].
קריירת ה-NBA
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנים הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]וייד נבחר בבחירה החמישית בדראפט של שנת 2003 על ידי מיאמי היט, שנחשב לאחד הדראפטים הבולטים בהיסטוריה של הליגה בזכות כוכבים רבים שנבחרו בו, ובכך היה לבוגר מרקט אשר נבחר בבחירה הגבוהה ביותר[3]. בעונת הרוקי שלו, התברג וייד מהר כאחד מהשחקנים החשובים בקבוצה, כשרשם 16.2 נקודות בערב בממוצע. למרות פתיחה חלשה של מיאמי את העונה הסדירה, עם חמישה ניצחונות בלבד ב-20 המשחקים הראשונים, הצליחה הקבוצה לסיים את העונה הסדירה עם מאזן של 42 ניצחונות מול 40 הפסדים והעפילה לפלייאוף. במשחקי פלייאוף החל וייד להתבלט, במשחק הראשון בפלייאוף קלע וייד את סל הניצחון נגד ניו אורלינס הורנטס. הוא הפך לקלע המוביל של קבוצתו כבר בעונתו הראשונה עם 18.0 נקודות, 4.0 ריבאונדים ו-5.6 אסיסטים, והוליך את קבוצתו לשלב חצי גמר המזרח, שם הודחה מיאמי נגד אינדיאנה פייסרס בשישה משחקים. וייד הפך לרוקי הרביעי מאז הכנסת שעון הקליעה בעונת 1954/1955 שמוביל את קבוצתו הן בקליעה והן בחלוקת אסיסטים[6]. עונת הפתיחה הטובה של וייד זיכתה אותו בבחירה לחמישיית הרוקיז הראשונה של העונה, אך לא הספיקה על מנת לזכותו בבחירת רוקי העונה, אותו איבד ללברון ג'יימס מקליבלנד קאבלירס שקלע 20.9 נקודות לערב.
לקראת עונת 2004/2005 הצטרף לקבוצה שאקיל אוניל שעבר בטרייד מלוס אנג'לס לייקרס. הגעתו של הסנטר הוותיק עזרה לקבוצה לשפר את מאזנה באופן מיידי, למאזן של 59 ניצחונות מול 23 הפסדים בעונה הסדירה. וייד נבחר לראשונה למשחק האולסטאר בו שותף 24 דקות וקלע 14 נקודות. בעונה הסדירה שיפר וייד את ממוצעיו בצורה משמעותית, ורשם 24.1 נקודות, 5.2 ריבאונדים ו-6.8 אסיסטים. מיאמי, שהעפילה לפלייאוף כראש הבית המזרחי, עברה את הסיבוב הראשון והשני בסוויפ כפול עם ניצחונות של 0–4 על ניו ג'רזי נטס ועל וושינגטון ויזארדס, אך נעצרה בגמר המזרח כשהפסידה בשבעה משחקים לדטרויט פיסטונס. וייד קלע 42 ו-36 נקודות במשחק השני והשלישי בהתאמה, כשהוא עולה לשחק למרות מחלת השפעת בה חלה, ונעדר מהמשחק החמישי בעקבות מתיחה בשרירי הצלעות. כמו בעונה הקודמת, המשיך וייד להעמיד ממוצעי קליעה גבוהים בפלייאוף מאשר בעונה הסדירה, כשקלע 27.4 נקודות.
כמוביל הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 2005/2006 היה וייד לאחד מהשחקנים המרכזיים בליגה, ונבחר בשנית למשחק האולסטאר. את העונה סיימה מיאמי במאזן של 30–52 ובמקום הראשון בבית הדרום-מזרחי כשווייד רושם ממוצעים של 27.2 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-6.7 אסיסטים[5]. בפלייאוף של אותה השנה, הדיחה מיאמי את שיקגו בולס בסיבוב הראשון, את ניו ג'רזי נטס בסיבוב השני ואת דטרויט פיסטונס בדרך לגמר ה-NBA הראשון בתולדות המועדון, בו פגשה את דאלאס מאבריקס. במשחקים השלישי, הרביעי והחמישי בסדרה הצטיין וייד כשקלע 42, 36 ו-43 נקודות בהתאמה, ועזר לקבוצתו להפוך פיגור של 0–2 ליתרון של 2–3. במשחק השלישי, בנוסף ל-42 הנקודות אותן קלע בהן 15 נקודות ברבע האחרון, קבע וייד שיא קריירה כשהוריד 13 ריבאונדים[7]. במשחק השישי והמכריע בסדרה, קלע 36 נקודות והוביל את מיאמי לניצחון 4:2 בסדרה ולאליפות ראשונה בתולדות המועדון. וייד קלע 34.7 נקודות למשחק בסדרת הגמר[8] וזכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר[9].
בעונת 2006/2007 נבחר וייד למשחק האולסטאר בפעם השלישית ברציפות, אך חווה עונה מרובת פציעות בה החמיץ סך של 31 משחקים. למרות מחצית עונה ראשונה לא מוצלחת של מיאמי עם מאזן של 20 ניצחונות מול 25 הפסדים, בשל פציעות מרובות, שיפרה מיאמי את יכולתה עם חזרתו של אוניל מפציעתו, וחזרתו של המאמן פט ריילי לספסל לאחר ניתוח בברך[10]. אולם, ב-21 בפברואר 2007 במשחק מול יוסטון רוקטס, פרק וייד את כתפו השמאלית כאשר ניסה לחטוף כדור משיין באטייה ופונה מהמגרש בכסא גלגלים[11]. לאחר הפציעה ניתנה לווייד ההחלטה האם ללכת לשיקום, או לעבור ניתוח שבעקבותיו יסיים את העונה[12]. וייד בחר שלא לעבור את הניתוח, מתוך תקווה שיוכל לחזור ולהצטרף לקבוצה במשחקי הפלייאוף[13]. הוא חזר לשחק נגד שארלוט בובקאטס לאחר 23 משחקים רצופים אותם החמיץ, עלה לשחק עם שרוול אלסטי שעזר להגן על כתפו מפני פציעה חוזרת, ורשם 12 נקודות ו-8 אסיסטים ב-27 דקות משחק. וייד סיים את העונה הסדירה עם שורת נתונים של 27.4 נקודות, 7.5 אסיסטים, 4.7 ריבאונדים ו-2.1 חטיפות. הוא המשיך ורשם ממוצעים מעט פחות טובים בפלייאוף, אך מיאמי הודחו בסוויפ כבר בסיבוב הראשון מול שיקגו בולס. בסיום העונה עבר וייד שני ניתוחים בשל הפציעה בכתף, ופציעה בברך שגם מנעה ממנו את ההשתתפות במשחקי נבחרתו באליפות אמריקה בכדורסל 2007 באותו הקיץ[14].
לאחר שהחמיץ את משחקי נבחרתו בקיץ, שמונה משחקי הכנה לליגה ואת שבעת המשחקים הראשונים של העונה הסדירה בשל הפציעה בברכו, ערך וייד את הופעת הבכורה שלו בעונת 2007/2008 ב-14 בנובמבר, אך המשיך ונאבק בכאביו במשך העונה כולה[15]. הוא נבחר למשחק האולסטאר בפעם הרביעית ברציפות, אך נעדר מ-21 המשחקים האחרונים של קבוצתו בעונה הסדירה בשל טיפולים בברכו הפגועה. באותה העונה, סיימה מיאמי במאזן הגרוע ביותר בליגה, עם 15 ניצחונות בלבד מול 67 הפסדים ולא העפילה לפלייאוף.
לאחר שהחלים מהפציעה והוביל בקיץ 2008 את הנבחרת הלאומית למדליית הזהב באולימפיאדת בייג'ינג, חזר וייד לחמישייה הפותחת לקראת עונה מצוינת ב-2008/2009. כבר בשלב מוקדם של העונה היה וייד לשחקן השני בהיסטוריית הליגה שרושם 40 נקודות, 10 אסיסטים ו-5 חסימות במשחק בודד, לאחר שאלוון אדמס עשה זאת בעונת 1977/1978[16]. וייד הבריא נבחר למשחק האולסטאר החמישי ברציפות, כשהוביל את הליגה כולה בקליעות. לאחר משחק האולסטאר המשיך וייד ביכולתו הטובה ואף קלע שיא קריירה של 50 נקודות בהפסד קבוצתו 99–122 לאורלנדו מג'יק[17]. במשחק העוקב, רשם וייד שיא קריירה נוסף של 16 אסיסטים והוסיף 31 נקודות ושבעה ריבאונדים בניצחון קבוצתו על דטרויט פיסטונס[18]. שני משחקים לאחר מכן, השווה את שיא המועדון כשקלע 24 נקודות ברבע האחרון, וכשהוא מוביל את קבוצתו לניצחון על ניו יורק ניקס לאחר פיגור של 15 נקודות 9 דקות לסיום המשחק[19]. הוא סיים את המשחק עם 46 נקודות, 8 ריבאונדים, 4 חטיפות ו-3 חסימות. במשחק נגד פיניקס סאנס, השווה וייד את שיא האסיסטים שלו כשרשם 35 נקודות ו-16 אסיסטים, והפך לשחקן הראשון בתולדות המועדון שרושם לפחות 30 נקודות ו-15 אסיסטים בשני משחקים רצופים[20], ובהמשך העונה אף חלף על פני אלונזו מורנינג בדרך לתואר הקלע המצטיין של מיאמי בכל הזמנים כשקלע 50 נקודות במשחק בעל הארכה משולשת מול יוטה ג'אז[21].
וייד היה לשחקן הראשון בהיסטוריה של ה-NBA שרושם 2,000 נקודות, 500 אסיסטים, 100 חטיפות ו-100 חסימות בעונה[22], ולשחקן הנמוך ביותר שחוסם 100 פעמים בעונה[23]. הוא המשיך ושבר את שיאו האישי כשקלע 55 נקודות מול הניקס, והוצא מהמשחק כשהוא רחוק נקודה בודדת מלהשוות את שיא המועדון של 56 נקודות במשחק אותו רשם גלן רייס[24]. וייד סיים את העונה כמלך הסלים של הליגה עם 30.2 נקודות למשחק, ובממוצע גבוה יותר של נקודות, אסיסטים, חסימות וחטיפות מאשר לברון ג'יימס וקובי בראיינט שעקפו אותו בבחירה לתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA.
עם פתיחת עונת 2009/2010 עבר וייד את רף 10,000 הנקודות בקריירה בניצחון על שיקגו בולס במחזור השלישי[25]. הוא המשיך את היכולת הטובה מהעונה הקודמת, עם הטבעה מרהיבה על אנדרסון ורז'או, עליה אמר גם לברון ג'יימס: "זה היה גדול, קרוב לוודאי אחת מעשר ההטבעות הגדולות בכל הזמנים"[26]. יומיים לאחר מכן קלע שלשת ניצחון עם הבאזר מול ניו ג'רזי נטס, והוסיף 44 נקודות בהפסד לבוסטון סלטיקס. הוא נבחר שנה נוספת ברציפות למשחק האולסטאר, בו קלע 28 נקודות, מסר 11 אסיסטים, חטף חמישה כדורים, הוריד 6 ריבאונדים ונבחר לתואר ה-MVP של משחק האולסטאר. שני משחקים בלבד לאחר משחק האולסטאר נפגע וייד בקרסולו כבר ברבע הראשון נגד ניו ג'רזי נטס וסיים את המשחק כשלזכותו 8 נקודות, ובכך נקטע רצף של 148 משחקים בהם קלע בדאבל פיגרס[27]. וייד סיים את העונה הסדירה עם ממוצעים של 26.6 נקודות, 6.5 אסיסטים, 4.8 ריבאונדים, 1.8 חטיפות ו-1.1 חסימות למשחק. בפלייאוף פגשה מיאמי את הסלטיקס בסיבוב הראשון והודחה בחמישה משחקים. וייד קבע במשחק הרביעי את שיא המועדון לקליעה במשחקי הפלייאוף עם 46 נקודות.
שלושת הכוכבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיום העונה תם חוזהו של וייד במיאמי, כמו גם חוזיהם של סופרסטארים נוספים כלברון ג'יימס מקליבלנד קאבלירס וכריס בוש מטורונטו ראפטורס. קבוצות רבות חיזרו אחרי השלישייה בניסיון ליצור קבוצת כוכבים. בסופו של דבר, חתמו ג'יימס, וייד ובוש במיאמי, באירוע מתוקשר, ועוררו עליהם ביקורת רבה. מייקל ג'ורדן, הנחשב על ידי רבים לגדול השחקנים בהיסטוריה, אמר על המעבר: "אין שום סיכוי בעולם שהייתי חובר למג'יק וללארי בירד, ניסיתי לנצח אותם"[28], וג'ייסון קיד טען כי מיאמי תפגע בליגה מבחינה כלכלית[29].
קבוצת הכוכבים של מיאמי החלה את העונה במאזן של 9 ניצחונות מול 8 הפסדים, אך שיפרה את תוצאותיה במהרה[30], וסיימה את העונה במאזן של 58 ניצחונות מול 24 הפסדים, השני בטיבו במזרח. ב-76 משחקים בהם שותף תרם וייד 25.5 נקודות בשיא קריירה של 50% קליעה מהשדה ושיא קריירה נוסף של 6.4 ריבאונדים בממוצע. מיאמי עברה בסיבוב הראשון את פילדלפיה 76', בחצי הגמר האזורי את בוסטון סלטיקס ובגמר האזורי את שיקגו בולס, בחמישה משחקים בכל סדרה, ופגשה בגמר את דאלאס מאבריקס. בסדרת הגמר היה וייד לקלע המצטיין של קבוצתו עם 26.5 נקודות עליהם הוסיף ו-7.0 ריבאונדים ו-5.2 אסיסטים[31], אך לא הצליח לעזור לקבוצה לנצח את הסדרה ודאלאס זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה. בסיום הסדרה ספגה מיאמי ביקורת רבה על משחקה הלא קבוצתי, ועל כך שלא היטיבה לשחק בדקות המכריעות[32].
בעונת 2011/2012 פינה וייד את מקומו ככוכב המרכזי של הקבוצה, והחל לשמש ככינור שני לג'יימס, שהפך לשחקן המוביל[33]. הוא שותף ב-49 משחקים מתוך 66 שהתקיימו בעונה המקוצרת בשל שביתת השחקנים, ותרם 22.1 נקודות. במשחקי הפלייאוף ניצחה מיאמי את ניו יורק ניקס בחמישה משחקים בסיבוב הראשון. בסיבוב השני פגשה מיאמי את אינדיאנה פייסרס, ולאחר פציעתו של כריס בוש נקלעה הקבוצה לפיגור של 2:1 בסדרה, כשבמשחק השלישי קלע וייד 5 נקודות בלבד, איבד חמישה כדורים והתעמת עם מאמנו לעיני המצלמות[34]. על אף הפיגור בסדרה, חזרה מיאמי וניצחה את שלושת המשחקים הבאים, כולל תצוגה אישית של 41 נקודות מצידו של וייד במשחק השישי[35]. מיאמי הצליחה לנצח גם בגמר המזרח את בוסטון סלטיקס בשבעה משחקים.
האליפות השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגמר ה-NBA פגשה מיאמי את אוקלהומה סיטי ת'אנדר אלופת המערב, יתרון הביתיות היה לאקלוהמה מאחר שמאזן הניצחונות שלה היה טוב משל מיאמי אך לאחר שהפסידה במשחק הראשון בסדרה, חזרה מיאמי וניצחה בארבעת המשחקים הנותרים וזכתה באליפות שנייה בתולדות המועדון.
האליפות השלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונת 13–2012 המשיך וייד ביכולת טובה כשהוא קולע 21.2 נקודות בממוצע למשחק. קבוצתו מיאמי היט הייתה גם היא ביכולת משכנעת, וניצחה במהלך העונה 27 משחקים רצופים (הרצף השני בטיבו בהיסטוריית המשחקים ב-NBA) והיא הייתה הקבוצה בעלת מאזן הניצחונות הגבוה בליגה. בפלייאוף ניצחה מיאמי בסיבוב הראשון את מילווקי באקס, בחצי הגמר האזורי את שיקגו בולס ובגמר האזורי את אינדיאנה פייסרס ועלתה לגמר ה-NBA נגד סן אנטוניו ספרס. הסדרה התעלתה לרמה גבוהה מאוד והקרב היה שקול כשאף אחת לא מחברת שני ניצחונות רצופים עד שני המשחקים האחרונים אותם ניצחה מיאמי. בלט במיוחד המשחק השישי שבו פיגרה מיאמי ב-5 נקודות, 28 שניות לסיום המשחק. אך שלשות של ג'יימס ושל ריי אלן הובילו את המשחק להארכה שבה ניצחה מיאמי 103:100, ואז הסדרה המשיכה למשחק שביעי וקובע, בו ניצחה מיאמי 95:88 וזכתה באליפות. וייד הצטיין במשחק זה כשהוא קולע 23 נקודות, למרות היותו פצוע בברכו במהלך הסדרה. משחקו של וייד זכה לשבחים רבים שאף מאמן היריבה גרג פופוביץ' אמר בסיומו "וייד ולברון ג'יימס שיחקו משחק שמתאים להיכל התהילה".
שיקגו בולס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 ביולי 2016 וויד עזב את מיאמי היט לאחר 13 שנים ועבר לשיקגו בולס מעיר הולדתו. וויד הגיע עם שיקגו לסיבוב הראשון בפלייאוף שם שיקגו הפסידה לבוסטון. את עונתו היחידה בבולס סיים וויד עם ממוצע של 18.3 נקודות למשחק.
קליבלנד קאבלירס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-27 בספטמבר 2017 חתם וויד בסגנית אלופת ה־NBA קליבלנד קאבלירס.
מיאמי היט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 בפברואר 2018 חזר וויד לקדנציה נוספת בשורות מיאמי היט. כמו כן, וויד הודיע שתהיה זו עונת הפרישה שלו מכדורסל[36].
וייד פרש מכדורסל מקצועני ב-11 באפריל 2019 עם סיום עונת 2018–2019 ב-NBA[37]. במשחקו האחרון השיג וויד טריפל דאבל, החמישי בלבד בקריירה שלו.
נבחרת לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]וייד היה חבר בסגל הנבחרת הלאומית לראשונה כחלק ממשלחת ארצות הברית לאולימפיאדת אתונה. הוא זכה עם הנבחרת במדליית הארד, בטורניר שהיה נחשב לכישלון במונחי הנבחרת האמריקאית. וייד רשם בטורניר 7.3 נקודות ו-2.3 אסיסטים למשחק[38]. לקראת טורניר אליפות העולם בכדורסל שנערכה ביפן ב-2006 נרשם וייד כקפטן הנבחרת במשותף עם לברון ג'יימס וכרמלו אנתוני[39]. הנבחרת העפילה עד לחצי גמר הטורניר, בו הפסידה לנבחרת יוון בתוצאה 95–101. למרות ההפסד בחצי הגמר, הצליחה הנבחרת לזכות במדליית ארד כשניצחה את נבחרת ארגנטינה האלופה האולימפית של אולימפיאדת אתונה.
בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת בייג'ינג 2008 זכתה הנבחרת האמריקאית במדליית הזהב וסיימה את הטורניר ללא הפסדים. בגמר הטורניר ניצחה הנבחרת את נבחרת ספרד, אלופת העולם מ-2006 בתוצאה 118:107, כשווייד קולע 27 נקודות בגמר, ו-16.0 נקודות ב-18 דקות למשחק בטורניר[38], והוליך את נבחרתו לזכייה בטורניר.
פרופיל כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]וייד משחק בדרך כלל בעמדת הקלע, אך מסוגל לשחק גם כרכז. הוא מיצב את עצמו כשחקן התקפה מצוין אשר קשה לשמור עליו, ופעמים רבות קולע אף על פי שנעשית עליו עבירה. וייד ידוע ביכולותיו האתלטיות המרשימות ובקליעתו המעולה מחצי מרחק. על אף קליעת הנקודות הרבות, וייד נודע כשחקן לא אנוכי ומוסר בממוצע 6.2 אסיסטים למשחק בקריירה[5]. לאחר שנבחר למצטיין של משחק האולסטאר לשנת 2010, צבר מוניטין של שחקן קלאץ' מהמובילים בליגה[40]. וייד נודע כשחקן הגנה מעולה ונחשב לחוסם הטוב ביותר ששיחק בעמדת הקלע.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]וייד נישא לחברתו מהתיכון אך השניים התגרשו ב-2007. הוא אב לשני ילדים מאשתו הראשונה. בשנת 2008 הוא החל מערכת יחסים עם גבריאל יוניון. השניים נפרדו לתקופה במהלך 2013, ובאותה תקופה נולד לו ילד שלישי מחברתו, אז'ה מטוייר. וייד ויוניון נישאו בשנת 2014, ובשנת 2018 נולדה להם בת משותפת. בנוסף, לווייד משמורת על אחיינו[41]. וייד הוא נוצרי אדוק ובחר לשחק עם הספרה 3 בשל השילוש הקדוש[42][43]. וייד נוהג להפריש מעשר ממשכורתו לטובת כנסייה בעיר הולדתו, שיקגו[1].
בפברואר 2020 בתוכנית הטלוויזיה של אלן דג'נרס סיפר וייד כי מי שנולד כבנו זאין היא כיום בת המזוהה בשם זאיה. וייד אמר: "אנחנו רוצים לתת לילד שלנו את ההזדמנות הטובה ביותר להיות כפי שהוא מרגיש. תפקידנו הוא להקשיב ולתת לילדים שלנו את המידע הטוב ביותר, בכל שאלה שעולה להם בראש, לעזור לכם ולכוון אותם וכמובן את התמיכה הרחבה ביותר. וזה ממש לא משתנה עם מה שנודע לנו כעת"[44][45].
הוא נבחר על ידי מגזין "פיפל" בשנת 2005 כאחד מ-50 האנשים היפים ביותר[46], ובשנת 2006 נבחר על ידי המגזין GQ כמתלבש הטוב ביותר ב-NBA. פרסומו והצלחתו הובילו את וייד לפרסם שורה של מוצרים ביניהם גייטורייד, לינקולן, T-Mobile (עם השחקן העבר צ'ארלס בארקלי) ו-Topps. בנוסף, חברת קונברס פיתחה דגם נעליים על שמו שנקרא The Wade[47]. במהלך עונת 2009/2010 החליף וייד את חברת הנעליים אותה הוא ייצג, ועבר לפרסם את המותג נייקי, אותו פרסם גם גיבור ילדותו, מייקל ג'ורדן[48]. וייד סיפר כי המעבר בין החברות נעשה ברוח טובה ואמר:"כשהגעתי ל-NBA, לא הייתה לי חשיפה גדולה. קונברס נתנו לי את ההזדמנות להוביל מותג, ואני מודה להם על שש שנים ארוכות וטובות."[48].
נדבנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]וייד נודע בנדבנותו ובמעורבותו בארגונים שונים. בשנת 2003 הוא הקים את "הקרן העולמית על שם דוויין וייד" המעניקה תמיכה לארגונים חברתיים המקדמים חינוך, בריאות וכישורים חברתיים בקרב ילדים הנמצאים בסיכון[49]. בשנת 2008 רכש וייד לאימו, אשר הייתה מכורה לסמים בעברה, כנסייה[50]. ב-24 בדצמבר 2008 רכש וייד בית חדש לאישה שאחיינה שרף בתאונה את ביתה הקודם, ואף קנה למשפחתה בגדים, ריהוט ומתנות לחג[51]. בספטמבר 2009 תרם וייד 25,000 דולר על מנת למנוע את סגירת הספרייה העירונית ברובינס, הפרבר בו גדל[52], ובינואר 2010 הקים עם חברו לקבוצה לשעבר, אלונזו מורנינג, קרן לגיוס כספים לעזרה לתושבי האי האיטי לאחר שנפגעו מרעידת אדמה קשה שגרמה לנזקים רבים באי. בשלושת הימים הראשונים להקמת הקרן, גייסו וייד ומורנינג מעל ל-800,000 דולר[53].
סטטיסטיקות קריירה ב-NBA
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונה הסדירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים משלוש | אחוזים מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2003/2004 | מיאמי | 61 | 56 | 34.9 | 0.465 | 0.302 | 0.747 | 4.0 | 4.5 | 1.4 | 0.6 | 16.2 |
| 2004/2005 | מיאמי | 77 | 77 | 38.6 | 0.478 | 0.289 | 0.762 | 5.2 | 6.8 | 1.6 | 1.1 | 24.1 |
| 2005/2006 | מיאמי | 75 | 75 | 38.6 | 0.495 | 0.171 | 0.783 | 5.7 | 6.7 | 2.0 | 0.8 | 27.2 |
| 2006/2007 | מיאמי | 51 | 50 | 37.9 | 0.491 | 0.266 | 0.807 | 4.7 | 7.5 | 2.1 | 1.2 | 27.4 |
| 2007/2008 | מיאמי | 51 | 49 | 38.3 | 0.469 | 0.286 | 0.758 | 4.2 | 6.9 | 1.7 | 0.7 | 24.6 |
| 2008/2009 | מיאמי | 79 | 79 | 38.6 | 0.491 | 0.317 | 0.765 | 5.0 | 7.5 | 2.2 | 1.3 | 30.2 |
| 2009/2010 | מיאמי | 77 | 77 | 36.3 | 0.476 | 0.300 | 0.761 | 4.8 | 6.5 | 1.8 | 1.1 | 26.6 |
| 2010/2011 | מיאמי | 76 | 76 | 37.1 | 0.500 | 0.306 | 0.758 | 6.4 | 4.6 | 1.5 | 1.1 | 25.5 |
| 2011/2012[א] | מיאמי | 49 | 49 | 33.2 | 0.497 | 0.268 | 0.791 | 4.8 | 4.6 | 1.7 | 1.3 | 22.1 |
| 2012/2013 | מיאמי | 69 | 69 | 34.7 | 0.521 | 0.258 | 0.725 | 5.0 | 5.1 | 1.9 | 0.8 | 21.2 |
| 2013/2014 | מיאמי | 54 | 53 | 32.9 | 0.545 | 0.281 | 0.733 | 4.5 | 4.7 | 1.5 | 0.5 | 19.0 |
| 2014/2015 | מיאמי | 62 | 62 | 31.8 | 0.470 | 0.284 | 0.768 | 3.5 | 4.8 | 1.2 | 0.3 | 21.5 |
| 2015/2016 | מיאמי | 74 | 73 | 30.5 | 0.456 | 0.159 | 0.793 | 4.1 | 4.6 | 1.1 | 0.6 | 19.0 |
| 2016/2017 | שיקגו | 60 | 59 | 29.9 | 0.434 | 0.310 | 0.794 | 4.5 | 3.8 | 1.4 | 0.7 | 18.3 |
| 2017/2018 | קליבלנד | 46 | 3 | 23.2 | 0.455 | 0.329 | 0.701 | 3.9 | 3.5 | 0.9 | 0.7 | 11.2 |
| 2017/2018 | מיאמי | 21 | 0 | 22.2 | 0.409 | 0.220 | 0.745 | 3.4 | 3.1 | 0.9 | 0.7 | 12.0 |
| 2018/2019 | מיאמי | 72 | 2 | 26.2 | 0.433 | 0.330 | 0.708 | 4.0 | 4.2 | 0.8 | 0.5 | 15.0 |
| קריירה | 1054 | 909 | 33.9 | 0.480 | 0.293 | 0.765 | 4.7 | 5.4 | 1.5 | 0.8 | 22.0 | |
| אולסטאר | 12 | 10 | 23.7 | 0.634 | 0.250 | 0.720 | 3.6 | 4.8 | 2.2 | 0.4 | 15.6 |
בפלייאוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | אחוזים מהשדה | אחוזים משלוש | אחוזים מהקו | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2004 | מיאמי | 13 | 13 | 39.2 | 0.455 | 0.375 | 0.787 | 4.0 | 5.6 | 1.3 | 0.3 | 18.0 |
| 2005 | מיאמי | 14 | 14 | 40.9 | 0.484 | 0.100 | 0.799 | 5.7 | 6.6 | 1.6 | 1.1 | 27.4 |
| 2006 | מיאמי | 23 | 23 | 41.7 | 0.497 | 0.378 | 0.808 | 5.9 | 5.7 | 2.2 | 1.1 | 28.4 |
| 2007 | מיאמי | 4 | 4 | 40.5 | 0.429 | 0.000 | 0.688 | 4.8 | 6.2 | 1.2 | 0.5 | 23.5 |
| 2009 | מיאמי | 7 | 7 | 40.7 | 0.439 | 0.360 | 0.862 | 5.0 | 5.3 | 0.9 | 1.6 | 29.1 |
| 2010 | מיאמי | 5 | 5 | 42.0 | 0.564 | 0.405 | 0.675 | 5.6 | 6.8 | 1.6 | 1.6 | 33.2 |
| 2011 | מיאמי | 21 | 21 | 39.4 | 0.485 | 0.269 | 0.777 | 7.1 | 4.4 | 1.6 | 1.3 | 24.5 |
| 2012 | מיאמי | 23 | 23 | 39.4 | 0.462 | 0.294 | 0.729 | 5.2 | 4.3 | 1.7 | 1.3 | 22.8 |
| 2013 | מיאמי | 22 | 22 | 35.5 | 0.457 | 0.250 | 0.750 | 4.6 | 4.8 | 1.7 | 1.0 | 15.9 |
| 2014 | מיאמי | 20 | 20 | 34.7 | 0.500 | 0.375 | 0.767 | 3.9 | 3.9 | 1.5 | 0.3 | 17.8 |
| 2016 | מיאמי | 14 | 14 | 33.8 | 0.469 | 0.522 | 0.781 | 5.6 | 4.3 | 0.8 | 0.9 | 21.4 |
| 2017 | שיקגו | 6 | 6 | 31.7 | 0.372 | 0.353 | 0.952 | 5.0 | 4.0 | 0.8 | 1.3 | 15.0 |
| 2018 | מיאמי | 5 | 0 | 25.4 | 0.443 | 0.000 | 0.808 | 4.2 | 3.6 | 1.4 | 0.2 | 16.6 |
| קריירה | 177 | 172 | 37.8 | 0.474 | 0.338 | 0.780 | 5.2 | 4.9 | 1.5 | 1.0 | 22.3 |
שיאים במשחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נקודות - 57.
- ריבאונדים - 17.
- אסיסטים - 14.
- חטיפות - 6.
- חסימות - 5.
- שלשות - 6.
תארים והישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצתיים
אליפות ה-NBA: 2005/2006, 2011/2012, 2012/2013
מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 2008
מדליית ארד אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 2004
מדליית ארד באליפות העולם עם נבחרת ארצות הברית: 2006
- אישיים
- חבר היכל התהילה של הכדורסל משנת 2023
- קבוצת השנה ה-75 של ה-NBA
- מלך הסלים של ה-NBA: 2008/2009
- MVP של סדרת הגמר ב-NBA: 2006
- בחירה לחמישיית העונה ב-NBA:
- החמישייה הראשונה: 2008/2009, 2009/2010
- החמישייה השנייה: 2004/2005, 2005/2006, 2010/2011
- החמישייה השלישית: 2006/2007, 2011/2012, 2012/2013
- בחירה לחמישיית ההגנה של העונה ב-NBA:
- החמישייה השנייה: 2004/2005, 2008/2009, 2009/2010
- בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA:
- החמשייה הראשונה: 2003/2004
- 10 הופעות במשחק האולסטאר של ה-NBA: 2005-2014
- MVP של משחק האולסטאר: 2010
- רשימת 100 האנשים המשפיעים השנתית של מגזין טיים, טיים 100: 2020[54]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דוויין וייד
דוויין וייד, ברשת החברתית פייסבוק
דוויין וייד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דוויין וייד, ברשת החברתית אינסטגרם
דוויין וייד, ברשת החברתית טיקטוק
דוויין וייד, סרטונים בערוץ היוטיוב- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- פרופיל, באתר ESPN
- פרופיל, באתר NBA.com
- דוויין וייד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שון גרגורי,Dwyane Wade's Rarefied Air באתר time.com
- ^ ביוגרפיה באתר AskMen.com
- ^ 1 2 3 4 5 6 ביוגרפיה באתר המכללה
- ^ Schooled With Hard Knocks בוושינגטון פוסט
- ^ 1 2 3 סטטיסטיקות קריירה
- ^ ביוגרפיה באתר הליגה
- ^ דוח המשחק באתר הליגה
- ^ סטטיסטיקות סדרת הגמר 2006
- ^ Wade's World: Finals MVP leads Heat to first title in team history באתר ESPN
- ^ Pacers Storm Back, Beat Heat in Shaq’s Return באתר הליגה
- ^ דוח המשחק באתר הליגה
- ^ Season-ending surgery an option for Wade באתר ESPN.com
- ^ Wade says he'll try to return for playoffs, באתר ESPN.com
- ^ Wade might need offseason to recover, באתר ESPN
- ^ Procedure to sideline Wade for rest of season
- ^ כתבה בערוץ ESPN.com
- ^ דוח המשחק מול אורלנדו
- ^ דוח המשחק מול דטרויט
- ^ דוח המשחק מול הניקס
- ^ דוח המשחק מול פיניקס
- ^ דוח המשחק מול יוטה
- ^ סיקור באתר nbamate.com
- ^ Wade Hits Shortie Blocks Milestone, ב-nba.fanhouse.com
- ^ Wade drops in career-high 55 as Heat clinch East's 5th playoff spot, באתר ESPN.com
- ^ דוח המשחק נגד שיקגו
- ^ דוח המשחק נגד קליבלנד
- ^ דוח המשחק נגד ניו ג'רזי
- ^ "לא חברתי למג'יק ובירד, ניסיתי לנצח אותם", באתר ערוץ הספורט, 19 ביולי 2010
- ^ אייל גרוסברד, קיד: מיאמי תיפגע בליגה מבחינה כלכלית, באתר ערוץ הספורט, 20 ביולי 2010
- ^ מבין מה עובר על כרמלו באתר וואלה
- ^ סטטיסטקות סדרת הגמר 2011
- ^ דאלאס זכתה באליפות ה-NBA אחרי 95:105 על מיאמי, באתר וואלה, 13 ביוני 2011
- ^ אלעד זאבי, דרך ארוכה ומפותלת שהסתיימה בסטייל, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
- ^ ווייד וספולסטרה התעמתו. "אין מה להתרגש", באתר ערוץ הספורט, 19 במאי 2012
- ^ ווייד קלע 41 נק', מיאמי עלתה לגמר המזרח, באתר ynet, 25 במאי 2012
- ^ אחרי חודשים של לבטים: דווין וייד הודיע שיישאר במיאמי לעונת פרישה, באתר וואלה, 17 בספטמבר 2018
- ^ Farewell, Dwyane Wade and Dirk Nowitzki: Final stats, feats, accolades and where the two legends stand in NBA history
- ^ 1 2 הסטטיסטיקה האולימפית של וייד
- ^ כתבה באתר הליגה
- ^ כתבה באתר ESPN
- ^ ילד שלישי לדווין וייד, באתר one.co.il, 11.11.2018
- ^ Ain’t Nothing But A Number
- ^ מאט פינטו,Clippers at Heat
- ^ דוויין ווייד גילה: "הבן שלי יעבור שינוי מין לבחורה ואנחנו גאים בו" | ספורט 1, באתר https://sport1.maariv.co.il
- ^
דוויין ווייד: בני ביקש שנתייחס אליו כאשה. ואנחנו גאים בה מאוד, באתר הארץ, 12 בפברואר 2020
- ^ כתבה באתר הליגה
- ^ כתבה באתר ESPN
- ^ 1 2 כתבה באתר הליגה
- ^ מטרות הקרן באתר הקרן הרשמי
- ^ Wade buys mom a church after she completes turnaround כתבה באתר ESPN
- ^ כתבה באתר ESPN
- ^ Thanksto Hometown Hoopster Dwyane Wade, Robbins Library Safe Through October
- ^ Mourning, Wade raise money for Haiti
- ^ Dwyane Wade: The 100 Most Influential People of 2020, Time
| דוויין וייד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||
- כדורסלנים אפרו-אמריקאים
- כדורסלנים אמריקאים
- כדורסלני מיאמי היט
- כדורסלני שיקגו בולס
- כדורסלני קליבלנד קאבלירס
- כדורסלני נבחרת ארצות הברית
- כדורסלנים באולימפיאדת בייג'ינג (2008)
- כדורסלני אוניברסיטת מרקט
- זוכי פרס ה-MVP של סדרת הגמר ב-NBA
- משתתפי משחק האולסטאר של ה-NBA
- זוכי תחרות אתגר הכישורים של ה-NBA
- זוכי פרס ה-MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA
- מלכי הסלים של ה-NBA
- כדורסלנים באולימפיאדת אתונה (2004)
- אלופים אולימפיים אמריקאים: כדורסל
- בחירות דראפט של מיאמי היט
- זוכי מדליית ארד אולימפית אמריקאים: כדורסל
- אילינוי: כדורסלנים
- כדורסלנים ב-NBA שגופייתם הופרשה
- שיקגו: אישים
- אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100
- אמריקאים שנולדו ב-1982
- זוכי פרסי ה-BET: הומניטרי