לדלג לתוכן

אוטה ברהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטה ברהה
Otte Brahe
לידה 2 באוקטובר 1518
טירת טוסתרופ, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במאי 1571 (בגיל 52)
Kärnan, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג באטה בילה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוטה טייסן ברההדנית: Otte Thygesen Brahe; ‏2 באוקטובר 15189 במאי 1571) היה אציל דני, בן לאחת המשפחות המשפיעות ביותר בדנמרק באותה התקופה. אוטה ידוע במיוחד כאביו של האסטרונום טיכו ברהה ובשל האחוזה שייסד – טירת קנוטסתורפ. היה אביר מסדר הפיל.

אוטה נולד בטירת טוסתרופ לטי ברהה וסופי ראד. אוטה נשא לאישה את באטה בילה בשנת 1544. גם באטה הייתה אצילה דנית ממעמד זהה לזה של אוטה, ולשניים היו חוות, יערות ואדמות רבות בערים דניות כגון קופנהגן. את הטירה בנה במאה ה-16 ובנייתה נשלמה בשנת 1550.

ילדיו של אוטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיכו נולד בטירת קנוטסתורפ, שבסקונה דנמרק (כיום דרום שוודיה) בשם טיגה אוטסן ברהה. כשהיה בן שנתיים, בשנת 1548, נחטף בידי דודו יורגן ברהה ונלקח לטירת טוסתרופ וכשהייה נער שינה את שמו לטיכו. ישנה סברה שטוענת כי אוטה הבטיח לאחיו שהיה חשוך ילדים את אחד מבניו, הזמן עבר ואוטה לא עמד בהבטחתו ולכן יורגן החליט לפעול וחטף את טיכו. אף על פי שבנם נחטף, אין עדויות כי אוטה ברהה ואשתו התאמצו להשיב אליהם את בנם.

אוטה לא רצה שחמשת בניו יבזבזו את זמנם וילמדו לטינית, אלא רצה שיגדלו להיות שרי צבא. הוא דאג לאמן את בניו בלחימה בחרב וסייסות.

חייו הפוליטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, אוטה היה בן למשפחה מבוססת ביותר באליטה הדנית. מתוקף מעמדו הרם וכדי להרחיב את טירתו שרף את יבוליהם של 7 איכרים והבריח אותם אל היער. אוטה היה בן ברית קרוב של מלך דנמרק ומאוחר יותר הפך להיות מושל הלסינבורג (כנראה בהשפעתו של פדר אוקס). משנת 1563 היה אוטה לאוליגרך, אחד מ-20 אנשים ששלטו בדנמרק.

בסוף שנת 1570 אוטה חלה מאוד ומת במאי 1571. בעזבונו של אוטה הייתה טירת קנוטסתורפ, 500 חוות, 60 קוטג'ים 14 טחנות קמח ובתים בקופנהגן.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ג'. ל. אי. דרייר, Tychonis Brahe Dani Opera Omnia

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטה ברהה בוויקישיתוף