תיקי דיין

תקווה (תיקי) דיין
	תיקי דיין בצילומי פרק האיחוד של "קרובים קרובים", נובמבר 2004
לידה	יוני 1948 (בת 76); רמת גן, ישראל
שם במה	תיקי דיין
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1964
עיסוק	שחקנית, זמרת
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי
	פרופיל ב-IMDb

תקווה (תיקי) רוחמה דיין (נולדה ב-16 ביוני 1948) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, קומיקאית וזמרת ישראלית. זוכת שני פרסי התיאטרון הישראלי, פרס האקדמיה לטלוויזיה, פרס אופיר ופרס מפעל חיים מטעם אמ"י. מהשחקניות הבולטות והמוערכות בתיאטרון הישראלי העכשווי^[1].

ביוגרפיה

תקווה (תיקי) דיין נולדה לשמעון וציונה דיין, למשפחה ממוצא חאלבי וגדלה ברמת גן. בנעוריה הייתה זמרת רוק בלהקת הקצב "העכבישים". בצה"ל שירתה בלהקת גייסות השריון, עם אבי טולדנו, וזכורה במיוחד כסולנית הראשית של השירים "מי שחלם" "ושוב לבד" ו"שלום כיתה א'" ו"מכתב מהקייטנה", שכתב חנוך לוין על פי "מחול השעות" מתוך האופרה "לה ג'וקונדה". אחרי שחרורה מצה"ל החלה ללמוד משחק בבית הספר "ניסן נתיב".

קריירה

בתיאטרון

אחת ההצגות הראשונות בהשתתפותה הייתה במחזה האנטי מלחמתי של חנוך לוין "מלכת אמבטיה" שעלה בשנת 1970, שם ביצעה שירים פוליטיים כמו "אבל המלכות היא שלמה" ו"רגעים יפים".

בשנת 1973 הצטרפה דיין לסגל השחקנים של התיאטרון הקאמרי ושיתפה פעולה עם יוצרים כגון חנוך לוין, אפרים קישון, הלל מיטלפונקט, יוסף כרמון ואחרים. במרוצת השנים גילמה מאות תפקידים, ביניהם בלה ב"אורזי מזוודות"^[2], מאשה ב"השחף"^[3], "שירלי ולנטיין", נטשה ב"שלוש אחיות"^[4], "הג'יגולו מקונגו", לביבה ב"מלאכת החיים", רות שחש ב"יעקובי ולידנטל"^[5], "מיטות משונות", "הזוג המוזר", "המים זוכרים", בעלת הפונדק גברת טנארדייה ב"עלובי החיים", אלונה ב"השיבה", רוזלינד ב"כטוב בעיניכם", קתרין ב"אילוף הסוררת", אדריאנה ב"קומדיה של טעויות", שרלוט ב"מה עושים עם ג'ני?" (בו שבה שנים מאוחר יותר לגלם את התפקיד הראשי), לואיז "בפרק ב'", המספרת ב"יוסף וכתונת הפסים המשגעת"^[6], אולוון ב"סיבוב מסוכן", סוזאנה ב"מיטות משונות", גב' לוביט ב"סוויני טוד", האם ב"לילה טוב אמא", סאשה ב"דבש פרא", טואנט ב"החולה המדומה"^[7], פולינה ב"השחף", באני ב"בית העלים הכחולים", האם ב"ענבי זעם", לונה ב"מבקר המדינה", דומינה ב"דבר מצחיק קרה", איטה ב"עיר הנפט" (תפקיד שחיבר הלל מיטלפונקט במיוחד בשבילה^[8], ועבורו זכתה דיין בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית הטובה ביותר, 2004)^[9], לינדה ב"מותו של סוכן"^[10], וברטה ב"בואינג בואינג", ציונה מחלקת התה ב"שמו הולך לפניו"^[11].

ב-2011 שיחקה בתפקיד הראשי בהצגה "מכולת" (קופרדוקציה עם תיאטרון בית ליסין)^[12], עליו זכתה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית שחקנית השנה^[13]. בשנת 2013 שיחקה את "אמא קוראז'" מאת ברטולט ברכט בבימויו של אודי בן-משה^[14]. בשנת 2014 שיחקה את קסנדרה במחזהו של כריסטופר דוראנג "וניה, סוניה, מאשה ושפיץ" בקופרודוקציה עם תיאטרון חיפה^[15]. על תפקיד זה זכתה בשנית בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית המשנה הטובה ביותר^[16]. בשנת 2016 שיחקה בהצגה "הזאבים" מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו^[17]. ב-2019 שיחקה בהצגה "משפחה חמה" מאת ענת גוב בתיאטרון בית ליסין^[18]. בשנת 2022 שיחקה במחזה "תפוחים מן המדבר", מאת סביון ליברכט^[19]. בשנת 2024 שבה לגלם את דמותה של תיקי מסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים", בהצגה "פתוח!" שכתב אפרים סידון והועלתה בתיאטרון העברי.

בטלוויזיה ובקולנוע

דיין החלה את דרכה בתוכניות בידור בטלוויזיה, דוגמת "לול" של חבורת לול, שם היא זכורה בביצוע השיר "חמוץ חמוץ", פארודיה על השיר "מתוק מתוק". היא ביצעה מערכונים ושירים בתוכנית "שלכם לשעה קלה" שיצאו גם באלבום, העלתה שני מופעים כזמרת, והוציאה אלבום עם גרסאות מתורגמות לשירי גילברט או'סאליבן. בין שיריה שהתפרסמו בשנות השבעים ניתן למנות את "איך זה שכוכב" ו"כלבלב הו בידי בם בם" שקדמו לביצועו של מתי כספי, "בשעות הריקות" ושירי הילדים "שלום כיתה א'" ו"מי ראה את באני" שביצעה במסגרת פסטיבל שירי ילדים.

ב-1971 שיחקה לצד טוביה צפיר, טליה שפירא, יוסי פולק, מתי כספי, עליזה רוזן וגבי אלדור בסדרת הטלוויזיה "לא הכל עובר" שכתבו דן בן אמוץ, עמוס קינן, דידי מנוסי ואלי שרייבר.

ב-1977 גילמה את רוזה שרדנה בסרטו של ג'ורג' עובדיה "בדרנית בחצות" שבו שיחקה בתפקיד הראשי לצד צביקה פיק.

הגישה את פינת הלשון לצד ספי ריבלין בתוכנית "זהו זה!".

ב-1981 גילמה את הכלה לצד דורי בן זאב וספי ריבלין בסדרת הטלוויזיה "הדוברמן החברמן" שכתבה לאה לופנפלד-וינקלר וביים יוסי הלחמי.

ב-1982 גילמה את מזל בסדרת הטלוויזיה "מישל עזרא ספרא ובניו" שכתב וביים נסים דיין על-פי ספרו של אמנון שמוש^[20]; וגילמה את ברוריה בסרטו של יקי יושע "כביש ללא מוצא".

בין השנים 1983–1986 גילמה את תיקי לצד יהורם גאון, אילן דר, חנה מרון, לאורה ריבלין ומולי שגב בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים".

ב-1988 הופיעה בסרט "עבודה בעיניים" שכתב וביים יגאל שילון^[21].

ב-1994 השתתפה במערכון "מגדלור" בתוכנית "החמישייה הקאמרית" בתפקיד ציפורה.

ב-1998 שיחקה לצד דרור קרן ולאורה ריבלין בסדרת הטלוויזיה "ארץ קטנה איש גדול" שכתבו מאיה הפנר, אברהם הפנר ויואב כ"ץ וביים אברהם הפנר. באותה השנה השתתפה דיין במופע "פעמוני היובל".

ב-2001 גילמה את ויקטוריה לצד לירית בלבן בסרט הטלוויזיה "שחקנית ספסל" שכתב טל מיכאל (שגם ביים) ויואב חזקיה^[22].

ב-2003 גילמה את סימה וקנין בסרטו של דרור שאול "סימה וקנין מכשפה"^[23].

ב-2004 גילמה את עליזה בסרטו של שמואל חיימוביץ' "סיפור קיץ". על תפקידה הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית משנה^[24].

ב-2005 גילמה את אמא של לאה (קרן מור) בסרט הסטודנטים "ליבינג רום" שביימה טלי שלום עזר. באותה שנה שבה לשחק את תיקי בפרק האיחוד של "קרובים קרובים".

בשנת 2006 השתתפה בסדרת הילדים "רחוב שמש 22" ב"ערוץ הופ!"^[25], וכן בסדרת הטלוויזיה "אמא'לה" בערוץ 2, לצד אורנה בנאי ומיה דגן^[26].

ב-2007 גילמה את הרבנית בסרטו של אבי נשר "הסודות"^[27], וגילמה את עצמה ב"ארץ נהדרת".

ב-2008 שיחקה את טרויה, אימו של פאפאדיזי (מנשה נוי) בסדרה "פאפאדיזי" ב-yes.

השתתפה בתוכנית "דיוקן" בערוץ הראשון ובה שלושה אמנים מפורסמים ציירו את דיוקנה, כל אחד על פי ראות עיניו.

בין השנים 2011–2016 השתתפה דיין בגרסה הישראלית לסדרה "בנות הזהב" לצד רבקה מיכאלי, חנה לסלאו ומיקי קם^[28]. ב-2013 השתתפה בסרטו של רשף לוי "לצוד פילים" לצד שושיק שני, ששון גבאי ופטריק סטיוארט^[29]. ב-2016 השתתפה בסדרת הטלוויזיה "בתולות" לצידם של מוריס כהן, רותם אבוהב, מגי אזרזר ואחרים^[30]. בשנת 2017 שיחקה בסדרה "האחיות המוצלחות שלי" בבימויו של גורי אלפי ובשנת 2018 אף המשיכה לעונה השנייה של הסדרה. כמו כן צילמה פרק נוסף בסדרה "בתולות" והשתתפה בתוכנית "ככה זה" בתפקיד אימו של אסי כהן לצד דנה מודן.

בין השנים 2018–2020 השתתפה בסדרת הטלוויזיה הישראלית "סטוקהולם" שעליה היא קיבלה את פרס האקדמיה לטלוויזיה.

בשנת 2019 השתתפה בעונה הראשונה של סדרת הדרמה "מתיר עגונות" ששודרה בתאגיד כאן 11 בתפקיד רחל מוראד, אימו של הרב יוסף מוראד (אביב אלוש).

בשנת 2021 שיחקה בסדרת המערכונים "שקופים" ובסדרה הטלוויזיונית "העיר הטובה", כאמו של עוז זהבי.

בשנת 2022 שיחקה בסרטו של ארז תדמור "ילדים של אף אחד".

בשנת 2023 גילמה את חנה בסרטה של איילת מנחמי "שבע ברכות", ועל תפקידה בסרט זכתה בפרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר של אותה השנה. באותה שנה שיחקה את בסדרה "יניב" שמשודרת ברשת 13.

פילמוגרפיה

שנה	שם	דמות	הערות
סרטים
1977	בדרנית בחצות	רוזה שארדנה
1982	כביש ללא מוצא	ברוריה
1988	עבודה בעיניים	—	נמתחת
1998	באג לייף	המלכה	דיבוב
1998	הרוח בערבי הנחל	סבתא	דיבוב
2001	שחקנית ספסל	ויקטוריה	סרט טלוויזיה
2003	סימה וקנין מכשפה	סימה וקנין
2004	סיפור קיץ	עליזה
2005	ליבינג רום	אמא של לאה	סרט סטודנטים
2007	כוורת בסרט	השופטת דבורה צוף	דיבוב
2007	הסודות	הרבנית
2011	בדרך אל החתולים	מלכה
2013	לצוד פילים	מנהלת בית האבות
2022	ילדים של אף אחד	מרגלית
טלוויזיה
1971–1972	לא הכל עובר
1978–1990	זהו זה!	פינת הלשון	תפקיד אורח
1981	הדוברמן החברמן	הכלה
1982	מישל עזרא ספרא ובניו	מזל
1983–1986	קרובים קרובים	תיקי
1998	ארץ קטנה איש גדול	ראשל
2003–2004	במדינת היהודים
2005	קרובים קרובים - המצב צב	תיקי
2005–2008	אמא'לה	אילנה בכר
2007	ארץ נהדרת	משתתפת
2007	רחוב שמש 22	מנחה
2008	פאפאדיזי	טרויה
2009	הנרגנות	קריינית
2009	24 שעות עם...	משתתפת
2010	הכל דבש	בתפקיד עצמה	תפקיד אורח
2011–2016	בנות הזהב	שוש בן בסט
2013	המגפה	ורדה פוגל-לביא
2014	מצב האומה	משתתפת
2015	גב האומה	משתתפת
2016–2019	האחיות המוצלחות שלי	גילת
2017	שוורץ	בתפקיד עצמה	תפקיד אורח
2017	הדינוזאורים	משתתפת
2017–2019	בתולות	חמדה רג'ואן
2018–2020	ככה זה	סימונה
2018–2020	שטוקהולם	נילי
2019	מתיר עגונות	רחל
2021	שקופים	סימונה מלאך
2022	העיר הטובה	שושה גבאי
2023	יניב	אסתר אלג'ם

חיים אישיים

דיין הייתה נשואה ליאיר אחי-אילן (סמואל), שנפטר ב-5 בדצמבר 2002, ולהם שתי בנות. דיין הקדישה לבעלה כותרת פרידה בכותרות הסיום של "סימה וקנין מכשפה".

אחיינה של דיין, יובל דיין היה נשוי לנועה ירון-דיין.

מתגוררת בתל אביב.

פרסים והוקרה

בינואר 2003 זכתה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, על "הצטיינות בעשייה אמנותית במגוון תפקידיה ואיכות משחקה בתיאטרון הישראלי"^[31].
בדצמבר 2019 זכתה בפרס מפעל חיים מטעם איגוד אמני ישראל (אמ"י)^[32].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תיקי דיין בוויקישיתוף

תיקי דיין, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
תיקי דיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
תיקי דיין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
תיקי דיין, באתר שירונט
תיקי דיין, באתר MusicBrainz (באנגלית)
תיקי דיין, באתר Discogs (באנגלית)
תיקי דיין, דף שער בספרייה הלאומית
תיקי דיין, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
תיקי דיין, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
תיקי דיין לשעה קלה, בבלוג "מערכונים ישראלים", 16 בינואר 2016
חגית גינזבורג‏, תיקי דיין וחנה לסלאו: "המבקרים אכלו את הכובע", באתר וואלה, 19 באוקטובר 2012
גילי איזיקוביץ, תיקי דיין צוחקת כל הדרך אל המכה הבאה, באתר הארץ, 4 במאי 2013
הטיקים של תיקי- המערכונים הלא נודעים של תיקי דיין, באתר ילדי הקומדיה, 8 במאי 2015
רן בוקר, תיקי דיין: "יכולה ללכת בשקט, הספקתי הכול", באתר ynet, 2 בספטמבר 2016
איתי שטרן, תיקי דיין: "מישהו שם כישרון בגוף הזה, המוזנח", באתר הארץ, 7 במרץ 2017
גאולה אבן-סער, "אני לא יודעת לעשות כלום - רק לשחק": תיקי דיין על ההצגה החדשה והזיקנה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 במרץ 2022
דפנה לוי, ראיון אישי עם תיקי דיין בפודקאסט ״על החיים ועל המוות״, 6 בינואר 2023

הערות שוליים

^ מרט פרחומובסקי, "הזאבים": הרוויזיוניסטים עושים את העבודה, באתר הארץ, 29 ביולי 2016
^ חוה נובק, אחרי בכורה | משהו עצוב קרה לי בדרך לצחוק, דבר, 13 במרץ 1983
^ "השחף" בתיאטרון הקאמרי, דבר, 26 באפריל 1974
^ חוה נובק, "שלוש אחיות" ב"קאמרי", דבר, 8 ביוני 1976
^ שיתוף בוואטסאפ, ביג תוחעס בקטן, באתר הארץ, 22 בינואר 2004
ציפי שוחט, יעקובי ולידנטל, באתר הארץ, 11 בינואר 2004
^ " יוסף וכתונת הפסים" ב"קמרי", דבר, 14 במאי 1980
^ שוש אביגל, מולייר - גברים בתפקידי נשים, חדשות, 14 בדצמבר 1990
^ צבי גורן, עיר הנפט - המשל מוחמץ, 19 במאי 2004
^ ציפי שוחט, "מקווה" - הצגת השנה, יוסי בנאי - שחקן השנה - בטקס פרסי התיאטרון, זכה מיקי גורביץ' בפרס במאי השנה על "אושר", ותיקי דיין בפרס שחקנית השנה על "עיר הנפט", באתר הארץ, 4 במרץ 2005
^ מיכאל הנדלזלץ, הבימוי של מיכה לבינסון וליהוק מצוין עד אחרון השחקנים, בראשות עודד תאומי הנפלא, הופכים את "מותו של סוכן" בקאמרי לחוויה עצומה של סיפור שבר חלום החיים, באתר הארץ, 8 בינואר 2007
^ ציפי שוחט, בראבא ותיקי דיין במחזה של קישון, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2008
^ טל לוין, עכבר העיר, "מכולת": יותר מדי רגעי שיא, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2010
^ מיכאל הנדלזלץ, תיאטרון הבימה לא קיבל פרס. באמת לא הגיע לו, באתר הארץ, 17 במאי 2011
^ נרי ליבנה, אמא יש רק אחת, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2013
מיכאל הנדלזלץ, "אמא קוראז'": אם כל המלחמות, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2013
^ מיכאל הנדלזלץ, "וניה, סוניה, מאשה ושפיץ": פסיכותרפיה בשיטת צ'כוב, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2014
^ יאיר אשכנזי, זוכי פרסי התיאטרון הישראלי טרם קיבלו את כספם, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2015
^ מיכאל הנדלזלץ, "הזאבים": משל הבצל הציוני, באתר הארץ, 28 ביולי 2016
^ צבי גורן משפחה חמה על הומור ורגישות, באתר "הבמה"
^ נטע פלודרמן,שי רגב, ‏תפוח רקוב הוא הזהב החדש? ההצגה שתוציא אתכם עם סימני שאלה, באתר מעריב אונליין, 9 באוגוסט 2022
^ אריה דיין, מי האיש שגנב את הכתר, כותרת ראשית, 13 ביולי 1983
^ דני ורט, העבודה היא חיינו - "עבודה בעיניים" (1988), במאי: יגאל שילון, משתתפים: נתן דנטר, אבי קושניר, כל העיר, 25 במרץ 1988
^ עכבר העיר, אפשר גם - שחקנית ספסל: סיפורה של שחקנית כדורסל, שנקלעת למשבר אישי ומקצועי. כתבו: יואב חזקיה וטל מעוז, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2001
^ אורי קליין, מכשפה נטולת קסם, באתר הארץ, 24 ביולי 2003
^ עכבר העיר, כל הזוכים והזוכות, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2004
^ רותה קופפר, עשרה דברים לילדים בתחילת החופש, באתר הארץ, 3 ביולי 2006
^ רותה קופפר, היא אפילו לא אוהבת ילדים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005
^ אורי קליין, יש מה להסתיר, באתר הארץ, 17 ביוני 2007
^ תומר פרת, עכבר העיר, "בנות הזהב": בדיחות קרש וליהוק כושל, באתר הארץ, 27 במאי 2011
^ פבלו אוטין, עכבר העיר, "לצוד פילים" : רשף לוי יורה לכל הכיוונים ומחטיא, באתר הארץ, 5 ביולי 2013
^ סער גמזו, "בתולות" 2: הדרמה הכי טובה בשנים האחרונות, באתר הארץ, 20 בפברואר 2017
^ עכבר העיר, תיקי דיין, יאיר ורדי ודן אטינגר בין הזוכים בפרס רוזנבלום, באתר הארץ, 1 בינואר 2003
^ איה חיות, כרגיל, מי שגנבה את ההצגה בטקס פרסי אמ"י היתה מירי רגב, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2019

[1] מרט פרחומובסקי, "הזאבים": הרוויזיוניסטים עושים את העבודה, באתר הארץ, 29 ביולי 2016

[2] חוה נובק, אחרי בכורה | משהו עצוב קרה לי בדרך לצחוק, דבר, 13 במרץ 1983

[3] "השחף" בתיאטרון הקאמרי, דבר, 26 באפריל 1974

[4] חוה נובק, "שלוש אחיות" ב"קאמרי", דבר, 8 ביוני 1976

[5] שיתוף בוואטסאפ, ביג תוחעס בקטן, באתר הארץ, 22 בינואר 2004
ציפי שוחט, יעקובי ולידנטל, באתר הארץ, 11 בינואר 2004

[6] " יוסף וכתונת הפסים" ב"קמרי", דבר, 14 במאי 1980

[7] שוש אביגל, מולייר - גברים בתפקידי נשים, חדשות, 14 בדצמבר 1990

[8] צבי גורן, עיר הנפט - המשל מוחמץ, 19 במאי 2004

[9] ציפי שוחט, "מקווה" - הצגת השנה, יוסי בנאי - שחקן השנה - בטקס פרסי התיאטרון, זכה מיקי גורביץ' בפרס במאי השנה על "אושר", ותיקי דיין בפרס שחקנית השנה על "עיר הנפט", באתר הארץ, 4 במרץ 2005

[10] מיכאל הנדלזלץ, הבימוי של מיכה לבינסון וליהוק מצוין עד אחרון השחקנים, בראשות עודד תאומי הנפלא, הופכים את "מותו של סוכן" בקאמרי לחוויה עצומה של סיפור שבר חלום החיים, באתר הארץ, 8 בינואר 2007

[11] ציפי שוחט, בראבא ותיקי דיין במחזה של קישון, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2008

[12] טל לוין, עכבר העיר, "מכולת": יותר מדי רגעי שיא, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2010

[13] מיכאל הנדלזלץ, תיאטרון הבימה לא קיבל פרס. באמת לא הגיע לו, באתר הארץ, 17 במאי 2011

[14] נרי ליבנה, אמא יש רק אחת, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2013
מיכאל הנדלזלץ, "אמא קוראז'": אם כל המלחמות, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2013

[15] מיכאל הנדלזלץ, "וניה, סוניה, מאשה ושפיץ": פסיכותרפיה בשיטת צ'כוב, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2014

[16] יאיר אשכנזי, זוכי פרסי התיאטרון הישראלי טרם קיבלו את כספם, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2015

[17] מיכאל הנדלזלץ, "הזאבים": משל הבצל הציוני, באתר הארץ, 28 ביולי 2016

[18] צבי גורן משפחה חמה על הומור ורגישות, באתר "הבמה"

[19] נטע פלודרמן,שי רגב, ‏תפוח רקוב הוא הזהב החדש? ההצגה שתוציא אתכם עם סימני שאלה, באתר מעריב אונליין, 9 באוגוסט 2022

[20] אריה דיין, מי האיש שגנב את הכתר, כותרת ראשית, 13 ביולי 1983

[21] דני ורט, העבודה היא חיינו - "עבודה בעיניים" (1988), במאי: יגאל שילון, משתתפים: נתן דנטר, אבי קושניר, כל העיר, 25 במרץ 1988

[22] עכבר העיר, אפשר גם - שחקנית ספסל: סיפורה של שחקנית כדורסל, שנקלעת למשבר אישי ומקצועי. כתבו: יואב חזקיה וטל מעוז, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2001

[23] אורי קליין, מכשפה נטולת קסם, באתר הארץ, 24 ביולי 2003

[24] עכבר העיר, כל הזוכים והזוכות, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2004

[25] רותה קופפר, עשרה דברים לילדים בתחילת החופש, באתר הארץ, 3 ביולי 2006

[26] רותה קופפר, היא אפילו לא אוהבת ילדים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2005

[27] אורי קליין, יש מה להסתיר, באתר הארץ, 17 ביוני 2007

[28] תומר פרת, עכבר העיר, "בנות הזהב": בדיחות קרש וליהוק כושל, באתר הארץ, 27 במאי 2011

[29] פבלו אוטין, עכבר העיר, "לצוד פילים" : רשף לוי יורה לכל הכיוונים ומחטיא, באתר הארץ, 5 ביולי 2013

[30] סער גמזו, "בתולות" 2: הדרמה הכי טובה בשנים האחרונות, באתר הארץ, 20 בפברואר 2017

[31] עכבר העיר, תיקי דיין, יאיר ורדי ודן אטינגר בין הזוכים בפרס רוזנבלום, באתר הארץ, 1 בינואר 2003

[32] איה חיות, כרגיל, מי שגנבה את ההצגה בטקס פרסי אמ"י היתה מירי רגב, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2019

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
1990–1999	מילי אביטל (1991) • אביטל דיקר (1992) • דבורה קידר (1993) • אורלי זילברשץ (1994) • אסתי זקהיים (1995) • דנה רז (1996) • אורלי פרל (1997) • אסי לוי (1998) • דליה פרידלנד (1999)
2000–2009	דלית קהן (2000) • לילי קוסאשווילי (2001) • מאיה מרון (2002) • ענת וקסמן (2003) • רונית אלקבץ (2004) • רבקה מיכאלי (2005) • רותם אבוהב (2006) • ענת וקסמן (2006) • אוולין הגואל (2008) • לבנה פינקלשטיין (2009)
2010–2019	רוזינה קמבוס (2010) • ריימונד אמסלם (2011) • עירית שלג (2012) • לאורה ריבלין (2013) • דאנה איבגי (2014) • דבורה קידר (2015) • רובא בלאל-עספור (2016) • מונא חוא (2017) • שירה האס (2018) • הדס בן ארויה (2019)
2020 ואילך	שירה האס (2020) • ריימונד אמסלם (2021) • ג'ואנה סעיד (2022) • תיקי דיין (2023)