משה דוד קאסוטו
 | |
| קאסוטו, שנות ה-40 | |
| לידה |
16 בספטמבר 1883 פירנצה, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 1951 (בגיל 68) ירושלים, ישראל |
| ענף מדעי | יהדות |
| מקום מגורים | איטליה, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פירנצה |
| מוסדות | |
| תרומות עיקריות | |
| פרשנות המקרא, ביקורת נוסח המקרא, אשורולוגיה | |
  | |
הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית. עסק בפרשנות המקרא, בביקורת נוסח המקרא ובאשורולוגיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה דוד קאסוטו נולד בשנת 1883 בפירנצה שבאיטליה לעמינדב שבתי. למד באוניברסיטת פירנצה, ובסיום לימודיו קיבל תואר דוקטור לשפות שמיות. ב-1922 נתמנה לרב ומנהל בית המדרש של פירנצה. ב-1925 התפטר, והתמנה לפרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. ב-1933 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת רומא, ובשהותו שם קטלג את הכתבים היהודיים בספריית הוותיקן.
חוקי הגזע באיטליה מנעו ממנו להמשיך לשרת בתפקידו באוניברסיטת רומא, וב-1939 עלה לארץ ישראל ונתמנה כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים[1].
ערך וכתב ב-"rivista israelitica", כתב לאנציקלופדיה "יודאיקה" הגרמנית, "האנציקלופדיה העברית", "Enciclopedia Italiana" והיה עורך ראשי של "האנציקלופדיה המקראית"[1].
נפטר בירושלים בי"ט בכסלו ה'תשי"ב (18 בדצמבר 1951), בגיל 68, ונקבר בבית הקברות סנהדריה[2].
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים[3].
על שמו רחוב בשכונת בית וגן בירושלים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקאסוטו ולאשתו שמחה (באיטלקית: ביצ'ה, Bice) היו ארבעה ילדים:
- בתם הבכורה, מִלכה קאסוטו־זלצמן (נישאה למרדכי זלצמן, איש חינוך ירושלמי) הייתה הספרנית הראשית במחלקת העתיקות של המנדט הבריטי, ולאחר הקמת המדינה, שימשה באותו התפקיד גם באגף הישראלי. הייתה לה השכלה רחבה בשפות עתיקות, ואף הייתה ד"ר ללטינית וליוונית. ערכה והגיהה את רוב ספריו של אביה בטרם הוצאתם לאור.
- בנם השני, נתן קאסוטו, היה רב בפירנצה, כמו אביו. במלחמת העולם השנייה עבר מבית לבית וניסה לשכנע את בני קהילתו להסתתר מתוך חשש מהנאצים שפלשו לאיטליה (סוף 1943), הוא עמד עם הקרדינל דלה קוסטה בראש מחתרת שפעלה להצלת היהודים, אך בעקבות הלשנה הוא נלקח למחנה השמדה, משם לא חזר. שלושה מילדיו של נתן ניצלו על ידי דודתם חולדה ועל ידי סבם וסבתם מצד אמם (דיג'ואקינו) ועלו לארץ ישראל. אשתו של נתן חזרה ממחנות ההשמדה אך נספתה בטבח שיירת הדסה. אחד מבניו, האדריכל דוד קאסוטו (נולד ב-1937), פרופסור מן המניין באוניברסיטת אריאל, היה בין השאר ממשקמי הרובע היהודי העתיק של ירושלים ובשנות ה-90 ואף שימש כסגן ראש העיר ירושלים תחת אהוד אולמרט.
- בתם השלישית, לאה רוקה, נישאה לאלחנן אנצו רוקה, ומרבית שנותיהם חיו בירושלים.
- בתם הצעירה, חולדה קמפניינו, נישאה לשאול, והייתה דוקטור למתמטיקה, ומורה למתמטיקה ופיזיקה בבית ספר תיכון בקיבוצה. מאז שעלתה לישראל חייתה בקבוצת יבנה עד יומה האחרון.
עבודותיו, פירושיו ומחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביקורת המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאסוטו השקיע שנים רבות מחייו לחקר המקרא. בהיותו בקי בספרות המזרח הקדום השתמש בידע שלו רבות כדי לנתח ולהאיר פרשות רבות במקרא. קאסוטו השתמש בכליה המודרניים של ביקורת המקרא, אך חלק מכל וכל על השערת התעודות של יוליוס ולהאוזן, שלפיה התורה הורכבה מ"תעודות" וקטעים שונים. שיטתו הייתה פילולוגית-היסטורית-הרמונית. בסדרת הרצאות שנשא (שיצאו לאחר מכן כספר "תורת התעודות וסידורם של ספרי התורה" הוצאת י"ל מאגנס תשי"ט) ביקש להפריך אחד לאחד את העמודים שעליה עומדת התאוריה. לדוגמה, הוא ראה בחילופי שמות האלוהים במקרא חילופים סגנוניים בלבד, כדרכם של סופרים[1].
קאסוטו טען כי טרם ניגש לבחון את הנושא, קיבל עליו להסכים לכל מסקנה שתצא מחקירה אובייקטיבית ושקולה, גם אם לא תהיה נעימה לרוח המסורתית. אכן, בחיבוריו המוקדמים הביע קאסוטו את הדעה כי התורה נכתבה בימי דוד.
מעבר לביקורת, היו לקאסוטו תאוריות משלו הנוגעות לניתוחם של ספרי המקרא. אחת הידועות שבהן היא תאוריית "שירי העלילה הקדומים", אשר לפיה רווחו בעם ישראל בימי קדם שירים וסיפורים המתארים מעשיות מיתולוגיות ואחרות באשר לראשית העולם והעם, והתורה נכתבה בהתייחס אליהם - מתוך שלילה או מתוך רמז אליהם, ותיקנה אותם וסיפרה אותם מחדש, כך הסיפורים הללו הופכים להיות סיפורי אמונה מונותאיסטים, המכילים ערכים מוסריים של היהדות. קאסוטו טען שניתן לחשוף בפרשות מסוימות בנביאים רמזים לאותה שירה קדומה, אשר כמעט נשתכחה.
תזה כוללת אחרת של קאסוטו הייתה כי מטרתה הראשית של התורה היא לחנך כנגד העבודה הזרה, ופרשות רבות במקרא הסביר לאור זאת. כך ביאר את הפסוק "ויברא אלהים את התנינים הגדולים"[4] כמדגיש שהתנינים, שלהם עבדו בימי קדם, גם הם נבראו בידי האל;[5] כך ראה את סיפור בני האלוהים אשר בוחרים בנות אדם כסיפור שהמקרא מרמז על המסורות הכנעניות של נישואי אלים עם בנות אדם ושולל אותם, בטענה כי הנפילים נולדו מיחסים של מלאכים מדרג נמוך עם בנות אדם;[6] גם בסיפור המבול סבר קאסוטו שבניגוד לתפיסה האלילית של סיפור המבול המסופוטמי בעלילות גילגמש, "ההוראה היסודית של הפרשה, שבצדק העולם נידון, ושופט כל הארץ מתנהג תמיד בצדק, גם כלפי רשעים וגם כלפי צדיקים...שדבר ה' יעמוד לעד.. ואת האהבה האבהית של אלהים לנבראיו, ואת מידת הרחמים שאינה בטילה אף בזמן שמידת הדין דורשת את שלה..."[7]. וכך ראה את פרשת מגדל בבל כמתייחסת לזיקורת בבבל אשר אותו ראו הבבלים כמגדל פלאי שרק ידי האלים יכולים לבנותו, ושעל כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם".
נוסח המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאסוטו השקיע רבות בחיפוש אחרי כתבי יד עתיקים של המקרא. ב-1944 ביקר בבית הכנסת הגדול בחלב, שבסוריה, כדי לחקור את כתר ארם צובא, וערך רשימות שונות על פיו, שמהן הסיק (ככל הנראה בטעות, בשל טעות בגרסה בספר משנה תורה) שאין הוא הספר שעליו דיבר הרמב"ם ש"הגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה". קאסוטו היה אחרון החוקרים שזכו לבחון כתב יד חשוב זה בשלמותו, לפני שרוב דפי התורה שבו נעלמו בפרעות שהתחוללו בחלב לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה ב-1947.
פירוש "קאסוטו" לתנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]קאסוטו תכנן לכתוב פירוש מקיף לכל חלקי התורה, אך בחייו השלים רק חלק קטן מתוכנית זו – פירוש ארוך ומקיף לתחילת ספר בראשית ופירוש קצר יותר לכל ספר שמות[8].
לאחר מותו כתב גיסו ותלמידו, פרופ' אליה שמואל הרטום פירוש תמציתי לתנ"ך כולו. פירוש זה הוצג מטעמים שיווקיים כ"פירוש שנעשה על פי שיטת קאסוטו", שכן ההוצאה בחרה למתג פירוש זה באמצעות שמו של פרופסור קאסוטו. לימים, זוהתה מהדורה זו על ידי הכול כ"תנ"ך קאסוטו", אף על פי שקאסוטו עצמו לא נטל בה כל חלק. בשנת 2006 נידונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת יורשי קאסוטו נגד הוצאת יבנה, שלא לעשות שימוש בשמו בסדרה המכונה "קאסוטו זהב", יורשיו טענו בין היתר כי הדבר "פוגע בזכותו המוסרית ובמוניטין שלו, ומהווה גנבת עין". בית המשפט דחה את התביעה בשל התיישנות וטעמים נוספים[9].
חקר כתבי אוגרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1928 התגלו כתבי אוגרית, אוסף טקסטים כנעניים המתוארכים למאות ה-13 וה-12 לפנה"ס. הם תורגמו לעברית בידי חיים אריה גינזברג. קאסוטו עסק בחקר כתבי אוגרית והשוואתם לטקסטים תנ"כים, וב-1951 פרסם את הספר "האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות"[10]. במבוא לספר מביא קאסוטו רשימות ארוכות המשוות בין הסטרוקטורה הפואטית של המקרא לבין הסטרוקטורה הפואטית של שירת אוגרית, ומוכיח למעשה, כי מחברי התנ”ך הושפעו מסופרי אוגרית ומן המסורת הפואטית האוגריתית המפוארת והמוקדמת יותר. בנוסף סקר את פנתאון האלים של המיתולוגיה הכנענית ואת האזכורים שלו בתנ"ך, על רקע המידע הנוסף שנחשף בכתבי אוגרית[11]. קאסוטו גם כתב מספר מאמרים בהם ערך הקבלות בין מילים באוגרית ובעברית מקראית, ופרש באמצעות אוגרית מילים סתומות ומילים יחידאיות בתנ"ך[12].
עמנואל הרומי ודנטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1921, במלאת 600 שנה למותו של המשורר, הפילוסוף והתאולוג האיטלקי דנטה אליגיירי, פרסם קאסוטו מחקר באיטלקית על קשריו עם עמנואל הרומי, משורר, סופר, בלשן ופרשן מקרא יהודי-איטלקי בן אותה תקופה[13]. המחקר ביקש לבדוק את מידת ההכרות בין עמנואל הרומי ודנטה, ומידת השפעתו של דנטה על יצירתו של עמנואל. זאת רק על סמך דמיון בין היצירות "הקומדיה האלוהית" של דנטה ו"מחברות עמנואל". מסקנתו הייתה שעמנואל קיבל את הרעיון לכתוב את יצירתו מתוך מפגש עם יצירתו של דנטה, ולאו דווקא עם המשורר עצמו. המאמר פורסם בעברית, יחד עם מאמרים נוספים של קאסוטו בנושא, בספר "דאנטה ועמנואל הרומי" בשנת 1965, במלאת 700 שנה להולדתו של דנטה[14].
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היהודים בפירנצי בתקופת הרנסאנס (1918, באיטלקית)
- תולדות הספרות העברית הבתר מקראית (1938, באיטלקית)
- תורת התעודות (תש"א)
- פירוש על ספר שמות (תש"ב)
- תקנות קנדיאה וזכרונותיה, עם אליה שמואל הרטום, הוצאת מקיצי נרדמים, תש"ב
- פירוש על ספר בראשית חלק א' (מאדם עד נח) וחלק ב' (מנח עד אברהם) (תש"ד-תש"ט)
- משה דוד קאסוטו, האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות, מוסד ביאליק, 1951 (עוסק בחקר טקסטים אוגריתיים והשוואתם לטקסטים תנ"כים תוך הדגשת ההמשכיות הספרותית ביניהם)
- ספר בראשית ומבנהו (1990)
- Biblical and Oriental Studies (volumes I and II) )1976
- ספרות מקראית וספרות כנענית, כרך א' (תשל"ב) וכרך ב' (תשל"ט), מאגנס, ירושלים.
- היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס, מכון בן-צבי, האוניברסיטה העברית וחברת יהודי איטליה לפעולה רוחנית על ידי הוצאת קריית ספר, ירושלים, 1967
- דאנטה ועמנואל הרומי, הוצאת מוסד ביאליק, 1965
- האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות. ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשי"ח (1958).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה דוד קאסוטו, כינוסים - סדרת מוספים 3, איטליה - כתב עת לחקר תולדותיהם, תרבותם וספרותם של יהודי איטליה (העורך: ראובן בונפיל), הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, 2007. (ספר אלקטרוני, דורש הרשמה לאתר)
- לדור אשר לא ידע, נכתב על ידי בתו, חולדה קמפניינו
- שרה אן עברון, משה דוד קאסוטו: פרשן וחוקר המקרא, האיש ומפעלו על רקע תקופתו ומקומו, עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשפ"ג
- אנג'לו מ' פיאטלי, משה דוד קאסוטו: מחינוכו בבית המדרש לרבנים האיטלקי עד הוויכוח עם יהודה מנחם פאצ'יפיצ'י, ירושלים תשפ"ד (תרגמה מאיטלקית: שושנה קאסוטו-עברון)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה דוד קאסוטו (1883-1951), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון משה דוד קאסוטו, בספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של משה דוד קאסוטו באתר רמב"י
- כתבי משה דוד קאסוטו בפרויקט בן-יהודה
- עשרה דורות שמאדם ועד נח, ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, למלאת לו שבעים שנה (עורכים: שאול ליברמן, שניאור זלמן צייטלין, שלום שפיגל, אלכסנדר מרקס, יו"ר), חלק עברי, נוירק: האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות, תש"ו, עמ' שפ"א - ש"צ, באתר "מסורתי".
- יוסף עופר, על משה דוד קאסוטו
- ראובן קמפניינו - תורה מן השמיים כיצד? ויכוח אומברטו קאסוטו - פאצ'יפיצ'י
- על קאסוטו, הרטום ומשפחותיהם באתר "חנות הספרים של איתמר".
- משה יצחקי, הגישה הרצויה והמצויה לחקר המקרא — בעיניו של מ"ד קאסוטו
- שמואל נח גוטליב, פלארענץ: הרב ר' משה דוד קאסוטא, בספרו אהלי שם, פינסק, תרע"ב, עמ' 549, באתר היברובוקס
- משה דוד קאסוטו (אורכב 12.11.2017 בארכיון Wayback Machine), באתר האקדמיה ללשון העברית
- משה דוד גאון, "משה דוד קאסוטו' פרופ'", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 597, באתר היברובוקס
- תמונות מאוסף משה דוד קסוטו מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- משה דוד קאסוטו, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 אברהם מלמט, פרופ' משה דוד קאסוטו ז"ל, הארץ, 19 בדצמבר 1952
- ^ פרופ מ.ד. קאסוטו, על המשמר, 19 בדצמבר 1951
- ^ ארכיון משה דוד קאסוטו, בספרייה הלאומית
- ^ בראשית א, כא
- ^ קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, עמודים 30–31
- ^ קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, עמ' 205, וכן במאמרו "מעשה בני האלוהים ובנות האדם" בספרו "ספרות מקראית וספרות כנענית" בהוצאת מאגנס.
- ^ קאסוטו, פירוש על ספר בראשית, סדר נח, עמודים 1-2
- ^ ראובן אלקלעי, פירוש ספר שמות, הארץ, 18 באפריל 1952
- ^ יצחק דנון, נדחתה תביעת יורשיו של פרופ' קאסוטו נגד הוצאות הספרים יבנה, משכל וידיעות אחרונות, באתר גלובס, 20 באפריל 2006
- ^ מו"ש, זוהי איפוא האלילה ענת, הארץ, 21 בספטמבר 1951
- ^ משה דוד קאסוטו, "האלה ענת: שירי עלילה כנעניים מתקופת האבות" בפרויקט בן-יהודה
- ^
אילון גלעד, מילה מסתורית, שני בלשנים והערה עוקצנית אחת, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2017
- ^ ליאו לוי, דנטה אליגיירי והקיום היהודי, הַבֹּקֶר, 4 ביוני 1965
- ^ יצאו לאור, על המשמר, 14 בינואר 1966
- חוקרי מקרא ישראלים
- ראשוני האוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מקרא
- עולים במלחמת העולם השנייה
- פרשני מקרא בעת החדשה
- יהודים איטלקים
- סגל ספיינצה – אוניברסיטת רומא
- אשורולוגים
- אנציקלופדיסטים יהודים
- יהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריה
- משפחת קאסוטו
- פירנצה: רבנים
- חוקרי יהדות איטליה
- עורכי האנציקלופדיה המקראית
- ישראלים ילידי איטליה
- ישראלים שנולדו ב-1883
- ישראלים שנפטרו ב-1951