תנטוס
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
תרבות | דת יוון העתיקה |
---|---|
אלים מקבילים | האנשה של המוות |
אב | ארבוס |
אם | ניקס |
בן או בת זוג | Macaria |
צאצאים | לינקוס |
תָנָטוֹס (ביוונית: θάνατος; באופן מילולי: "מוות") היה התגלמות המוות במיתולוגיה היוונית. הוא שכן בעולם התחתון (אנ') ונחשב לישות מפחידה ביותר, המביאה איתה את צינת הלילה ואימת המוות. בקרב הרומאים הוא נודע כמוֹרְס (Mors).
מיתולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב"איליאדה" מוזכר תנטוס כאחיו התאום של היפנוס, התגלמות השינה. הסיודוס מציין שתנטוס הוא בנה של ניקס, אלת הלילה, ומציין שהוא (כמו אחיו) נולד מבלי שניקס קיימה יחסי מין.
תנטוס כמעט ולא מופיע בסיפורי המיתולוגיה, ומעולם לא הייתה לו כיתת פולחן מרכזית. בשלב מאוחר יותר, דמותו של האדס, אל השאול ושליט המתים, האפילה על דמותו של תנטוס ותפסה את מקומה. באמנות תואר תנטוס כגבר צעיר הנושא לפיד בידו האחת ופרפר בידו השנייה. לעיתים הוצג כבעל כנפיים, הנושא חרב על מותניו.
יצר המוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מודל הנפש הפרוידיאני, תנטוס הוא יצר המוות, אחד משני היצרים (לצד ארוס, יצר האהבה והתשוקה המינית), הקבועים בבסיס האיד. זהו יצר המבטא את הכוח ההרסני והאלים שבאדם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תנטוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
המיתולוגיה היוונית - האנשת מושגים | ||
---|---|---|
|