קנת קאונדה

קנת דייוויד קאונדה
Kenneth David Kaunda
	צילום משנת 1983, בעת ביקור בארצות הברית
	צילום משנת 1983, בעת ביקור בארצות הברית
לידה	28 באפריל 1924; צ'ינסאלי, רודזיה הצפונית
פטירה	17 ביוני 2021 (בגיל 97); לוסקה, זמביה
מדינה	זמביה
מקום קבורה	Embassy Park
השכלה	Munali Secondary School; Rusangu University ;
מפלגה	המפלגה הלאומית המאוחדת למען העצמאות
בת זוג	אליזבת בנדה
	24 באוקטובר 1964 – 2 בנובמבר 1991; (27 שנים)
	→ תפקיד חדש פרדריק צ'ילובה ←
פרסים והוקרה
	פרס ג'ווהרלל נהרו להבנה בינלאומית (1970); Order of Eduardo Mondlane, 1st class (7 בספטמבר 1983); הצלב הגדול של מסדר הנסיך אנריקה (28 במאי 1975); מסדר נשר זמביה (2003); מסדר אגושטיניו נטו (1992); העיטור הלאומי חוסה מרטי (1975); מסדר הנסיך אנריקה; מסדר ידידי אוליבר טמבו; מסדר הכוכב של יוגוסלביה ;

קנת דייוויד קאונדה, כונה בפי העם בקיצור "קיי. קיי" ("KK") (באנגלית: Kenneth David Kaunda;‏ 28 באפריל 1924 – 17 ביוני 2021) היה פוליטיקאי זמביאני, נשיאה הראשון של זמביה בין השנים 1964–1991. לפני כן כיהן בינואר–אוקטובר 1964 כראש ממשלת רודזיה הצפונית האוטונומית. קאונדה עמד בראש המאבק לעצמאות של העם ברודזיה הצפונית, לימים זמביה, כמנהיג של הקונגרס הלאומי האפריקאי הזמביאני, אחר כך של המפלגה המאוחדת הלאומית למען העצמאות UNIP. החל משנת 1968 הנהיג משטר חד-מפלגתי אוטוריטרי. בשנת 1991 בלחץ השינויים בזירה הבינלאומית, נאלץ לארגן בחירות רב מפלגתיות ובעקבות תבוסתו בבחירות אלה פינה את מקומו ליריבו, פרדריק צ'ילובה. קאונדה כיהן בשנים 1970–1973 כיושב ראש הארגון לאחדות אפריקה.

ביוגרפיה

שנות הילדות וההתבגרות

קנת קאונדה נולד במחוז הצפוני של המושבה דאז רודזיה הצפונית, ב"מיסיון ליבווה" בצ'ינסאלי. הוא היה בן הזקונים מבין שמונת ילדיהם של הלן ושל דייוויד קאונדה. מורה וכומר ומטיף פרסביטריאני של הכנסייה של סקוטלנד. האב היה יליד ניאסאלנד, מלאווי של ימינו, ונמצא בצ'ינסאלי לצורך שליחותו המיסיונרית. בלידתו הילד כונה גם "בוצ'יזיה", כלומר "הלא צפוי, שלידתו הייתה לא צפויה".^[1] קנת הצעיר הלך בעקבות אביו ונעשה מורה. הוא נשלח להמשיך את הלימודים בבית הספר התיכון במונאלי.

פעילותו כמחנך ודרכו בפוליטיקה המקומית והארצית

לימד בהמשך בבתי הספר בלובווה (1944-1943), בתיכון במופולירה (1949-1948) והתמנה למנהל בית הספר בלובווה בשנים 1951-1949.^[2] החל משנת 1949 התחיל לעסוק גם בחקלאות.^[1] התגייס במהרה לתנועה לשחרור הידועה בשם הקונגרס הלאומי האפריקאי וניהל את הסניף שלה במחוז הולדתו, צ'ינסאלי. אלו היו הימים של הפדרציה של רודזיה וניאסאלנד, שבה נכללה גם רודזיה הצפונית. פדרציה זו הייתה מאוד לא פופולרית בקרב האוכלוסייה הילידית שחששה מהתרחבות החוקים המפלים של הלבנים מרודזיה הדרומית אל שאר חלקי הפדרציה. קאונדה התקדם בהיררכיה של מפלגתו ונבחר בשנים 1958-1953 למזכיר הכללי של הקונגרס הלאומי האפריקאי.

אך מתוך אכזבה ממנהיגותו של ראש הקונגרס הלאומי האפריקאי, הארי נקומבולה, הוא עזב מפלגה זו עם קבוצה של עסקנים והקים את הקונגרס הלאומי האפריקאי הזמביאני. בהזדמנות זו נבחר השם העתידי של הארץ - זמביה.^[1] השלטונות הקולוניאליים הבריטים הוציאו מחוץ לחוק את המפלגה עצרו את קאונדה ב-12 במרץ 1959. הוא שוחרר בינואר 1960 וב-31 בינואר אותה שנה הקים על בסיס הקונגרס הזמביאני את המפלגה הלאומית המאוחדת למען העצמאות (UNIP), אותה הנהיג כיושב ראש במשך 40 שנה, בין השנים 1960–2000. להבדיל מהקונגרס האפריקאי הזמביאני, המפלגה החדשה חרתה על דגלה את המאבק הלא אלים, לפי רוחו של מהטמה גנדי לשם השגת שלטון עצמי. כמו כן דגל קאונדה בפאן-אפריקניות ובשנת 1962 עמד בראש התנועה הפאנאפריקנית לחירות במרכז, מזרח ודרום אפריקה.

ראש ממשלה ואחר כך נשיא

בבחירות הכלליות באוקטובר 1962 עדיין הצליחה המפלגה הפדרלית המאוחדת (UFP) המבוססת על קואליציה של פוליטיקאים אפריקאיים ושל נציגי המתיישבים הלבנים תומכי המשך הסדר הקולוניאלי, לנצח בבחירות הראשונות. אולם אחרי פירוק הפדרציה של רודזיה וניאסאלנד בשנת 1963, בינואר 1964 מפלגתו של קאונדה, UNIP זכתה ברוב הקולות ברודזיה הצפונית וב־55 מושבים מתוך 65 בפרלמנט של המושבה.

בעקבות הבחירות בשנת 1964 הרכיב קאונדה את הממשלה האוטונומית הראשונה והנהיג אותה עד אוקטובר 1964 כשהארץ השיגה את עצמאותה. קנת קאונדה היה לנשיא הראשון של זמביה העצמאית. בטקס הכרזת העצמאות השתתפה הנסיכה מרי כנציגת בריטניה. זמביה התקבלה כמדינה עצמאית בחבר העמים הבריטי.

בשנת 1968 הוציא מחוץ לחוק את כל המפלגות פרט למפלגתו השלטת. תחת הנהגתו המדינה שמרה לעצמה את רוב המניות בחברות הזרות שפעלו בזמביה. משבר הנפט בשנת 1973 וצניחה בהכנסות מייצוא העמידה את זמביה במצב כלכלי קשה. מעורבותו של הנשיא קאונדה במתן תמיכה לוגיסטית לתנועות השחרור של העמים ברודזיה (דרום רודזיה לשעבר; לימים זימבבואה), באפריקה הדרום-מערבית (לימים נמיביה), באנגולה ובמוזמביק הכבידה על כלכלת ארצו, במיוחד כשארצות אלו היו השותפות העיקריות במסחר איתה. הנהגות של 15 תנועות שחרור אפריקאיות התארחו בשטח זמביה.^[3]

בלחץ בינלאומי ופנימי ברוח השינויים בעולם אחרי נפילת הקומוניזם והמעבר לדמוקרטיה של דרום אפריקה, בשנת 1991 הסכים ד"ר קאונדה לקיים בחירות רב-מפלגתיות. בבחירות ניצח יריבו, פרדריק צ'ילובה, מנהיג התנועה לדמוקרטיה רב-מפלגתית.

בשנת 1999 נלקחה לקאונדה אזרחותו אך היא הוחזרה לו בשנה הבאה.

חייו הפרטיים

קנת קאונדה היה נשוי משנת 1946 לבטי קאונדה ולזוג נולדו שישה בנים ושתי בנות. בנוסף היה להם עוד בן מאומץ. אחד מבניהם נפטר בשנת 1986. בטי קאונדה נאבקה בצעירותה לצד בעלה למען עצמאות עמה ובעת מאסרו ארגנה צעדת מחאה שהמשטרה הקולוניאלית השתמשה נגדה בגז מדמיע. היא נפטרה ב-18 בספטמבר 2012. קנת קאונדה היה צמחוני ונמנע משימוש במשקאות חריפים.

נפטר בלוסקה, בירת זמביה, ב-17 ביוני 2021.

ספרים

Dominion status for Central Africa 1958

Zambia shall be free : an autobiography, 1962 (הופיעו מהדורות נוספות)
Zambia, independence and beyond : the speeches of Kenneth Kaunda, 1966
The Rhodesian crisis, 1967 . (בשותפות)
Humanism in Zambia and a guide to its implementation, 1967
A humanist in Africa : letters to Colin M. Morris from Kenneth D. Kaunda, president of Zambia, 1969
The Riddle of violence, 1980

פרסים ואותות כבוד

תוארי דוקטור לשם כבוד במשפטים מאוניברסיטאות פורדהם (1963),דבלין (1964), סאסקס,(1965) יורק (קנדה) (1965), וינדזור (קנדה) (1966),סנטיאגו ד צ'ילה (1966), לוסקה (1974), ברלין (אוניברסיטת הומבולדט) (1980)

הנצחה

בדרום אפריקה נקראה על שמו "נפת קנת קאונדה" שבמחוז הצפון מערבי.
אוניברסיטת לוסקה נושאת את שמו
2012 - שדה התעופה של לוסקה נקרא "שדה התעופה קנת קאונדה", לפי החלטת הנשיא מייקל סאטה

לקריאה נוספת

MA Ranganathan The Political Philosophy of President Kenneth D. Kaunda of Zambia.

Решетняк Николай «Счастье я мыслю в борьбе!» Кеннет Каунда (Замбия) // О них говорят: (20 политических портретов) / А.Красиков, С.Воловец, Б.Шестаков и др. — М.: Политиздат, 1989

(ניקולאי רשטניאק - אני חושב על האושר שבמאבק - מתוך 20 דיוקנאות פוליטיים, פוליטיזדט, 1989 -רוסית)

קישורים חיצוניים

Marissa K.Evans. U. Seattle,- biography of K Kaunda in the encyclopedia online, on site Black Past 2007-2012

מי ומי בדרומה של אפריקה Who's Who Southern Africa
קנת קאונדה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קנת קאונדה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קנת קאונדה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קנת קאונדה, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Marissa Evans
^ Who"s Who
^ אתר בי בי סי

[marissa-1] ¹ ² ³ Marissa Evans

[2] Who"s Who

[3] אתר בי בי סי

[1]

[2]

[3]