מרן (תואר)
מָרַן (מקובל לנקד מָרָן;[1] בהגייה אשכנזית: מוֹרוֹן (ליטאית), מוּרֶן או מוּרוֹן (חסידית)) הוא תואר כבוד עבור רבנים.
בעבר נעשה שימוש בתואר רק לכינוי רבנים מקובלים במיוחד. במשך השנים נשחק התואר והוא משמש לכינוי מכבד עבור רבנים ברמות חשיבות שונות, אך בעיתונות החרדית הממסדית נשמר התואר באדיקות עבור הדמויות העומדות בראש המערכת התורנית כפי שמערכת העיתון רואה אותה, אלו שמכונים גדולי הדור. המושג שכיח בעיקר בשיח הציבור החרדי, ובציבור הדתי לאומי בעיקר עבור רבנים מעדות המזרח וראשי ישיבת 'מרכז הרב'.
כאשר התואר מופיע ללא שום תוספת, הכוונה על פי רוב לרב יוסף קארו, בעל ה"שולחן ערוך". במאה ה-21 לעיתים מדובר ברב עובדיה יוסף.
מקור המושג
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המושג הוא בארמית גלילית, ומשמעותו "אדוננו"[2] (בארמית בבלית צריך לומר "מרנא"[3]). הביטוי אינו נפוץ בספרות חז"ל כמו התואר "מר", ללא הטיה. ברבים נאמר "מרנן".
שימושים בנוסחי תפילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתפילת יקום פורקן נוהגים לברך את "מרנן ורבנן חבורתא קדישתא די בארעא דישראל ודי בבבל" (אדונינו ורבותינו החבורה הקדושה אשר בארץ ישראל ואשר בבבל) ש"מרן די בשמיא יהא בסעדהון כל זמן ועדן" (אדוננו שבשמים יהיה בעזרם כל זמן ועת).
צורת שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו רוב התארים, מופיע התואר לפני השם. התואר יכול לבוא ללא שם, כשהכוונה לאדם המוכר בקהל היעד בתואר, כמו בתואר "מרן ראש הישיבה", או בתואר "מרן הרב". כשהתואר בכל זאת בא עם שם, הוא בדרך כלל יבוא עם תואר או תארים נוספים, כמו "הרב", "הרב הגאון" וכו'. כיוון שבארמית המילה מוטה, היא אינה מגיעה עם ה"א הידיעה, אך לפעמים נעשה שימוש מוטעה בתואר "המרן".[4] תואר שגוי נוסף הוא "מרן אדמו"ר", בו נעשה שימוש במילה הארמית לצד המילה העברית "אדוננו" (כחלק מראשי התיבות "אדמו"ר").[5]
אישים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]התואר ניתן לכל ראש ישיבה, ראש עדה או ראש תנועה על ידי תלמידיו, חסידיו ומעריציו; ברמה העולמית הוא ניתן רק למי שנחשבו לגדולי דורם, לא לאור מדד אובייקטיבי של גדולתם התורנית אלא בזיקה ישירה למידת היותם "גדולי הדור".
האדם הידוע ביותר הנקרא בתואר הוא הרב יוסף קארו, הנקרא "מרן הבית יוסף", או, בציבור הספרדי, "מרן" ללא שם או תואר נלווה. מקובל להגיד דרך רמז, כי תואר זה הוא ראשי תיבות של "מאתים רבנים נסמך", ופירושו לפי דברי החיד"א,[6] כי מאתים רבנים הסכימו לפסקיו של הרב קארו.[7] המושג "קבלת הוראות מרן", בו השתמש רבות הרב עובדיה יוסף לגבי הרב קארו, בסופו של דבר הביא לשימוש נרחב בתואר "מרן" גם לגבי הרב יוסף עצמו.[8]
בקרב חוג תלמידי ישיבת מרכז הרב לדורותיה משמש התואר "מרן הרב זצ"ל" כשלעצמו עבור הרב אברהם יצחק הכהן קוק,[9]. בדומה לכך, בחוג חזון איש משמש התואר "מרן ז"ל" כשלעצמו לתאר את הרב אברהם ישעיהו קרליץ[10].
התואר בעיתונות החרדית
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיתונות החרדית הממסדית שומרת בקפידה על השימוש בתואר זה לרבנים ספורים בלבד: בעיתונות החסידית מוענק התואר רק לאדמו"רי חסידויות גדולות במיוחד, ובעיתונות הליטאית היו תמורות בנושא זה במשך השנים. העיתון "יתד נאמן", שבמשך שנים היה העיתון הליטאי היחיד, העניק בראשית דרכו את התואר לשורת רבנים, בהם הרבנים שלמה זלמן אוירבך, דוד פוברסקי, מאיר חדש ויוסף שלום אלישיב, זאת על פי הוראת מנהיג הציבור הליטאי דאז, הרב אלעזר מנחם מן שך, שאף לו הוענק התואר. לאחר פטירת הרב שך לא הוענק התואר לאישים שלא כונו כך לפני פטירתו, ולמעשה נשמר התואר עבור הרב יוסף שלום אלישיב באופן בלעדי.[11] לאחר החלפת מערכת העיתון בנאמני הרב אהרן יהודה ליב שטינמן ופטירת הרב אלישיב, החל העיתון משתמש בתואר זה גם לאזכור שמו של הרב שטינמן והרבנים חיים קניבסקי, נסים קרליץ וגרשון אדלשטיין.[12] בשנת 2022 החל העיתון, בהוראת הרב אדלשטיין, להוסיף את התואר לשמותיהם של הרבנים ברוך מרדכי אזרחי, מאיר צבי ברגמן, דוב לנדו וברוך דב פוברסקי.[13] החל מספטמבר 2023 החל העיתון להעניק לרב לנדו את התואר "רבינו מרן", במקביל להוספת התואר "מרן" לרבנים משה הלל הירש, משה יהודה שלזינגר ויצחק זילברשטיין.[14] העיתון "הפלס" לא השתמש בתואר לתיאור אנשים חיים מאז פטירת הרב אלישיב ועד לסוף 2016, בה ניתן התואר לרב שמואל אוירבך.[15] בעיתון "יום ליום", אשר זוהה בעבר עם מפלגת ש"ס, מקבלים את התואר מרן הרבנים מאיר מאזוז ושלום כהן מאז פטירת הרב עובדיה יוסף. בעיתון "הדרך" מקבל הרב שלום כהן את התואר מרן.
התואר "מרן ראש הישיבה" משמש, במקורו, באופן פנימי בכל ישיבה כלפי ראש הישיבה, אך הוצמד באופן כללי בציבור הליטאי לרב שך, למרות שתואר זה כלל בהתייחס לרב שך, התייחסות לישיבת פוניבז'. מאז, רבנים בולטים שמכהנים כראשי ישיבה מכונים כך גם במרחב הציבורי, גם אם הישיבה בראשותה הם עומדים אינה מן הבולטות ביותר במגזר. לדוגמה: הרב שטינמן כונה כך כבר מתקופת כהונתו כראש ישיבת גאון יעקב, ישיבה שולית באופן יחסי.
התואר "מרן שר התורה" ניתן באופן כמעט בלעדי לרב חיים קניבסקי.[16]
התואר בפי לא-יהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנוצרים הסורים, דוברי הסורית (השייכת לאותה משפחה בתוך הארמית כמו הניב הגלילי), משתמשים לפעמים בתואר זה עבור ישו, ובתואר "מרתן" ("גבירתנו"; צורת נקבה של מרן) עבור מרים, אמו (אנ').
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אברהם אורנשטיין, אנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל, כרך שלישי, תל אביב: הוצאת נצח, תשכ"ב, עמ' 1662. (בעברית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חנן אריאל, על התואר מָרַן, בעקבות פטירתו של הרב עובדיה יוסף, מרחשוון תשע"ד, באתר האקדמיה ללשון העברית.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כן מנקד וואלף היידנהיים, שפה ברורה, בתפלת יקום פורקן, באתר היברובוקס
- ^ לדוגמה, בראשית רבה, פרשה ע"ה, פסקה ה'
- ^ לדוגמה, תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"א, עמוד ב'
- ^ לדוגמה, מנדי גרוזמן, המרן החדש: מי אתה, הרב מאיר מאזוז?, באתר nrg, 1 בינואר 2015
- ^ לדוגמה, כ”ק מרן אדמו”ר מפיטסבורג שליט”א יצא היום לביקור בארה”ב, באתר JDN
- ^ החיד"א, שם הגדולים, מערכת סופרים, אות ב, סימן כ"ט בית יוסף, באתר היברובוקס
- ^ יעקב ושדי, אמת ליעקב, באתר היברובוקס
- ^ לדוגמה, דברי הרב בן ציון מוצפי בעניין
- ^ לדוגמה, הרב דוד כהן, קול הנבואה, ראש דבר, באתר אוצר החכמה
- ^ לדוגמה, הרב חיים שאול גריינימן, חדושים וביאורים, זרעים, הלכות תרו"מ סי' ד', באתר היברובוקס
- ^ חיים שקדי, מדוע שינה 'יתד' את ה"מרן" ל"מורנו"?, באתר כיכר השבת, 29 באוגוסט 2011
- ^ ישראל כהן, בהוראת הגר"ח: "מרן" לגרי"ג אדלשטיין ב"יתד נאמן", באתר כיכר השבת, 2 בינואר 2014
- ^ משה ויסברג, ההנהגה הליטאית: 'רשכבה"ג' לגרי"ג אדלשטיין, 'מרן' לזקני הדור, באתר בחדרי חרדים, 31 במאי 2022
- ^
ציוץ של מנחם קולדצקי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 בספטמבר 2023
- ^ אברמי פרלשטיין, היסטוריה ליטאית: ב'פלס' הוענק תואר 'מרן' לגר"ש אויערבך, באתר בחדרי חרדים, 30 בדצמבר 2016
- ^ לדוגמה, ישראל כהן, מרן שר התורה בהתרת נדרים ערב יום הדין, באתר כיכר השבת, 24 בספטמבר 2014
