דונלד סדוויי
פרופ' סדוויי בהרצאתו בקורס "מבוא למצב המוצק בכימיה", אוניברסיטת MIT, שנת 2009 | |
לידה |
7 במרץ 1950 (בן 74) טורונטו, קנדה |
---|---|
ענף מדעי | כימיה, הנדסה כימית |
מקום מגורים | קנדה, ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
מוסדות | המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (1 ביולי 1978) |
הערות | פרופסור להנדסת חומרים וכימיה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בארצות הברית |
www | |
תרומות עיקריות | |
כימיה, הנדסה כימית בדגש על אלקטרוכימיה, הנדסת חומרים ומטלורגיה | |
דונלד רוברט סדוויי (באנגלית: Donald Robert Sadoway; נולד ב-7 במרץ 1950) הוא פרופסור להנדסת חומרים וכימיה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בארצות הברית. סדוויי הוא מומחה לסוללות חשמליות ותרם רבות לשיפור הביצועים של התקני כוח ניידים.
בשנת 2012, נבחר סדוויי על ידי מגזין טיים, כאחד מ-100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם, בזכות תרומתו לשיפור טכנולוגיות של סוללות חשמליות.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדוויי נולד בטורונטו, אונטריו, קנדה. הוא למד באוניברסיטת טורונטו עד לקבלת תואר דוקטור בשנת 1977, בהתמחות של כימיה ומטלורגיה.[2]
סדוויי הצטרף לסגל האוניברסיטה של MIT בשנת 1978 ונמצא שם מאז ברציפות.[3]
בשנת 2013, קיבל תואר בהנדסה לשם כבוד מטעם אוניברסיטת טורונטו על תרומתו לקידום חינוך איכותי וקידום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת.[4]
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחומי מחקריו של סדוויי הם הנדסת חומרים, מטלורגיה ואלקטרוכימיה.
כחוקר מתמקד סדוויי בפיתוח שיטות יעילות וידידותיות לסביבה להפקת מתכות מעפרותיהן, וכן במחקר של סוללות חשמליות.[5] סדוויי היה שותף בפיתוח אלקטרוליט מסוג פולימר מוצק (solid polymer electrolyte) עבור סוללות, שהציגו ביצועיים גבוהים.[6]
בשנת 2006 הציג שיטה אלקטרוכימית יעילה וידידותית לסביבה, להפקת ברזל מהעפרה באמצעות אלקטרוליזה כתחליף לשימוש בכבשני היתוך.[7]
בשנת 2009 הציג סוללה נטענת חדשנית במחיר זול לשימושים של אגירת אנרגיה. הסוללה מסוג "מלח מותך" (molten salt battery) מבוססת על אנודת מגנזיום וקתודת אנטימון המופרדת באמצעות אלקטרוליט יוני מותך. בשנת 2010 הוקמה חברת Ambri לטובת מסחור הטכנולוגיה.[8]
הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך 16 שנים ברציפות לימד פרופסור סדוויי את הקורס "מבוא למצב המוצק בכימיה"[9] שהיה אחד מהשיעורים הגדולים ביותר במספר הסטודנטים ב-MIT.
כלל ההרצאות של הקורס הוסרטו והועלו לאינטרנט, תחת מיזם "MIT Open Course Ware". הרצאותיו של סדוויי זכו לפופולריות גבוהה, וזאת בשל סגנונו הייחודי שזכה לפרסום ניכר.
הרצאותיו של סדוויי כוללות לעיתים קרובות שילוב של נתונים על ההיסטוריה של המדע ועל מחקריהן של זוכי פרס נובל וכן על פריטים שונים שהוא מציג בפני הסטודנטים.
סדוויי נוהג להקדיש את 5 הדקות האחרונות של כל הרצאה בנושא פופולרי מתחומי התרבות, האומנות והמוזיקה שמתקשר לנושא השיעור. כך לדוגמה, בסיום של אחת מהרצאותיו בנושא קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן, הוא סיפר על אחד מהגילויים שנעשו בתחום המחקר של יצירות אומנות, בו נחשף כי הציור "תפילה בשדה" של הצייר הצרפתי ז'אן-פרנסואה מילה, ככל הנראה צויר על ידו פעמיים, שכן בדיקת רנטגן של הציור חשפה שכבות קודמות שבהן היצירה צוירה באופן שונה לחלוטין, דבר שלא היה ידוע והוסיף מידע רב אודות סגנונו ויצירותיו של הצייר.[10]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של דונלד סדוויי (באנגלית)
- דונלד סדוויי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- דונלד סדוויי, באתר ResearchGate
- דונלד סדוויי, באתר גוגל סקולר
- הרצאת TED של סדוויי
- "על האנרגיה בשנת 2064", פרופ' סדוויי
- "על חידושים בתחום אחסון אנרגיה", פרופ' סדוויי, סרטון באתר יוטיוב
- הקורס "מבוא למצב מוצק" של MIT מועבר על ידי פרופ' סדוויי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ http://content.time.com/time/specials/packages/article/0,28804,2111975_2111976_2111966,00.html
- ^ http://web.mit.edu/dibner/
- ^ http://news.mit.edu/1999/chairs-0505
- ^ https://www.utoronto.ca/news/honorary-graduate-donald-sadoway
- ^ http://news.mit.edu/1999/chairs-0505
- ^ https://www.theguardian.com/science/2005/feb/24/2
- ^ https://www.newscientist.com/article/dn9878-electrolysis-may-one-day-provide-green-iron/
- ^ http://news.mit.edu/2009/liquid-battery
- ^ http://web.mit.edu/3.091/www/index.html
- ^ דונלד סדוויי, "מבוא למצב המוצק בכימיה" - דוגמה לשימוש בקריסטלוגרפיה במחקר אומנותי (דקה 45:50)