לדלג לתוכן

ג'ק ניטשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ק ניטשה
ג'ק ניטשה
ג'ק ניטשה
לידה 22 באפריל 1937
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באוגוסט 2000 (בגיל 63)
הוליווד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Bernard Alfred Nitzsche עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Jack Nitzsche עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הוליווד פוראבר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1955–1998 (כ־43 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, סקסופון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג באפי סיינט-מארי (19 במרץ 198225 באוגוסט 2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ק ניטשה (נולד כברנרד אלפרד ניטשה, באנגלית: Bernard Alfred "Jack" Nitzsche; ‏22 באפריל 1937, שיקגו25 באוגוסט 2000, הוליווד) היה מוזיקאי וזוכה פרס אוסקר.

ניטשה החל את דרכו כנגן סקסופון והיה פעיל בסצנת הג'אז בלוס אנג'לס. בשנת 1955 בעקבות הכרותו עם הזמר סוני בונו, החל לכתוב שירי פופ ואחד מהם אף זכה להצלחה.

בהמשך התפתח ניטשה לכיוון של תיזמור שאפתני, וזאת תחת חסותו של מפיק העל המצליח ביותר באותה העת פיל ספקטור. בתפקיד זה יצר את התיזמור המצליח לשירם של טינה טרנר ואייק טרנר "River Deep Mountain High". במקביל לעבודתו עם ספקטור, עבד ניטשה עם מוזיקאים מהחוף המערבי כדוגמת ליאון ראסל וטים באקלי.

בשנת 1964 חבר ללהקת הרולינג סטונז, להם תרם כישרונו בנגינה בקלידים ללהיטים רבים: "Paint It Black" ו-"Ruby Tuesday". כמו כן, עיבד בשנת 1969 את הביצוע למקהלה הנשמעת ברקע השיר "You Can't Always Get What You Want".

את פרסומו כמעבד, קיבל ניטשה בעת עבודתו עם המוזיקאי ניל יאנג במחצית השנייה של שנות ה-60. ניטשה הפיק את אלבום הבכורה של יאנג והמשיך לעבוד עמו גם כנגן ליווי (בעיקר בקלידים). ניטשה גם ידוע כיוצר פסקולים לסרטים. בשנת 1982 אף זכה בפרס האוסקר ובפרס גלובוס הזהב על שיר הנושא מהסרט "קצין וג'נטלמן", השיר 'Up Where We Belong' בוצע על ידי הזמר ג'ו קוקר. ב-1986 חיבר את הפסקול לסרט תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים.

בהמשך העשור וכן עד מותו, המעיט ניטשה לעבוד ולמעט שערוריית מאסר שתועדה לתוכנית טלוויזיה, לא זכה לכל פרסום. בשנת 2000 נפטר בעקבות סיבוך שנבע מזיהום.

בשנת 2007 זכה ניטשה למחווה מבמאי הסרטים קוונטין טרנטינו כשזה פתח את סרטו "חסין מוות" ביצירה אינסטרומנטלית שהולחנה על ידי ג'ק ניטשה בשנות ה-60 המוקדמות.

  • 1972 : St. Giles Cripplegate
  • 1978 : Blue Collar
  • 1991 : The Indian Runner
  • 2007 : Quentin Tarantino's Death Proof (Reuses "The Last Race" as opening theme.)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ק ניטשה בוויקישיתוף