עידן התמימות
כרזת הסרט עידן התמימות | |
מבוסס על | עידן התמימות |
---|---|
בימוי | מרטין סקורסזה |
הופק בידי | ברברה דה פינה |
תסריט | ג'יי קוקס, מרטין סקורסזה |
עריכה | תלמה סקונמייקר |
שחקנים ראשיים |
דניאל דיי-לואיס וינונה ריידר מישל פייפר |
מוזיקה | אלמר ברנסטין |
צילום | מיכאל בלהאוס |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה | סרטי קולומביה |
חברה מפיצה | סרטי קולומביה, נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 17 בספטמבר 1993 |
משך הקרנה | 134 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט רומנטי, דרמה היסטורית, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
תקציב | 34,000,000$ |
הכנסות | 32.3,000,000$ |
הכנסות באתר מוג'ו | ageofinnocence |
פרסים |
|
סרט הבא | The Good Son |
דף הסרט ב־IMDb | |
עידן התמימות (באנגלית: The Age of Innocence ) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת דרמה רומנטית משנת 1993 בבימויו של מרטין סקורסזה עם דניאל דיי-לואיס, וינונה ריידר ומישל פייפר בתפקידים הראשיים.
התסריט מבוסס על רב המכר "עידן התמימות" של אדית וורטון משנת 1920 שזיכה אותה בפרס פוליצר לספרות.
הסרט הוא דרמה תקופתית ובו שחזור מדויק של חיי החברה הגבוהה בניו יורק בשנת 1870 מבחינת התלבושות, הריהוט כלי האוכל, כלי התחבורה, הריקודים וכללי ההתנהגות הנוקשים שלא מתירים סטייה.
החלק הסופי של הסרט צולם בפריז. הכיכר בו ממתין גבור הסרט לאהובתו מהעבר, הפכה ליעד תיירות מבוקש[1].
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניולנד ארצ'ר (דניאל דיי-לואיס) הוא עורך דין עשיר ממשפחה מיוחסת בניו יורק בשנת 1870. הוא עומד להכריז על אירוסין עם מיי וולנד (וינונה ריידר), אף היא ממשפחה עשירה ומיוחסת. גב' וולנד (ג'רלדין צ'פלין), אמה של מיי מרוצה מכך וכן אמו של ניולנד (שאן פיליפס) אך האישור הסופי חייב להינתן מהדודה מינגוט (מרים מרגוליס) היושבת כל היום על כורסא מוקפת בכלבי מחמד ועל פי החלטתה מאושרות כל הפעולות במשפחה. היא מאשרת את הקשר בין ניולנד ומיי אך מיי רוצה לדחות את האירוסין כדי להיות בטוחה ונוסעת עם אמה לפלורידה.
בת דודתה של מיי, הרוזנת אלן אולנסקה (מישל פייפר) מגיעה לניו יורק מאירופה ומתקבלת בקרירות על ידי החברה הגבוהה שם. היא נשואה לרוזן הפולני אולנסקי אך נישואיהם עלו על שרטון בגלל בגידותיו. הוא מפיץ שמועות זדוניות עליה והיא מבקשת להתגרש.
ניולנד מתבקש על ידי המשפחה לשכנע את אלן להסכים לתנאיו של הרוזן ולא להתגרש כי הגירושין יכולים להטיל כתם על יושרה של המשפחה. ניולד מרגיש משיכה חזקה לאישה העצמאית הזאת שאינה מפחדת לסטות מההתנהגות המקובלת בחברה הסגורה הזאת.
כדי לא להיסחף, נוסע ניולנד לפלורידה ומשכנע את מיי להקדים את חתונתם. היא משתכנעת ובאישור של הדודה מינגוט נערכת החתונה בהשתתפות כל החברה הגבוהה למעט הרוזנת אולנסקה.
ניולנד מחליט שזה הרגע בו יתוודה לפני מיי על אהבתו לאלן ויעזוב לאירופה, אך היא מפתיעה אותו בכך שהיא אומרת לו שהיא בהריון וכי הודיעה זאת לרוזנת אולנסקה שעזבה לאירופה. ניולנד מחליט בכאב להישאר עם מיי.
השנים חולפות, ניולנד בן 57, אשתו מיי מתה מדלקת ריאות ויש להם שלושה ילדים. בנו הבכור טד מזמין אותו להצטרף אליו לטיול בפריז. הם מסיירים בעיר האורות וטד אומר כי קבע עם הרוזנת אולנסקה פגישה בביתה ומבקש מאביו להצטרף. ניולנד נענה בחוסר רצון אך כשהם מגיעים הוא מבקש מטד שילך לבדו והוא יצטרף מאוחר יותר. טד נכנס לבנין וניולנד מתיישב על ספסל בסמטה ומתבונן בחלון דירתה של אלן אך כעבור זמן מה הוא קם ועוזב את המקום.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועמדות
- פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר - וינונה ריידר
- פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר - אלמר ברנשטיין
- פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר -ג'יימס קוק ומרטין סקורסזה
- פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר
מועמדות
- פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה - וינונה ריידר
- פרס באפט"א לעיצוב ההפקה הטוב ביותר
- פרס באפט"א לצילום
- פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר - סרט קולנוע - וינונה ריידר
מועמדות
- פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה - מישל פייפר
- פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה
- פרס גלובוס הזהב לבמאי הטוב ביותר - סרט קולנוע מרטין סקורסזה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "עידן התמימות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "עידן התמימות", באתר נטפליקס
- "עידן התמימות", באתר AllMovie (באנגלית)
- "עידן התמימות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "עידן התמימות", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "עידן התמימות", באתר Metacritic (באנגלית)
- "עידן התמימות", באתר אידיבי
- "עידן התמימות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קדימון לסרט עידן התמימות, באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תהל בלומנפלד, הסודות של פריז, באתר "ידיעות אחרונות", 21 בינואר 2018