משמעות החיים

מאין באנו? מה אנחנו? לאן אנו הולכים?, ציור מאת פול גוגן

משמעות החיים היא שאלה פילוסופית, שעניינה משמעות הקיום והחיים (האנושיים או בכלל). שאלות רבות נקשרות לשאלה כללית זו: מדוע העולם קיים? למה קיים משהו בכלל? למה קיימים בני האדם? האם יש מטרה מסוימת לכל אלה?

שאלת משמעות החיים העסיקה את בני האדם כבר בתקופות הקדומות. התשובות שניתנו לשאלה זו בימי הקדם היו מגוונות - החל מאמונה שעבודת הפולחן לאלים היא משמעות קיומו של האדם בעולם (במיתוס הבריאה המסופוטמי אנומה אליש בני האדם נבראו כדי לעבוד עבור האלים) וכלה בכך כי ההנאה מהחיים היומיומיים היא משמעות הקיום (באפוס השומרי גילגמש). המשותף לשתי הגישות האלה הוא שהאלים הם שיצרו את האדם והם שקבעו את גבולות הגזרה שלו, כלומר את המשמעות לחייו.

פילוסופים, מדענים, פסיכולוגים, סופרים, אמנים, אנשי דת, רוח ורבים אחרים עסקו בשאלה זו לאורך השנים. חלק מהתשובות שניתנו במהלך ההיסטוריה שונות מאוד זו מזו, ועל-כן לא ניתן לומר שיש תשובה מוסכמת לשאלה כיום. במהלך השנים עלו גם הטענות שלשאלה זו אין תשובה או שלא ניתן למצוא את תשובתה, בגלל מוגבלותו של האדם מול אינסוף היקום.

את ההגות הפילוסופית והתאולוגית שעסקה בשאלה זו ניתן לחלק לשני ענפים עיקריים: זו שנטתה לתפיסה כי לחיים יש משמעות – גרסה כי מחוץ לביטוי הפיזי של הקיום קיים דבר מה נוסף ובלתי־תלוי בו, כמו אל, אידאה, מערכת מוסר, עיקרון טרנסצדנטלי, וכדומה, המעניק לחיים את משמעותם; וזו שנטתה לתפיסה כי לחיים אין משמעות החורגת מעצם קיומו הפיזי של אדם או בעל־חיים – כפרה בדרך כלל גם בקיום דבר מה נוסף ובלתי־תלוי כזה.

במדע

ניתן לנסות להשתמש בידע מדעי ובשיטות חקר מדעיות (מכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי), ובפרט בחקר האדם באופן ביולוגי, על-מנת להגיע לתובנות בנוגע לשאלה זו ולשאלות הקשורות אליה. השימוש במדע הוא לא בהכרח ישיר, שכן השאלה כללית מדי מכדי להיות שאלת מחקר בעצמה, אולם ניתן לשאוב השראה מרעיונות שמקורם בתיאוריות מדעיות שונות, על-מנת לחשוב על השאלה.

אבולוציה: שרידה והתרבות

לפי תיאורית האבולוציה, ההומו ספיאנס (בני אדם) התפתח על פי חוק הברירה הטבעית. תהליך בו בכל דור השורד הטוב ביותר הוא זה שמתרבה ומעביר את המטען הגנטי שלו כאשר החלש ללא הצאצאים נכחד, כך בכל דור הזן מתחזק ומשתבח.

על פי "מוצא החיים" תרכובות כימיות מקריות יצרו תאים שהתפתחו לאורגניזמים מורכבים יותר ויותר עד שקיבלו תודעה. לכן, מטרת כל חי היא להיות השורד הטוב ביותר ולהרבות את מינו כדי להימנע מהכחדה ולאפשר מגוון רחב של פרטים שבעתיד החזק מביניהם שישרוד ישביח את מינו וכך הלאה. לשרוד ולהשתבח, כלומר לחיות זמן רב יותר עם יותר צאצאים, באופן האידיאלי מוביל לרדיפה אחר חיי נצח ומרחב להתפשט אליו. על פי כך, מטרת האדם היא להתרבות, לחתור באמצעים מדעיים לאלמוות ולהתפשט ככל הניתן במרחב אשר עולה בידו להגיע אליו. כל זאת על מנת "להשתמש" בברירה הטבעית על מנת לשפר את הזן במרדף אחר השורד האופטימלי.

תא, תחילת החיים על פני כדור הארץ

אנשים המאמינים שאין להם משמעות אינם שורדים טובים. לכן, לעיתים מכחידים את עצמם ולא מעבירים את המטען הגנטי שלהם, דבר זה יוצר חברה בה נשארים רק אנשים המאמינים שיש להם משמעות.

ברם, יש בתפיסה זו בעיה כי היא עדיין איננה מסבירה מדוע צריך אדם שיתרבה או ישיג חיי נצח, כלומר מה המשמעות של שימור הזן.

בפילוסופיה

שאלת משמעות החיים ושאלות קרובות לה העסיקו רבים מההוגים בתולדות הפילוסופיה. מספר ניסיונות הסבר או גישות כלליות לשאלה הוצגו במהלך השנים.

התשובות הפילוסופיות לשאלת משמעות החיים הן רבות ומגוונות, אך קיים מכנה משותף לרובן. רוב השיטות הפילוסופיות שותפות להנחה כי קיימת מהות אחת (לפחות) המשותפת לכלל בני האדם. החל באפלטון שטען כי מהות האדם ומטרתו היא ללמוד ולדעת (אהבת החכמה), אריסטו שגרס כי מהות האדם היא השאיפה אל הטוב, וזרם הנהנתנות היווני שקבע כי המטרה של האדם היא עונג ואושר, דרך הרמב"ם שקבע כי תכלית האדם היא השגת האל כפי יכולת האדם לדעת אותו, רבי משה קורדובירו שסבר כי תכליתו של האדם להידמות לקונו במידותיו ומעשיו (על פי מערכת הספירות), והרמח"ל שקבע כי האדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו, ז'אן-ז'אק רוסו שטען כי מהות האדם ומשמעות קיומו היא הגשמת הפוטנציאל הטמון בו, גאורג זימל שטען כי תכלית החיים היא להתאמץ להגיע לאינטנסיביות של חיים ולהתאוות לחיוניות גדולה יותר ממה שיש לו, ואריך פרום שטען כי האהבה האנושית על שלל סוגיה, היא התשובה העיקרית לבעיית הקיום האנושי, ורק בה האדם יכול להימלט מחוויית "הבדילות הקיומית", אותה ראה כאם כל החרדות וכל המצוקות.

גישות פילוסופיות אחרות, כגון אקזיסטנציאליזם, גורסות כי לאדם דווקא אין מהות אפריורית, טרם היוולדו. כלומר, הקיום של האדם קודם למהותו. בשונה מעולם הבהמות והצמחים, בו מהותם נקבעת מראש בטרם הגיעם לעולם, האדם מגיע לעולם ללא מהות קבועה, על כן משמעות חייו נמצאת בידיו. אדם יחיה חיים משמעותיים, בעלי תכלית רק אם הוא יעצבם ויעניק להם תוכן מקורי.

היו אנשים שראו את תכלית החיים החל מעצם שרידותם והתקיימותם, ומטרות אחרות החל מכיבוש ושליטה של הזולת, הצלחה, הבאת ילדים לעולם, תהילה ופרסום, קשר עם אנשים אהובים, דרך הפצת אידאולוגיה כלשהי, וכלה במטרות אלטרואיסטיות כסיוע ועזר לזולת כמיטב יכולותיהם, הקדשת חייהם לעניין מסוים, או נתינת תרומה משמעותית לאנושות או ללאום שבקרבו הם חיים.

מימוש פוטנציאל

הסבר זה מתייחס לרצונות האדם. אדם נולד עם חלומות, שאיפות ורצונות לשפר את עצמו ואת סביבתו שעליו להגשים. במטרה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמו. דרכים להגשים מטרה זו יכולים להיות, לשנות משהו גדול בעולם או להיות חלק מקהילה היוצרת דבר שאינדיבידואל לא היה יכול לבדו. כמו צבא, ממשלה או מערכת אנושית אחרת. להשאיר חותם שיישאר גם לאחר סוף חייו. או באופן פשוט אך מורכב, להיות אדם השלם עם רגשותיו, אותנטי, שמתעניין ומשתפר בנושאים רבים ככל הניתן. מימוש הפוטנציאל יכול להיות גם מימוש הכישרון הטבעי מלידה, כישרון שהאדם נולד אתו ושהוא אמור להגשים אותו, לטובתו ולטובת הכלל - אם זה כישרון אמנותי, מתמטי, מכני, כשרון לימודי, כשרון בבישול או בכל תחום אחר של החיים. הכישרון הזה הוא אינדיבידואלי לכל אדם ואדם, והיכולת לממש אותו היא שנותנת משמעות לחיים.

חיפוש חוכמה וידע

לפי משמעות זו, המטרה היא למצוא את המטרה. הדרך לעשות זאת היא להרחיב את תפיסת העולם, לדעת כמה שיותר על הכל, כיחיד וכחברה אנושית. התפיסה אומרת כי אדם או חברה בעלי יותר ידע, יוכלו למצוא את תשובה טובה יותר לסיבת החיים, ולפתור את הפחדים והסבל האנושי. ענף בדיאגרמת האידאולוגיה משער גם כי עלינו לעקוב אחר רמזים בשביל למצוא את האמת הגדולה, או את "הדרך החוצה".

עשיית הטוב

הכוונה היא להשאיר את העולם מקום הכולל יותר אושר מסבל מאשר העולם כשהגעת אליו. בין אם זה על ידי לעזור לאחרים בקשיים שלהם, או פשוט לסלוח על טעויות אנושיות. פעולות גדולות יותר יכולות להיות לחתור לשלום ושוויון כדי לאפשר חברה ללא תת אוכלוסיות.

על פי המדע אורגניזם סובל כאשר הוא נמצא במצב המתנגש עם הצרכים והרצונות הביולוגים שלו. אצל האדם בפרט תזונה רעועה, בעיה רפואית, דחיה חברתית וכדומה, גורמים לרוב לתחושת סבל. לפי תפיסה זו ככל שהאדם יעזור יותר לזולתו בדרכים שונות, כך הסבל בעולם יפחת.

צבירת כוח

שרים, שהם חלק מהקבינט השלישי של דריס ואן אכט על מדרגות ארמון בהאג. ממשלה בעלת כוח השפעה גדול

משמעות זו מדברת על הרצון האנושי להיות השולט, המלך או המפקד העליון, זה שמקבל הכי הרבה כבוד כי הוא הטוב ביותר. מכך, ניתן רק להיות החזק ביותר בחברה אליה אתה שייך וזה מספק תשובה. אך המטרה הגדולה היא לשלוט בעולם ביקום או בטבע, לשאוף לעליונות על פני הכל. לרוב מדובר על הפן הפיזי, למי יש את הצבא הכי חזק או את הדיבור הכי סוחף.

הדוניזם: הנאה כמטרת החיים

כלומר על האדם להסב לעצמו אושר ככל הניתן על ידי אהבת הבריות, הסתכלות בפליאה על יצר העולם וחיפוש אחר יופי. להתרגש מדמעות וכאב של אחרים ולנסות לעזור להם מתוך אהבה וחמלה. להנות ממוזיקה טובה, אכילה, שתייה ומאורות החיים. לחוות כמה שיותר כי ככל שהאדם עבר יותר כך הוא מכיר עצמו טוב יותר בדומה לתנועה הרומנטית.

אין משמעות לחיים

ערך מורחב – ניהיליזם

עצב. פרט מתוך הפסל מרים המגדלית, 1672, כנסיית סן מרטן, אוט-מארן, צרפת. ניתן לראות בו כתיאור של השפעות משבר קיומי על האדם.

דעה זו מתבססת על ההבחנה המדעית כי הקיום האנושי התרחש מתוך מקרה אקראי בטבע ולכל דבר שקיים במקרה אין משמעות מכוונת. לכן, כבני אדם אנו מחפשים משמעות שתצדיק את קיומנו. לפי דעה זו, אין העדפה שמשהו יתרחש, העולם יכול היה להיות ריק בדיוק באותה מידה שיש בו בני אדם וכלום לא היה משתנה. בין אם ניצור חברה מושלמת, נכחיד את קיומנו, או נתפשט ביקום. אין לכך שום סיבה.

נקודת מבט שונה על תפיסה זו מראה שזה שאין משמעות לחיים, זה מה שהופך אותם לכל כך מיוחדים. אדם יכול לבחור לעצמו את המשמעות או לא לבחור משמעות כלל. לפי תפיסה זו בין אם אדם הוא ראש ממשלה או שליח פיצה, אם אתה שלם עם המשמעות שלך אתה מבצע אותה בשלמותה. אדם המאמין שאין משמעות לחייו יכול לטעות ולחשוב שאין צורך בקיומו, דבר היוצר משבר קיומי אצל רבים מהמאמינים ושמוביל להשלכות הרסניות.

אין לחפש משמעות לחיים

כבר מאות אם לא אלפי שנים האדם מחפש משמעות לחייו, פילוסופים הקדישו את חייהם במטרה למצוא תשובה. לפי אמונה זו החיים הם מה שקורה בזמן שהאדם מחפש משמעות. התשובה למשמעות החיים עמוקה בכדי להבין אותה, לכן הפתרון הוא "לשכוח מזה" ולהתמקד בלחיות. אך להבין שהשאלה איך האדם ינצל את חייו מופנית אליו.

בפסיכולוגיה

על פי הפסיכולוג אלפרד אדלר כל אדם נולד עם תחושת נחיתות במישורים שונים (אישי, קבוצתי ואף כלל אנושי) ובמשך כל חייו הוא נאבק להשיג עליונות, עצמאות, חופש והגשמה עצמית. השאיפה לעליונות כדבר הנותן לאדם משמעות לחייו, היא העיקרון השולט בתאוריה שלו. על פי אדלר בגיל צעיר מאוד 4–5 האדם בוחר באמצעות הכוח היוצר שלו את אמונת חייו ומגבש את סגנון החיים (style of life) שבאמצעותו הוא עונה על השאלה של הבריחה מנחיתות לעבר עליונות. על פי אדלר אמונת החיים של האדם כוללת מטרות פיקטיביות והיא סובייקטיבית פרטנית, דבר העושה אותה מועדת להיכשל אל מול אבני הבוחן של המציאות, ולגרום למשברים נפשיים לאדם הדוגל בה.

משנתו של ויקטור פראנקל, מייסד הלוגותרפיה, שהיא שיטה פסיכולוגית של ניתוח אקזיסטנציאליסטי שמתמקד ב"שאיפה למשמעות", היא כי הדחף והרצון העמוקים ביותר של האדם, הוא שאיפה למשמעות והבנה של חייו והעולם שבו הוא נמצא, והבנה זו היא הכוח שיכול לעזור לו להתמודד עם סבל ומצוקה קשים ככל שיהיו. על פי פרנקל האדם מוגדר "כיצור התר אחר משמעות, והעוסק בחיפוש אחר פשר". פרנקל טוען שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", שהסימפטום הראשי שלה הוא שעמום. תחושה שבאה לידי ביטוי לפי פרנקל במשולש של דיכאון, תוקפנות, והתמכרות. אותו ריק קיומי גורם לרוב הצרות הרוחניות והבעיות הנפשיות. אליבא דפרנקל ברגע שהאדם ימלא לעצמו את הריק הפנימי שלו, וימצא משמעות לחייו בדבר שמחוצה לו, אליו יוכל להתכוון, ושלקראתו יוכל לחתור, ובו יוכל לשכוח את עצמו, הדבר יגלה את הווייתו האנושית האמיתית, ורוב הנוירוזות והבעיות שליוו אותו יפתרו.

אף שפרנקל סבר כי יש לחיים פשר עליון - הלוגוס שעמוק מהלוגיקה, הוא סבר שקיימים עשרות אלפי פשרי חיים, המתאימים לעשרות אלפי מצבים, שבהם בני אדם יכולים להימצא. ועל כן פשר החיים הוא מושג חמקמק השונה מאדם לאדם, מיום ליום ומשעה לשעה, המתגלה במעשה האדם, ולא בשאלותיו או אמירותיו. (האל הלא מודע עמ' 17, ועמ' 99). פרנקל עוד כותב כי פשר הסבל הוא הפשר העמוק ביותר שהאדם יכול למצוא, מפני שהסבל מהווה זרז למציאת פשר נעלה, שכן עמדתו של האדם כלפי סבל, היא מבחנו הנעלה ביותר.

משמעות החיים איננה רק דבר פילוסופי-תאורטי לאדם. על פי פרנקל, בסקר באוניברסיטה אמריקנית התברר כי 85% מהסטודנטים שניסו להתאבד אמרו כי הסיבה למעשם הייתה מפני שהחיים נראו להם נעדרי משמעות. ע"פ פרופ' ישראל אור-בך התאבדות בדרך כלל מתקשרת לתחושת אובדן, שבו האדם חש כי איבד את החשוב מכל ואת משמעות חייו.

משבר חוסר משמעות

על סף הנצח או איש מתאבל, ציור שמן משנת 1890 שיצר הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך. ניתן לראות בו כתיאור של השפעות משבר קיומי.

ערך מורחב – משבר קיומי

משבר קיומי הוא תחושה של חוסר משמעות, הנפוץ בקרב רודפי משמעות החיים, ומופעל על ידי הרושם שהחיים הם חסרי משמעות. התחושה זו עלולה להוביל להבנה שאין סיבה לקיום, ומחשבות אלה משפיעות ברמה שונה על בני אדם שונים, ויכולות לגרום למתח, חרדה, ייאוש ואף דיכאון. במקרים חמורים יותר, תסמינים אלו מפריעים לתפקוד התקין של הפרט בחיי היומיום.

כיצד ישות הזקוקה למשמעות מוצאת משמעות ביקום שאין לו משמעות?

לכן_, מטפלים מנסים לעיתים קרובות לטפל במשברים קיומיים על ידי סיוע למטופליהם לגלות משמעות בחיים. אחת הדרכים לפתור משבר קיומי היא לגלות תשובה מספקת לשאלה זו, לעיתים קרובות זה מתבטא בצורה של הסבר דתי הכולל ישות אלוהית שיצרה את העולם למטרה מסוימת. ובמקרים אחרים לאחר מציאה של משמעות אישית על ידי התמסרות לקריירה לרעיון או לרצון חזק של האינדיבידואל.

בדתות

הסברים אלה הם אמונות והשקפות עולם אנושיות, לרוב כאמצעי לחיפוש אחר משמעות. דתות רבות מציגות תפיסות חיים שונות אך דומות. במקרים רבים המשמעות היא להפיץ את הדת ולקיים את מצוותיה, במטרה לרצות את האל הבורא, יוצר החיים. התפישות התאולוגיות של משמעות הקיום בשלוש הדתות המונותאיסטיות העיקריות — הנצרות, האסלאם והיהדות — הודרכו על ידי האמונה בקיומו של אל כל יכול, המורה למאמיניו לדבוק באופני התנהגות מסוימים ובתורת מוסר מסוימת ומטרת הקיום, לפיכך, היא קיום ערכיה ומצוותיה של הדת — "את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל האדם" (קהלת, יב יג). בכמה זרמי אמונה בדתות המונותאיסטיות מונח, במובלע או במפורש, כי הדבקות במילוי מצוות האל מעניקה לחייו של אדם משמעות, אם במובן האישי בחיי העולם הזה (תחושת שלמות, סיפוק ואושר מהתגברות על קושי הכרוך במילוי המצוות, וכו') ואם במובן כללי יותר, כהגשמת ייעודו של אדם עלי־אדמות או בקידום מטרה ראויה (לדוגמה, חזרה בתשובה אישית כדי לקדם את הסיכוי לגאולת וישועת כל בני־האדם באחרית הימים). ואם בחוויית דבקות אקסטטית בחיי העולם הזה הממשיים באמצעות האצלה רוחנית כרוח הקודש ונבואה.

תפישות מונותאיסטיות אחרות, לעומת זאת, הדגישו יותר את התגמולים האישיים הנשקפים למי שממלא את המצוות אחרי מותו, כמו בחיי נצח בגן עדן. דגש דומה יש בדתות שבמרכזן האמונה בגלגול נשמות, בהן חיים ההולמים צו מוסרי יובילו להתגלגלותו של אדם בבעל־חיים או באדם בעל מעמד משופר בגלגולו הבא.

משמעות החיים בדת היהודית

דגם בית המדרש בגור, פולין.

התפיסה היהודית היא תאוצנטרית, המגדירה את עבודת ה' כמשמעות החיים של בני האדם, שהרי ה' ברא את האדם לכבודו ולא לכבוד האדם; וכן ה' הוא אין-סופי וממילא מהות האדם הסופית בטלה לגביו; ועוד שבמסורת היהודית הקב"ה פנה בצורה ישירה למאות אלפי עם ישראל במעמד הר סיני וציווה אותם להשתעבד אליו, כך שלפי היהדות, עבודת ה' כמימוש משמעות החיים היא אמת אובייקטיבית.

לכן אחד התכונות ביהדות היא שמירת הלכה פרקטית ואינסטיטוציונלית, כדי לקרב את האדם כמה שיותר למהות חייו שהיא עבודת הבורא. ע"פ היהדות, הבורא הוא ישות אינסופית אחת ויחידה, שיצרה ומנהלת את היקום, והגדרתה היא מעל היכולת של בן אנוש להגדירה, שהרי אילו יכל האדם להגדיר את הבורא האינסופי, האדם בעצמו היה צריך להיות אינסופי, וממילא להיות הבורא בעצמו ולא אדם.

עם זאת, הדת היהודית מציעה גם תגמולים לשמירת המצוות ביניהם הגעה לגן עדן והישרדות בבוא המשיח.

משמעות החיים בתקופה המודרנית

נראה כי החיפוש אחר משמעות החיים (בעיקר בעולם המערבי) התעצם בתקופות המודרנית והפוסט מודרנית בעקבות אובדן מסורות ושקיעת ערכי מסורת, ו"קץ האידאולוגיה" הוא אחד הגורמים לעליית העידן החדש. תחושת אובדן משמעות החיים (או חוסר הביטחון במשמעותם האמיתית) התרחשה בשל השתחררות האדם ממסורות עבר, שקבעו לו את דרכי עשייתו, וההתנערות מהאמונה באמיתות מוחלטת וביטול משמעות האידאולוגיות. ללא אידאולוגיה ואמונה שיש בכלל אמת מוחלטת, חשים רבים שחייהם ריקים מתוכן וממטרה.

החיפוש אחר משמעות החיים הוא במוקד של יצירות רבות, ביניהם "האדם מחפש משמעות" מאת הנוירולוג והפסיכיאטר ויקטור פראנקל. ספר בו מדגיש פרנקל את החשיבות שבמציאת משמעות לחיים על רקע מאורעות השואה. הסופר, ניצול השואה, מספר מתוך חוויותיו איך בני אדם שלכאורה היו אמורים לאבד כל צלם אנוש במחנות, מגלים בתוך עצמם תעצומות נפש, ולא רק שורדים, אלא גם מוצאים משמעות לחייהם בתוך התופת. פרנקל מוסיף כי אנשים שהיו חלשים פיזית, אבל מצאו משמעות חיים, הצליחו לשרוד בתופת והכילו את הסבל הקשה ביותר, יותר מאנשים שהיו חזקים וחסונים פיזית.

בתרבות

השאלה עולה בספרים, סרטים ותוכנית תרבותיים רבים. בסדרת הספרים מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, התשובה שניתנת על ידי המחשב הגדול ביותר שנבנה עד אותו הזמן, לאחר שבעה וחצי מיליוני שנים בהן עיבד את התשובה, היא 42. הדבר עורר עניין רב בקרב הקוראים, מעריצים רבים חיפשו את הסיבה שבגללה בחר דאגלס אדמס דווקא במספר 42 כשלבסוף ענה:

זו הייתה בדיחה. זה היה חייב להיות מספר, רגיל, קטן - ובחרתי בו. בסיס בינארי, בסיס 13, נזירים טיבטים - כל אלה הם שטויות. ישבתי ליד שולחן הכתיבה שלי, הבטתי לעבר הגינה וחשבתי "42 יתאים". הקלדתי את המספר. "סוף הסיפור".

גם בסרט טעם החיים הוזכרה השאלה, הפעם באופן קומי. כאשר בסוף הסרט הוקראה משמעות חיים צינית המסכימה במקצת עם התפיסה "ליהנות מהקיום".

ראו גם

• קיום, מציאות
• משמעות
• חיים
• פילוסופיה
• אקזיסטנציאליזם
• טלאולוגיה
• משבר קיומי
• אבולוציה
• מוצא החיים
• ברירה טבעית
• לוגותרפיה - טיפול פסיכולוגי באמצעות חיפוש משמעות חיים
• טעם החיים - סרטם של חברי מונטי פייתון בנושא משמעות החיים
• התשובה לחיים, היקום וכל השאר, לפי ספרו של דאגלס אדמס "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"
• בלוגותרפיה - כתב עת בתחום משמעות בחיים פילוסופיה ויישום

לקריאה נוספת

• ויקטור פראנקל, הזעקה הלא נשמעת למשמעות, הוצאת דביר, 1982.
• אסא כשר (עורך), משמעות החיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999.
• אסא כשר, ספר קטן על משמעות החיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002.
• יובל לוריא, בעקבות משמעות החיים: מסע פילוסופי, הוצאת אוניברסיטת חיפה, 2002.
• טרי איגלטון, משמעות החיים, הוצאת רסלינג, 2013.
• שמעון אזולאי, קץ האושר: פילוסופיה ומשמעות החיים, הוצאת אסטרולוג, 2014.
• אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס, תרגום: צבי ארד, הוצאת עם עובד, 2000 / 1978
• ג'ים הולט, מדוע קיים העולם? סיפור בלשי קיומי, תרגום: אביעד שטייר, הוצאת שלם, 2017
• אלם המשמעות, מבט לוגותרפי על רגעי שהייה בסבל נטול משמעות, 2024, מתוך כתב העת בלוגותרפיה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משמעות החיים בוויקישיתוף

• משמעות החיים באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
• כתב עת מקוון בנושא לוגותרפיה ומשמעות בחיים פילוסופיה ויישום מאת דרור שקד
• גלי וינרב, ‏מתי המודעות למוות הופכת אותנו לנדיבים ומתי למרושעים, באתר גלובס, 13 באפריל 2018
• רוחמה וייס, היהודי מחפש משמעות, באתר ynet, 3 ביולי 2015
• קיצור תולדות האנושות - הפודקאסט של יובל נוח הררי
• משמעות החיים - באנציקלופדיה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד (באנגלית)
• חיים, דף שער בספרייה הלאומית