לדלג לתוכן

אורט ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורט ישראל
התאגדות חברה לתועלת הציבור
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ort.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמלילה הראשון של רשת אורט בישראל משנת 1949
סמלילה הקודם של רשת אורט, אשר היה בשימוש עד ראשית שנות האלפיים
גרסה של סמל זה עם הבדלים מינוריים מוטבעת בסמליל העדכני
סמליל בו משתמשת הרשת בעשור השני של המאה ה-21

אוֹרט ישראל (ORT - ראשי תיבות ברוסית של Общество Ремесленного Труда; תעתיק: אוֹבְשצֶ'סְטְבוֹ רמֵסְלֶנוֹגוֹ טרוּדַה, ובתרגום לעברית, "האגודה למלאכה מקצועית") היא רשת החינוך הגדולה בישראל, הפועלת ללא זיקה פוליטית מאז 1949 כחברה לתועלת הציבור.

הרשת מנהלת ומפעילה כ-245 מוסדות חינוך והשכלה הפרוסים ביותר מ-60 רשויות מקומיות בישראל. מוסדות הרשת כוללים בתי ספר על-יסודיים שש-שנתיים, בתי ספר תעשייתיים, מרכזי חינוך ומכללות להנדסאים המשרתות צעירים ומבוגרים. ברשת לומדים מדי שנה כ-100,000 בני נוער, סטודנטים ומבוגרים.

ד"ר אהרן סינגלובסקי, יושב ראש איגוד אוֹרט העולמי

ראשיתו של אוֹרט ישראל הייתה בשנת 1948, כאשר ד"ר אהרון סינגאלובסקי, יושב הראש של World ORT, עלה ארצה. עם התרחבות העלייה לארץ ישראל מארצות צפון אפריקה, אירופה, והמזרח התיכון במידה דרמטית, הופיעו בעיות חדשות של קליטה ושיקום. בשעה זו היה צורך לשלב את אלפי העולים החדשים בחברה החדשה, ולשם כך היו דרושים מקומות עבודה והכשרה מקצועית. רבים מאנשי הצמרת של המדינה תמכו ברעיון, כמו זלמן שזר, שהיה אז שר החינוך ולימים נשיא המדינה, זלמן ארן, שלימים היה שר החינוך, ומרדכי בנטוב, שר השיכון. ההנהלה שכרה בניין נטוש ביפו, ומבנה נוסף ברחוב הנביאים בירושלים.

בית הספר הראשון של "אוֹרט" בישראל נפתח ביפו בשנת 1949[1] על ידי יוסף חרמץ. ראשיתו הייתה צנועה מאוד וניתנו בו רק קורסים מזורזים לחיילים משוחררים, כדי להקל עליהם את ההשתלבות בחיים הכלכליים של המדינה. בראש בית הספר עמד המהנדס צבי ריבלין. בית הספר פעל ברציפות במשך שבע שנים בתנאי צפיפות קשים. הקורסים הראשונים היו במסגרות, נגרות, תפירת פיג'מות, אריגה, רדיו, חשמל ותיקוני מכונות כתיבה. מאות רבות של חיילים משוחררים ועולים חדשים עברו דרך בית הספר, ולמדו בדרך כלל בכיתות ערב. באותה שנה נפתחו ב"אורט יפו" שתי כיתות של לימודי-המשך לתלמידים שהיו עולים חדשים מבולגריה ולמדו שנתיים ראשונות באורט סופיה טרם עלייתם לישראל עם הוריהם, בסוף אוקטובר 1948, יחד עם מנהל בית הספר מאורט סופיה. הלימודים ב"שנת-ההמשך" הראשונה באורט יפו נערכו בבולגרית, מכיוון שהמורים והתלמידים טרם למדו עברית. עברית נלמדה באותה שנה כשפה שנייה והפכה להיות השפה הראשית רק בשנת הלימודים השנייה.

בסוף שנות החמישים הצליחה אורט לפתוח את בית הספר החדש והמודרני ביותר בתל אביב, בית הספר על שם סינגלובסקי.

התרחבותו של הארגון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות השישים התעצמו הצרכים, ואורט החלה להתרחב, מספר התלמידים ברשת הוכפל, ושב והוכפל בשנות השבעים. רשויות החינוך בישראל החליטו לתת עדיפות ראשונה לחינוך הטכנולוגי והמקצועי, ודרשו להקים עוד ועוד בתי ספר מתאימים למטרה זו. בין השנים 1960 ל-1975 התווספו לרשת 60 בתי ספר ויחד מנתה הרשת 80 בתי ספר בסך הכל. כך אחרי עשור היה מספר התלמידים באורט למעלה מ-70,000. בתי הספר החדשים הוקמו לא רק בערים הגדולות, אלא גם בקיבוצים, בערי הפיתוח, בישיבות ואף בקרב האוכלוסייה הערבית.

ב-2007 נפרדו רשת "World ORT" ואורט ישראל. "World ORT" החליפה את שמה בישראל ל"קדימה מדע"[2].

אורט ישראל בשנות האלפיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים אלו משאבי הרשת מופנים לקידום מיזמים יצירתיים חדשניים בתחום החינוך, המביאים עימם בשורה ושינוי הן בתחום המדעי טכנולוגי, הן בתחום הערכי-חברתי והן בתחום ההוראה והלמידה ההיברידית. תוכנית הלימודים "iSTEAM[3]" צוברת תאוצה בארץ ובעולם, מוקמים מרחבי למידה חדשניים בבתי הספר ברוח תעשיית ההיי-טק, מתבצעת למידה מבוססת מיזמים בליווי מנטורים מהאקדמיה ומהתעשייה, המשלבת חדשנות, יצירתיות, מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, אומנות ומתמטיקה. תלמידי הרשת נחשפים לעולמות סטארט-אפ ויזמות במיזם עם יזמים בתעשיית ההייטק כמו חברת "Open Valley"[4] ומשלחות מכל העולם מגיעות אליה להתעדכן בידע חינוכי טכנולוגי חדשני.

מבנה אורט יפו, ששכן ברחוב אפ"ק 8, יפו, 1950
בית הספר "אורט סינגלובסקי" בת"א, 1956

מחקר ופיתוח בישראל ובעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת אורט ישראל היא הרשת היחידה בישראל אשר לה מרכז למחקר ופיתוח ולהכשרה. מרכז הפיתוח הייחודי, הוקם על ידי מניה וישראל מושינסקי ממקסיקו[5] בשנת 1972 והוא מעסיק כיום כ-70 עובדים קבועים ומאות עובדים בעשרות מיזמים בארץ ובעולם. הוא הוקם במתחם קמפוס אורט סינגלובסקי בת"א, ולא במקרה, שכן מטרתו לפעול בשיתוף עם בתי הספר בשטח ולמענם, למען קידום חדשנות חינוכית, איכות ההוראה והעשייה הפדגוגית. במרכז פועל המכון לחדשנות בחינוך ע"ש גורלניק, המוביל את הטמעה לחדשנות חינוכית, חדשנות מדעית טכנולוגית, חדשנות פדגוגית וחדשנות טכנולוגיות חינוכית בבתי הספר של רשת אורט ישראל.

מדי שנה מקדם המרכז כ־250 השתלמויות מגוונות, לכ-4,000 משתלמים במתכונת ארצית, אזורית ובית ספרית, כחלק מפעילות אורט אפיקים- היחידה לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה ומנהל, וזאת מתוך תפיסה כי למידה מתמדת, הרחבת אופקים וצמיחה אישית הם חלק משמעותי מההתפתחות המקצועית של המורים והמורות ברשת.

המרכז למחקר ופיתוח באורט, נחשב לאחד מהגדולים מסוגו בעולם, והוא ממוקד בפיתוח מודלים חדשניים, תכנים עדכניים ושיטות הוראה ולמידה מתקדמות בתחומי החינוך המדעי-טכנולוגי.

הרשת מפתחת ומפעילה עשרות תוכניות ויוזמות פדגוגיות פורצות דרך וחדשניות בתחומי מדע וטכנולוגיה, כישורי חיים, סביבות ומתודולוגיות מתקדמות, מנהיגות וקהילה, יוזמת ומובילה מיזמים חינוכיים לאומיים כדוגמת מודל החינוך ההוליסטי, מיזם "המילה הטובה", תוכנית "iSTEAM", "שנה 13", ו"בית ספר יוצר עתיד".

אורט מקיימת שיתופי פעולה בינלאומיים לייצוא הידע החינוכי הטכנולוגי מבית היוצר של הרשת לארצות העולם ביניהן: ארצות הברית, מדינות האיחוד האירופי, הפיליפינים[6] ואזרבייג'ן.

מרכז המו"פ ע"ש מושינסקי, 2015
שם תקופת כהונה
ד"ר יהודה ביהם 1949–1954
יוסף שמואל שפירא 1954–1964
אלעזר לוין אפשטיין 1964–1968
חיים הרצוג 1968–1984
עוזיאל שטיינברג 1984–2007
פרופ' ברכה רגר 2007–מכהן
שם תקופת כהונה
יוסף שמואל שפירא 1960–1964
אלעזר לוין אפשטיין 1964–1967
חיים הרצוג 1968–1974
עוזיאל שטיינברג 1975–1992
זלמן שלו 1993–2000
ד"ר עוזי צוק 2001–2019
רו"ח ספיר דב 2019–2022
מיקי בר 2022–מכהן
שם תקופת כהונה
ד"ר יוסף אמיתי 1949–1950
יעקב אולייסקי 1950–1966
יוסף חרמץ 1967–1979
מיכאל אביצור 1979–1983
ישראל גורלניק 1983–1996
עו"ד חיים בן-עמי 1996–2002
צביקה פלג 2002–2024
רז פרויליך 2024–מכהן

באורט נלמדות כ-40 מגמות שונות בתחומי מדע וטכנולוגיה ומדעי החברה והרוח. מעל 65% מתלמידי רשת אורט לומדים במגמות טכנולוגיות מדעיות (פי שניים מהממוצע הארצי). מדי שנה לומדים כ-3,000 תלמידים ברשת מקצועות iSTEAM. בשנים האחרונות, אורט השיקה מגמות לימוד חדשניות בתחומי הנדסה ביו-רפואית, סייבר, טכנולוגיה מדייקת, מכטרוניקה, ביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה, מדעי הסביבה ואלקטרואופטיקה.

לב"א (לקראת בגרות איכותית) - היא תוכנית שמטרתה העלאת רמת האיכות של תעודת הבגרות מתעודת בגרות רגילה לתעודת בגרות איכותית ומתעודת בגרות איכותית לתעודת בגרות בהצטיינות. כדי לממש את המטרה נקבעו יעדים ופעילויות בתחום הניהול הפדגוגי ובתחום ההישגים הלימודיים. התכנית הרשתית רואה בהעלאת איכות תעודת הבגרות של בוגרי הרשת, מפתח מרכזי בניוד חברתי ובפיתוח הקריירה האקדמית והמקצועית שלהם.

בנוסף, כל תלמידי ותלמידות בתי הספר של אורט נחשפים במהלך לימודיהם לאופק אקדמי, ללימודים אקדמיים, ולרוח האקדמית במסלול ייחודי אשר מותאם ליכולותיהם ולתחומי העניין שלהם, במטרה להקנות להם תמונת עתיד אקדמית ומיומנויות למידה אקדמיות ובכך לשפר את סיכויי ההשתלבות וההצלחה שלהם באקדמיה בעתיד.

כדי להשביח את איכות עבודת ניהול בתי הספר וצוותי ההוראה, מוסדו מספר מנגנונים לליווי צוותי ניהול וצוותי חינוך בבתי הספר, אותם מפעיל המנהל לחינוך ותפעול ברשת. לרשות בית הספר עומדים אנשי מקצוע אשר מלווים את המנהל וצוותו ועומדים עימו בקשר רציף, כשהמטרה לסייע בתכנון תהליכים, הגדרת מדדים, השגת המטרות והשבחת מכלול העשייה החינוכית האיכותית. בתי הספר של רשת אורט מחולקים ל-10 אזורים ברחבי הארץ, כאשר בראש כל אזור מכהן מנהל, האחראי על בתי הספר באותו אזור. מנהלי האזור מלווים ומנחים מבחינה מקצועית את בתי הספר באזור ואף מייצגים אותם בפני הנהלת אורט ומפעילים ערוץ תקשורת פעיל בין בתי הספר למטה הרשת. כמו כן, מנהלי האזורים מהווים ערוץ תקשורת משמעותי ויעיל בין מטה רשת אורט לבין ראשי הרשויות ומנהלי אגפי החינוך ברשויות.

כמו כן, הרשת מטמיעה בבתי-הספר פעילות שיטתית לבניית תוכניות עבודה מוסדיות (הקשורות לאסטרטגיה המערכתית של אורט ישראל) וליישומן, בהלימה לשקיפות בחינוך ולתמונה החינוכית של משרד החינוך. מדי שנה נקבעים יעדי חובה המשותפים לכלל בתי-הספר ויעדי בחירה המותאמים לאופיו הייחודי של כל בית-ספר. לכל בית-ספר מוגדרים מדדים אופרטיביים מאתגרים הנגזרים מתוך היעדים הללו.

המיצב של תלמידי אורט iSTEAM בכיכר החטופים

iSTEAM – Innovation Science Technology Engineering Arts Mathematics, היא תוכנית הדגל של רשת אורט ישראל ומטרתה להכין את בוגריה לאתגרי המאה ה-21. התכנית מבוססת על כך שהתלמידים בונים מיזמים רב-תחומיים (הכוללים מדע, הנדסה, טכנולוגיה ואומנות) ודרכם הם רוכשים מיומנויות הנדרשות בעולמנו המשתנה כגון: עבודת צוות, חשיבה ביקורתית, חשיבה חדשנית ויזמות. למידה בגישת iSTEAM מאפשרת מבט כולל על תחומי מדע והנדסה שונים עם העמקה בתחום דעת אחד. הלמידה בדרך זו מפתחת אצל הלומדים זווית ראייה רחבה על תחומים מדעיים והנדסיים ועל תהליך תיכון מוצר וגישת המערכת. הוראה ולמידה זו מאפשרת לתלמידים לפתח שפה מקצועית של המאה ה-21 המקשרת בין תחומי המדע, ההנדסה, האמנות והעיצוב.

"OpenValley" הוא מיזם משותף של רשת אורט ישראל וחברת "OpenValley", המתקיים במרכזי החדשנות של החברה ונועד לחבר את עולם החדשנות ואת עולמות הסטארט-אפ לבתי הספר של רשת אורט ברחבי הארץ ומפגיש את ההיבט הפדגוגי חינוכי עם מיזמים ותהליכי עבודה חדשניים מעולם היזמות.

מודל החינוך ההוליסטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המודל לחינוך הוליסטי רואה ומטפל באדם השלם המורכב מגוף, נפש, רוח, המושפע מהתנאים הסביבתיים (פיזיים וחברתיים) והתורשתיים. במקביל לבחינה ולהתערבות חינוכית – פדגוגית הכוללת הישגים לימודיים, נשירה, מוטיבציה, יכולת להמשיך ללמוד ועוד, מטפל המודל בסוגיית הרווחה המיטבית (wellness), המתקשרת לערכים של בריאות, אופטימיות, סיפוק אישי, תקווה ואושר.

התהליך האינדיבידואלי כולל מיפוי הוליסטי חדשני המאפשר מבט פנימה של התלמיד על עצמו שיח והיכרות רחבה של המחנך והמורים עם כל תלמיד ותלמידה במגוון היבטים האחראיים למיטביות: השמעה והקשבה לקול התלמיד, היכרות עם חוזקותיו, כישוריו, חוזקות המשפחה, פעילות פנאי, שינה, תזונה, פעילות גופנית, מצב חברתי, התנדבות ועוד. ההנחה היא כי תלמיד החווה 'רווחה נפשית' ישפר את הישגיו הלימודיים ולכן התהליך הכיתתי והבית ספרי מוביל לקבלת תמונה כוללת המאפשרת הבנת הצרכים, התחשבות בקולות התלמידים, קולות ההורים בחוזקות הקבוצתיות ובהתאם לכך נגזרות התוכניות והפעילויות.

מודל החינוך ההוליסטי יוצר קשר מערכתי מאחד בעיר וחיזוק רצף חינוכי – שפה פדגוגית משותפת ואחידה מכתה א' עד כתה י"ד. מאפשר התערבות אינדיבידואלית ומערכתית בהתאם לצרכים המשתנים.

מיומנויות המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת אורט משקיעה בפיתוח תוכניות לימוד חדשניות, הרלוונטיות למיומנויות הנדרשות מתלמידים בעשור השני של המאה ה-21. כחלק מקידום מיומנויות המאה ה-21 בקרב תלמידי הרשת, פותחו באורט תוכניות העוסקות בפילוסופיה יישומית, חינוך פיננסי, חינוך לקריירה, אורח חיים בריא, ניהול זמן ואזרחות דיגיטלית.

אורט אקדמיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית יוקרתית לתלמידים מחוננים, מצטיינים ומוכשרים ללימודים אקדמיים אוניברסיטאיים לצד לימודיהם בבית הספר. תוכנית מאתגרת ויוקרתית לקידום מצוינות, אשר נועדה לאפשר לתלמידים מחוננים, מצטיינים ומוכשרים למצות את מלוא יכולותיהם על ידי לימודים אקדמיים אוניברסיטאיים לצד לימודים בבית הספר. במסגרת התכנית נחשפים התלמידים לאקדמיה החל מכיתה ז' באופן הדרגתי לפקולטות השונות ויכולים לצבור נקודות זכות אקדמיות. חלק מהתלמידים אף משלים חצי מנקודות הזכות עד סוף י"ב, דוחה גיוס ומשלים תואר ראשון לפני הצבא. התכנית פועלת ב-23 בתי"ס בשת"פ עם שישה מוסדות אקדמיים.

הקמפוס הווירטואלי אורט אביב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפוס אורט אביב הוא מרחב וירטואלי למקצועות הליבה לבגרות, תוכני לימוד לחטיבת הביניים ותכנים בנושאי מדע וטכנולוגיה, מיומנויות חיים ועוד. בכל אחד ממרחבי הלימוד הווירטואליים תרגולים, פעילויות לכיתה, סרטונים, מבדקים לסיכום כל פרק ושאלות במתכונת בחינת הבגרות/מיצ"ב עם מחוונים לפתרון. בקמפוס מערכת לניהול למידה, המבוססת על תשתית Moodle, הכוללת בתוכה את כל היתרונות של מרחבי למידה מתוקשבים, בשילוב התכנים האיכותיים שפותחו באורט ויכולות השיתוף בין מורי הרשת. הקמפוס מהווה פלטפורמה מאחדת המאפשרת למורה לנהל את תוכני ההוראה של כיתתו. המורה יכול להשתמש בתכנים איכותיים של קורסי אביב ואורט או לנהל מרחב אישי אליו הוא מושך תכנים מקורסים קיימים, מעלה תכנים משלו או משתמש בתכנים שמורים אחרים פיתחו.

למידה והוראה היברידית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטות ההוראה באורט כוללות שילוב של מערכות ללמידה מקוונת באינטרנט וברשתות החברתיות. בין היתר, אורט פיתחה מערכת לניהול למידה על בסיס פלטפורמת קוד פתוח, השיקה בית ספר וירטואלי, והיא תומכת בלמעלה מ-100 אתרי אינטרנט, אשר פותחו באופן ייעודי ומופעלים על ידי מורי הרשת ותלמידיה. הרשת מעמידה מגוון אמצעים מתוקשבים המאפשרים לנהל שגרת לימודים היברידית: למידה שחלק ממנה מתקיים במבנה בית הספר וחלק מתקיים בבית, מפתחת ומנהלת מרחבים וכלים, פעילויות ומערכי שיעור ללמידה מרחוק, מפעילה מערך תמיכה בשירותי הדיגיטל והלמידה מרחוק, בזמן שגרה ובחירום לכלל מורי, תלמידי ומנהלי רשת אורט ישראל וכן מובילה הכשרות מקצועיות ללמידה מרחוק.

חינוך מדעי-טכנולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-65% מתלמידי רשת אורט ישראל לומדים במגמות טכנולוגיות. בוגרי המכללות של רשת אורט ישראל מהווים כ-40% מכלל ההנדסאים במדינת ישראל. רשת אורט ישראל מלמד במוסדותיה השונים כ-30 מגמות בתחומי המדע והטכנולוגיה, מהם מגמות חדשניות, כמו: סייבר, אלקטרו-אופטיקה, ביו-רפואה, וננוטכנולוגיה. הישג של אורט בתחום המדע וטכנולוגיה הוא בדמות המגמה ה"מדעית-הנדסית", מגמת לימוד ברמת בגרות מוגברת. הלימודים במגמה מתבססים על גישות חדשניות בהוראה באמצעות אנלוגיות ובפיתוח מיזם לימודי בקהיליית לומדים. הנושאים המדעיים-הנדסיים הנלמדים במגמה משלבים תחומי דעת וחידושים כמו הנדסה ביו רפואית, בינה מלאכותית ומושבות בחלל. המגמה פותחה במכון ע"ש גורלניק להשבחת ההוראה והלמידה, מבית מרכז המו"פ של אורט.

מכללות אורט ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכללות אורט ישראל המונות כיום 8 מכללות להנדסאים וללימודי תעודה וכשלושים מכללות ללימודי עתודה טכנולוגית (י"ג-י"ד), הן חלק מרשת אורט ישראל ונחשבות למובילות בישראל בתחום לימודי הנדסאים, עתודה טכנולוגית, מכינות טכנולוגיות, לימודי תעודה ומסלול אופק אקדמי, המאפשר להנדסאים השלמה לתואר אקדמי. הרשת מכשירה אלפי תלמידים וסטודנטים בתחומים טכנולוגיים, מדעיים ובתחומי העיצוב ונותנת מענה לקשת רחבה של אוכלוסיות בחברה הישראלית במגוון מסלולי לימוד והסמכות.

הרשת מציעה שלושה מסלולי לימוד עיקריים:

הרשת מכשירה מאות הנדסאים הלומדים ב"כיתות הנדסאי ישיר לתעשייה" ייעודיות, עם הבטחה להשמה לעבודה מיד בסיום הלימודים. בתוכניות לימודים ייחודיות אלו תוכני הלימוד, מתכונת הלימודים ומשך מסלול הלימודים נבנו במיוחד והותאמו לצורכי החברות והארגונים השותפים.

אורט ישראל במגזרים השונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך חשיבה על חוסנה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל, רואה רשת אורט ישראל חשיבות במתן חינוך איכותי, מדעי-טכנולוגי לכל המגזרים.

בשנים האחרונות, הרשת ממשיכה להתרחב ולוקחת תחת ניהולה בתי ספר נוספים.

שיתופי פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסדות שונים ברשת אורט מקיימים קשר הדוק עם צה"ל. שיתוף פעולה זה עם צה"ל הוביל אלפי בוגרי אורט לשרת בתפקידי הנדסה, סייבר, טכנולוגיה ותקשוב בצה"ל. בוגרי הרשת עוסקים, בין היתר, בפיתוח מערכות קרב מתקדמות למטוסים ולמסוקים ובתכנות מערכות מידע עבור זרועות האוויר, הים, היבשה והמודיעין. לאחר שירותם הצבאי, נקלטים רבים מבוגרי אורט למשרות בתעשייה הביטחונית בישראל, כולל באלביט מערכות, רפא"ל והתעשייה האווירית לישראל.

רשת המכללות הטכנולוגיות של אורט ישראל מפעילה את מסלול העתודה הטכנולוגית. זוהי מסגרת לימודים שמעמיד צה"ל ומשרד החינוך לרשות בוגרי כיתות י"ב. במסגרת זו, העתודאים דוחים את גיוסם לצה"ל, לומדים לקראת תואר טכנאי (י"ג), הנדסאי (י"ג+י"ד). בסיום לימודיהם זכאים הבוגרים לתעודת טכנאי/הנדסאי מטעם משרד החינוך בתחום הלימודים בו בחרו.

תעשייה והמגזר העסקי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיידע – התכנית לשילוב תלמידים בתעשייה, פועלת בכ-60 בתי ספר של רשת אורט בשיתוף עמותת החינוך "תעשיידע", מיסודה של התאחדות התעשיינים, במטרה לשלב למידה משמעותית תוך התנסות מעשית. התוכנית מותאמת לכל תלמידי התיכון במגמות הטכנולוגיות (בדגש על י"א- י"ב), בכל רמות הלימוד ולוקחים בה חלק תלמידים מכל רשת אורט. התוכנית מהווה חלק בלתי נפרד משבוע הלימוד בבית הספר ולכל בית ספר מצוות רכז תעשידע המלווה את בית הספר ודואג להתאים את התוכנית לצרכים ולאופי בית הספר.

בשיתוף עם משרד הכלכלה, אורט מפעילה מסלול להשמת הנדסאים בחברות מובילות במשק. במסגרת שיתוף פעולה בין חברת אינטל ישראל למכללת אורט ירושלים, פועלת תוכנית ייעודית להכשרת הנדסאים למרכז הייצור של אינטל בעיר קריית גת. בוגרי תוכנית זו ללימודי הנדסאי מכטרוניקה משתלבים במערך הייצור של מפעל החברה, בין היתר בחדר הנקי במפעל[8].

רשת מכללות אורט משקיעה משאבים גדולים בפיתוח הקשרים עם התעשייה, לפתיחת 'כיתות מפעליות' בשיתוף חברות וארגונים מובילים. ב'כיתות המפעליות', תלמידים וסטודנטים לומדים בנוסף לתוכנית הלימודים תכנים המותאמים לצורכי החברה, ובנוסף הם זוכים לליווי החברה לאורך כל תקופת הלימודים. ליווי זה כולל בין היתר מלגות קיום וסיוע לימודי, ובגמר הלימודים הם משתלבים על פי רוב בעבודה בחברה. בין השותפים ניתן למצוא חברות כגון: אל-על, אלקטרה, רכבת ישראל, התעשייה האווירית, חברת החשמל, מלונות דן, ישקר, רפאל, בתי הזיקוק, אלביט, אל-אופ, תמי דשנים ועוד.

מיזמים בינלאומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2009 החלו להירקם שיתופי פעולה של הרשת עם מערכות חינוכיות בעולם. הושקו מיזמי מחקר בינלאומיים, ונערכו תוכניות פיתוח והטמעה בשיתוף האיחוד האירופי, מוסדות בין לאומיים וממשלות בעולם. המרכז למחקר ולפיתוח של רשת אורט ישראל הפך לשותף בולט במיזמי חינוך בינלאומיים מהשורה הראשונה: ייצוא שירותי ניהול, פיתוח תוכניות לימודים, הטמעה והכשרת צוותי הוראה וניהול מכל העולם, המגיעים לישראל לסמינרים מקצועיים, מותאמים לצורכי המדינות השונות.

לפעילות הבינלאומית של אורט שלושה היבטים:

  • שיתוף פעולה בינלאומי עם מערכות חינוכיות ובתי ספר חדשניים בעולם למפגשי היכרות עם תחומים ומגמות חדשניות
  • שותפות במיזמי מחקר, פיתוח והטמעה בין לאומיים, המהווים גם בסיס לפיתוח תוכניות לימודים חדשות בישראל
  • ייצוא שירותי חינוך, פיתוח חינוכי ופדגוגי מבית היוצר של הרשת למערכות חינוך בעולם.

במהלך השנים האחרונות הרשת יזמה והובילה הצעות למיזמים שונים באיחוד האירופאי, בכללם שיתופי פעולה עם גופים אירופאים שונים ומענים ייחודיים לקולות קוראים. הרשת משתפת פעולה עם מרכז עופרי, במשרד החוץ לתיאום ביקורי משלחות מכל העולם, המגיעות לישראל לצורך בחינת שיתופי פעולה אסטרטגיים עתידיים, בישראל. מטרת פעילות זו היא לחשוף את פועלה הפדגוגי והחינוכי הנרחב של הרשת, כבסיס לשיתופי פעולה עתידיים בתחום החינוך. בשנים האחרונות התרחבה עשייתה של הרשת בייצוא ידע פדגוגי חינוכי בהוראת מדעים וטכנולוגיה המבוסס על תוכנית "iSTEAM". הרשת הובילה הכשרות מקצועיות לצוותי ניהול, הוראה וחינוך מכל העולם שעסקו בפדגוגיות חדשניות להוראת מדעים וטכנולוגיה; הכשרה תעסוקתית בנושאים טכנולוגיים; שילוב כלים דיגיטליים בתהליכים לימודיים ופדגוגיים ועוד.

בארצות הברית אורט ישראל פועלת תחת המותג "Israel Sci-Tech Schools Network".

פעילויות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת אורטוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיעור "סבתא ברשת" בחט"ב אורט שלומי, בו תלמידים מדריכים קשישים על שימוש במחשב, במסגרת "אורטוב"

אורט מפעילה את מחלקת אורטוב לחינוך ערכי, הפועלת בעשרות מבתי הספר של הרשת להעמקת החינוך הערכי, החברתי והרב תרבותי בבתי הספר, ומסייעת בפעילויות רשתיות ובין-אזוריות ובאירועים שמיועדים להעמיק את ההזדהות עם הרשת ואת אקלים בתי הספר. המחלקה מסייעת לבתי הספר לקדם ולפתח יוזמות התנדבותיות בית ספריות המותאמות לקהילה הסובבת ולאוכלוסיית בית הספר כמו: שומרי מסך, מחוברים ע"ש עוזי שטיינברג, מיזם המילה הטובה ועוד. כמו כן, מקדמת המחלקה מיזמים רשתיים חברתיים רחבי היקף, מקדמת תוכניות לאקלים חינוכי מיטבי ותוכניות רב תרבותיות בדגש על קידום מורשות כבסיס מיטבי ומכבד לשיח רב תרבותי חברתי בו לכל המגזרים מקום. אורטוב מסייעת בהטמעת ערכי המעורבות החברתית והתנדבות בבתי הספר של הרשת לקראת הבגרות החברתית.

בשנת 2016 הוענק לרשת אורט "עיטור האור" של "הקרן לרווחת נפגעי השואה" על פועלה בקרב ניצולי השואה במסגרת פעילות אורטוב במיזם "מחוברים".

מנכ"ל רשת אורט, צביקה פלג (מימין), ותלמידים המציגים פיתוחים טכנולוגיים במסגרת "שבוע המדע"

חיזוק הפריפריה ודו-קיום תרבותי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצעות השקעה במיזמים חברתיים ובמלגות לסטודנטים, אורט פועלת לחזק את הפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל. המיזמים של אורט למעורבות בקהילה כוללים שיתופי פעולה עם הג'וינט, קרן יד הנדיב, גוגל ישראל, החברה למתנ"סים וארגונים נוספים.

הרשת מטפחת את הזיקה למורשת הלאומית והתרבותית בקרב תלמידיה ועובדיה מכלל המגזרים באמצעות תוכנית לימודי מורשת ואת חשיבות הדו-קיום בין יהודים לערבים במיזמים כמו "גשרים לשלום" ו"חיים משותפים" Hangout for Peace בשיתוף עם מרכז פרס לשלום וחברת גוגל ישראל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורט ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חרמץ, י, חיים עם אורט. מחלקת הפרסומים אורט ישראל, 2002
  2. ^ דיאנה בחור-ניר, ‏אורט העולמי יחליף שמו בארץ ל"קדימה מדע" בגלל סכסוך על השימוש במותג "אורט", באתר גלובס, 2 בנובמבר 2008
  3. ^ אתר האינטרנט של התכנית, באתר isteam.ort.org.il
  4. ^ שהרחבה על שיתוף הפעולה, באתר www.ort.org.il
  5. ^ Havell, J., & Ryan, M. (2000). Facing the future: ORT 1880-2000. London:Jane Havell Associates
  6. ^ admin, אורט ישראל מרחיבה את הפעילות מעבר לים, באתר ITportal - תוכנה | חומרה | סיסטם | אינטרנט | תקשורת, ‏2017-11-29
  7. ^ ישיבות חרדיות טכנולוגיות כאופק תעסוקתי | מר צביקה פלג, נבדק ב-2020-01-30
  8. ^ כתבה על שיתוף פעולה בין רשת אורט לחברת אינטל ישראל