לדלג לתוכן

מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Star Wars Episode IV: A New Hope
הכרזה העברית המקורית של הסרט, 1978.
הכרזה העברית המקורית של הסרט, 1978.
בימוי ג'ורג' לוקאס
הופק בידי גארי קורץ
תסריט ג'ורג' לוקאס
עריכה פול הירש
מרסיה לוקאס
ריצ'רד צ'ו
שחקנים ראשיים מארק המיל
האריסון פורד
קארי פישר
אלק גינס
מדבבים ג'יימס ארל ג'ונס
מוזיקה ג'ון ויליאמס
צילום גילברט טיילור
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Lucasfilm בע"מ
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
אלברט ד. מטלון (ישראל)
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 במאי 1977 ארצות הבריתארצות הברית
14 בינואר 1978 ישראלישראל[1]
21 במרס 1997 (מהדורה מיוחדת) ישראלישראל
משך הקרנה 121 דקות (מקור)
125 דקות (מהדורה מיוחדת)
שפת הסרט אנגלית
סוגה אופרת חלל, סרט הרפתקאות, סרט פעולה, סרט מדע בדיוני, סיפור התבגרות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 11 מיליון דולר
הכנסות 775.4 מיליון דולר (1977)
הכנסות באתר מוג'ו starwars4
פרסים 6 פרסי אוסקר מתוך 7 מועמדויות
שבעה פרסי סאטורן
פרס גלובוס הזהב
סרט קודם מלחמת הכוכבים - פרק 3: נקמת הסית' (כרונולוגית)
סרט הבא פרק 5: האימפריה מכה שנית
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלחמת הכוכבים, ששמו שונה בדיעבד למלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשהאנגלית: Star Wars Episode IV: A New Hope) הוא סרט אופרת חלל אפית פעולה והרפתקאות אמריקאי משנת 1977 בבימויו והפקתו של ג'ורג' לוקאס לצד גארי קורץ, המהווה כחלק הראשון בסדרת סרטי "מלחמת הכוכבים". הסרט נכתב בידי לוקאס, לפי תסריט שכתב בעצמו בהשראת סרטי סמוראים וספרי מדע בדיוני, ובהם "חולית".

הסרט יצא לאקרנים ב-25 במאי 1977 בארצות הברית. בישראל, יצא הסרט לאקרנים ב-14 בינואר 1978. עם יציאתו, הסרט זכה להצלחה קופתית מסחררת ונחשב לסרט הרווחי ביותר באותה התקופה עם הכנסות של למעלה מ-775 מיליון דולר לעומת תקציב הפקה דל מאוד של כ-11 מיליון דולר בלבד. נכון לשנת 2019 הוא הסרט הרביעי ברשימת הסרטים המצליחים ביותר קופתית בכל הזמנים לאחר תיקון הנתונים לאור האינפלציה. בנוסף, נודע הסרט בזכות אפקטים החזותיים החדשניים שלו, דבר שגרם לקהל הצופים באותה תקופה "לנהור" לבתי הקולנוע. ועם הצלחתו, הוא גם זכה לשבחים ביקורתיים ברחבי העולם מצד מבקרי קולנוע והקהל ששיבחו רבות את הרעיון והסיפור המקורי, הדמויות, קטעי הפעולה, האווירה, הפעלולים, הכתיבה, הבימוי, המשחק ואת פסקול הסרט מאת ג'ון ויליאמס.

בנוסף להצלחתו המסחררת, הסרט זכה גם בשבעה פרסי אוסקר בקטגוריות העיצוב האמנותי הטוב ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, הסאונד הטוב ביותר, האפקטים הטובים ביותר והפסקול המקורי הטוב ביותר מתוך 10 מועמדויות, בהן הסרט היה אף מועמד לסרט הטוב ביותר. הסרט הוא אחד מהסרטים החשובים בתולדות הקולנוע ואף נבחר להיכלל בספריית הסרטים של רישום ההקלטות הלאומי של ארצות הברית.

עם הצלחתו, יצאו אחריו מספר סרטי המשך כגון: "האימפריה מכה שנית" ו"שובו של הג'דיי". לימים יצאו 3 נוספים פרק 1: "אימת הפנטום", פרק 2: "מלחמת המשובטים" ופרק 3: "נקמת הסית'" המהווים הקדמה לסרטים המקוריים ובשנת 2015 יצא המשך לטרילוגיה המקורית, פרק 7: "הכוח מתעורר" שבוים על ידי ג'יי ג'יי אברהמס ובנוסף, ספין-אוף והקדמה לסרט עצמו הנקרא "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" יצא ב-2016 ולאחר מכן יצא גם סרט המשך ל"פרק 7: הכוח מתעורר" מ-2015 בשם "פרק 8: אחרוני הג'דיי" שיצא בשנת 2017, ולסיום הסאגה יצא בשנת 2019 "פרק 9: עלייתו של סקייווקר".

עלילת הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלקסיה מרוחקת, ישנה מלחמת אזרחים: האימפריה הגלקטית שולטת ללא מצרים, ומולה ניצבת ברית המורדים. הצבא הקיסרי בונה תחנת חלל גדולת ממדים בשם כוכב המוות, החמושה בנשק מיוחד המסוגל להשמיד כוכבי לכת שלמים ובכך עשוי להבטיח את ניצחון האימפריה במורדים וגם להבטיח את השתלטות האימפריה על רחבי הגלקסיה. הנסיכה ליאה, אחת המתקוממים, מצליחה לקבל לידיה את התוכניות הגנובות למתקן אך ספינתה נתפסת בידי דארת' ויידר, אדון סית' אפל רב עוצמה וחסר רחמים המשמש כיד ימינו של הקיסר פלפטין, ראש האימפריה.

היא מצליחה לשגר אותן אל כוכב הלכת המדברי טטואין באמצעות שני דרואידים – R2-D2 ו-C-3PO, אבל הם נלכדים בידי שני סוחרים שמוכרים אותם לאיכרים אוון ובירו לארס, שם מגלה אותם האחיין שלהם לוק סקייווקר, נער חווה מקומי. בעודו מנקה את החווה, לוק נתקל בטעות ב-R2-D2 ומפעיל חלק מהודעתה של ליאה, בה היא מבקשת את עזרתו של אובי-ואן קנובי, אליו ליאה שלחה את R2D2. בבוקר שלמחרת, לוק מחפש אחר קנובי והשלושה מצליחים למצאו ונפגשים עמו.

קנובי מספר ללוק כי הוא היה מורהו של אביו במסדר הג'דיי, שומרי הסדר ברפובליקה הישנה לפני שקיעתה, שחבריו היו מסוגלים לשלוט באנרגיה מיסטית הנקראת "הכוח" שמעניק לאלו שניחנים בו, כוחות על-טבעיים רבי עוצמה, ואף מוסיף בדבריו, באומרו שהג'דיי היו קיימים לפני שחוסלו בידי האימפריה, אך אביו, אנאקין סקייווקר, נהרג בידי דארת' ויידר שהיה תלמידו לפני שפנה לצד האפל של הכוח. למרות זאת, אובי וואן מציג בפניו את כלי הנשק שהיה בידי אביו – חרב אור. קנובי רואה את הודעתה השלמה של ליאה, בה היא מבקשת ממנו להביא את תוכניות כוכב המוות לכוכב הבית שלה אלדראן ולהעניק זאת לאביה על מנת שינתח אותן.

לאחר מכן, מציע אובי וואן ללוק ללכת עמו ולאמן אותו על מנת שיידע לא רק את יסודות הכוח אלא גם יידע על היסטוריית הג'דיי, אך לוק מסרב בטענה שעליו לעזור לדודיו בעבודות המשק, ובמהרה משנה את דעתו כאשר חוזר לביתו ומוצא כי דודיו נרצחו על ידי חיילי סער. קנובי ולוק יוצאים להביא את התוכניות אל תנועת המרי בעזרתם של האן סולו, טייס חלל ומבריח, וחברו צ'ובאקה, ווּקי שעיר ומגודל, והם עושים את דרכם לאלדראן בעזרת ספינתו של סולו "המילניום פלקון".

עם הגעתם לאלדראן, מתחוור לקבוצה כי הכוכב הושמד בידי הקצין המפקד על כוכב המוות; המושל גראנד מוף טארקין, על מנת להמחיש את כוחו של כוכב המוות. ספינתם עד מהרה נלכדת בידי כוכב המוות, אולם, הם מצליחים להימלט ולשחרר את הנסיכה ליאה. קנובי מגיע ומכבה את הקרן הגוררת, ומאפשר ללוק, ליאה, האן, צ'ובאקה והדרואידים להימלט בעוד הוא פוגש בוויידר, גם הוא ג'דיי לשעבר, וזה הורג אותו בדו-קרב. החבורה בורחת אל בסיסה הסודי של ברית המורדים, בכוכב יאבין. הם אינם מודעים לכך שוויידר עוקב אחר ספינתם.

המורדים מנתחים את התוכניות שהשיגה ליאה ומאתרים נקודת תורפה במבנה התחנה. הם מחליטים לתקוף אותה ולהשמידה. האן סולו מסרב להישאר ולעזור, אך לוק מצטרף לצי שתוקף את כוכב המוות. רוב הספינות מושמדות, וסקייווקר הוא אחד הבודדים ששורד. הוא קרב אל המטרה, וכמעט מיורט על ידי ספינת הקרב של ויידר. סולו מופיע ברגע האחרון ומציל אותו, ואילו לוק פוגש ברוח הרפאים של אובי-וואן שגורם לו להשתמש בכוח על מנת לשגר טיל אל תוך נקודת החולשה במבנה ומצית תגובת שרשרת המשמידה סופית את כוכב המוות. אחרי הקרב הגדול, המורדים חוגגים את ניצחונם והאן ולוק מקבלים מדליות מפי ליאה על גבורתם הרבה. (קרב זה נקרא בהמשך "קרב יאבין" והוא משמש כנקודת מפתח לכרונולוגיית מלחמת הכוכבים).

צוות השחקנים ודמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי יוצרם, ג'ורג' לוקאס, הסרטים תוכננו מראש כסאגה מתמשכת, כולל סיפור הרקע שהפך מאוחר יותר לפרקי 1–3. אולם, כנראה שהגרסאות הראשונות של "מלחמת הכוכבים" היו שונות לגמרי מהסרטים הסופיים. דמויות כמו לוק סקייווקר והאן סולו, למשל, לא מופיעות בכלל בתסריט הראשון שנכתב על ידי לוקאס. עם זאת, כל המקורות של הסרט כן מופיעים: למשל, ההשפעה של "פלאש גורדון" וסרטיו של אקירה קורוסאווה. התסריט עבר שינויים רבים במהלך כתיבתו, אפילו עד תחילת הצילום. למשל, השם של גיבור הסרט היה לוק סטארקילר ("רוצח-כוכבים") עד יום לפני תחילת הצילומים.

כתיבה ופרה-פרודקשן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוקאס הציג את תסריטו לכל אולפן קולנוע בהוליווד, אך נדחה על ידי כולם. מדע בדיוני נתפס כז'אנר לא פופולרי באותה תקופה. יתר על כן, רבים ממנהלי האולפנים כלל לא הבינו את התסריט. בסופו של דבר, אלן לאד הבן, המנכ"ל החדש של פוקס המאה ה-20, הסכים להשקיע בסרט תקציב של כ-10 מיליון דולרים, תקציב שנחשב בינוני עבור סרט בסדר גודל כזה. התפיסה ש"מלחמת הכוכבים" היה סרט עצום-תקציב היא מיתוס.

פוסט-פרודקשן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם בתוניסיה ובאולפני אלסטרי שבלונדון. אלסטרי היו באותה תקופה בין האולפנים הגדולים בעולם. הצילום בתוניסיה היה בעייתי מאוד עקב מזג האוויר הסוער. בזמן הצילום, בפעם הראשונה בכ-50 שנה, ירד גשם במדבר התוניסאי והרס כמה סטים. לוקאס נאלץ לזנוח כמה סצינות שהוא תכנן לצלם בתוניסיה. במיוחד כמה מסצנות הרובוטים, מאחר ש-R2-D2 לא עבד כמעט בכלל.

בלונדון, הצילום המשיך תחת לחץ עצום מהאולפן ותחת בעיות כספיות. לאד נאלץ לבקש עוד כסף מפוקס כדי לסיים את הצילום. סיפור מפורסם טוען שאחד ממנהלי האולפן שאל אותו מדוע הוא כה מאמין בפרויקט. בתשובה ענה לאד "מפני שהוא אולי הסרט הטוב ביותר שנעשה אי-פעם." כמו כן, הצוות הבריטי לא אהב את לוקאס כלל, במיוחד גילברט טיילור, הצלם הקולנועי של הסרט שידוע מעבודתו על "דוקטור סטריינג'לאב" של סטנלי קובריק ו"רתיעה" של רומן פולנסקי. אומרים שהצוות לא התפטר רק הודות לנוכחותו של אלק גינס, שהיה אחד מהשחקנים המכובדים ביותר באנגליה. גינס תמך בלוקאס בפני הצוות והם קיבלו את דעתו. לוקאס, שסובל מסוכרת, היה חולה מאוד בסוף הצילומים וכמעט אושפז. לאחר האירוע הזה הוא נשבע שלעולם לא יביים סרט נוסף. הוא נשאר נאמן לשבועתו במשך 22 שנה.

"מלחמת הכוכבים" נפתח בכתוביות פתיחה בסגנון דומה שהופיעו שוב בכל שמונת ההמשכים. ראשית, המשפט "לפני זמן רב, בגלקסיה רחוקה, רחוקה" (A long time ago in a galaxy far, far away) מופיע, ואחריו מופיע סמליל הסאגה עצמה, מלחמת הכוכבים, על רקע חלל שחור זרוע כוכבים. לאחר מכן, המצלמה מתרחקת, וחושפת את מספר הסרט, שמו, וכתוביות המתארות את התרחשות העניינים לפני התחלת הסרט. כתוביות אלו הן מחווה לסדרת סרטי "פלאש גורדון" משנות 1930 ו-1940, עליהם יוצר "מלחמת הכוכבים", ג'ורג' לוקאס גדל כילד.
בגרסות הסרט המוצגות בגרסת 'מסך רחב' (widescreen), כל שורת כתוביות מופיעה בשלמותה החל מתחתית המסך. בגרסת ה'מסך מלא' (full screen), הצדדים של כל שורה נראים רק לאחר שהשורה הגיעה לאמצע המסך.
בכל תשעת הסרטים, את הכתוביות מלווה המנגינה המוכרת והמזוהה עם סדרת הסרטים, אשר הולחנה על ידי ג'ון ויליאמס.

"מלחמת הכוכבים" נחשב לאחד הסרטים המצליחים ביותר שנעשו אי פעם, ובסקרים ומשאלים רבים (הן בקרב מומחים והן בקרב הציבור הכללי) זכה במקומות גבוהים ברשימות 100 הסרטים הטובים והחשובים ביותר שנעשו אי פעם (כולל מקום ראשון יחד עם המשכיו ברשימת סרטי המאה שערך ערוץ 4 הבריטי). בנוסף, מופיע הסרט במקום הראשון בספר השיאים של גינס, ברשימת הסרטים הרווחיים ביותר בקטגוריית השכרת סרטי וידאו. למרות הפופולריות העצומה של הסרט, יש לו גם לא מעט מבקרים. הביקורת העיקרית המופנית כנגד הסרט היא שהצלחתו גרמה לטרנד בקרב יוצרי הקולנוע ההוליוודים, הגורם להם להתייחס לאפקטים מיוחדים כחזות הכל, על חשבון תסריט ומשחק טוב.

את הפופולריות הרבה מייחסים גם למספר חידושים שהיו כבר בסרט הראשון, האפקטים המרשימים יחסית לאותה תקופה נוצרו לראשונה לקראת הסרט. למעשה בטיוטת התסריט הכניס לוקאס סצנות של קרבות אוויר בין מטוסים וחלליות קרב. סצנות אלה לא צולמו בסוף משום שעדיין לא היו האפקטים שאותם רצה לשבץ בסרט. גם באופן הצגת הדברים לפני הצופים היה חידוש. מלבד זאת, המילים הראשונות שהצופים שבאו לצפות בסרט מדע בדיוני קראו מהמסך היו "לפני זמן רב..."

ב-1997 יצאה גרסה מחודשת דיגיטלית לרגל יום השנה העשרים להקרנת הבכורה. העבודה העיקרית בגרסה המחודשת הייתה לשחזר את הסרטים הישנים, שמצבם היה רעוע ומוזנח. בגרסה זו שופרו הצבע, איכות התמונה והקול באופן דיגיטלי (כולל שינוי הפסקול לדולבי סטריאו) ונעשו מספר תיקונים בסצנות על מנת להתאים לסרטי ההמשך: למשל, הוספת סצנת הדו-שיח בין האן סולו וג'אבה ההאט. התוספת התבססה על קטעים שצולמו לסרט המקורי, אולם לא נכללו בזמנו בשל בעיות טכניות שאז לא נמצא להן פתרון, וכיום ניתן לפתור בנקל.

כרזת הסרט בישראל של המהדורה המיוחדת משנת 1997

כשבועיים לפני הבכורה בארץ, פרסם מבקר הקולנוע של 'דבר', זאב רב-נוף, סקירה על 'מלחמת הכוכבים': "הסרט הזה, המלא להטוטים טכניים, מתחיל בכתובת: 'לפני זמן רב, במערכת כוכבים הרחוקה מאתנו, רחוקה מאד...' והפרדוקס מכה מהרגע הראשון. הרי ברור שזה סרט על העתיד..." רב-נוף הוסיף כי על אף שהשפעת סרטי המדע הבדיוני ניכרת, "לוקאס ברח מהישורות והסתתר מאחורי חומה של הומור דק, משעשע ונדיר. הסרט הוא 'כל-בויניק' עם אגדות אבירי השולחן העגול של המלך ארתור, והרפתקאות בנוסח ארול פלין ('רובין הוד') ו'הקוסם מארץ עוץ' והמערבונים עם ג'ון ויין וסרטי הסמוראי של קורוסאווה, עם מיפונה בעל החרב השלופה, וסרטי מלחמה, בעיקר סרטי חיל האוויר ממלחמת העולם השנייה." הוא כתב כי בעוד הדמויות מסווגות למספר קבוצות – "המושל טארקין וכמה מאנשיו, המזכירים את אנשי הק.ג.ב. בהליכתם ובדיבורם... אנשי הצבא המשוריין של טארקין הבנוי על פי הדגם של הס.ס., ובראשם דארת' ויידר" – הרי ש"הגיבורים האמיתיים והחמים של הסרט" הם "C-3PO ו-R2-D2"[2]

זמן קצר לאחר היציאה לאקרנים בישראל, חיבר רב-נוף טור ביקורת נוסף: "בסרט שכתב לוקאס אין כל ניסיון לקשור קשר סוציאלי, פסיכולוגי או פוליטי עם הבעיות המטרידות את הצופה מחוץ לעולם הקולנוע. הוא פשוט מציג פנורמה של המכנה המשותף הרחב ביותר של הדמיונות, הנוסטלגיות והדמיונות שלו – עולמו של ילד בן 12... אין אצל לוקאס כל חזון וכל בשורה, ההפך הוא הנכון... מי שמכנה את 'מלחמת הכוכבים' בשם סרט מדע בדיוני או עתידני אינו יודע על מה הוא שח. המרכיב הזה ממלא כאן תפקיד פורמלי-טכני בלבד."[3]

בסופ"ש הראשון להקרנתו, "מלחמת הכוכבים" גרף אחריו כ-6.8 מיליון דולר בארצות הברית. מחוץ לאמריקה, גרף הסרט כ-1.55 מיליון דולר. בסיום הקרנתו ב-1978 הכניס 410 מיליון דולר, לעומת תקציב הפקה של כ-11 מיליון דולר[4]. הקרנות נוספות בשנים הבאות, כולל גרסה מחודשת ב-1997, הביאו להכנסות כלליות של כ-775 מיליון דולר.

בהמלצת חברו הטוב סטיבן ספילברג, ג'ורג' לוקאס שכר את ג'ון ויליאמס להלחנת וכתיבת פסקול הסרט. ויליאמס אז עבד עם שפילברג על "מלתעות" משנת 1975, עליו הוא זכה בפרס אוסקר.

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי ג'ון ויליאמס. 

מלחמת הכוכבים: פסקול הסרט המקורי
מס' שם משך
1. Main Title 5:20
2. Imperial Attack 6:10
3. Princess Leia's Theme 4:18
4. The Desert and the Robot Auction 2:51
5. Ben's Death and TIE Fighter Attack 3:46
6. The Little People Work 4:02
7. Rescue of the Princess 4:46
8. Inner City 4:12
9. Cantina Band 2:44
10. The Land of the Sandpeople 2:50
11. Mouse Robot and Blasting Off 4:01
12. The Return Home 2:46
13. The Walls Converge 4:31
14. The Princess Appears 4:04
15. The Last Battle 12:05
16. The Throne Room and End Title 5:28
משך כולל:
74:58

בטקס פרסי אוסקר ה-50 שנערך ב-1978, זכה הסרט בשישה פרסי אוסקר: עיצוב ההפקה הטוב ביותר, עיצוב התלבושות הטוב ביותר, העריכה הטובה ביותר, הסאונד הטוב ביותר, האפקטים הטובים ביותר והפסקול המקורי הטוב ביותר מתוך 10 מועמדויות, בהן הסרט היה אף מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר. אלק גינס היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר, אך הפסיד את הפרס לג'ייסון רוברדס.

בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-35, זכה הסרט לפסקול הטוב ביותר מתוך 4 מועמדויות. בנוסף הסרט זכה ב-9 פרסי סאטורן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "מערבון בחלל: בכורה במוצאי שבת ה-14 בינואר", מעריב, 12 בינואר 1978
  2. ^ זאב רב-נוף. דמיון ללא חזון. דבר, 30 בדצמבר 1977, עמ' 43–44, 50.
  3. ^ זאב רב-נוף. חלומותיו של ילד בן 12. דבר, 23 בינואר 1978, עמ' 11.
  4. ^ Star Wars (1977) - Box Office Mojo, www.boxofficemojo.com (באנגלית)