מכונות כמוני

מכונות כמוני
Machines Like Me

מידע כללי
מאת	איאן מקיואן
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
הוצאה
הוצאה	ג'ונתן קייפ
תאריך הוצאה	2019
הוצאה בעברית
הוצאה	עם עובד
תאריך	2020
תרגום	מיכל אלפון
מספר עמודים	303

מכונות כמוני (באנגלית: Machines Like Me) הוא רומן מאת הסופר האנגלי איאן מקיואן, שיצא לאור בשנת 2019. הרומן מתרחש בשנות ה-80, ובמרכזו רובוט דמוי אדם (אנדרואיד) ויחסיו עם בעליו, צ'רלי ומירנדה, הכרוכה ביצירת משולש אהבה. כרקע לסיפורם של השלושה כולל הרומן היסטוריה חלופית שבה בריטניה הובסה במלחמת פוקלנד, אלן טיורינג עדיין חי, והאינטרנט ומכוניות אוטונומיות כבר קיימים.

תמצית העלילה

צ'רלי פרנד, המספר, הוא תושב דרום לונדון בן 32, שעבד כעורך דין עד שהסתבך בעבירת מס, ומאז הוא מתפרנס ממסחר בכספו בשוק ההון. שכנתו, מירנדה בלק, היא דוקטורנטית להיסטוריה חברתית בת 22. צ'רלי משקיע את הכסף שירש מאמו ברכישת רובוט חדשני, דמוי אנוש, אחד מסדרה של 12 רובוטים שנקראו "אדם" ו-13 שנקראו "חוה". צ'רלי נותן למירנדה לקבוע חלק מתכונותיו של אדם. אדם מתגלה כבעל ידע רב, והוא ממשיך לצבור עוד ידע. הוא מזהיר את צ'רלי ממירנדה ואומר: "קיימת אפשרות שהיא שקרנית זדונית ושיטתית", אך אינו מפרט. בטיול בפארק צ'רלי יוצר קשר עם ילד בשם מארק, ומתעמת עם הוריו, שלדעת צ'רלי מתעללים בילד. הקשר בין צ'רלי למירנדה מתהדק, והם הופכים לזוג, והשניים ממשיכים לעמוד על טיבו של אדם. באחד הלילות מירנדה שוכבת עם אדם. צ'רלי רואה בכך בגידה, אך מירנדה טוענת שלעניין זה אדם אינו שונה מוויברטור. אדם מכריז שהוא מאוהב במירנדה, והוא מביע את אהבתו בכתיבת שירי הייקו.

צ'רלי נותן לאדם להחליף אותו במסחר בשוק ההון, ואדם מצליח בכך ומרוויח הון רב, שמאפשר לצ'רלי ומירנדה לחתור לרכישת בית נאה למגוריהם. בנוסף מוטלות על אדם מלאכות הבית.

אדם מספר לצ'רלי שמירנדה הייתה מעורבת במשפט שנערך בסולסברי, עיר הולדתה של מירנדה. צ'רלי חוקר את מירנדה בעניין, ומתברר לו שבמשפט זה נדון צעיר בשם פיטר גורינג' לשש שנות מאסר באשמת אונס של מירנדה, אף שלטענתו המפגש ביניהם, שהיה בביתו, היה בהסכמתה. בהמשך מספרת מירנדה לצ'רלי את הסיפור המלא: למירנדה הייתה ידידת נפש בשם מרים, בת כיתתה שהיגרה עם משפחתה מפקיסטן. ערב אחד אנס גורינג' את מרים, שלא יכלה לשאת זאת, וכעבור זמן מה התאבדה עקב כך. מירנדה חשה אשמה, משום שלבקשת מרים שמרה בסוד את עניין האונס, ובכך מנעה הגשת סיוע למרים. ברצון לנקמה היא הפלילה את גורינג' בטענת שווא שאנס אותה.

כאשר גורינג' השתחרר ממאסרו לאחר שריצה חצי מהעונש שנגזר עליו, מירנדה חוששת שיבוא להרוג אותה, ובלוויית צ'רלי ואדם יוצאת להתעמת אתו. במפגש אתו גורינג' מאשר את סיפורה של מירנדה. אדם, שהקליט את השיחה, מתמלל אותה, ומודיע לצ'רלי ומירנדה על כוונתו למסור את העדות המלאה למשטרה, מה שיאפשר לשפוט את גורינג' על האונס של מרים, אך גם לשפוט את מירנדה על עדות השקר שנתנה. כדי למנוע זאת, צ'רלי מכה בפטיש בראשו של אדם ומשבית אותו, אך במילותיו האחרונות אדם מגלה שכבר מסר את כל המידע למשטרה. מירנדה נדונה לשנת מאסר, והדבר משבש את תוכניתה שהיא וצ'רלי יהיו משפחה אומנת למארק. לאחר שחרורה מהכלא צ'רלי מוסר את "גופתו" של אדם לאלן טיורינג.

פרשנות

היסטוריה חלופית ברומן

באחדים מהרומנים של איאן מקיואן ניתן תיאור ריאליסטי של התקופה שבה מתרחשת העלילה הבדיונית. כך, למשל, ברומן "כפרה", המתרחש על רקע הנסיגה מדנקרק ומלחמת העולם השנייה, ברומן "שיעורים", הכולל תיאור אירועים היסטוריים מתקופת 70 השנים שעליה משתרע הרומן, והרומן "שבת", שעלילתו מתרחשת ב-15 בפברואר 2003, על רקע הפגנת הענק שנערכה ביום זה בלונדון. גם ברומן "מכונות כמוני" ניתן מועד מדויק של התרחשות העלילה הבדיונית – תקופתה של מלחמת פוקלנד והשנה שאחריה, אך בניגוד לרומנים האחרים, הרקע ההיסטורי אינו ריאליסטי, הוא מוחלף בהיסטוריה אלטרנטיבית, שלפיה בריטניה הובסה במלחמת פוקלנד, טוני בן ממפלגת הלייבור נבחר במקומה של מרגרט תאצ'ר לראש-ממשלת בריטניה ונהרג בפיגוע במלון גרנד בברייטון, אלן טיורינג חי בשנות ה-80, ונמצא פתרון לבעיית P=NP. בנוסף, המצאות אחדות שנוצרו מאוחר יותר, בהן האינטרנט, מסחר אלגוריתמי ומכוניות אוטונומיות, מוצגות כקיימות בתחילת שנות ה-80, ופיתוח תוכנה שמנצחת אלוף במשחק גו נעשה בידי טיורינג ודמיס הסביס כבר בשנת 1968.

צ'רלי מעלה במחשבותיו שלל אפשרויות להיסטוריה חלופית, אישית ועולמית:

"ההווה הוא השברירי שבצירופים הבלתי מסתברים. הוא היה יכול להיות שונה. כל חלק בו, או כולו, היה יכול להיות אחרת. זה נכון לגבי דברים גדולים כקטנים. כמה קל לרקום עולמות שבהם ציפורן הבוהן שלי לא קמה נגדי; שבהם אני עשיר, גר מצפון לתמז אחרי שאחת מתוכניות ההתעשרות שלי עלתה יפה; שבהם שייקספיר מת בילדותו ואיש לא הרגיש בחסרונו, וארצות הברית החליטה להפיל על עיר ביפן את פצצת האטום שאותה כבר בחנה עד לשלמות; שבהם כוח המשימה של איי פוקלנד לא יצא לדרכו, או חזר כמנצח והמדינה אינה מתאבלת; שבהם יצור כמו אדם הוא מעשה מרכבה בעתיד הרחוק מאוד; או שבהם לפני שישים ושישה מיליון שנה המשיך כדור הארץ להסתובב עוד כמה דקות לפני פגיעת המטאור, וכך לא פגע המטאור בחולות הלבנים הדקים והמסנוורים של חצי האי יוקטן והניח לדינוזאורים להמשיך לחיות ומנע מרחב עתידי מהיונקים, ובתוכם קופים חכמים".

מבקר הספרות אריק גלסנר ממעיט בחשיבותו של מרכיב ההיסטוריה האלטרנטיבית ברומן ומציין ש"ההיסטוריה האלטרנטיבית שמוצגת פה בשלל פרטים אינה יותר מתוספת בידורית מהנה לרומאן".

העיתונאי אריאל שנבל קיצוני יותר ביחסו למרכיב ההיסטוריה האלטרנטיבית ברומן:

"מקיואן היה יכול לוותר על מיקום העלילה ב־1982, וגם לפסוח על שינויים היסטוריים שביצע בספר כמו המשך חייו של אלן טיורינג, מאבות המחשוב, שבפועל מת ב־1954 אבל בספר הוא חי, נושם ובועט כמעט שלושה עשורים לאחר מכן, ולקראת סופו אף מהווה בו גורם מרכזי. לא הייתה שום בעיה לספר את אותו הסיפור כמתרחש בימינו, או אפילו מעט קדימה בעתיד, ובכך ליצור רומן עתידני בסגנון סדרת הטלוויזיה "מראה שחורה". אבל מקיואן בחר לגוון, והחליט כאמור לעשות זאת עם היסטוריה אלטרנטיבית. אלא שזו מובעת בספר המשובח הזה כמעט באגביות, בלי לטלטל יותר מדי את יסודות המוכר לנו מההיסטוריה האמיתית, ונדמה כי מדובר בניסוי כלים לקראת רומן עתידי של מקיואן, שייכנס לז'אנר הזה באופן עמוק יותר. "

גלית דיסטל אטבריאן ביקורתית אף היא ביחסה למרכיב ההיסטוריה האלטרנטיבית ברומן:

"העלילה מתרחשת בשנות ה–80 צמוד למלחמת פוקלנד, אבל במסגרתה מרגרט תאצ'ר חיה בעולם של מכשירים סלולריים ומכוניות אוטונומיות. זה היה יכול להיות מרתק אם מקיואן היה מוצא לכך הנמקה בטקסט, אבל הוא לא טורח לפתח את ההשלכות של המוטיב הזה."

מבחן טיורינג

כיוון שאדם הוא רובוט דמוי אנוש, שהוא "האדם המלאכותי הראשון המתפקד באמת, בעל אינטליגנצייה ומראה משכנעים ויכולת תנועה ושינויי הבעה אמינים", מתבקש להעמיד אותו במבחן טיורינג, כדי לדעת עד כמה הצליחו יוצריו במלאכתם. לראשונה העמיד צ'רלי את אדם למבחן זה כאשר לראשונה הוציא אותו מהבית והלך איתו לחנות העיתונים. "ברחוב עברנו על פני אנשים אחדים ואיש לא נתן בְּאדם מבט שני. זה היה טוב." התנהגותו של אדם בחנות העיתונים לא הייתה חריגה מאוד, אך צ'רלי הרהר, "אולי הוצאתי אותו אל העולם מוקדם מדי." המפגש המיני החד-פעמי שבין אדם למירנדה אף סוג של מבחן טיורינג, וצווחת העונג הארוכה של מירנדה בסיומו הובילה את צ'רלי למסקנה: "הענקתי לאדם את הזכויות והחובות של שווה מין." מבחן נוסף התקיים כאשר צ'רלי, מירנדה ואדם באו לביקור ראשון שלהם אצל אביה של מירנדה. לאחר ששוחחו עם האב התברר לצ'רלי שהאב חושב שצ'רלי הוא הרובוט – אדם עבר את מבחן טיורינג בהצלחה יתרה.

קישורים חיצוניים

• Machines Like Me, באתר של איאן מקיואן (באנגלית)
• אריק גלסנר, על "מכונות כמוני", של איאן מקיואן, בהוצאת "עם עובד" (מאנגלית: מיכל אלפון, 303 עמ'), בבלוג "מבקר חופשי", 1 באפריל 2020
• ירון פריד, ‏"מכונות כמוני": רובוט חתיך וחרמן משתלט על חייו של זוג צעיר ויאללה בלגאן, באתר מעריב אונליין, 3 באפריל 2020
• עופרה עופר אורן, איאן מקיואן, "מכונות כמוני": איך מזהים בן אדם, ואיך תועיל הבינה המלאכותית למאבק נגד קורונה, בבלוג "סופרת ספרים", 14 באפריל 2020
• אריאל שנבל, ‏ניסוי כלים: כמה קל לרקום עולמות, בעיתון מקור ראשון, 11 במאי 2020
• גלית דיסטל אטבריאן, "מכונות כמוני" של איאן מקיואן הוא הספר הטוב הכי גרוע שקראתי השנה, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2020
• הספר "מכונות כמוני", באתר "סימניה"

• Julian Lucas, Man, Woman, and Robot in Ian McEwan’s New Novel, The New Yorker, ‏13 באפריל 2019
• Dwight Garner, In Ian McEwan’s Latest, a Ménage à Trois — Software Included, The New York Times, ‏22 באפריל 2019
• Ian Patterson, Sexy Robots: ‘Machines Like Me’, London Review of Books, ‏9 במאי 2019
• Ben Libman, Futuristic Technology of an Alternate Past: Ian McEwan’s “Machines Like Me”, Los Angeles Review of Books, May 8, 2019
• Biwu Shang, From Alan Turing to Ian Mcewan: Artificial Intelligence, Lies and Ethics in Machines Like Me, Comparative Literature Studies, Vol. 57, No. 3, 2020, in JSTOR