לדלג לתוכן

כימוקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כימוקינים (Chemokines) הם חלבונים קטנים ממשפחת הציטוקינים. הם משמשים במערכת החיסון, ותפקידם העיקרי הוא למשוך את תאי הדם הלבנים למקומות מסוימים בגוף.

שמם של הכימוקינים הוא שילוב של המילים כימוטקסיס וציטוקין; ואכן, משיכת תאים ליעדים שונים בגוף באמצעות כימוקינים היא דוגמה מובהקת לכימוטקסיס.

הכימוקינים מעודדים נדידה של תאי דם לבנים בעיקר לשני מוקדים:

כל הכימוקינים מכילים ארבעה שיירי ציסטאין שמורים (כלומר, שנשתמרו במהלך האבולוציה מכימוקין קדום אחד). נהוג לחלק את הכימוקינים לקבוצות על פי מיקומם של שניים מהם, כאשר כמעט כולם מתאימים לאחת משתי הקבוצות: CC ו-CXC (כאשר C מייצגת ציסטאין, ו-X מייצגת חומצה אמינית כלשהי). בהתאם לכך, נחלקים גם הקולטנים שלהם לשתי קבוצות: CC receptors ו-CXC receptors. קולטנים אלו הם מסוג הקולטנים המצומדים לחלבון G.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.