לדלג לתוכן

שלמה גואטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
שלמה גואטה
שלמה גואטה
שלמה גואטה
לידה 1 באוקטובר 1952 (בן 72)
חדרה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תואר ראשון בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב
השתייכות צבא הגנה לישראל
חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים
תקופת הפעילות 19712019 (כ־48 שנים)
דרגה אלוף-משנה (ים) אלוף-משנה
תפקידים בשירות

תפקידים שונים במודיעין חיל הים:

  • נגד מחקר במודיעין הטכני
  • קצין פעילות בחמ"ל המודיעין הימי
  • עוזר קצין מודיעין בזירת ים סוף
  • עוזר ראש מדור מחקר מודיעין טכני
  • ראש מדור כלי שיט ורכש בענף אמל"ח אויב
  • ראש מדור פעילות
  • ראש מדור מחשב
  • ראש מדור טרור (פח"ע) ימי
  • ראש מדור הכוונת האיסוף
  • ראש ענף איסוף
  • ראש מחלקת המחקר של מודיעין חיל הים
  • תפקידים מודיעין בכירים במסגרת שירות המילואים (מחקר, בקרה)
פעולות ומבצעים
עיטורים
פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלוף-משנה שלמה גואטה
אלוף-משנה שלמה גואטה בלשכתו כראש מחלקת מחקר של מודיעין חיל הים
שלמה גואטה - קבלת דרגת רב-סרן מאלוף זאב אלמוג, 1981
אלוף-משנה שלמה גואטה בעת קבלת מינוי ראש מחלקת מחקר במודיעין חיל הים מהרמטכ"ל דן שומרון
שלמה גואטה באחת מגיחות הסיור בזירת ים סוף

שלמה גואטה (נולד ב-1 באוקטובר 1952) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה, ששירת כראש מחלקת המחקר של מודיעין חיל הים. בוגר החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, מומחה להיסטוריה של המודיעין הימי. עוסק מאז פרישתו לגמלאות במחקרי היסטוריה צבאית ואזורית. תחום התמחותו העיקרי הוא מחקר צבאי של ציי ערב והמרכיב הימי של ארגוני הטרור, צה"ל ומלחמות ישראל, בעיקר מלחמת יום הכיפורים וההתמודדות עם הטרור הימי. במקביל מאז שנת ה-60 למדינת ישראל עוסק בחקר המורשת של המודיעין הימי לדורותיו. משנת 2019 משמש כעמית מחקר במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה.[1] מאז תחילת 2020 חבר בעמותת המרכז למלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה

שלמה גואטה נולד בחדרה ב-1 באוקטובר 1952, גדל בשכונת גבעת אולגה, ולמד במוסדות חינוך דתיים בגבעת אולגה וחדרה. התגייס לצה"ל בשנת 1971 למודיעין חיל הים, כבעל פרופיל נמוך שובץ כחוקר מודיעין במפקדת חיל הים, אולם תוך כדי שירותו התעקש להעלאת הפרופיל הרפואי שלו. לאחר שהצליח יצא בתחילת שנת 1973 לקורס קצינים בבה"ד 1, ובהמשך השלמת קציני מודיעין בבית הספר למודיעין. במלחמת יום הכיפורים שירת כקצין משמרת בחמ"ל המודיעין הימי, ולקראת ימיה האחרונים, נשלח לשארם א-שייח ומונה לעוזר קצין מודיעין בזירת ים סוף עד שנת 1975. במהלך שירותו בזירת ים סוף היה מעורב בין השאר בפעילות המבצעית של ספינות הטילים שהגיעו לזירה באביב 1974. בשנים 1975–1977 שירת כעוזר ראש מדור מחקר מודיעין טכני. לאחר מכן שירת כראש מדור כלי שיט ורכש בענף אמל"ח אויב. בשנים 19781981 למד תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב אותו סיים בהצטיינות בקיץ 1981, ובמסגרת תעסוקות קיץ שירת כראש מדור פעילות, וכראש מדור מחשב במודיעין חיל הים. לאחר סיום לימודו האקדמיים מונה בשנת 1981 לראש מדור טרור (פח"ע) ימי וצי סוחר. בתפקיד זה עסק בהכנות למבצע של"ג כמו גם הליווי המודיעיני של הטרור הימי לאחר פינוי המחבלים מלבנון. בסוף שנת 1984 מונה לראש מדור הכוונת האיסוף, במהלך תפקיד זה השתתף בקורס הבין שירותי הבכיר למודיעין, וקיבל פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת על חלקו, יחד עם נוספים, בסיכול פעולת טרור גדולה בדרך הים, ערב יום העצמאות תשמ"ה - מבצע דרך נץ.[2] בשנת 1986 מונה לראש ענף איסוף במודיעין חיל הים. בשנת 1989 מונה לראש מחלקת המחקר של מודיעין חיל הים,[3] בתפקידיו הבכירים האחרונים ביחידת המודיעין הימי עסק רבות בטרור הימי ובציי ערב של מדינות העימות. מאז שקודם לדרגת רס"ן שימש כמנחה מקצועי לקורסי ההדרכה הייעודיים של המודיעין הימי בבסיס ההדרכה של חיל הים.

אתגרי המודיעין בתקופת שירותו

בשנות שירותו עסק גואטה רבות במחקר טכנולוגי של איומים ימיים וכן בהתמודדות מול הטרור הימי. בשנות כהונתו כראש מחלקת מחקר הייתה מחלקתו מעורבת במגוון נושאים שהבולטים בהם: מבצע אבק דרכים - המעורבות והנוכחות החריגה של חיל הים הסורי בלבנון, מלחמת המפרץ הראשונה וההיערכות של הציים הזרים לקראתה ובמהלכה, ובכלל זה המעקב אחר תנועת האוניות שהובילו את הגייסות של מדינות הקואליציה לשדה המערכה. מתחילת שנות ה-80 ועד לסיום כהונתו בקבע, ואף לאחר מכן בשירות מילואים פעיל עסק שלמה רבות במחקר ואכוונת האיסוף אודות מרכיב הטרור הימי של ארגוני המחבלים. היו אלה שנים שבהן פעל חיל הים באינטנסיביות נגד יעדי מחבלים בלבנון ובמדינות הפזורה וסיכל ניסיונות רבים של המחבלים לנצל את התווך הימי לפיגועים או לתובלת אמצעי לחימה והעברת פעילים בין המוקדים השונים. לפעילותו זו של חיל הים היה שותף גם המודיעין של חיל הים. בהקשר זה יצוין סיכול מוצלח שתוכנן להתבצע בסמיכות ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל באפריל 1985, מבצע דרך נץ.

מבצע דרך נץ

ערך מורחב – מבצע דרך נץ

מסוף שנת 1984 ובשנת 1985, בתפקידו כראש מדור הכוונת האיסוף, הצטבר מידע מודיעיני שהצביע על כוונת אש"ף לבצע פיגוע מיקוח בישראל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. הפיגוע תוכנן על ידי אבו ג'יהאד ובמסגרתו היו אמורים להפליג מאלג'יריה לישראל מחבלים כנוסעים סמויים, החבויים במכולה שעל סיפון ספינת משא. תוכנן כי המחבלים ירדו מהספינה במרחק 60 מייל מחופי תל אביב על גבי שלוש סירות גומי כשהם מצוידים ברובים, מטולי אר פי ג'י וחומר נפץ. עם הגעתם לחוף בת ים תוכנן כי המחבלים יטביעו או יקברו את סירות הגומי, ולאחר מכן ישתלטו על אוטובוס מלא בנוסעים. המחבלים תכננו לחדור עם האוטובוס לבסיס הקריה, שם היו אמורים לתפוס קצינים בכירים כבני ערובה, בנוסף לנוסעי האוטובוס. תמורת בני הערובה תכננו המחבלים לדרוש שחרור של כ-150 אסירים ערביים הכלואים בישראל. אם המבצע ישתבש תוכנן כי המחבלים יבצעו ירי לשם הרג המוני. לצורך המבצע רכש אש"ף שתי ספינות משא בינוניות, "מון לייט" ו"אטבירוס", שעגנו בעיר ענאבה שבמזרח אלג'יריה סמוך לגבול תוניסיה, מרחק 2,900 קילומטרים מחופי ישראל.

לאחר דיון במטה הכללי, החליט הרמטכ"ל, משה לוי, לקבל את המלצת מפקד חיל הים, האלוף אברהם בן שושן, על טיבוע הספינות בנמל המוצא, בפשיטה של כוח שייטת 13. מפקד שייטת ספינות הטילים, שמעון מאיר, נקבע כמפקד המבצע, ועל כוח שייטת 13 פיקד ידידיה יערי, מפקד שייטת 13 ולימים מפקד חיל הים. ב-15 באפריל 1985, בוצע מבצע דרך נץ לסיכול הפיגוע, שייטת ספינות הטילים ושייטת 13 של חיל הים הישראלי ביצעו פשיטה וטיבעו בנמל ענאבה שבאלג'יריה את הספינה "מון לייט", אחת משתי האוניות שנועדו לשמש את ארגון אש"ף כדי לבצע פיגוע מיקוח בישראל. המבצע הושלם בליל 20 באפריל 1985, כשספינת טילים אח"י מולדת זיהתה את אוניית המחבלים אטבירוס צפונית מזרחית לפורט סעיד ובטרם הספיקה להוריד למים את קבוצת המחבלים ואת שלוש סירות הגומי, היא הוטבעה. לאחר הסיכול נמשו מהמים מספר ניצולים מקרב המחבלים, וגואטה היה מעורב יחד עם נוספים בחקירה שלהם. גואטה קיבל פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת על חלקו, יחד עם נוספים על חלקו בסיכול המבצע.[4]

מבצע אבק דרכים

ערך מורחב – מבצע אבק דרכים

בתקופת כהונתו טיפל במודיעין של מבצע אבק דרכים (ניסיון הפיגוע בחג השבועות, סוף מאי 1990),[5] המודיעין הימי ומחלקת המחקר במסגרתו, החלו לצבור סימנים מעידים להתארגנות המתבצעת בלוב לקראת פיגוע גדול בדרך הים באמצעות ספינת אם, שעתיד היה להתבצע על ידי ארגון חש"פ אבו אל-עבאס בסיוע חיל הים הלובי. ההיערכות לסיכול פיגוע זה קיבלה את הכינוי "אבק דרכים", ההכנות לפגוע נמשכו שבועות רבים. לקראת השבוע האחרון של חודש מאי, המודיעין של חיל הים איתר את המועד בו בשלה המוכנות להוצאת הפיגוע לפועל. והצביע על מועד יציאת הכוח המפגע של המחבלים מלוב בבוקר או צוהרי יום 27 במאי. תוך הערכה כי יציאת הכוח היא ממערב לוב-מרחב טריפולי.[6]

בצהרי ערב חג השבועות, ה-29 מאי 1990 - הפיץ המודיעין התרעה לפיה, הפיגוע הגיע לשלב של מימוש בטווח הזמן המיידי[7] אולם לכך התווספה הערכה בעל פה, לפיה עיתוי המימוש מערבית לחופי ישראל תתרחש ביום חג השבועות ה-30 המאי. זאת, לאור משך הזמן ההפלגה הדרוש מאזור טריפולי לנקודת ההורדה מערבית לחופי ישראל. הפצת ההתרעה בערב החג, בצהרי ה-29 מאי, נבעה מהיציאה לחופשת החג והצורך שהגורמים המבצעיים יגבשו את המתווה המבצעי לסיכול הפיגוע במהלך היומיים הקרובים.

בשעות הערב המאוחרות של אותו יום, 29 במאי, התקבלה אינדיקציה מודיעינית חדשה, על פעילות חריגה בארגון אבו אל עבאס. הקצין התורן של מודיעין חיל הים, ניר פרס, הזעיק את ראש מחלקת מחקר אלוף-משנה שלמה גואטה.[8] אף כי היה אפשר לייחס את המידע לנושאים אחרים החליט גואטה לראות בה סימן המעיד להתרחשות הפיגוע הגדול. לפיכך קיבל החלטה להפיץ התרעת בזק מודיעינית לכל יחידות חיל הים בים התיכון: "מימוש פיגוע אבק דרכים רלוונטי החל מהלילה".[9] בעקבות זאת, ניתנה לכל גורמי הפיקוד ומערך הבטש והשליטה בחיל הים, התרעת בזק בכתב ובעל-פה, לפיה: ההתרחשות של "אבק דרכים" היא רלוונטית עוד באותו ליל 29/30 מאי.[10]

לאחר פרישתו

ערכים מורחבים – אסון השייטת, אח"י חנית

בשנת 1993 פרש משירות קבע, בין השנים 19942019 שירת במילואים בתפקידים בכירים במודיעין הימי, בין השאר בתפקידי בקרה שונים ומחקרים מיוחדים. לקח חלק כחבר בשתי ועדות בדיקה: האחת בנוגע לאסון השייטת (ספט' 97) והשנייה הפגיעה בספינות הטילים "חנית" במלחמת לבנון השנייה (יולי 2006).

היה חבר ב"ועדת זוהר" לבדיקת אסון השייטת, בראשות תת-אלוף, גדי זוהר, חבר נוסף בנמנה עם הוועדה היה תת-אלוף איתן לידור, קצין הנדסה קרבית ראשי לשעבר שהתמקד בסוגיית המטענים. ועדת החקירה המשולבת ניסתה להסביר מה גרם לפיצוץ - מארב של כוח עוין או תאונה, ובהנחה שהיה מדובר בכוח עוין, האם וכיצד הושג המודיעין על הפעולה.[11] במסקנות הוועדה נקבע, לפי כמות הפיצוצים וממצאים על סמך הרכּב המטענים שהתפוצצו, כי באירוע הייתה מעורבות של מטען זר; המטענים שנשא הכוח היו תקניים, ולא הכילו רכיבים דומים לאלה אשר גרמו לרוב המכריע של הפציעות אצל לוחמי הכוח; ישנה "סבירות בלתי מבוטלת" כי האירוע במהותו היה פעילות מבצעית יזומה מבעוד מועד של חזבאללה, ולא מארב אקראי שהתמקם בשטח, וזאת על רקע חשש של ארגוני המחבלים מפני פעילות צהל"ית צפויה על-פי ניתוח של הערכת מצב.[12] הוועדה הוקמה בשביל להשלים את עבודתה של ועדת אופיר בתחומי המודיעין והחבלה. בסיכומי ועדת זהר נאמר במפורש: "לפי כמות הפיצוצים ועל סמך הרכב המטענים שהתפוצצו עולה כי באירוע הייתה מעורבות של מטעני חבלה זרים. המטענים שנשא הכוח היו תקניים, ולא הכילו רכיבים דומים לאלה אשר גרמו לרוב המכריע של הפגיעות אצל לוחמי הכוח". במסקנות הוועדה נאמר כי אם השידורים הגלויים של גיחות המזל"ט נקלטו, אפילו בחלקם, על ידי החזבאללה, היה בכך כדי לחשוף באופן מובהק את מתווה הפעולה של השייטת. "יש סבירות בלתי מבוטלת כי האירוע במהותו היה פעילות מבצעית יזומה, מבעוד מועד, של חזבאללה, ולא מארב אקראי שהתמקם בשטח", קבעה הוועדה. הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק לא קיבל את מסקנות ועדת זהר, וכך נותר דו"ח ועדת אופיר – הקובע שמדובר היה במארב אקראי – כמסקנה הרשמית שאין עליה עוררין.[13] לימים התברר כי מסקנת הצוות הייתה נכונה כאשר חסן נסראללה מזכ"ל החזבאללה חשף באוגוסט 2010 את העובדה כי ארגונו הצליח ליירט את שידורי המזל"ט של ישראל ואף הודה כי בזכות כך הם השכילו להניח מארב מתוכנן לכוח השייטת.[14]

שלמה גואטה היה חבר גם בועדת מאור לבדיקת היפגעותה של הספינה אח"י חנית במלחמת לבנון השנייה, במסגרת התחקיר התברר כי בשנת 2003, הזהיר בכיר באגף המודיעין במטכ"ל קצינים במספן המודיעין, כי עליהם לקחת בחשבון שהטיל יעבור לידי החזבאללה. בדו"ח מיוחד שהגיש גואטה, הוא הצביע על חוליות חלשות בתהליך המחקר וההערכה המודיעיני בשנים שקדמו לאירוע, שאילולא הן ניתן היה להעריך בסבירות לא מבוטלת דבר קיומו של טיל ימי ייעודי ברשות החזבאללה. בנוסף התברר, כי בבוקר האסון בדיון במספן, הציג אחד מקציני המודיעין הימי תרחיש של הימצאות הטיל בידי חזבאללה. הוא אף העלה את הדברים על הכתב, אולם בחיל לא נעשה דבר כדי להיערך לירי הטיל, והספינה שטה מול חופי ביירות מבלי להפעיל את מערכות ההגנה הדרושות. מפקד חיל הים, האלוף דודו בן-בעש"ט, הודה כי החיל ראה בתרחיש של ירי טיל מסוג זה מחוף לבנון "משהו בתחום הבדיוני והמופרך".[15][16][17]

תפקידים באזרחות

משנת 1993 מילא תפקידים בכירים בעיריית רעננה, תחילה בתפקיד ראש אגף חזות העיר, ובשנת 1996 עבר לתפקיד ראש המינהלת להקמת שכונה לזוגות צעירים ברעננה בשיתוף משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל. בשנים 1996–2008 היה ראש מנהל הנדסה ותשתיות בעירייה.[18] בשנים 20082011 כיהן כסמנכ"ל עיריית רעננה לתכנון אסטרטגי ויו"ר דירקטוריון תאגיד המים העירוני,[19] בשנים 20112014 היה עוזר מנכ"ל החברה הכלכלית ברעננה, וחזר לתקופה קצרה לתפקיד ראש מנהל ההנדסה ותכנון בעירייה. עד לפרישתו הסופית מהעירייה והחברה הכלכלית, במשך תקופה של כשנה נוספת המשיך לבקשת העירייה לתת שירותים כיועץ חיצוני בנושאים שהתמחה בהם. במכלול תפקידיו הבכירים בעיריית רעננה היה שותף, מעל שני עשורים, לצוות מקצועי בעירייה שקידם את פיתוח העיר ושקד מאפייני התכנון שלה בהווה ובעתיד. בין השאר, עבודות תשתית ופיתוח נרחבות במאות מיליונים, קידום תוכניות מתאר שכונתיות רבות וגולת הכותרת קידום, יחד עם חבריו בצוות המקצועי, התנעת עבודת המטה שהביאה בסופו של דבר לאישור תוכנית מתאר חדשה לעיר רעננה רע/3000, שקיבלה תוקף לאחר פרישתו.

בשנת 2014 פרש מתפקידו בעירייה,[20] ומאז עוסק במחקר המורשת של המודיעין הימי לדורותיו ומחקר היסטורי של חילות הים במזרח התיכון. משנת 2019 משמש במרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה.[1] מאז תחילת 2020 חבר בעמותת המרכז למלחמת יום הכיפורים.

גואטה סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. כמו כן השתתף בשנת הפרישה מצה"ל, ב-1993 בקורס מנהל עסקי בכיר ("תלם"- תוכנית למנהלים) בפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. בהמשך בשנים 20082009, לאור תפקידו כסמנכ"ל העירייה וכיו"ר תאגיד המים של רעננה השתתף בקורס מנכ"לים ודירקטורים מטעם מרכז השלטון המקומי, ובחסות אקדמית של אוניברסיטת בר-אילן. מאז קיץ 2019, משמש כעמית מחקר במרכז למדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה ובמקביל הוא ממשיך לחקור את מורשת המודיעין הימי לדורותיו.

מחקרים ופרסומים

מאמרים

מחקרים

הרצאות

ראיונות

תרגום חומרים ערביים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלמה גואטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 שלמה גואטה, באתר מרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה
  2. ^ מיכל יעקב יצחקי, כך סיכל חיל הים פיגוע גדול בלב הקריה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2013
  3. ^ מיכה רם והמודיעין הימי באתר משמר המורשת הימית, 16 בינואר 2018
  4. ^ מיכל יעקב יצחקי, כך סיכל חיל הים פיגוע גדול בלב הקריה, באתר ישראל היום, 12 באפריל 2013
  5. ^ איתי גדסי גילויים חדשים: 'אבק דרכים' - ניסיון הפיגוע בניצנים, מגזין כל הזמן, 4 ביוני 2015
  6. ^ ליאת לרר, סיכול ניסיון פיגוע פח"ע אבו אל עבאס בחג השבועות 30 במאי 1990, מדור היסטוריה חיל הים, ספטמבר 1991, עמ' 33
  7. ^ ליאת לרר, סיכול ניסיון פיגוע פח"ע אבו אל עבאס בחג השבועות 30 במאי 1990, מדור היסטוריה חיל הים, ספטמבר 1991, עמ' 34
  8. ^ איתי גדסי, גילויים חדשים: 'אבק דרכים' – ניסיון הפיגוע ב'ניצנים', כל הזמן, 04.06.2015
  9. ^ ליאת לרר, סיכול ניסיון פיגוע פח"ע אבו אל עבאס בחג השבועות 30 במאי 1990, מדור היסטוריה חיל הים, ספטמבר 1991, עמ' 58
  10. ^ מבצע אבק דרכים סוגיית עיתוי ההתרעה באתר משמר המורשת הימית
  11. ^ ירון דרוקמן, הגבורה של הקשר. בחזרה לאסון השייטת, באתר ynet, 6 בספטמבר 2014
  12. ^ נדחתה עתירת אב חלל צה"ל שנפל באסון השייטת, אתר פסקדין, 12/08/2014
  13. ^ אלכס פישמן, סיוט השייטת, הערפל מתפזר, באתר ynet, 11 במאי 2017
  14. ^ רועי נחמיאס, נסראללה: יירטנו צילומי מזל"ט וארבנו לשייטת, באתר ynet, 9 באוגוסט 2010
  15. ^ חנן גרינברג, התחקיר: קצין באח"י חנית ניתק לבדו מערכת התרעה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2006
  16. ^ תא"ל ניר מאור, תחקיר מבצעי – פגיעת טיל חוף-ים באח"י חנית, מנ 22,חיל הים/לשכת מפקד הבה"ד, 30 אוקטובר 2006
  17. ^ בני מיכלסון, שני כישלונות מודיעיניים והצלחה אחת, מבט מל"מ גיליון 75, יוני 2016, עמ' 4-7
  18. ^ אושרו להפקדה תוכניות להקמת שתי שכונות בנות 4,000 יחידות דיור ברעננה, באתר וואלה, 1 בנובמבר 2006
  19. ^ אורי חודי, רעננה: שכונה ובה 3,500 יחידות דיור תוקם בצפון העיר, באתר כלכליסט, 27 באפריל 2009
  20. ^ עינת טורס, נמשך גל עזיבת הבכירים בעיריית רעננה, באתר nrg‏, 30 ביוני 2010