לדלג לתוכן

קלשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
קלשון

קִלְּשׁוֹן הוא כלי ארוך עשוי בצורת מזלג גדול המשמש להרמה והשלכה של חומרים כגון חציר, עלים וענבים ושאר תוצרת חקלאית. באופן מסורתי, הקלשון הוא בעל שלש עד שש שיניים באורכים ומרווחים שונים, בהתאם למטרה.

הקלשון ככלי נשק

הקלשון, יחד עם החרמש, שימש פעמים רבות כנשק ביד אנשים שלא יכלו להרשות לעצמם חרבות או רובים או ללא גישה לנשק כגון זה.[1] לדוגמה, הקלשון, או הטרידנט (תלת-שן), היה נשק מקובל לגלדיאטורים ברומא העתיקה. כמו כן פותחו נשקי מוט הדומים לקלשון/טריידנט והיו בשימוש בימי הביניים המאוחרים.

הקלשון בתרבות

בתרבות הפופולרית מזוהה הקלשון המשולש עם שתי דמויות מיתולוגיות: פוסידון - אל הים היווני, והשטן - דמות מיתולוגית המסמלת רוע.

גלריית תמונות

ראו גם

טריידנט - קלשונו של פוסידון

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.