נסטוריאניזם
 | |
| כמרים מכנסיית המזרח ה"נסטוריאנית" ביום ראשון של הדקלים (איור מכנסייה בסין, מסביבות המאה ה-7) | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | נצרות |
| זרם |
נצרות  |
| מקור השם |
נסטוריוס |
| התפלג מ | האורתודוקסיה שהוגדרה באפסוס |
| מייסד | נסטוריוס (מיוחס) |
| תאולוגיה, טקסטים וטקסים | |
| רעיונות עיקריים | הדגשת הבידול בין טבעו האלוהי לטבעו האנושי של ישו |
  | |
נֶסְטוֹרְיאניזם הוא כינויה בספרות הכנסייה הנוצרית של השקפה, המבדלת בין טבעו האלוהי לטבעו האנושי של ישו עד כדי פיצולו לשתי ישויות נבדלות. תאולוגיה זו הוקעה כמינות. המונח נגזר משמו של נסטוריוס, בישוף קונסטנטינופול בין 428 ל-431, שהואשם באחיזה בדעות כאלו, והודח ונודה בוועידת אפסוס.
ב-429 פרץ בעיר קונסטנטינופול סכסוך על רקע הטפותיו של הכומר אנאסטזיוס לכך שאין להשתמש בתואר "תֵּאוֹטוֹקוֹס", "יולדת האלוהים" ביוונית, עבור מרים, אם ישו. לדעתו ולדעת נסטוריוס, שתמך בו, יצירת הרושם שהצד האלוהי שבישו היה כבול לצדו האנושי-הגשמי עד כדי כך שחלק עמו את חווית הלידה והינקות, היה הרה טעות ועשוי להוביל לגלישה לכפירה מסוכנת. הוויכוח אודות התאוטוקוס היה אך פרט קטן בפולמוס רחב בהרבה, אודות היחס הנאות בין שני טבעיו של ישו, שסער במאות הרביעית והחמישית בין שתי אסכולות המלומדים הגדולות בעולם הנוצרי, האנטיוכית (שנסטוריוס היה מאנשיה) והאלכסנדרונית. בעוד שהראשונה חששה לביטול הפער בין האל הבורא לעולם הנברא וחתרה להפריד ככל האפשר בין הטבעים (במקביל להיצמדות לעקרונות השילוש הקדוש והתגלמות האל בבשר), האחרונה יראה מפני טשטוש הקשר בין האל לאדם, והפגיעה המשתמעת ביכולתה של האנושות החוטאת, באמצעות ישו, לשוב ולתקן את צלם אלוהים שנבראה בדמותו.
קירילוס האלכסנדרוני, בישוף העיר המצרית, התערב בוויכוח בקונסטנטינופול וזכה בתמיכת האפיפיור. הצהרותיו הצורמות של נסטוריוס, לא רק שלילת התואר הפופולרי "מולידת האלוהים" אלא בעיקר סירובו להצהיר שישו זהה עם הלוגוס האלוהי בשילוש, גייסו נגדו את רוב מי שנקראו להביע דעה. אף בעלי-בריתו, הבישופים האחרים שאחזו בעמדות אנטיוכיות, התנערו ממנו והכריזו עליו נידוי לאחר אפסוס, במסגרת מאמצי הפשרה שנערכו בלחץ הקיסר הביזנטי. קירילוס ותומכיו, שאמנם נאלצו אף הם להתפשר אך ניצחו בנוגע לנסטוריוס, ייחסו לבישוף המודח שורה של סטיות חמורות: מן הקביעה שהטבע האלוהי שבישו כלל לא נכח בצליבה, עבור בכך שהפריד בין המהויות של בן האלוהים עד כדי כך שהאמין ב"שני בנים" ולא באחד, וכלה באדופציוניזם (אנ'), המינות הקדומה שדגלה בכך שישו נולד אנושי ואומץ לבן על ידי הבורא בשלב מאוחר.
כל אלו נקשרו מאז עם השם "נסטוריאניזם", שהפך לכינוי גנאי בפי ההוגים האלכסנדרונים לכל השקפה אנטיוכית שלא הסכימו עמה. ב-553, בוועידת קונסטנטינופול השנייה, הוטל חרם בדיעבד על כתבי כמה מנהיגים אנטיוכיים חשובים, והאסכולה ירדה במידה רבה מבמת ההיסטוריה. עניין בהם התעורר מחדש רק במאה ה-19. אף שנעלמה בעולם היווני-רומי, היא שרדה הרחק במזרח. במחצית הראשונה של המאה החמישית, הנוצרים בשטחי האימפריה הסאסאנית התארגנו כגוף מוכר על ידי השלטונות ונפרד מהכנסייה באימפריה הביזנטית, בשם כנסיית המזרח. גם משיקולים פוליטיים, הם אימצו את הכריסטולוגיה האנטיוכית, ואף הכירו בנסטוריוס כקדוש, אם כי כמעט ולא הושפעו מרעיונותיו שלו עצמו. הקישור בין הבישוף המודח לכל תפישה אנטיוכית שהיא, הביא לכך שכנסיית המזרח והכנסיות שהתפלגו ממנה עם הזמן – הכנסייה האשורית, הכנסייה הכשדית הקתולית ועוד – כונו "נסטוריאנים" בפי האורתודוקסים והקתולים.
ב-1895 התגלה כתב-יד של "ספר הרקלידס" שכתב נסטוריוס ערב מותו. ההשקפה שאחז בה, ה"נסטוריאניזם" לאמיתו של דבר, נחשף לראשונה לעיני אירופאים, והתברר כמתון בהרבה מההאשמות שנקשרו בשמו. נסטוריוס הוסיף לחייב את הקשר בין הטבע האלוהי לאנושי בישו, אך סבר שראיית הקשר ביניהם כאיחוד היפּוֹסטאטי (ברמת המהות העמוקה) לא מוצדק פילוסופית ותאולוגית ופוגע בעצם קיומם של שני הרבדים, עד כדי יצירת "טבע שלישי" מעורבב. הוא ביקש להגדיר את הקשר במונחים של איחוד פּרוֹסוֹפּוֹני, כלומר ברמת האופן שבו דבר מה נתפש ופועל בעולם, שהתקיים בכל זאת גם ברובד המטאפיזי ולא רק במציאות הגלויה לעין.
עם התגברות הדיאלוג הבין-דתי, ולנוכח ממצאי המחקר, הן האקדמיה והן הכנסייה מעדיפות להימנע מן התואר "נסטוריאני" ככינוי לזרמים נוצריים אחרים.
לקריאה נוספת
- Nestorius, Nestorianism. בתוך: Brill’s New Pauly. הוצאת בריל, 1996.
קישורים חיצוניים
- נסטוריאניזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| תאולוגיה נוצרית | ||
|---|---|---|
| האלוהות | השילוש הקדוש • האל האב • ישו • רוח הקודש • קרדו • ומן הבן • אריאניות • הסבליאניות • המקדוניות |  |
| כריסטולוגיה | לוגוס • אינקרנציה • דיופיזיטיות • מונופיזיטיזם/מיאפיזיטיות • דונאטיזם • מונותליטיזם • נסטוריאניזם • לידת הבתולין • עליית ישו • הביאה השנייה | |
| האדם והאל | החטא הקדמון • כפרה • פלגיאניזם • חטא • שבעת החטאים • חסד • גאולה • פרדסטינציה • יוסטיפיקציה • קדוש (קדוש מגן) • הסקרמנטים • טרנסובסטנציאציה | |
| תאולוגים חשובים | טרטוליאנוס • אוריגנס • פוליקרפוס • אתנסיוס • בסיליוס הגדול • גרגוריוס מנזיאנזוס • הירונימוס • אמברוזיוס • אוגוסטינוס • יוחנן כריסוסטומוס • קירילוס האלכסנדרוני • ברנאר מקלרבו • תומאס אקווינס • אנסלם • לותר • צווינגלי • קלווין • וסלי | |
| פורטל נצרות • מושגים בנצרות | ||
| נצרות | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| השילוש הקדוש (האב • הבן • רוח הקודש) | ||||||||||||||
| זרמים עיקריים |
|
 | ||||||||||||
| היסטוריה של הנצרות | נצרות קדומה • הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם • פילוג הכנסייה הנוצרית • מסעי הצלב • הפילוג המערבי • הרפורמציה • היסטוריה של המיסיון הנוצרי • תרבות נוצרית • תפקידה של הכנסייה הקתולית בתרבות המערבית | |||||||||||||
| חגי הנצרות | חג המולד • חג הפסחא • ליל כל הקדושים • יום פטריק הקדוש • ערב השנה החדשה (סילבסטר) • חג ההודיה • יום המתים • קנדלמאס • יום ולנטיין • חג הצלב • חג השילוש הקדוש | |||||||||||||
| לוח השנה הנוצרי | הלוח הגרגוריאני • הלוח היוליאני • ספירת הנוצרים • חגי קדושים נוצריים • ימי חג • חגים ניידים | |||||||||||||
| אישים מרכזיים | הבתולה • יוחנן המטביל • 12 השליחים (פטרוס) • פאולוס • אתנסיוס • אוגוסטינוס • אבות הנצרות • תומאס אקווינס • מרטין לותר • ז'אן קלווין | |||||||||||||
| תאולוגיה נוצרית | מונותאיזם • השילוש הקדוש • הקרדו • לוגוס כריסטולוגיה • אינקרנציה • הלידה הבתולית צליבת, תחיית ועליית ישו • הביאה השנייה החטא הקדמון • כפרה בנצרות • חסד • גאולה • אנטיכריסט | |||||||||||||
| אסכטולוגיה נוצרית | גן עדן • גיהנום • כור המצרף • השטן (לוציפר) • החיה (666) • יום הדין • ארמגדון • ארבעת פרשי האפוקליפסה | |||||||||||||
| הפולחן הנוצרי | הסקרמנטים • טבילה • מיסה (סעודת האדון) • קונפירמציה • וידוי חטאים • צלב • איקונין • סקרמנטלים • הצטלבות • ליטורגיה • פולחן רומי • פולחן ביזנטי • קדושים • פולחן קדושים בנצרות • פולחן קברי קדושים | |||||||||||||
| קדושים בנצרות | 12 השליחים (פטרוס הקדוש • אנדראס הקדוש • יעקב בן זבדי • יוחנן בן זבדי • פיליפוס הקדוש • ברתולומאוס הקדוש • מתי (מתיוס) • תומאס הקדוש • יעקב בן חלפי • תדאוס הקדוש • שמעון הקנאי • יהודה איש קריות) • יוחנן המטביל • סטפנוס הקדוש • סילבסטר הראשון • ולנטינוס הקדוש | |||||||||||||
| כתבים נוצריים | הביבליה (הברית הישנה • הספרים החיצוניים • הברית החדשה • הבשורות) • ספר השעות • הגיוגרפיה | |||||||||||||
| ההיררכיה הכנסייתית | אפיפיור (מדינת האפיפיור • ותיקן) • פטריארך • חשמן • ארכיבישוף • בישוף • כומר • דיאקון • נזיר בנצרות | |||||||||||||
| מבנים | אדריכלות כנסיות • כנסייה • מנזר • אגן טבילה • בפטיסטריום • קתדרלה • מאוזוליאום • קפלה • בזיליקה | |||||||||||||
| יחסים עם היהדות | הפילוג היהודי-נוצרי • תאולוגיית החילופין • אנטישמיות נוצרית • הפולמוס היהודי-נוצרי • הדיאלוג היהודי-נוצרי | |||||||||||||
| זרמים הקשורים לנצרות | מורמונים • יהודים למען ישוע • עדי יהוה • יהדות משיחית • העבריים השחורים (העבריים מדימונה) • סובוטניקים • יהודי סן ניקנדרו • נצרות-מדעית | |||||||||||||
| קבוצות יהודיות שהתנצרו | אנוסים • פלשמורה • ביתא אברהם • כמנתים | |||||||||||||
| פורטל נצרות • מושגים בנצרות | ||||||||||||||