מסגד

מסגד אל־אקצא בירושלים, 2013

מסגד (בערבית, באורדו ובפרסית: مسجد, תעתיק מדייק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בכפר או בעיר; מסגד בטורקית: Cami, בבוסנית: Džamija, באלבנית: Xhamia, בקירגיזית: Мечит) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים. במסגד המוסלמים מתפללים בציבור ושומעים דרשות ביום שישי – היום הקדוש למוסלמים. בשעת התפילה פונים המתפללים לכיוון העיר מכה, העיר הקדושה ביותר לדת האסלאם. המסגד משמש גם לצרכים קהילתיים שונים.

לרוב המסגדים כיפה וצריח הקרוי "מינָרֶט". במסגד בדרך-כלל כמעט ואין רהיטים, מלבד המנבר, דוכן הדרשות. אין בו ציורים או פסלים בגלל האיסור שקיים בדת המוסלמית לתאר דמויות. עם זאת, ברוב המסגדים קירות המסגד מעוטרים בקישוטים גאומטריים ובכתובות בערבית.

שלושת המסגדים הקדושים ביותר לאסלאם לפי סדר קדושה יורד, הם: מסגד אל-חראם בעיר מכה, מסגד הנביא בעיר מדינה, ומסגד אל-אקצא בעיר ירושלים (למוסלמים-סונים בלבד).

המסגד הראשון

המסגד הראשון היה ביתו של הנביא מוחמד במדינה, עיר מצפון למכה אליה הגיעו חסידיו של מוחמד בשנת 622 לספירה הנוצרית. שחזור ביתו של מוחמד מראה חצר גדולה שהכילה בית קטן יחסית. לפי המסורת המוסלמית, לאחר שמאמינים רבים התלוננו על החום הגדול באמצע היום, מוחמד דאג לשתילת שורה של עצי דקל בצד אחד של החצר וגג של ענפי דקל נוצר בין שורת העצים והקיר החיצוני, מה שיצר אזור תפילה מוצל. מוחמד עצמו עמד בקצה אחד של המעבר המקומר הזה כדי להטיף את משנתו בפני שומעיו.

עם התרחבות האסלאם הוקמו מסגדים רבים נוספים ששימשו כמרכזי תפילה וכינוס למאמינים. מנהג שהייה של מספר ימים במסדר נקרא אעתכאף.

תפקידו של המסגד בחינוך נפש האדם

בעת הגעת הנביא מוחמד לאלמדינה, המעשה הראשון שהוא עשה זה בניית המסגד, וזאת בגלל חשיבות המסגד בבניית חברה תקינה ומושלמת. המסגד קיבל את שמו מרוב הסגידות וההשתחוויות בו.

כאשר המוסלמי נכנס למסגד, עליו להתנהג ברוב מוסר ואתיקה. בין הדברים שמוטלים עליו, הם:

1. ההתרחצות והטהרה בבית לפני ההליכה אל המסגד.
2. בכניסתו למסגד, להתפלל שתי רכעות שהן ברכת שלום למקום.
3. הימנעות מהרמת הקול אלא בתפילה, והימנעות מתפילה במהלך דרשות.
4. הימנעות מקניות ומכירות בתוך המסגד.
5. הימנעות מוויכוחים או דיבורים אלא על מה שנחוץ.

חשיבות המסגד ותפקידו בחינוך הפרט והחברה מכמה היבטים:

1. הצד הרוחני והמוסרי: המוסלמי, בלכתו למסגד, מקווה לקבל מאללה שכר וגמול רב. במסגד הוא יתפלל ויקבל שיעורים שיחזקו בו את האמונה וירחיקו אותו מעשיית דברים רעים.
2. הצד החברתי: במסגד נפגשים המוסלמים, מדברים על בעיותיהם, ומתייעצים כיצד לפתור אותן, דבר שיביא לחיזוק הקשרים ביניהם.
3. הצד המדעי תרבותי: המוסלמים מקבלים במסגד שיעורי דת ושומעים את דרשת יום שישי ועוד פעילויות שאולי יוסיפו לאדם בהיבטים אלה.
4. הצד הנפשי: כשהמוסלמי מרבה בו (במסגד) בזכר אללה, יהיה שליו בנפשו ובלבו, וירדו המלאכים ברחמים ושלווה על היושבים בו (במסגד), ואז יירגע המוסלמי, וינוח מדאגותיו.
5. הצד הבריאותי: לפני בואו של המוסלמי למסגד הוא אמור להתנקות ולהיטהר וללבוש בגדים יפים ונקיים. נוהג זה שומר על בריאותו של האדם.
6. הצד האסתטי: מומלץ למוסלמי להתבשם וללבוש את מיטב בגדיו בבואו למסגד. אללה אמר בפסוק 31 מסורת אל-אעראף (פרק 7: המחיצה) "הוי בני האדם, התלבשו והתקשטו יפה כשאתם מבקרים בכל מסגד".

חלקים אופייניים של המסגד ותפקידם

מסגד ג'אמה בעיר דלהי שבהודו

מסגד שייח לוטפה באספהאן, איראן

מסגד פייסל בפקיסטן

המסגד הליברלי אבן רושד-גתה בברלין, גרמניה אשר הוקם בשנת 2017 המהווה מקום תפילה לכלל סוגי המוסלמים, בו גברים ונשים מתפללים יחד ואנשי קהילת הלהט"ב מתקבלים בברכה.

מסגד באסואן שבמצרים

מינרט מסגד בעיר קוטה קינבאלו במלזיה המזרחית.

בתוככי מסגד הנביא בעיר מדינה שבערב-הסעודית

על פי חמשת עמודי האסלאם חובה להתפלל חמש פעמים ביום: בבוקר, בצהריים, אחר הצהריים, בשקיעה ובערב. מואזין קורא למאמינים לתפילה מהמינרט, מעין מגדל הבולט מעל המסגד.

כיוון שהתפילה האסלאמית מצריכה היטהרות טקסית לפניה, במסגדים ישנן מזרקות או אמצעים אחרים לרחצה בכניסה או בחצר. במסגדים רבים ישנו בניין נפרד במרכז החצר שמשמש לצורכי היטהרות.

כניסה למסגד מאזור ההיטהרות - החצר או הפרוזדור - מובילה לחדר פתוח נטול ריהוט. האדריכלות של אולם התפילה כוללת בדרך כלל כמה שורות של עמודים ומעליהם כיפות. החלק המודגש לעין הוא הקיר שמול הכניסה - קיר הקיבלה. קיר הקיבלה נבנה בדרך כלל בקו ניצב לקו המוביל למכה (בערבית: "مكة المكرمة "). המאמינים כורעים בשורות המקבילות לקיר הקיבלה וכך הם מסודרים בשורה זה לצד זה כשפניהם מול מכה. בקיר הקיבלה, בדרך כלל במרכזו, נמצא המחראב, גומחה או שקע המציין שזהו קיר הקיבלה. המחראב ריק גם הוא מרהיטים, בניגוד לאכסדרות הנמצאות בדרך כלל סביב המזבח בכנסיות נוצריות. בחלק מהמסגדים נבנה לצד המחראב מינבר מוגבה - דוכן המשמש לדרשות יום שישי.

צורות רבות של מסגדים התפתחו באזורים שונים של העולם המוסלמי. באופן כללי ניתן לסווג את המסגדים לשלושה סוגים:

• מסגד היפוסטילי: מבנה עמודים. הוא מעוצב לפי ביתו של מוחמד במדינה: מבנה מלבני עם חצר ואולם תפילה מקורה. סוג זה נפוץ בסוריה ובעיראק. חלק ממסגדים אלה הם מסוג T, כאשר קיר הקיבלה והקו הנמשך ממנו אל הכניסה מאונכים זה לזה והם מודגשים, למשל בהגבהת התקרה מעליהם.
• מסגד ארבעת האיוואנים : דומה למבנה היפוסטילי, בתוספת של ארבעה איוואנים. אלה הם חדרים הבנויים משלושה קירות, כאשר הקיר הרביעי פונה לחצר המרכזית. ישנו איוואן במרכז כל צלע של היקף החצר, ומעליו ישנה קשת גבוהה. סוג זה התפתח בתקופה הסלג'וקית והוא נפוץ בעיקר באיראן ובאנטוליה.
• מסגד עות'מאני: אולם התפילה מקורה בכיפה מונומנטלית. ישנן בדרך כלל כיפות קטנות נוספות. המינרטים גבוהים ומחודדים.

בין המסגדים הידועים נמנים המסגדים המוקדמים של בית עבאס (בהם המסגד הגדול של סאמרא שנבנה במאה ה-9 ובו מינרט סיבובי ייחודי), מסגדים בצורת האות T (מסגד אבו דולאף בסאמרא והמסגד הגדול של קירואן בתוניסיה, שניהם מהמאה ה-9), מסגדים עם ארבעה איוואנים (למשל מסג'ד-י ג'אמע (אספהאן), שנבנה במאה ה-10) ומסגדים בעלי כיפה מרכזית באנטוליה (בהם מסגד סולימאנייה (איסטנבול) ומסגד סלימייה (אדירנה), שניהם מהמאה ה-16).

בשל האיסור על פיגורטיביות באסלאם (שיש החולקים עליו) רוב העיטורים במסגד אינם כוללים דמויות, אלא צמחים, מבנים וטקסטים דתיים בקליגרפיה. הטכניקות כוללות פסיפס, סיתות באבן, שיש וקרמיקה.

העושר שנוצר מגילוי ומכירת נפט במהלך המאה ה-20 יצר גל של בניית מסגדים תוך שימוש בעיצובים של ארכיטקטים לא מוסלמים מודרניים. הגל גם קידם את הקריירה של ארכיטקטים מוסלמיים חשובים. פרס אגא חאן לאדריכלות, המוענק מאז שנת 1977, ניתן גם לאדריכלים השומרים על טכניקות מוסלמיות מסורתיות וגם לאדריכלים חדשניים.

כללים ומנהגים

קיימים מספר כללי דת הכרוכים בניהול הפולחן הדתי במסגד ואשר מטרתם לאפשר למאמין להתמקד בעבודת האל. בעוד מספר מוגבל של כללים הם אוניברסליים, כמו למשל חליצת הנעליים בפתח המסגד, קיימים מנהגים רבים המקבלים ביטוי שונה ונאכפים במידת הקפדה משתנה בין מסגד אחד לאחר.

האימאם

ערך מורחב – אימאם
מינוי של אימאם המנהל את סדרי התפילה במסגד הוא דבר רצוי, אולם אינו חובה על פי הלכות הדת. האימאם חייב להיות אדם חופשי והגון ובעל סמכות בענייני הדת. במסגדים הנבנים ומתוחזקים בתקציבי מדינה האימאם ממונה על ידי השלטון, בעוד שבמסגדים פרטיים מינויו של האימאם נעשה על ידי חברי הקהילה, בדרך כלל בהצבעת הרוב. על פי האסכולה החנפית באסלאם לאדם שבנה את המסגד קיימת חזקה על תפקיד האימאם, אולם השקפה זו אינה משותפת לזרמים אחרים באסלאם. ניהול התפילה מתחלק לשלוש קטגוריות, בהתאם לסוג התפילה: חמש התפילות היומיות, תפילת יום שישי, או תפילת רשות. על פי האסכולה החנפית והאסכולה המאלכית קיימת חובה למנות אימאם לתפילת יום שישי, שאחרת לא ניתן לשאת תפילה. לעומתן, האסכולה השאפעית והאסכולה החנבלית קובעות כי מינוי אימאם אינו הכרחי וניתן לקיים תפילה במסגד כל עוד מדובר בתפילת ציבור. יש הקובעים כי אף עבד יכול לשמש אימאם בתפילת יום שישי במסגד. קיימת מחלוקת בין הפוסקים בשאלה האם קטין יכול לשמש כבעל תפילה. האימאם המנהל את תפילת יום שישי, עשוי אף לנהל את חמש התפילות בימי החול. קיים קונצנזוס בין הפוסקים המוסלמים כי את תפקיד האימאם יכול למלא רק גבר. יחד עם זאת, יש ונשים מנהלות תפילה בפני קהל המורכב כולו מנשים.

טהרה

לכל המסגדים קיימים כללי טהרה (ערבית: طهارة) כחלק הכרחי מטקס התפילה. לפני תחילת התפילה חייב המאמין להכין עצמו ברחצה טקסית הנקראת וֻדוּאְ (ערבית: وُضوء). אולם, אף מי שנכנס למסגד שלא לצורכי תפילה, חייב לציית לכללי טהרה מסוימים. כך, אסורה נעילת נעליים באולם התפילה אשר רצפתו מכוסה בשטיחים. בחלק מן המסגדים קיימת חובת חליצת נעליים בכל שטח המסגד, גם באותם חלקים מן המבנה שלא נועדו לתפילה. כל המבקרים במסגד חייבים להיות נקיים. לא רצוי אף לבוא למסגד לאחר אכילת מאכלים מדיפי ריח עז (כגון שום).

לבוש

אחת ממצוות האסלאם היא לבוש צנוע. בחלק מן המסגדים קיימת הקפדה כי חובת הלבוש הצנוע תחול לא רק על המתפללים, אלא על כל המבקר במסגד, גברים ונשים גם יחד. גברים המבקרים במסגד מתלבשים בבגדים נקיים ורפויים, שאינם צמודים לגוף. אף נשים המבקרות במסגד מתלבשות בבגדים רפויים, חולצות ששרווליהן ארוכים, מכנסיים ארוכים וכיסוי ראש, כגון חג'אב. מאמינים מוסלמים רבים ברחבי העולם נוהגים להתלבש לתפילה בבגדים מזרח תיכוניים מסורתיים לדת האסלאם.

גלריה

• 
  המסגד (מסקיטה) שבקורדובה, ספרד. בתוך מבנה המסגד בנויה כיום כנסייה
• 
  מסגד בעיר כירכוכ שבעיראק
• 
  המסגד הגדול בעיר לוד, נוסד בשנת 1267 על-ידי הסולטאן הממלוכי, ביברס.
• 
  מסגד א-נור בעיר לוד.
• 
  מוזיאון לתולדות אשקלון השוכן במסגד העיר מג'דל ששכנה במקום עד לשנת 1950.
• 
  מסגד חסן בק בתל אביב-יפו
• 
  המסגד המרכזי באום אל-פחם
• 
  מסגד בעיר יהוד אשר שימש את תושבי הכפר הערבי "יהודייה (עבאסייה)" ששכן במקום זה עד לשנת 1948. אוולם כיום משמש מבנה המסגד כבית כנסת
• 
  מסגד הכפר סנדלה שבעמק יזרעאל
• 
  המסגד החדש שנבנה בכפר הבדואי, ערערה בנגב
• 
  מסגד הכפר הבדואי, א-סייד
• 
  מסגד הכפר הבדואי, מנשייה זבדה
• 
  המסגד בכפר מזרעה בגליל המערבי
• 
  מסגד כפר ימה שבתחומי זמר
• 
  מסגד הקתדרלה של מוסקבה, רוסיה
• 
  המסגד הכחול באיסנטבול הוא כינוי נפוץ ברחבי העולם למסגד בטורקיה ששמו הרשמי הוא: מסגד הסולטאן אהמט (בטורקית: Sultan Ahmet Camii)

ראו גם

• העולם המוסלמי
  • אימאם
  • הקוראן, והחדית'
  • מואזין
  • מוחמד
  • ישמעאל
  • אללה
  • חמשת עמודי האסלאם
• אדריכלות אסלאמית
  • מינרט
  • קשת פרסה
  • פרס אגא חאן לאדריכלות
  • חאן (מבנה)
  • מדרסה
  • קסבה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסגד בוויקישיתוף

• מיסט, הרעיון הדתי באסלאם, דת האסלאם, תולדות הערבים והאסלאם.
• פרס אגא חאן לאדריכלות
• List of Bosnian mosques with pictures
• מיכאל יעקובסון: כיפת הסלע המוזהבת צופה על כביש 6: המסגד החדש של ג'לג'וליה, 22.3.14, Xnet
• סרט על מנהגי התפילה במסגד ביום שישי (באנגלית)
• מסגד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• און דגן, מה מספרת לנו אדריכלות המסגדים?, בערוץ כאן סקרנים, מאי 2019
• מסגדים, דף שער בספרייה הלאומית