יעל לוטן

יעל לוטן
לידה	11 בספטמבר 1935; תל-אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה	2 בנובמבר 2009 (בגיל 74); גבעתיים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
מקום לימודים	אוניברסיטת קיימברידג'
שפות היצירה	אנגלית, עברית
	ylotan.net

הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

יעל לוטן (11 בספטמבר 1935 - 2 בנובמבר 2009) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת ישראלית.

ביוגרפיה

לוטן נולדה בארץ ישראל בשנת 1935, בת לד"ר בנימין אליאב (בנו לובוצקי; 1909–1974), עיתונאי ודיפלומט ישראלי, איש התנועה הרוויזיוניסטית ועורך העיתון "המשקיף", שזמן קצר לפני קום המדינה הצטרף למפא"י^[1]. בתיכון למדה בבית הספר אהל שם ברמת גן^[2]. בשנת 1953 נסעה עם הוריה לארגנטינה בשליחות משרד החוץ. כעבור שנה יצאה ללימודים בלונדון, שם נישאה למוריס סטופי (Maurice Stoppi), מהנדס יהודי-אנגלי.

בשנת 1958 עברה עם בעלה לג'מייקה. בשנת 1960 פרסמה את סיפרה הראשון, "The Other Eye", רומן שנכתב באנגלית^[3]^[4].

בשנת 1965 עברה לארצות הברית, שם נישאה ללויל הרסטון (Loyle Hairston), סופר אפרו-אמריקאי, חבר-מייסד בגילדת הסופרים של הארלם (Harlem Writers Guild) ואקטיביסט חברתי.

בשנת 1970 חזרה לישראל עם שני ילדיה. יעל הייתה בוגרת תואר ראשון בלימודי חינוך, למדה באקדמיה לאומנות בצלאל ולימודי תקשורת בניו-יורק. בשנות ה-70 כתבה מאמרים בכתב עת "עמדה", והחל מ-1974 ערכה את הרבעון לאמנות, ספרות ומדע "אריאל", רבעון הסברה של משרד החוץ^[5]. בסוף 1979 הוחלט לא לחדש את חוזה ההעסקה שלה^[6]. והיא עברה לערוך את New Outlook, שהיה מגזין פוליטי ישראלי באנגלית^[7].

בשנות ה-80 ערכה את המוסף הספרותי של העיתון "על המשמר" ואת עמודי הספרות בשבועון "כותרת ראשית"^[7]. בשלהי שנות ה-80 פרסמה במוסף ליום העצמאות, יחד עם סגנה אילן שיינפלד, ראיון חגיגי עם סופר הודי בשם אנדד צ'טרג'י, אך הראיון היה רק פרי דמיונם^[8].

בשנת 1981 פרסמה את סיפור חייו של עמוס אוריון, עבריין ישראלי שפעל בשנות ה-60 ונרצח, ונסיבות הירצחו זכו לפרסום רב^[9]. היא החלה בכתיבת הספר עוד כשהיה בחיים, לפני שנרצח ביולי 1980^[10].

ב-6 בנובמבר 1986 נפגשה ברומניה, במסגרת משלחת שמנתה כ-20 אנשים, עם אנשי אש"ף^[11], ועקב כך הועמדה לדין, כשנה אחר כך, יחד עם ראובן קמינר, לטיף דורי ואליעזר פיילר, באשמת הפרה של "חוק המפגשים", שאסר על מגע בין ישראלים לנציגים של ארגון טרור^[12]. בית משפט השלום ברמלה גזר עליהם 18 חודשי מאסר, מהם שישה חודשים בפועל. על גזר הדין אמרו: ”לא ציפינו לעונש כזה, זהו פסק דין דרקוני. מעולם לא פגענו בביטחון המדינה. ניסינו לקדם את השלום ומתנהגים אלינו כאל פושעים. לא ניהלנו מאבק נגד החוק, אלא ניהלנו שיחות לקידום השלום”^[13]. ערעורם לבית המשפט המחוזי על ההרשעה ועל גזר הדין נדחה^[14], אך בערעורם לבית המשפט העליון הוקל עונשם, והועמד על קנס בסך אלף ש"ח לכל אחד^[15].

בשנים 1989–1993 שהתה באנגליה, ועסקה בכתיבה ובתרגום בעברית ובאנגלית^[16].

לוטן הייתה פעילה ב"וועד לשחרור ואנונו ולמען פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני", וסייעה למרדכי ואנונו לאחר שחרורו מהכלא. ב-22 במאי 2004, ערכה ריאיון עם ואנונו עבור ה"סאנדיי טיימס" וה-BBC, כדי לעקוף בצורה חוקית את המגבלות שהוטלו על ואנונו, שאסרו עליו לדבר עם עיתונאים זרים^[17]. אולם השב"כ עצר כמה ימים אחר כך את העיתונאי הבריטי, פיטר הונאם, כתב "סאנדיי טיימס" ועיכב בנמל התעופה בן-גוריון כתב של רשת בי-בי-סי, כריס מיטשל, שהכין את הסרט על ואנונו והחרים לו את הקלטות^[18]. בנובמבר 1991 חשפה כי שמעון פרס סיפר, בוועדת עורכי העיתונים, כי רוברט מקסוול ועיתונו "סנדיי מירור" עשו כמיטב יכולתם בניסיון לעצור את פרסום סיפורו של מרדכי ואנונו. כשפרסם ב"סאנדיי מירור" כתבה בה נאמר כי ואנונו ואיש הקשר שלו ל"סנדיי טיימס" הם רמאים ונוכלים^[19].

לוטן תרגמה מעברית לאנגלית סיפורת וספרי עיון, ובכלל זה ספריהם של חיים לפיד, של אלונה קמחי, של סמי מיכאל, של שולמית שחר, של יאירה אמית ושל גרשון שקד. עם תרגומיה מאנגלית לעברית נמנים ספריהם של פטרישה קורנוול ושל אלדוס האקסלי.

נפטרה מסרטן הכבד ב-2 בנובמבר 2009.

ספריה

חייו ומותו של עמוס אוריון, מאנגלית: יעל חן ופזית פיין, הוצאת אדם, 1982

The Other Eye, London: Peter Davies publishing, 1960
Phaedra, New York: Bantam, 1962
Mangrove town, Garden City, N.Y.: Doubleday, 1964
No Peace Yet, London: Halban, 1991
Avishag, Toby Press ‏ 2002^[20]

מאמרים

מאמרים ב"הארץ":
- יעל לוטן, קול ההידרדרות, או: טחורים בכל הגוף, באתר הארץ, 3 במרץ 2004
- יעל לוטן, בלי אחוזות וגרמי מדרגות, בלי נבלים וקדושים, באתר הארץ, 28 ביולי 2004
- יעל לוטן, החלפנו עולם, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2004
- יעל לוטן, בדם ויזע, באתר הארץ, 6 באוקטובר 2008

Yael Lotan, No Peace Yet, Ariel: The Israel Review of Arts and Letters - Vol. 102, 1996
Yael Lotan, The Vanunu Campaign and Its Lessons, Antiwar.com, 29 באפריל 2004

לקריאה נוספת

בתוך: מלקולם אקס, מהפכה היא כמו שרפה ביער: ראיונות, נאומים והצהרות פומביות, תרגמה מאנגלית (ארצות הברית) והוסיפה הערות: רעיה ג'קסון, נהר ספרים, 2010:

ראיון שערכה עם מלקולם אקס (12 ביולי 1964), עמ' 110–116; אחרית דבר: מלקולם אקס כפי שהכרתיו (פורסמה ב-28 בפברואר 1965), עמ' 221–226.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יעל לוטן בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של יעל לוטן (באנגלית ובעברית)
יעל לוטן באתר WorldCat Identities
רשימת הפרסומים של יעל לוטן, בקטלוג הספרייה הלאומית
רשימת מאמריה באתר "הגדה השמאלית"
ענת מידן, יוצאת מחוץ לשבט, חדשות, 28 ביולי 1989 - ריאיון וכתבת פרופיל

לאחר מותה:

נפטרה יעל לוטן, סופרת ופעילת שלום, באתר המפלגה הקומוניסטית הישראלית, 3 בנובמבר 2009
חיים ברעם, יעל לוטן, באתר "הגדה השמאלית", 3 בנובמבר 2009
אשר קשר, האישה שתמכה בואנונו והביכה את מלקולם אקס, mynet‏, 12 בנובמבר 2009
בני ציפר, פרידה מיעל לוטן, אקסצנטריקנית עברייה, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2009
נרי ליבנה, סיפור חייה הבלתי רגילים של יעל לוטן, שהלכה לעולמה לפני חודש, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2009
יעל ישראל, יעל לוטן ז"ל, חדשות מחלקה ראשונה, 4 בנובמבר 2009
אלישע פורת, סלון ספרותי ברח' טשרניחובסקי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 בדצמבר 2012, לזכרה של יעל לוטן
יעל לוטן, דף שער בספרייה הלאומית
יעל לוטן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

^ ב. אליאב – קונסול כללי בניו-יורק, דבר, 15 בפברואר 1960; מת בנימין אליאב, דבר, 28 ביולי 1974.
^ רונית ויס-ברקוביץ, לא מתגעגעים - תיכון אוהל־שם ברמת־גן, בית ספר אליטיסטי, תובעני ונוקשה, חגג השבוע את כנס היובל, חדשות, 29 במאי 1992
^ עדית נוימן, "לוליטה" הישראלית במראה, הַבֹּקֶר, 1 ביולי 1960
^ יעל דייו השנייה, קול העם, 8 ביולי 1960
^ דניאל בלוך, המשגיח על הפרסומים, דבר, 15 במאי 1978
^ יוסף וקסמן, משרד החוץ לא יחדש החוזה של עורכת "אריאל" יעל לוטן, מעריב, 17 בדצמבר 1979
מיכל מירון-שקד, יעל מ"אריאל": פרידה עצובה, מעריב, 21 בדצמבר 1979
^ ¹ ² מיה סלע, מתה הסופרת והמתרגמת יעל לוטן, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2009
^ אילן שיינפלד, נשף המסכות שעל-יד שולחן הכתיבה, GoGay,‏ 25 במרץ 2005.
^ יעל לוטן: עמוס אריון היה יפה ואציל נפש, מעריב, 12 בינואר 1981
^ יוסף צוריאל, עמוס לא הגיע לפגישה העשירית, מעריב, 29 ביולי 1980
^ יעל לוטן, יומן רומניה, כותרת ראשית, 12 בנובמבר 1986
^ ישראל פרץ, מנחם שיזף, "רוצים להתגלח עלינו עם החוק החדש", חדשות, 9 בפברואר 1987
^ איתן לוין, ששה חודשי מאסר בפועל לחברי משלחת השמאל שנפגשו ברומניה עם נציגי אש"ף, מעריב, 1 ביולי 1988
^ איה אורנשטיין, נדחה ערעור משלחת השמאל לרומניה השופטים: אין בחוק פגיעה בדמוקרטיה, מעריב, 11 בנובמבר 1988
^ ע"פ 621/88 אליעזר פיילר ואחרים נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(3) 112, ניתן ב-21.6.93
^ ענת מידן, יוצאת מחוץ לשבט, חדשות, 28 ביולי 1989
^ יוסי מלמן, ואנונו בראיון שהכעיס את השב"כ: חשדתי ש"סינדי" סוכנת מוסד, באתר הארץ, 28 במאי 2004
^ יובל יועז,יוסי מלמן, הונאם עם שחרורו: שירותי הביטחון עשו טעות נוראה, באתר הארץ, 26 במאי 2004
^ דפנה ורדי, יוסי ורטר, "פרס סיפר שמקסוול ניסה למנוע פרסום פרשת ואנונו", חדשות, 7 בנובמבר 1991
^ יאירה אמית, נערה כפרית יפה שמוצאה בשונם, באתר הארץ, 19 בפברואר 2003

[1] ב. אליאב – קונסול כללי בניו-יורק, דבר, 15 בפברואר 1960; מת בנימין אליאב, דבר, 28 ביולי 1974.

[2] רונית ויס-ברקוביץ, לא מתגעגעים - תיכון אוהל־שם ברמת־גן, בית ספר אליטיסטי, תובעני ונוקשה, חגג השבוע את כנס היובל, חדשות, 29 במאי 1992

[3] עדית נוימן, "לוליטה" הישראלית במראה, הַבֹּקֶר, 1 ביולי 1960

[4] יעל דייו השנייה, קול העם, 8 ביולי 1960

[5] דניאל בלוך, המשגיח על הפרסומים, דבר, 15 במאי 1978

[6] יוסף וקסמן, משרד החוץ לא יחדש החוזה של עורכת "אריאל" יעל לוטן, מעריב, 17 בדצמבר 1979
מיכל מירון-שקד, יעל מ"אריאל": פרידה עצובה, מעריב, 21 בדצמבר 1979

[סלע-7] ¹ ² מיה סלע, מתה הסופרת והמתרגמת יעל לוטן, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2009

[8] אילן שיינפלד, נשף המסכות שעל-יד שולחן הכתיבה, GoGay,‏ 25 במרץ 2005.

[9] יעל לוטן: עמוס אריון היה יפה ואציל נפש, מעריב, 12 בינואר 1981

[10] יוסף צוריאל, עמוס לא הגיע לפגישה העשירית, מעריב, 29 ביולי 1980

[11] יעל לוטן, יומן רומניה, כותרת ראשית, 12 בנובמבר 1986

[12] ישראל פרץ, מנחם שיזף, "רוצים להתגלח עלינו עם החוק החדש", חדשות, 9 בפברואר 1987

[13] איתן לוין, ששה חודשי מאסר בפועל לחברי משלחת השמאל שנפגשו ברומניה עם נציגי אש"ף, מעריב, 1 ביולי 1988

[14] איה אורנשטיין, נדחה ערעור משלחת השמאל לרומניה השופטים: אין בחוק פגיעה בדמוקרטיה, מעריב, 11 בנובמבר 1988

[15] ע"פ 621/88 אליעזר פיילר ואחרים נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(3) 112, ניתן ב-21.6.93

[16] ענת מידן, יוצאת מחוץ לשבט, חדשות, 28 ביולי 1989

[17] יוסי מלמן, ואנונו בראיון שהכעיס את השב"כ: חשדתי ש"סינדי" סוכנת מוסד, באתר הארץ, 28 במאי 2004

[18] יובל יועז,יוסי מלמן, הונאם עם שחרורו: שירותי הביטחון עשו טעות נוראה, באתר הארץ, 26 במאי 2004

[19] דפנה ורדי, יוסי ורטר, "פרס סיפר שמקסוול ניסה למנוע פרסום פרשת ואנונו", חדשות, 7 בנובמבר 1991

[20] יאירה אמית, נערה כפרית יפה שמוצאה בשונם, באתר הארץ, 19 בפברואר 2003

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]