לדלג לתוכן

התנועה הקיבוצית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.
המונח "תק"צ" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'תק"צ (1829–1830), ראו ה'תק"צ.
התנועה הקיבוצית
סמל התנועה הקיבוצית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון מתחם העסקים Greenwork, קיבוץ יקום
תקופת הפעילות 1999–הווה (כ־25 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נוצר מתוך

הקיבוץ הארצי

התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת
www.kibbutz.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התנועה הקיבוצית (שם רשמי: התנועה הקיבוצית (2000) אגודה שיתופית מרכזית בע"מ) היא ארגון הגג של 259 קיבוצים בישראל. התנועה הוקמה בשנת 2000 מאיחוד של התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת, עם תנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר שנקרא התנועה הקיבוצית. התנועה מגדירה את מטרתה כ"הגשמת דרך החיים הקיבוצית ליצירה וקידום של חברה שיתופית, שוויונית ודמוקרטית." החל מפברואר 2024 מכהן ליאור שמחה כמזכ"ל התנועה.

תפקידי התנועה

"התנועה" היא אגודה שיתופית מרכזית, המובילה את סדר היום הקיבוצי במדינת ישראל ומייצגת את הקיבוצים, מול רשויות המדינה. בנוסף, מספקת התנועה לבעלי התפקידים בקיבוצים ולחברים מכלול שירותים וייעוץ בתחומי חיים שונים כגון חברה וקהילה, כלכלה ושיכון, קליטה, חינוך, חקלאות ועוד. כמו כן, מפעילה התנועה הקיבוצית מגוון פרויקטים של מעורבת חברתית, מתוך רצון לעזור לקבוצות ויחידים, ולהשפיע על היותה של החברה הישראלית סולידרית, דמוקרטית והוגנת.

כמו כן, מפעילה התנועה הקיבוצית מגוון פרויקטים ושותפה בעשרות עמותות וארגונים בתחומי המעורבת החברתית והחינוך, מתוך רצון להשפיע על היותה של החברה הישראלית סולידרית, דמוקרטית והוגנת.

מבנה ופעילות

בתנועה פעילים כ-100 עובדים המחולקים לחמישה אגפים, חברה וקהילה, חינוך, כלכלה, מעורבות וצעירים ומטה בנוסף למחלקות משפטיות ופוליטיות.

לתנועה הקיבוצית מספר קרנות חברתיות בתחומי השיקום (קרן החירום לגיוס תרומות) וקרן "חבצלת החדשה" המתקצבת עמותות וארגונים שבזיקה לערכי הקיבוץ - בתחומי התרבות היהודית (בינ"ה, שיטים, המדרשה) בתחומי החינוך החברתי (תנועות הנוער העובד והלומד, המחנות העולים, השומר הצעיר), הכשרת עתודת הוראה (מכללת אורנים וסמינר הקיבוצים) ארגוני זהות קיבוצית וארכיון (יד טבנקין, יד יערי), זיכרון השואה (מורשת, בית לוחמי הגטאות), מרכזים טיפוליים כגון בית הספר ופנימייה "נווה צאלים" והמרכז לייעוץ ושיקום, ובתחומים רבים נוספים.

תנועות קיבוציות עד הקמת התנועה הקיבוצית

מאז הקמתו של הקיבוץ הראשון בארץ ישראל (ובעולם) דגניה א' ועם הקמת של עוד ועוד קיבוצים, התאגדו אלה תחת ארגוני גג. לאורך השנים הוקמו ארגוני גג שונים בעלי אידאולוגיות שונות. החל אמצע המאה העשרים, שלושת הארגונים שכינסו תחתיהם את המספר הרב ביותר של קיבוצים היו הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים. ( בנוסף להם היו גם קיבוצים דתיים שהיו תחילה במסגרת הפועל המזרחי וחבר הקבוצות ולאחר מכן נפרדו וממשיכים להתקיים גם כעת בבמסגרת הקיבוץ הדתי.

בין התנועות השונות היו פערים אידאולוגיים הן באשר לתפיסת העולם החברתית-כלכלית והן בנוגע לתפיסות המדיניות באשר ליחסי ישראל, מדינות הערב והפלסטינים. על רקע זה חלו לאורך השנים פילוגים בתנועות כאשר פערים אלה העמיקו, ומיזוגים כאשר הם הטשטשו. בשנת 1980 התמגזו הקיבוץ המאוחד ואיחוד הקבוצות והקיבוצים להקמת התק"ם - התנועה הקיבוצית המאוחדת. בשנת 2000 זו התמזגה עם הקיבוץ הארצי.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הנרי ניר, רק שביל כבשו רגלי: תולדות התנועה הקיבוצית, הקיבוץ המאוחד, 2008
  • רן אברמיצקי, תעלומת הקיבוץ: חברה שוויונית בעולם קפיטליסטי, מאגנס, 2022

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התנועה הקיבוצית בוויקישיתוף