המצור על אודסה
 | ||||||||||||||||||
| מפת קווי ההגנה סביב העיר על בול אוקראיני | ||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 5 באוגוסט 1941 – 16 באוקטובר 1941 (73 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מרחב אודסה | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
46°28′39″N 30°43′57″E / 46.47747°N 30.73262°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | כיבוש אודסה ופינוי הצבא האדום מהעיר | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
במלחמת העולם השנייה הטילה רומניה מצור על העיר אודסה וכבשה אותה. המצור החל ב-5 באוגוסט והסתיים ב-16 באוקטובר 1941. הפיקוד הסובייטי החליט על פינוי העיר לאור המצב האסטרטגי שנוצר בדרום ברית המועצות, וחדירת כוחות הציר לחצי האי קרים, ואף על פי שהיה ניתן להמשיך בהגנה עליה. המערכה סביב העיר נחשבת כאחת ההצלחות הבודדות של הצבא האדום בשלבים הראשונים של המלחמה בחזית המזרחית.
הצדדים
רומניה
בהתאם להסכמים בין גרמניה הנאצית לבין רומניה, הרומנים הצטרפו למלחמה והתקדמו בחלק הדרומי של החזית. באזור אודסה לחמו יחידות של הארמייה הרביעית הרומנית בפיקוד ניקולאי צ'ופרקה.
לצבא הרומני הייתה עדיפות ברורה בכוחות היבשה. חיל האוויר הרומני לא הצליח להשיג עליונות אווירית וגם הצי הרומני לא הצליח להפריע לספינות של צי הים השחור הסובייטי להעביר לעיר הנצורה תחמושת ותגבור כוחות.
ברית המועצות
להגנה על מתחם העיר הוקם "מרחב ההגנה אודסה" בפיקודו של תת-אדמירל גבריאל ז'וקוב. תחת פיקודו היו יחידות יבשה שכללו גם את ארמיית החוף בפיקוד גאורגי ספרונוב (מאוחר יותר איוואן פטרוב) וגם יחידות צי הים השחור מהבסיס שהיה בנמל העיר.
להגנה על העיר נבנו 3 קווי ביצורים - הקדמי כ-20-25 ק"מ מהעיר, הראשי - 10-14 ק"מ מהעיר ופנימי 6–10 ק"מ מהעיר. הבסיס הימי של העיר חוזק ואליו הועברו ספינות נוספות מסבסטופול. כוחות היבשה בתחילת הקרבות מנו 34,5 אלף חיילים. במהלך הלחימה סביב העיר, גדל הכוח שהגן על העיר והגיע ל-86 אלף חיילים, על אף האבדות שספג הכוח המגן.
מהלך הקרבות
בעקבות תבוסות הצבא האדום במרכז אוקראינה החלה נסיגה כללית של הצבא הסובייטי. כתוצאה מכך, ב-5 באוגוסט היחידות שהיו מוצבות בעיר החלו בקרבות סביב העיר. עד ל-10 באוגוסט נערכו קרבות במרחק די גדול מהעיר אך הצבא האדום נאלץ לסגת לפרברי העיר. ב-13 באוגוסט נותק הקשר עם יתר יחידות הצבא האדום והחל מצור על העיר. אספקת תחמושת וכוח אדם חדש לעיר הנצורה בוצעה על ידי ספינות צי הים השחור הסובייטי. יחידות הצי הרומניות לא הצליחו להטיל מצור ימי על העיר.
ב-14 בספטמבר מצב כוחות המגן הסובייטיים היה קשה. הרומנים התקרבו לעיר והחלו בהפצצות על הנמל. במהלך המחצית השנייה של ספטמבר הובאו לעיר כוחות חדשים בהיקף של 12,600 חיילים. ב-22 בספטמבר בוצעה נחיתה מוצלחת לעורף הרומנים והם נאלצו לסגת. כתוצאה מכך הופסקו הפצצות על הנמל והחזית התייצבה במרחק סביר מהעיר.
לאחר התייצבות החזית, מטה ההגנה הסובייטי החל בהכנות למלחמת החורף שמתקרב. אומנם ב-30 בספטמבר הגיעה פקודת הסטבקה על הצורך בפינוי הצבא האדום מהעיר. ב-5 באוקטובר, גנרל גאורגי ספרונוב שפיקד על כוחות היבשה קיבל התקף לב ופונה מהעיר (בהמשך הוא חזר לשורות הצבא אך לא מונה לתפקיד פיקודי בחזית). במקומו מונה איוואן איוואנוב (לאחר פינוי אודסה הוא היה אחראי על הגנת סבסטופול). עד ל-16 באוקטובר 1941 86 אלף חיילים, אלפי אזרחים וציוד צבאי כולל ציוד כבד הועמסו על ספינות הצי ועזבו את העיר. היחידות פונו לסבסטופול והצטרפו למגננה על העיר.
מורשת
על הגבורה בקרבות סביב העיר, אודסה קיבלה תואר "עיר גיבורה". ב-22 בדצמבר 1942 הוחלט על הענקת מדליה למגני העיר. בסך הכול בוצעו כ-30 אלף הענקות (רוב מגני העיר נהרגו במהלך הקרבות סביב סבסטופול במהלך שנת 1942).
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נבנו אנדרטאות לאורך 100 ק"מ של קו ההגנה סביב העיר לזכר הנופלים.
מפקד מצור העיר הרומני ניקולאי צ'ופרקה נעצר לאחר המלחמה ונפטר בכלא רומני.
