ארווין פון ויצלבן
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| ארווין פון ויצלבן | |
| לידה |
4 בדצמבר 1881 ברסלאו, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
8 באוגוסט 1944 (בגיל 62) ברלין, גרמניה הנאצית  |
| מדינה |
גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית  רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1901–1942 (כ־41 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-פלדמרשל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-3 מפקד הקורפוס ה-3 מפקד הארמייה הראשונה מפקד קבוצת ארמיות D | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
יוב וילהלם גיאורג ארדמן "ארווין" פון ויצלבן (בגרמנית: Job Wilhelm Georg Erdmann Erwin von Witzleben; 4 בדצמבר 1881 – 8 באוגוסט 1944) היה גנרל-פלדמרשל גרמני במהלך מלחמת העולם השנייה ומתנגד לנאציזם שלקח חלק בקשר העשרים ביולי.
ביוגרפיה
שנותיו הראשונות
ארווין פון ויצלבן נולד בברסלאו למשפחת קצינים מתורינגיה. הוא השלים את הכשרתו בצבא הפרוסי ב-22 ביוני 1901 והתחיל את שירותו ברגימנט הגרנדירים ה-7 (פרוסיה המערבית ה-2 - המלך וילהלם הראשון) כקצין בדרגת לויטננט. בשנת 1910 הוא קודם לדרגת אובר-לויטננט.
פון ויצלבן התחתן עם אלזה קליברג ולזוג נולדו בן ובת.
מלחמת העולם הראשונה
בתחילת מלחמת העולם הראשונה שירת פון ויצלבן כשליש חטיבתי בחטיבת המילואים ה-19, הוא קודם לדרגת האופטמן וקיבל פיקוד על פלוגה ואחר כך פיקוד על גדוד ברגימנט המילואים ה-6. יחידתו השתתפה בקרב ורדן, קרב שמפאן השני ובקרבות בפלנדריה. הוא נפצע באופן חמור במהלך הקרבות, ולאחר החלמתו הועבר לתפקיד קצין מטה בדיוויזיה ה-121.
בין המלחמות
פון ויצלבן נשאר בצבא גרמניה המצומצם, הרייכסווהר ושירת כמפקד פלוגה, הוא קודם לדרגת מיור בשנת 1923 והוצב כקצין מטה של הדיוויזיה ה-4 בדרזדן. בשנת 1928 הוא קודם לדרגת אוברסט לויטננט ונהיה מפקדו של רגימנט הרגלים ה-6, אחרי קידומו בדרגה לאוברסט הוא קיבל פיקוד על רגימנט הרגלים ה-8 שהוצב בפרנקפורט על האודר, בתחילת שנת 1933 הוא הועבר לפיקוד על רגימנט הרגלים בהנובר.
פון ויצלבן קודם לדרגת גנרל-מיור ב-1 בפברואר 1934 וקיבל פיקוד על הדיוויזיה ה-3 שהייתה מוצבת בפוטסדאם, ולאחר מכן החליף את ורנר פון פריטש כמפקד האזור הצבאי השלישי בברלין. בספטמבר 1935 הוא קודם לדרגת גנרל לויטננט וקיבל פיקוד על הקורפוס ה-3, ובשנת 1936 הוא קודם לדרגת גנרל חיל הרגלים.
פון ויצלבן גילה את סימן ההתנגדות הראשון למשטר הנאצי כבר בשנת 1934, יחד עם אריך פון מאנשטיין, וילהלם פון לאב וגרד פון רונדשטט דרשו שתתבצע חקירה בנוגע לרציחתם של קורט פון שלייכר ופרדיננד פון ברדוב בליל הסכינים הארוכות כמו כן הוא מתח ביקורת על התנהגותו של היטלר בפרשת בלומברג-פריטש.
בשנת 1938 פון ויצלבן היה חלק מקבוצת קושרים שכללה את הגנרלים לודוויג בק, אריך הפנר, קרל היינריך פון שטילפנגל ואדמירל וילהלם קנריס, הקבוצה תכננה להדיח את היטלר בהפיכה צבאית בעקבות משבר הסודטים בשנת 1938. לפיקודו של פון ויצלבן על עמדות מפתח בברלין יועד להיות תפקיד מרכזי בהצלחת ההפיכה, אולם התוכניות להפיכה נגנזו לבסוף כשהסכם מינכן נחתם והמשבר חלף.
בשנת 1938 פון ויצלבן הוצב כמפקד קבוצת הארמיות השנייה שהייתה ממוקמת בפרנקפורט על האודר.
פון ויצלבן היה מעורב גם בתוכנית ההפיכה של קורט פון המרשטיין-אקוורד בשנת 1939, לפי התכנון היטלר יילקח בשבי במהלך הסתערות חזיתית. תפקידו של פון ויצלבן בתוכנית היה להשתלט על מפקדת המפלגה הנאצית, אולם גם התוכנית הזאת לא יצאה לעולם אל הפועל.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מונה פון ויצלבן למפקד הארמייה הראשונה שהייתה מוצבת בגבולה המערבי של גרמניה. עם הפלישה הגרמנית לצרפת ב-10 במאי 1940 הארמייה הראשונה הייתה חלק מקבוצת ארמיות C. ב-14 ביוני פרץ פון ויצלבן דרך קו מאז'ינו ותוך שלושה ימים שבה מספר דיוויזיות צרפתיות. כהוקרה על הצלחת הפעולה הוענק צלב האבירים של צלב הברזל לפון ויצלבן וב-19 ביולי 1940 הוא קודם לדרגת גנרלפלדמרשל. הוא מונה למפקד החזית המערבית בשנת 1941, הוא החזיק שנה בתפקיד עד שהוא אולץ לפרוש כתוצאה מבעיות בריאות. הועלתה השערה שהפרישה נכפתה עליו כתוצאה מהביקורת שהוא מתח על המשטר הנאצי אחרי מבצע ברברוסה.
פון ויצלבן אמור להיות דמות מרכזית בקשר העשרים ביולי, במקרה של הצלחת הקשר והדחת המשטר הנאצי הוא יועד להתמנות למפקד העליון של הורמאכט, הפקודות לצבא שיצאו מטעם הקושרים היו חתומות על ידי פון ויצלבן "כמפקד העליון של הוורמאכט". ב-20 ביולי 1944 עם כישלון הקשר נעצר פון ויצלבן ונשפט בבית המשפט של כבוד של הוורמאכט, הוא סולק מן הצבא ודרגתו נשללה ממנו, צעד זה נועד לאפשר את שפיטתו על ידי הפולקסגריכט - בית הדין העממי הנאצי.
פון ויצלבן היה חלק מהקבוצה הראשונה של הקושרים שמשפטה החל ב-7 באוגוסט 1944, השופט שכיהן היה רולנד פרייזלר שגזר דין מוות לפון ויצלבן באותו היום על חלקו בקשר. ויצלבן טען בבית המשפט שבעוד 3 חודשים (מהיום שבו נשפט-7 באוגוסט 1944) ישפטו את כל אלה ששופטים אותו ומשתפים פעולה עם היטלר. הוא אמנם טעה בהערכת הזמן (נדרשו עוד יותר מ-3 חודשים כדי לסיים את המלחמה ולערוך את משפטי נירנברג) אך צדק בהערכה שלו לגבי גורל משטרו של היטלר.
הוצאתו להורג
ארווין פון ויצלבן הוצא להורג ב-8 באוגוסט 1944, הוא נתלה על ידי מיתרי פסנתר בכלא בברלין, ההוצאה להורג צולמה על מנת שהיטלר יצפה בה.
קישורים חיצוניים
ארווין פון ויצלבן, באתר Discogs (באנגלית)
| גנרל-פלדמרשלים וגרוס-אדמירלים בוורמאכט, בלופטוואפה ובקריגסמרינה במלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| גנרלפלדמרשלים | אדוארד פון בהם-ארמולי (דרגת כבוד) • פדור פון בוק • ארנסט בוש • ולטר פון בראוכיטש • רוברט ריטר פון גריים • הרמן גרינג • מקסימיליאן פון וייכס • ארווין פון ויצלבן • וילהלם פון לב • וילהלם ליסט • אריך פון מאנשטיין • ולטר מודל • ארהרד מילך • פרידריך פאולוס • וילהלם קייטל • גאורג פון קיכלר • גינתר פון קלוגה • אוואלד פון קלייסט • אלברט קסלרינג • ארווין רומל • גרד פון רונדשטט • ולטר פון רייכנאו • וולפרם פון ריכטהופן • הוגו שפרלה • פרדיננד שרנר | |
| גרוס אדמירלים | אריך רדר • קרל דניץ | |