אולם תיאטרון
תיאטרון, פירוש השם מיוונית "מקום להסתכלות", ולכן לאולם התיאטרון, למקום הפיסי, חשיבות מכרעת והשפעה גדולה על ההצגה.
- גודל האולם משפיע על המשחק, הסגנון, התפאורה ועוד.
- תקרה: בעיות אקוסטיקה, תאורה, אווירה ועוד.
- היערכות הקהל והשחקנים (במה) בחלל האולם.
במת התיאטרון
הבמה היא המקום שעליו מציגים שחקני התיאטרון את המחזה.
לארגון מקום ההצגה יש חמש צורות יסוד:
- תיאטרון הפרוסניום (או פרוסקניון) (המבנה הסגור): הבמה מופרדת מהאולם בקיר שבו פתח הבמה, שהוא הפרוסצניום, כך שההצגה כולה נתונה כאילו במסגרת, בה צופה הקהל היושב מולה, באולם התיאטרון. לצופה קשר מינימלי עם צופים אחרים – ההצגה היא חוויה פרטית (אינדיבידואלית לכל צופה). זוהי במה המתאימה לניסיון של יצירת אשליה של מציאות (ריאליזם, נטורליזם). זוהי הצורה הקונבנציונלית והנפוצה להצגות תיאטרון.
- במת זירה: הבמה במרכז, והקהל מקיף אותה, במעגל או בריבוע. השחקן חייב להתייחס לקהל הסובבו מכל העברים, הקשר בין השחקנים לקהל הוא דיפוזי, לכל הכיוונים בבת אחת. בדרך כלל במות זירה הן קטנות ולכן הקשר בין הקהל לשחקנים הוא אינטימי וקרוב. אולם כזה דורש השקעה כלכלית נמוכה (הוא קל לארגון, לאלתור תפאורה מצומצמת וכדומה, אבל מאחר שהוא בדרך כלל קטן, גם ההכנסות קטנות, וכך בתיאטרון מקצועי זוהי במה יקרה לתפעול). הכניסות של השחקנים גלויות לעיני הקהל ונמשכות זמן רב.
- במה פורצת: הקהל יושב בשלושה צידיה של הבמה. דומה למבנה "הזירה" אך ללא חסרונותיה – יש לה רקע ותפאורה, הכניסות והיציאות של השחקנים מהתפאורה שברקע. הקשר האינטימי נשמר.
- מקום הצגה מאולתר: המטרה בבמה זו לבטל את ההפרדה שבין האולם לבמה וכך ליצור יחסים חדשים בין הקהל לשחקנים, כאלה שיגרמו לקהל למקסימום אקטיביות, תגובה, והבאתו למודעות גבוהה, המקום המאולתר מחוץ לאולמות הקונבנציונלים – באולמות מאולתרים שארגון החלל בהם מיוחד או אולמות תיאטרון רגילים בהם בעזרת בניית תוספת לבמה היא "פורצת" לאולם.
- שימוש במספר צורות, לחלופין בהצגה אחת מולטיפוקוס: סביב לצופה התרחשויות ואפקטים מיוחדים ושונים, הוא בוחר במה לצפות ובמה להתמקד והוא זה שמחבר לכלל משמעות. החומרים המוגשים לו מתחומים ומסוגים שונים כמו: הצגה של שחקנים, סרטים, שקופיות, ריקוד, מוזיקה ומשחקי תאורה.
דרכי הפעלה
אולם תיאטרון מופעל במודלים אחדים:
- משכן מפיק: אולם התיאטרון משמש תיאטרון יחיד באופן קבוע. בית הבימה הוא דוגמה למשכן מפיק, בהיותו המשכן הקבוע של תיאטרון "הבימה".
- משכן מקבל (מכונה גם "מרכז לאומנויות הבמה"): אולם תיאטרון שאינו מפיק רפרטואר משלו, אך במקום זאת מקבל חבורות תיאטרון מסיירות, בדרך כלל לתקופה קצרה, כגון שלושה ימים או שבוע. החבורה הנכנסת יכולה לקבל נתח ממכירות הכרטיסים או תשלום מינימום מובטח. תיאטראות וסט אנד בלונדון ותיאטראות ברודוויי בניו יורק הם משכנות מקבלים, כיוון שהמקום מספק אך ורק מתקנים למופע הנכנס, אף שההפקה יכולה להישאר למשך שנים רבות.
- מודל מעורב: אולם התיאטרון הוא משכנו הקבוע של תיאטרון מסוים, ובנוסף מארח לעיתים חבורות תיאטרון אחרות.
קישורים חיצוניים
תיאטרונים, דף שער בספרייה הלאומית
