תא מאגמה
תא מאגמה הוא מאגר של נתך הנמצא מתחת לפני השטח, בקרום או במעטפת כדור הארץ.
תאי מאגמה קיימים מאז היווצרות כדור הארץ או לפחות מאז היווצרות קרומו ועדיין קיימים כיום. מקור המאגמה שבתוך התא הוא במעטפת כדור הארץ או בקרום היבשתי, והיא עולה מעלה בגלל צפיפותה הנמוכה יחסית לסלעי הקרום. ברגע שלא תוכל לעלות עוד תתחיל המאגמה להצטבר ותיצור מאגר. ככל שתעלה יותר מאגמה כך יגדל הלחץ בתוך התא, אם יעלה הלחץ מספיק המאגמה יכולה לסדוק את קירות החדר וליצור דייקים דרכם היא יכולה להשתחרר ולהמשיך בדרכה מעלה. אם המאגמה תגיע לפני השטח התוצאה תהיה התפרצות געשית.
לעתים להר געש יהיה תא מאגמה עמוק יותר שיזין את התא הרדוד יותר הקרוב לפני השטח. בזמן התפרצות, תא המאגמה מתרוקן, וסלעים המקיפים את התא קורסים פנימה. במידה וכמות מאגמה גדול התפרצה התא יאבד הרבה מנפחו ותיווצר קלדרה על פני השטח.
דינמיקה של תא מאגמה
עם חלוף הזמן המאגמה שבחדר תתקרר ותאבד חום אל הסלעים שמסביבה. הקירור יוביל לגיבוש מפריט. גבישים בעלי טמפרטורת התכה גבוהה גדלים ראשונים מתוך המאגמה המתקררת. אם צפיפותם גבוהה יותר מזו של המאגמה הם שוקעים לתחתית התא ויוצרים סלע הצטברות (cumulate rock), ובמקרה וצפיפותם נמוכה יותר מזו של המאגמה הם יצופו לראש התא. גבישים נוספים גדלים ישירות על הקירות המתקררים. תהליך זה מוביל לשינוי הדרגתי בהרכב המאגמה בתא.
התפרצויות של מאגמה החוצה מתא שעובר דיפרנציאציה יראו תוצרים בעלי הרכבים שונים ותכונות שונות בהתאם להפרדה שהתרחשה בתוך התא. מאחר שמרכיבים כמו מים או פחמן דו-חמצני שמומסים במאגמה אינם נלקחים על ידי המינרלים העיקריים המתגבשים במהלך הדיפרנציאציה, תהליך הגיבוש יוביל לעליה בריכוז המרכיבים הנדיפים עד להיווצרות בועות של גזים (בעיקר קיטור). תוספת גזים זו תגביר את הלחץ בתוך התא ותעודד את התפרצות התא. תהליך הדיפרנציאציה בזמן הקירור מביא להוצאה של מרכיבים עשירים במגנזיום חמצני ועניים בסיליקה (יחסית למאגמה). כתוצאה מכך המאגמה מתעשרת בסיליקה ונעשית פחות נוזלית ויותר צמיגה. לפיכך יצירת הפרדה פנימית בין מרכיבי תא המאגמה תגרום לגידול בכמות הגז בראש התא וגם תגרום למאגמה להיות צמיגה יותר. תופעות אלה מקדמות את האפשרות כי תתרחש התפרצות אלימה, בניגוד להתפרצות של תא מאגמה שלא עבר הפרדה.
בהתפרצות של תא מאגמה שעבר דיפרנציאציה נצפה לראות תוצרים בעלי הרכבים שונים בהתאם למקום בתא המאגמה שממנו הגיעו. במידה והמאגמה לא תתפרץ אל פני השטח, היא תתקרר באיטיות ותתגבש בעומק האדמה ליצירת סלעים פלוטוניים.
ערבוב מאגמות
תא מאגמה הוא מערכת פתוחה בתוכה יכולים גם להתערבב סוגי מאגמות שונים ליצירת הרכב חדש. תהליכי ערבוב מאגמות הם מהתהליכים העיקריים המביאים ליצירת סלעים בינוניים דוגמת מונזוניט ואנדזיט, על ידי ערבוב עם מאגמות סיליציות (עשירות בסיליקה). ייתכן ובאירוע וולקני אחד יהיו יותר ממקור מאגמה אחד בתוך התא ואלה יכולים להיות שונים מאוד אחד מהשני. כמו כן ייתכן מצב ובו תא מאגמה התקרר והתגבש ובאירוע מאוחר יותר עם הגעת מאגמה היא יכולה להיות בעלת הרכב שונה מהרכב התא המקורי. תוצאות של ערבוב מאגמות תהיה הופעה של מינרלים סיליציים בתוך הרכבים בזלתיים ומצד שני הופעות של בזלות בתוך גופים גרניטיים.
איתור תאי מאגמה
תאי מאגמה הם קשים לאיתור ורוב התאים המוכרים נמצאים קרוב לפני השטח בדרך כלל בעומקים של 1-10 קילומטרים. את התאים ניתן לזהות ולמקם באמצעות שימוש בשיטות סייסמיות. גלים סייסמיים שמקורם ברעידות אדמה נעים באיטיות דרך סלע מותך לעומת סלע מוצק.