טומס קרונר

טומס קרונר
Thomas Kroner
	טומס קרונר 1962
לידה	11 בדצמבר 1909; מינכן, גרמניה
פטירה	1992 (בגיל 82 בערך); בית השיטה, ישראל
מקום קבורה	בית השיטה, ישראל
תאריך עלייה	1 בינואר 1938
מקום לימודים	ברלין, דרזדן, שטוטגרט
תקופת הפעילות	1956–1992 (כ־36 שנים)
תחום יצירה	ציור ורישום
זרם באמנות	אקספרסיוניזם

טומס קורנר (בגרמנית: Thomas Kroner;‏ 11 בדצמבר 1909– 1992) היא צייר ישראלי אקספרסיוניסטי, יליד גרמניה.

ביוגרפיה

קרונר נולד במינכן בשנת 1909 למשפחה יהודית מתבוללת. אביו קורט קרונר (1929-1885 Kurt Kroner; גר', אנ'), היה פסל מוכר ואמו אלה (1942-1885 Ella Amalie Beherendt) הייתה ציירת. בשנת 1912 עברה המשפחה לברלין וטומס למד בגמנסיה הריאלית ע"ש פלק. בשנת 1928 הוא עבר לדרזדן ולמד שם באקדמיה לאמנות שימושית. עם פטירתו הפתאומית של אביו בשנת 1929 חזר טומס לברלין ולמד סמסטר בטכניון שרלוטנבורג. הוא עבר לשטוטגרט ולמד במשך שנתיים אדריכלות בבית הספר הטכני הגבוה בעיר. בסוף 1932 החל לעבוד אצל צייר תפאורות הבמה עבור תיאטרון האמנים הגרמני בברלין .^[1]^[2] בסתיו 1934 הצטרף המנחה לתיאטרון הממלכתי הגרמני, אשר שרת כבר את המפלגה הנאצית וקרונר נאלץ להפסיק את עבודתו שם. בשנים 1934–1937 היה בהכשרה חקלאית בחוות של החלוץ בגרמניה.^[3]^[4] קרונר עלה לארץ בשנת 1938^[5] והצטרף לקיבוץ תל יוסף. בסוף 1940^[6] התגייס לצבא הבריטי ושרת בו עד 1946. כשחזר לקיבוץ עבד בענפים שונים ללא קביעות. במלחמת העצמאות לחם בקרבות הגלבוע ובהגנה האזורית. בשנת 1952, בזמן הפילוג בקיבוץ המאוחד עבר לקיבוץ בית השיטה. רק בשנת 1956 התחיל טומס לצייר, ובשנת 1962 הוצגו ציוריו לראשונה בגלריה בירושלים.^[7] בשנות החמישים הוא הרבה לנסוע לירושלים כדי לטפל באוסף הפסלים של אביו, שאמו העבירה לבצלאל עוד לפני המלחמה. בשנות השבעים עבר טומס לגור בירושלים. הוא ראה בהן את השנים המאושרות בחייו,^[8] אם כי אנשים שפגשו בו חשבו שהוא חסר בית וקנו את ציוריו כדי לתמוך בו כלכלית. כשחלה, נסעו חברים מהקיבוץ והחזירו אותו לבית השיטה, ושם חי עד מותו בשנת 1992.

טומס היה אדם בודד, מעולם לא הקים משפחה, וחייו בקיבוץ היו בשוליים החברתיים. הוא היה רחב אופקים, מעמיק ומתעניין– אולם לא התאים באופיו לרוח היישוב שדגל בעבודה יצרנית ובתרומה לקהילה. לא היה לו מקום עבודה קבוע, אך הוא זכה להכרה כאמן, והיה מיודד עם אמנים אחרים בקיבוץ, בעיקר עם האדריכל שמואל ביקלס.^[9]^[10] בתל אביב, חיפה וירושלים היו לו ידידים מעולם האמנות הישראלית. אורי ליפשיץ קנה עבודות שלו, הצייר יוסל ברגנר היה אחד המכרים הקרובים ואף הוא ציין שרכש מקרונר עבודות שלו,^[11] בין השאר כדי לתמוך בו כלכלית. ברגנר כתב פרק שלם על קרונר בספרו "עיקר שכחתי"^[12] והציג בבית השיטה את אוסף העבודות של טומס שרכש במהלך השנים.

עבודתו האמנותית

רב העבודה של קרונר היא רישומים ע"ג נייר או קרטון. הוא כמעט לא עבד בצבעי שמן. כלי הרישום העיקרי שלו היה עטים שחורים, דיו או עטי לבד, לעיתים הוסיף כתמי צבע בגואש או בצבעי מים. סגנונו האמנותי הושפע מהאקספרסיוזם הגרמני,^[13] אך היה לו קו ייחודי ואופייני שאינו דומה לאמנים אחרים. באופן כמעט בלעדי היה מרוכז בדמות האדם, כיחיד או בקבוצה. לעיתים נראו בציור גם חתול או כלב. הרישום שלו ניסה להתחקות אחר נפש האדם ולא לתאר בקו ריאליסטי את תווי הפנים. הוא אהב לצייר זקנים וילדים, בעיקר בעת נסיעות באוטובוס בירושלים, או תוך ישיבה על ספסל בתחנה המרכזית. בקיבוץ הוא הרבה לצייר חברים וילדים, ולחלק בנדיבות את עבודותיו לכל חבר ומכר. לעיתים נדירות ביותר רשם על גבי הדף את שם האדם או כותרת כלשהי לעבודה. חתימה ותאריך הופיעו בצורה לא עקבית. גם התערוכות שלו לא זכו לשמות מיוחדים, על פי רוב רק תיאור כללי כגון "רישומים", או "עבודות חדשות". אין יצירה אחת משמעותית שתכניס את קרונר לקאנון הישראלי, אך התבוננות במגוון עבודות רב יאפשר לצופה להבין את ייחודו של האמן ולזהות "כתב יד" אמנותי מובהק.

בעשור האחרון לחייו חווה קרונר אירוע מוחי שגרם לשיתוק בצידו הימני. הוא עבר לצייר ביד שמאל, ובהתאמה נעשה הקו שלו עוד יותר מקוטע והדמויות מופשטות. אבל הדחף האמנותי ליצור רק התחזק והוא יצר מאות רישומים בשנים אלו.

דברי המבקרים

הצייר מרדכי ארדון כתב כי ככל שנכנסים אל סוד היצירות של קרונר, כך הן נעשות מרשימות יותר. מתגלה בהן עולם של כנות ואמת, "עולם של ערכים פנימיים היקרים לאדם המסוגר והמתבודד".^[14] המבקרת מרים טל ראתה ביצירתו "מראה לדור, דור אומלל, מעונה, מחפש, מתייאש וצמא חיים",^[15] היא מוסיפה באותו מקום וכותבת כי ציוריו מזכירים את סגנון הציור האקספרסיוניסטי של מיטב הציירים הגרמנים של שנות העשרים והשלושים, אלא שקרונר דומה וגם שונה "שכן יש בו יסוד אישי משלו". נעמי בנצור במעריב כותבת כי הטשטוש המכוון מעניק לדמויות מימד אנושי– כללי ומעמיד אותם מעבר לתחומי מקום וזמן.^[16]

משפחה

האב קורט קרונר היה פסל מוכר בגרמניה, חניך של אסכולת רודן בפאריס. הוא פיסל דמויות אדם ביציקות ובסיתות אבן. נערכו לו תערוכות בגרמניה וחלק מפסליו הוצבו במקומות ציבוריים. בגלל מותו הפתאומי בגיל 42, ועקב עליית הנאצים לשלטון, ניסתה רעייתו אלה להעביר חלק מהם לארץ ישראל, בכוונה שיוצגו באוסף בצלאל. היא ביקרה בארץ בשנים 1935–1936 אך חזרה לגרמניה ונלכדה שם עד מותה במחנה ריכוז בשנת 1942.

אחותו היחידה דורותיאה (דודו) קרונר (2006-1912) הייתה אף היא אמנית, ציירת וקרמיקאית. היא הצטרפה אל טומס וניסתה לחיות בקיבוץ בשנות החמישים, אך חזרה לגרמניה ופעלה בשטוטגרט עד מותה.

יצירתם של קורט, טומס ודודו הוצגו ביחד במספר תערוכות בישראל.

עזבון

העזבון האמנותי של קרונר מנוהל על ידי הגלריסטית טובה אוסמן.

טומס או תומאס

לאורך כל שנותיו חתם טומס את שמו בט' אך התעתיק הנכון מהשם הלטיני הוא תומאס. המקורות השונים מרבים לערבב בין שתי צורות הכתיב, ובמקרים רבים הוא מופיע כתומס קרונר.

תערוכות יחיד

1962 אנשים, גלריה רנה, רחוב שלומציון, ירושלים. (כתבה של מרים טל (אנג') בג'רוזלם פוסט, 28.12.1962 )
1964 בדרך, Wandering ציורי גואש ורישומים, גלריה רנה, ירושלים (קטלוג)
1967 טומס קרונר, גלריה אורית, שדרות רוטשילד 103, תל אביב. דברי פתיחה מרים טל
1968 טומס קרונר ציורים, קורט קרונר פסלים, גלריה נורה, ירושלים
1970 טומס קרונר, גלריה בינט, תל אביב (מאמר של אמנון ברזל, "הארץ" 25.12.1970)
1971 טומס קרונר רישומים, הגלריה הקטנה, ירושלים
1973 טומס קרונר, רישומים וציורים, גלריה אנגל, ירושלים
1976 רישומים. גלריה גידא, ירושלים (מאמר של מרים טל בידיעות אחרונות 26.2.1976)
1977 טומס קרונר רישומים, הגלריה הקטנה, ירושלים
1986 קרונר: קורט, טומס, דודו, משכן לאמנות עין חרוד, אוצרת גליה בר אור (קטלוג)
1989 תומאס קרונר, עבודות חדשות, בצלאל אקדמיה לאמנות, גלריית המחלקה לאמנות (מאיר רונן, ג'רוזלם פוסט 15.12.1989)
1990 דודו וטומס קרונר רישומים וציורים, קורט קרונר פסלים, גלריה נורה ירושלים (מאמר של מאיר רונן, ג'רוזלם פוסט 12.1.1990 עמ' 12)
1993 טומס קרונר ציורים, מאוספו הפרטי של יוסל ברגנר, גלריה המרח"ב, בית השיטה
2010 טומס קרונר, גלריה טובה אוסמן, בן יהודה 100, תל אביב
2013 טומס קרונר, עבודות נייר, גלריה טובה אוסמן, תל אביב
2024 תערוכת רישומים + השקת ספר, גלריה טובה אוסמן, תל אביב

תערוכות קבוצתיות (מבחר)

1995 עבודות נייר: הופשטטר, ינקו, קרונר. גלריה טובה אוסמן, בן יהודה 100, תל אביב
1997 תזמור ציורים לכלל תערוכה מנגנת, הסדנה החדשה לאמנות, ראשון לציון. אוצר קובי הראל
2003 פנים מול פנים, דמויות ודיוקנאות. גלריה נורה, ירושלים
2007 דמיון– תערוכת אמנות ישראלית, בנין ההנהלה הראשית של בנק הפועלים, תל אביב
2011 אמנות הדיוקן, גלריה נורה ירושלים
2017 שתיים ואחד, פרק ב'. מלכה שפיגל נוימן, אורנה שניאורסון פסקל, טומס קרונר, גלריה טובה אוסמן, תל אביב
2017 עיניים אל תרדפו אותי, יאיר גלריה לאמנות, תל אביב
2020 שמש בשעה שאיננה, טומס קרונר וחן שיש, גלריה טובה אוסמן, תל אביב
2022 "דור לדור ישבח מעשיך", טומס קרונר, שמעון אבני, שרון רשב"ם, סדנה לאמנות יבנה

קישורים חיצוניים

טומס קרונר במרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל (רשימת תערוכות וצילומי קטלוגים)
טומס קרונר באתר בית השיטה (כולל גלריה של ציורים)
טומס קרונר באתר יזכור של קיבוץ בית השיטה
המחסן של גדעון עפרת, טומס קרונר, 11.12.2022

קריאה נוספת

טובה אוסמן, טומס קרונר | 1909-1992 הוצאת גלריה אוסמן, תל אביב, 2024 (כולל קטלוג גדול של יצירות)
יוסל ברגנר, (רשמה רות בונדי) עיקר שכחתי: מסעות ומעשיות, ביוגרפיות הד ארצי, 1996, עמ' 137–139

הערות שוליים

^ ראיון קורות חיים עם תומאס קרונר, 8.3.1962, ארכיון בית השיטה, תיק קרונר
^ קטלוג תערוכה במשכן לאמנות עין חרוד 1986
^ כרטיס חבר בקיבוץ המאוחד, ארכיון תל יוסף
^ נוידורף ליד ברלין, וינקלהוף ליד הבודנסה, בשלזיה עילית אצל איכרים ובקרבת אוגסבורג. (ראה הערה 1 ארכיון בית השיטה)
^ כרטיס חבר בקיבוץ המאוחד, ארכיון תל יוסף. בראיון בבית השיטה מציין את התאריך 1.1.1938
^ 10.11.1940, כרטיס חבר בקיבוץ המאוחד, ארכיון תל יוסף
^ מרים טל, הפועל הצעיר, 19.2.1963
^ ראיון עם שורי מיינרט, 1975, ארכיון בית השיטה, תיק טומס קרונר
^ ראיון עם טומס אחרי פטירתו של ביקלס, 14.4.1975, רשם מנחם אורן, ארכיון בית השיטה, תיק טומס קרונר
^ "על מילק ועל אמנות", עלון בית השיטה "שיטים", 15.5.1975
^ טובה אוסמן, טומס קרונר 1909–1992, תל אביב, 2024, עמ' 13
^ יוסל ברגנר, רות בונדי (רשמה), עיקר שכחתי: מסעות ומעשיות, הד ארצי / ספרית מעריב, 1996, עמ' 139-137
^ מרים טל בעלון התערוכה בדרך, בגלריה רנה, 1964
^ קטלוג תערוכה בגלריה רנה ירושלים, 1962
^ מרים טל, אורות, ירושלים 4.1969
^ נעמי בנצור, מעריב, 24.11.1972

[1] ראיון קורות חיים עם תומאס קרונר, 8.3.1962, ארכיון בית השיטה, תיק קרונר

[2] קטלוג תערוכה במשכן לאמנות עין חרוד 1986

[3] כרטיס חבר בקיבוץ המאוחד, ארכיון תל יוסף

[4] נוידורף ליד ברלין, וינקלהוף ליד הבודנסה, בשלזיה עילית אצל איכרים ובקרבת אוגסבורג. (ראה הערה 1 ארכיון בית השיטה)

[5] כרטיס חבר בקיבוץ המאוחד, ארכיון תל יוסף. בראיון בבית השיטה מציין את התאריך 1.1.1938

[6] 10.11.1940, כרטיס חבר בקיבוץ המאוחד, ארכיון תל יוסף

[7] מרים טל, הפועל הצעיר, 19.2.1963

[8] ראיון עם שורי מיינרט, 1975, ארכיון בית השיטה, תיק טומס קרונר

[9] ראיון עם טומס אחרי פטירתו של ביקלס, 14.4.1975, רשם מנחם אורן, ארכיון בית השיטה, תיק טומס קרונר

[10] "על מילק ועל אמנות", עלון בית השיטה "שיטים", 15.5.1975

[11] טובה אוסמן, טומס קרונר 1909–1992, תל אביב, 2024, עמ' 13

[12] יוסל ברגנר, רות בונדי (רשמה), עיקר שכחתי: מסעות ומעשיות, הד ארצי / ספרית מעריב, 1996, עמ' 139-137

[13] מרים טל בעלון התערוכה בדרך, בגלריה רנה, 1964

[14] קטלוג תערוכה בגלריה רנה ירושלים, 1962

[15] מרים טל, אורות, ירושלים 4.1969

[16] נעמי בנצור, מעריב, 24.11.1972

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]