תרגום המלך ג'יימס
 | |
| שער המהדורה הראשונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור |
אנגלית מודרנית מוקדמת  |
| סוגה |
כתבי קודש |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
לונדון |
| תאריך הוצאה |
1611 |
  | |
תרגום המלך ג'יימס (באנגלית: King James Bible, או בשם הרשמי: Authorized King James Version; מילולית: התנ"ך, הגרסה המוסמכת של המלך ג'יימס) הוא תרגום של הביבליה (הברית הישנה והברית החדשה) לאנגלית, שהוכן ביוזמת ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. תרגום זה, מעברית, מארמית ומיוונית, יצא לאור בשנת 1611 ונחשב עד היום לתרגום המוסמך של התנ"ך לאנגלית.
תרגומים קודמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרגום של חלקים מהתנ"ך לאנגלית נעשה החל מהמאה ה-7. תרגום מלא של התנ"ך לאנגלית, שנעשה בניהולו של ג'ון ויקליף, פורסם בשנת 1380 בערך. אף כי הכנסייה לא שללה מעולם תרגום לשפות המקומיות כעקרון, היא גינתה תרגום זה משום שראתה בפרשנות שנלוותה לו דברי כפירה. תרגומים נוספים לאנגלית נדחו אף הם על ידי הכנסייה והמלך.
ב-1530 תרגם ויליאם טינדייל רק את החומש לאנגלית, ו-5 שנים לאחר מכן פרסם מיילס קאברדייל את כל הביבליה באנגלית. ב-1582 התחילה לצאת ביבליית דואיי-ריימס הקתולית.
התרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1604 יזם המלך ג'יימס הראשון (בסקוטלנד הוא נחשב לג'יימס השישי) יצירת תרגום רשמי של התנ"ך ושל הברית החדשה לאנגלית. יוזמתו באה על רקע המאבק המר בין הפרוטסטנטים לקתולים באנגליה ובסקוטלנד. המלך ג'יימס הציע לכתוב תרגום חדש לאנגלית שיהיה מקובל על פרוטסטנטים וקתולים כאחד. תרגום זה, שנעשה מעברית ומיוונית על ידי ארבעים ושבעה מלומדים אנשי כנסייה, יצא לאור בשנת 1611. הוא נחשב עד היום לתרגום המוסמך (והטוב ביותר) של התנ"ך לאנגלית. ככזה, השפיע עמוקות על הספרות בשפה.
בתרגום נעשה מאמץ לשמור על המבנה של הטקסט העברי, ולהמיר ככל האפשר מילה עברית במילה אנגלית. עם זאת, מילה עברית עשויה להיתרגם למילים שונות באנגלית בהקשרים שונים, זאת כדי לשמור על שפה קולחת. הניסיון לתרגם מילולית ניבים עבריים, יצר ביטויים חדשים באנגלית שהפכו בהדרגה לחלק מהשפה והתרבות האנגלית, למשל (ונח) "מצא חן בעיני" (ספר בראשית, פרק ו', פסוק ח') - "found grace in the eyes of"; "בעור שיניו" (על-פי ספר איוב, פרק י"ט, פסוק כ') - "by the skin of his teeth"; "שעיר לעזאזל" הניב את הביטוי האנגלי "scapegoat"; "ארץ זבת חלב ודבש" הולידה את הביטוי flowing with milk and honey"; "השומר אחי אנוכי" הפך לביטוי המפורסם "my brother's keeper", ועוד.
השפעתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלטתו של המלך ג'יימס לתרגם את התנ"ך לאנגלית הייתה החלטה שבפועל שינתה את העולם המערבי. קודם לכן, היה התנ"ך כלי לשימור מעמדן של האליטות הנוצריות הדתיות. עד הזמן ההוא, הקריאה בתנ"ך חייבה ידיעה מעמיקה של אחת הלשונות ה"קלאסיות", יוונית או לטינית. כדי לפתוח את התנ"ך לפני ההמונים, היה צריך לתרגם אותו ללשון ההמונים. אמנם, מרטין לותר תרגם קודם את התנ"ך לגרמנית, אך תרגום זה אפשר את הבנתו גם בקרב דוברי האנגלית, שהתפשטה בהמשך עם התפשטות האימפריה הבריטית, כולל ההיסטוריה האמריקאית. ניתן למצוא את עקבותיו של תרגום המלך ג'יימס במסמכים חילוניים למהדרין, כמו הכרזת העצמאות של ארצות-הברית ואפילו בחוקתה. התנ"ך בתרגום לאנגלית גם השפיע על הרטוריקה האמריקאית, מלינקולן דרך קנדי ועד מרטין לותר קינג.
תרגום המלך ג'יימס אפשר את התפשטות הנצרות באפריקה ובחלקים של אסיה. מיסיונרים אנגליים וסקוטיים נשאו אותו לשם עוד לפני שיחידות צבא בריטיות הניפו דגלים ותבעו טריטוריות, ובכך לעיתים הכינו את הקרקע לקולוניאליזם הגדול, הצבאי והתרבותי, של האימפריה הבריטית.[1]
השפה בה כתוב תרגום המלך ג'יימס, נחשבת כיום כשפה ארכאית, קשה ולא תמיד מובנת, אך למעשה הוא תורגם לשפה האנגלית כפי שדוברה ונכתבה באותה תקופה. באופן זה, מבחינה בלשנית, תרגום המלך ג'יימס מהווה כלי חשוב בהבנת התפתחותה של השפה האנגלית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Bible, King James Version, הטקסט המלא
- תרגום המלך ג'יימס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יואב קרני, מלך התנ"ך, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2011