ההסתדרות הציונית העולמית
 | |
 | |
| בניין ההסתדרות הציונית בתל אביב בשנת 2015 | |
| תחום |
המגזר השלישי  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מטה הארגון | בית המוסדות הלאומיים בירושלים |
| מייסדים |
בנימין זאב הרצל, מקס נורדאו |
| יושב ראש | יעקב חגואל |
| מנכ"ל | יעקב אהרוני |
| תקופת הפעילות | 1897–הווה (כ־127 שנים) |
| נוצר מתוך | התנועה הציונית |
|
www | |
  | |
ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. באותו קונגרס הוטל על היינריך אלחנן יורק-שטיינר להכין את תקנות הארגון.
היסטוריה
ההסתדרות הציונית נמנית עם המוסדות הלאומיים, שפעלו להגשמת מטרתה של התנועה הציונית – הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ההסכמה בין כל חלקי התנועה הציונית להתאחד מאחורי התביעה להקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל התגבשה רק סמוך להקמת מדינת ישראל. בתחילת דרכה ייצגה ההסתדרות הציונית את היישוב היהודי בארץ ישראל אל מול השלטון העות'מאני ואחר כך את כל העם היהודי[1]. בשנת 1929 עברה הפעילות הביצועית של ההסתדרות הציונית לידי הסוכנות היהודית, וההסתדרות הציונית נותרה כגוף קובע מדיניות.
החברות בהסתדרות הציונית הייתה פתוחה בפני כל יהודי שהסכים עם מטרותיה ורכש את "השקל הציוני".
בקונגרס הציוני ה-23, שהתכנס בירושלים בשנת 1951, הוגדרו מחדש מטרותיה של ההסתדרות הציונית, לאחר שמטרתה העיקרית עד אותה עת, הקמת מדינה יהודית, זכתה להגשמה. ההסתדרות הציונית המשיכה בפעילותה ומתמקדת מאז בעידוד העלייה, בהעמקת הקשר בין מדינת ישראל ויהדות התפוצות, בחינוך ציוני, בקרב יהודי התפוצות ובמאבק באנטישמיות.
מטה ההסתדרות הציונית העולמית נמצא בבית המוסדות הלאומיים ברחוב המלך ג'ורג' 48 בירושלים, בבניין משותף לסוכנות היהודית, להסתדרות הציונית העולמית, לקק"ל ולקרן היסוד.
בעקבות הקמתה של מדינת ישראל הוסדר מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית במדינה בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל.
מוסדות הארגון
לניהול פעילותה ולהגשמת מטרותיה הקימה ההסתדרות הציונית מוסדות אחדים, בתחומי פעילות מגוונים:
- הקונגרס הציוני - קובע את חוקת ההסתדרות הציונית
- הוועד הפועל הגדול והוועד הפועל המצומצם (ההנהלה הציונית)
- המשרד הארצישראלי - הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל. תפקידו העיקרי היה קידום פעילות ההתיישבות בארץ.
- הסוכנות היהודית - הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית שהחליפה את "המשרד הארצישראלי"
- המועצה הציונית בישראל - זרוע הפעילות והחינוך
- הקרן הקיימת לישראל, שעסקה ברכישת אדמות בארץ ישראל
- קרן היסוד - המוסד הכספי המרכזי של ההסתדרות הציונית
- חברת "הכשרת היישוב" - עסקה ברכישת קרקעות, גם עבור הקרן הקיימת לישראל
- "אוצר התיישבות היהודים" - הזרוע לפעילות פיננסית של ההסתדרות הציונית. חברה בת של גוף זה הייתה "בנק אנגלו-פלשתינה" (שהפך בהמשך לבנק לאומי)
- "החטיבה להתיישבות" - זרוע לעניין ההתיישבות בארץ ישראל
יושבי ראש ההסתדרות הציונית
| מספר | תמונה | שם | שנים בתפקיד | הערות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | |
בנימין תיאודור זאב הרצל | 1897–1904 | קבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בבזל ובוינה | |||
| 2 |  |
דוד וולפסון | 1905–1911 | קבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בקלן שבגרמניה | |||
| 3 |  |
אוטו ורבורג | 1911–1921 | כיהן בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ולכן העביר את מרכז הפעילות לקופנהגן הנייטרלית | |||
| 4 | _-_President_Chaim_Weizmann.jpg) |
חיים ויצמן | 1921–1931 | קבע את מרכזה של ההסתדרות הציונית בלונדון | |||
| 5 |  |
נחום סוקולוב | 1931–1935 | ||||
| (4) | |
חיים ויצמן | 1935–1946 | ||||
| 6 |  |
דוד בן-גוריון | 1946–1956 | ||||
| לאחר קום המדינה עבר מרכזה של ההסתדרות הציונית לירושלים. | |||||||
| 7 |  |
נחום גולדמן | 1956–1968 | ||||
| 8 |  |
אהוד אבריאל | 1968–1972 | ||||
| החל משנת 1972 תפקיד זה אינו קיים. בראש הארגון עומד יושב ראש הנהלת הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית או יושב ראש הסוכנות היהודית. | |||||||
| ראש הנהלת הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית | יושב ראש הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית | ||||||
| 9 | 
|
לואי אריה פינקוס | 1972 | שימש כיו"ר הוועד הפועל עד 1972 וכיו"ר ההסתדרות הציונית העולמית עד אוקטובר 1973 | |||
| 10 |  |
יצחק נבון | 1972–1978 | 10/א | 
|
אריה דולצ'ין | 1973–1975 |
| 10/ב | 
|
פנחס ספיר | 1975–אוגוסט 1975[2] | ||||
| (10/א) |
|
אריה דולצ'ין | אוגוסט 1975–1976 | ||||
| 10/ג | 
|
יוסף אלמוגי | 1976–1978 | ||||
| ב-1978 אוחדו שוב שני התפקידים | |||||||
| 11 | |
אריה דולצ'ין | 1978–1987 | כהונה שלישית בתפקיד | |||
| 12 |  |
שמחה דיניץ | 1987–1994 | ||||
| מ"מ |  |
יחיאל לקט | 1994–1995 | יו"ר בפועל | |||
| 14 |  |
אברהם בורג | 1995–1999 | ||||
| 15 |  |
סלי מרידור | 1999–2005 | ||||
| 16 |  |
זאב בילסקי | 2005–2009 | ||||
| בשנת 2009 שוב הופרדו התפקידים | |||||||
| יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית | יו"ר הסוכנות היהודית | ||||||
| 17 |  |
אברהם דובדבני | 2009–2020 | 17 | 
|
נתן שרנסקי | 2009–2018 |
| 18 | 
|
יעקב חגואל | 2020–מכהן | 18 | 
|
יצחק הרצוג | 2018–2021 |
| מ"מ | [3]יעקב חגואל | 2021-2022 | |||||
| 19 | .jpg) |
דורון אלמוג | 2022-מכהן | ||||
קריאה נוספת
- מרדכי נאור, הבניין שבו נולדה המדינה, בית המוסדות הלאומיים, ספריית יהודה דקל,2020.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ההסתדרות הציונית העולמית (בעברית ובאנגלית)
ההסתדרות הציונית העולמית, ברשת החברתית פייסבוק
ההסתדרות הציונית העולמית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ההסתדרות הציונית העולמית, ברשת החברתית אינסטגרם
ההסתדרות הציונית העולמית, ברשת החברתית טיקטוק
ההסתדרות הציונית העולמית, סרטונים בערוץ היוטיוב- ההסתדרות הציונית העולמית, באתר הסוכנות היהודית
- ההסתדרות הציונית העולמית באתר הכנסת
- ההסתדרות הציונית העולמית, אתר מרכז התקשורת עם התפוצות והמאבק באנטישמיות
- ההסתדרות הציונית תעודד עולים להשתקע ביו"ש, 'מקור ראשון', יולי 2020
- הארכיון הציוני המרכזי - הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית, ביניהן ההסתדרות הציונית העולמית
- "העולם" שבועון ההסתדרות הציונית העולמית 1907-1950 באתר עיתונות יהודית היסטורית
יהושע גוברין (אוסקר גרינבוים), יו"ר ההסתדרות הציונית האוסטרית, עולה לארץ. יומני כרמל, אוקטובר 1938 (התחלה 1:38)- ההסתדרות הציונית העולמית, באתר הבנק אוצר התיישבות היהודים
ההסתדרות הציונית, דף שער בספרייה הלאומית- תצלומים מארכיון האקדמיה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 בפברואר 2023
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ סעיף 4 לכתב המנדט: "סוכנות–יהודית נאותה תוכר כמוסד ציבורי שמטרתו לייעץ ולשתף פעולה עם מינהלת פלשתינה בעניינים כלכליים, חברתיים ואחרים, הנוגעים להקמת הבית הלאומי היהודי ואת ענייני האוכלוסייה היהודית בפלשתינה, וזאת בפיקוח תמידי של הממשל וכן לסייע ולקחת חלק בהתפתחות הארץ. הארגון הציוני, כל עוד מוסדותיו וחוקתו נחשבים הולמים בעיני המנדטורי, יוכר כסוכנות. היא תנקוט בצעדים בהתייעצות עם ממשלת הוד–מלכותו הבריטי, כדי להבטיח את השתתפותם של כל היהודים החפצים לסייע בהקמתו של הבית הלאומי היהודי אל מול שלטון המנדט הבריטי
- ^ אז נפטר
- ^ zehorit Idan, אחרי מבצע העלייה בעת מלחמה: יעקב חגואל נפרד מראשות הסוכנות היהודית, באתר מקור ראשון, 2022-07-03
