לדלג לתוכן

שביט בוריסוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

 

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:גוף פלנטרי

פרמטרי חובה [ שם כוכב ] חסרים

שביט בוריסוב
מידע כללי
סוג שביט
תאריך גילוי 30 באוגוסט 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
מגלה גנאדי בוריסוב
על שם גנאדי בוריסוב
שיטת גילוי תצפית ישירה
מקום גילוי קרים
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי −0.8516123560275226±0.0000064703 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות 3.155 עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה אין ערך
נטיית מסלול 44.05257±0.00001°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 0.000062 רדיוס צדק
בהירות מוחלטת 13.7 עריכת הנתון בוויקינתונים
מסדי נתונים
Extrasolar Planets Encyclopaedia רדיוס צדק/ דף נתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שביט בוריסוב, או בכינויו הרשמי 2I/Borisov (צוין במקור C/2019 Q4 (Borisov)),[1] הוא השביט הראשון שהתגלה שמקורו בין כוכבי, והאובייקט השני הבין-כוכבי שנצפה, אחרי אומואמואה. הוא התגלה על ידי גנאדי בוריסוב, אסטרונום החובב מקרים, ב-29 באוגוסט 2019 (30 אוגוסט על פי שעון מוסקבה).[2][3]

לשביט בוריסוב אקסצנטריות מסלולית של 3.36, והוא אינו קשור כבידתית לשמש.[4] השביט חצה את מישור המלקה של מערכת השמש בסוף אוקטובר 2019. ב-8 דצמבר 2019 הגיע לנקודה הקרובה ביותר לשמש, במרחק של כ-2 יחידות אסטרונומיות ממנה.[5] השביט עבר בסמוך לכדור הארץ ב-28 בדצמבר 2019. בנובמבר 2019, העריכו אסטרונומים מאוניברסיטת ייל כי זנב השביט היה ארוך פי 14 מגודלו של כדור הארץ, וציינו כי ההבנה עד כמה כדור הארץ זעיר ביחס לאורח מהחלל החיצון - מעוררת מידה של צניעות.[6] תצפיות במרץ 2020 הראו כי חלק מהשביט התפצל ממנו[7] ומאוחר יותר, באפריל, התווספו עדויות נוספות לפיצול. [8][9]

מינוח

השביט נקרא רשמית "2I/Borisov" על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. כאובייקט הבין-כוכבי השני שנצפה עובר במערכת השמש אחרי אומואמואה, הוא קיבל את הכינוי "2I", כאשר "I" מייצג את היותו אובייקט ממקור בין-כוכבי.[10] השם בוריסוב ניתן לו בהתאם למסורת של קריאת כוכבי השביט על שם מגליהם. לפני קבלת השם הרשמי שלו 2I/Borisov, זכה השביט במספר כינויים אחרים:

  • על פי הערכות מוקדמות של מסלולו, השביט יכול היה להיות גוף קרוב לכדור הארץ, ולכן צורף לרשימת האובייקטים הקרובים לכדור הארץ (אנ') של האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי כ-gb00234.[11]
  • עדכון של התחזיות לאחר שלושה עשר ימי תצפית הבהיר שהעצם הוא שביט היפרבולי, וב-11 ספטמבר 2019 הוא קיבל את התואר C/2019 Q4 (Borisov) ממרכז מידע של כוכבי הלכת המינוריים(אנ'). מספר אסטרונומים בכירים נוספים תמכו במסקנה כי השביט הוא ממקור בין-כוכבי.[12]
  • ב-24 ספטמבר 2019 הודיעה האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי כי קבוצת העבודה למינוח גוף קטן שמרה על השם בוריסוב, והעניקה לשביט את הייעוד הבין-כוכבי של 2I/Borisov, ובכך אישרה רשמית שהשביט אכן בין-כוכבי.[1]

מאפיינים

תצפית של טלסקופ החלל האבל בשביט בוריסוב דצמבר 2019, זמן קצר לאחר המעבר שלו בפריהליון.

 שלא כמו אומואמואה שהיה לו מראה של אסטרואיד, גרעין השביט של בוריסוב מוקף בהילה משמעותית של ענן אבק וגז וזנב רחב.[13][14]

גודל וצורה

הערכות מוקדמות של קוטר הגרעין של שביט בוריסוב נעו בין 1.4 ל-16 ק"מ.[15] בוריסוב, בניגוד לשביטים של מערכת השמש, התכווץ באופן ניכר במהלך המעבר שלו במערכת השמש, ואיבד לפחות 0.4% ממסתו לפני הפריהליון. כמו כן, המשרעת של תאוצה לא גרביטציונית מציבה גבול עליון של 0.4 ק"מ על גודל הגרעין, בהתאם לגבול העליון הקודם, 0.5 ק"מ ,שנקבע על פי תצפיות טלסקופ החלל האבל. המרחק המינימלי בין השביט לכדור הארץ היה כ-300 מיליון ק"מ, מה שלא אפשר שימוש במכ"ם לקביעה ישירה של גודלו וצורתו.

קצב סיבוב

מחקר שהשתמש בתצפיות מטלסקופ החלל האבל לא הצליח למצוא וריאציה בעקומת האור. על פי מחקר זה, זמן הסיבוב חייב להיות גדול מ-10 שעות.[16] מחקר שהסתמך על הלווין הזעיר NEOSSat של סוכנות החלל הקנדית מצא תקופה של 0.2 ± 13.2 ימים. אך אין זה סביר שזהו זמן הסיבוב של גרעין השביט.[17]

הרכב כימי ומבנה הגרעין

לפי גודל ההילה שלו העריכו דייוויד ג'וויט(אנ') וג'יין לו שהשביט מאבד 2 ק"ג אבק ומאבד 60 ק"ג מים כל שנייה. הם משערים שהוא הפך לפעיל ביוני 2019 כשהיה במרחק 4-5 יחידות אסטרונומיות מהשמש. בחיפוש בארכיוני תמונות נמצאו תצפיות מוקדמות בשביט בוריסוב כבר ב-13 בדצמבר 2018, אך לא ב-21 נובמבר 2018, מה שמצביע על כך שהוא הפך לפעיל בין התאריכים הללו.[18]

ההרכב של בוריסוב אינו שכיח, אך לא כזה שלא נראה בשביטים במערכת השמש. השביט דל יחסית במים ובפחמן דו-אטומי (C2), אך עשיר בפחמן חד חמצני ובאמינים (R-NH2 ). [19] היחס המולארי בין פחמן חד-חמצני למים בזנב השביט הוא 35-105%, בדומה לשביט כחול הזנב היוצא דופן C/2016 R2 (PANSTARRS)(אנ') ובניגוד ליחס הממוצע של 4% לשביטים של מערכת השמש. [20]

בוריסוב פלט גם כמות זעירה של ניקל ניטרלי, המיוחסת לתרכובת נדיפה לא ידועה של ניקל.[21] היחס בין כמויות הניקל והברזל דומה לשביטים של מערכת השמש.[22]

מסלול

מסלול על פני שמים בקואורדינטות גליליות, כולל מיקומו ב-30 באוגוסט 2019, התאריך בו התגלה, ומיקומים בהם נצפה השביט קודם לזיהוי שלו, אחורנית עד ל-13 דצמבר 2018.
מהירות בין כוכבית ( [א])
אובייקט מהירות (ק"מ בשנייה)
אומואמואה 26.33
בוריסוב 32.2

כפי שניתן לראות מכדור הארץ, השביט היה בשמיים הצפוניים מספטמבר עד אמצע נובמבר. הוא חצה את מישור המילקה ב-26 אוקטובר ליד הכוכב רגולוס[23] וקו המשווה השמימי וב-13 נובמבר 2019 עבר לשמיים הדרומיים. ב-8 בדצמבר 2019, השביט הגיע לפריהליון והיה סמוך לקצה הפנימי של חגורת האסטרואידים. בסוף דצמבר, היה השביט קרוב ביותר לכדור הארץ,[2][5] במרחק של כ-1.9 יחידות אסטרונומיות, והייתה לו התארכות שמש של בערך 80°. בשל נטיית המסלול שלו, 44°, השביט לא התקרב באופן משמעותי לכוכבי הלכת.

בוריסוב נכנס למערכת השמש מכיוון קסיופיאה ליד הגבול עם פרסאוס. כיוון זה מצביע על כך שמקורו במישור של גלקסית שביל החלב ולא מההילה שלה. השביט יעזוב את מערכת השמש לכיוון קבוצת הכוכבים טלסקופ. בחלל הבין-כוכבי, בוריסוב עובר שנת אור ביחס לשמש במשך כ-9000 שנים.

המסלול של בוריסוב היפרבולי מאוד, בעל אקסצנטריות של 3.36. ערך זה גבוה בהרבה מה-300 ויותר שביטים היפרבוליים חלשים, בעלי אקסצנטריות גדולה מעט מ-1, ואפילו מאומואמואה, שהאקסצנטריות שלו הייתה 1.2. לשביט בוריסוב גם מהירות עודפת היפרבולית () של כ- 32 ק"מ לשנייה, גבוה בהרבה ממה שניתן להסביר על ידי הפרעות, שעלולות לייצר מהירויות כאשר מתקרבים למרחק אינסופי מהשמש של פחות מכמה ק"מ לשנייה. שני פרמטרים אלו הם אינדיקטורים חשובים לכך שמקורו שביט בוריסוב הוא בין-כוכבי. לשם השוואה, החללית וויאג'ר 1, שעוזבת את מערכת השמש, נעה במהירות 16.9 קמ"ש.

תצפית

גילוי

השביט התגלה ב-30 אוגוסט 2019 על ידי האסטרונום החובב גנאדי בוריסוב במצפה הכוכבים האישי שלו בנאוצ'ני, קרים באמצעות  טלסקופ 0.65 מטר, שתכנן ובנה בעצמו. התגלית הושוותה לגילוי פלוטו על ידי קלייד טומבו. גם טומבו היה אסטרונום חובב שבנה טלסקופים, למרות שגילה את פלוטו באמצעות האסטרוגרף של מצפה הכוכבים לואל. עם הגילוי, היה השביטבמרחק 3 יחידות אסטרונומיות מהשמש, 3.7 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ, והייתה לו התארכות שמש של 38°. כך תיאר בוריסוב את הגילוי

צפיתי באובייקט ב-29 באוגוסט, אבל זה היה ב-30 באוגוסט על פי שעון גריניץ'.[ב] ראיתי אובייקט נע בפריים, בכיוון שהיה מעט שונה מזה של האסטרואידים בחגורה הראשית. מדדתי את הקואורדינטות שלו ובדקתי במסד הנתונים של המרכז לפלנטות מינוריות(אנ'). התברר שזה אובייקט חדש. לאחר מכן מדדתי את דירוג האובייקטים הקרובים לכדור הארץ.[ג] הדירוג מחושב לפי פרמטרים שונים, והתברר שבהסתברות 100% האובייקט החדש הוא אובייקט קרוב לכדור הארץ, במילים אחרות - מסוכן. במקרה כזה חובה עלי לפרסם באופן מיידי את הפרמטרים בדף האינטרנט העולמי לאישור אסטרואידים מסוכנים.[ד] פרסמתי את זה וכתבתי שהגוף מפוזר ושאינו אסטרואיד אלא שביט.

טווחי האקסצנטריות של JPL Scout [26]
מספר
תצפיות
תצפיות
קשת (שעות)
טווח
אקסצנטריות
81 225 0.9–1.6
99 272 2.0–4.2
127 289 2.8–4.7
142 298 2.8–4.5
151 302 2.9–4.5

נדרשו מספר שבועות כדי לאשר את מוצאו הבין-כוכבי של השביט. פתרונות מסלול מוקדמים שהתבססו על תצפיות ראשוניות כללו את האפשרות שהכוכב יכול להיות עצם קרוב לכדור הארץ 1.4 AU מהשמש במסלול אליפטי עם תקופת מסלול של פחות מ-1 שָׁנָה. מאוחר יותר באמצעות 151 תצפיות על 12 ימים, הצופים של מעבדת ההנעה הסילון של נאס"א נתן טווח אקסצנטריות של 2.9-4.5 . אבל עם קשת תצפית של 12 בלבד ימים, עדיין היה ספק שהוא בין-כוכבי מכיוון שהתצפיות היו בהתארכות שמש נמוכה, מה שעלול להכניס הטיות בנתונים כגון שבירה דיפרנציאלית . באמצעות כוחות גדולים שאינם כבידה על המסלול האקסצנטרי ביותר, ניתן ליצור פתרון עם אקסצנטריות של כ-1, מרחק חציית מסלול מינימלי של כדור הארץ (MOID) של 0.34 יחידות אסטרונומיות (51 מיליון קילומטרים), ופריהליון ב-0.90 AU בסביבות 30 דצמבר 2019. עם זאת, בהתבסס על תצפיות זמינות, המסלול יכול להיות פרבולי רק אם כוחות לא גרביטציוניים (דחף עקב הוצאת גז) השפיעו על מסלולו יותר מכל שביטים קודמים. בסופו של דבר עם תצפיות נוספות המסלול התכנס לתמיסה ההיפרבולית שהצביעה על מקור בין-כוכבי וכוחות לא כבידה לא יכלו להסביר את התנועה.

תצפיות

האבל החל בתצפיות על 2I/Borisov באוקטובר 2019, חודשיים לפני ההתקרבות הקרובה ביותר של השביט לשמש

התצפיות האחרונות היו ביולי 2020, שבעה חודשים לאחר הפריהליון. התצפית על 2I/Borisov נעזרה בעובדה שהשביט זוהה בזמן שהוא נכנס לכיוון מערכת השמש. 'אומואמואה התגלתה כשהיא עוזבת את המערכת, ולכן ניתן היה לצפות בה רק במשך 80 ימים לפני שהוא היה מחוץ לטווח. בגלל הגישה הקרובה ביותר שלו המתרחשת בסמוך לחגים מסורתיים של סוף שנה, והיכולת לבצע תצפיות מורחבות, כמה אסטרונומים כינו את 2I/Borisov "שביט חג המולד". [4] תצפיות באמצעות טלסקופ החלל האבל החלו ב-12 אוקטובר, כאשר השביט התרחק מספיק מהשמש כדי להיראות בבטחה על ידי הטלסקופ. האבל מושפע פחות מההשפעות המבלבלות של התרדמת מאשר טלסקופים קרקעיים, מה שיאפשר לו לחקור את עקומת האור הסיבובית של גרעין 2I/Borisov. זה אמור להקל על הערכה של גודלו וצורתו. [ צריך עדכון ]</link></link>

כימיה של שביט

ספקטרום גלוי ראשוני (ברזולוציה נמוכה) של 2I/Borisov היה דומה לשביטים טיפוסיים של ענן אורט . מדדי הצבע שלו מזכירים גם את השביטים הארוכים של מערכת השמש. פליטות ב 388 ננומטר הצביע על נוכחות של ציאניד (נוסחה CN), שהוא בדרך כלל הראשון שזוהה בשביטים של מערכת השמש כולל השביט Halley . זה היה הזיהוי הראשון של פליטת גזים מעצם בין כוכבי. אי זיהוי של פחמן דו-אטומי דווח גם באוקטובר 2019, כאשר היחס C 2 ל-CN נמוך מ-0.095 או 0.3 . הפחמן הדו-אטומי זוהה באופן חיובי בנובמבר 2019, עם יחס C 2 ל-CN שנמדד של 0.2± 0.1 . [27] זה דומה לקבוצה מדולדלת של שרשרת פחמן של שביטים, שהם שביטים ממשפחת צדק או שביטים נדירים בצבע כחול חד-חמצני, המודגם על ידי C/2016 R2 . [28] עד סוף נובמבר בשנת 2019, ייצור C 2 עלה באופן דרמטי, ויחס C 2 ל-CN הגיע ל-0.61, יחד עם הופעת רצועות אמין בהירות (NH 2 ). [29] חמצן אטומי זוהה גם הוא, לפי זה העריכו משקיפים פליטת גזים של מים בקצב דומה לשביטים של מערכת השמש. [30] [31] בתחילה, לא זוהו קווי מים או OH באופן ישיר [32] בספטמבר 2019. זיהוי חד משמעי ראשון של קווי OH נעשה 1 נובמבר 2019, וייצור OH הגיע לשיא בתחילת דצמבר 2019. [33]

חשד לפיצול גרעין

השביט הגיע למרחק של כ-2 יחידות אסטרונומיות מהשמש, מרחק שבו שביטים קטנים רבים נצפו כשהם מתפרקים. ההסתברות שכוכב שביט יתפרק תלויה מאוד בגודל הגרעין שלו; מדענים העריכו כי שביט בוריסוב יתפרק בסבירות של 10% ש Jewitt ו-Luu השוו את בוריסוב לשביט C/2019 J2 (PALOMAR), שביט בגודל דומה שהתפרק במאי 2019 במרחק של 1.9 יחידות אסטרונומיות מהשמש.

ההתפרצות המשמעותית בפברואר-מרץ 2020, הובילה לחשוד ב"פיצול גרעין מתמשך" מהשביט ב-12 מַרס. [7] ואכן, תמונות מטלסקופ החלל האבל שצולמו ב-30 מרץ 2020 מציג ליבה לא כוכבית המעידה על כך שהשביט פלט לשמש שבר גדול. [8] [9] [34] לפי ההערכות, הפליטה החלה בסביבות 7 מרץ, [35] וייתכן שהתרחש במהלך אחת מההתפרצויות שהתרחשו סמוך לאותו זמן. [36] נראה שהשבר שנפלט נעלם ב-6 אפריל 2020.[37]

מחקר המשך, מ-6 באפריל 2020, צפה רק בחפץ בודד וציין כי רכיב השבר נעלם.[37][38] ניתוח מאוחר יותר של האירוע הראה שלאבק ולרסיסים הנפלטים יש מסה משולבת של כ-0.1% מהמסה הכוללת של הגרעין, מה שהופך את האירוע להתפרצות גדולה ולא התפרקות של הגרעין.[39]

מחקר

המהירות העודפת ההיפרבולית הגבוהה של 2I/Borisov של 32 ק"מ לשנייה מקשה על חללית להגיע אל השביט עם הטכנולוגיה הקיימת: על פי צוות של היוזמה למחקרים בין כוכבים, מטוס 202 ק"ג (445 lb) חללית תיאורטית הייתה יכולה להישלח ביולי 2018 ליירט את 2I/Borisov באמצעות משגר מסוג Falcon Heavy, או 765 ק"ג (1687 lb) במאיץ בדרגת מערכת שיגור חלל (SLS), אבל רק אם האובייקט היה מתגלה הרבה יותר מוקדם ממה שהיה כדי לעמוד בתאריך השיגור האופטימלי. שיגורים לאחר תאריך הגילוי בפועל יבטלו את האפשרות להשתמש רקטות מסוג Falcon Heavy, המחייבות תמרוני אוברט ליד צדק וליד השמש ורכב שיגור גדול יותר. אפילו משגר מסוג SLS היה מסוגל לספק רק 3 קילוגרם (6.6 ליברות) מטען (כגון CubeSat ) למסלול שייירט את 2I/Borisov בשנת 2045 במהירות יחסית של 34 ק"מ לשנייה. על פי עדות בקונגרס, נאס"א עשויה להזדקק לפחות חמש שנים של הכנה כדי להערך משימת יירוט כזו.

ראה גם

ביאורים

  1. ^ להשוואה, כשהוא במרחק המקסימלי שלו מהשמש שביט האלי נע במהירות של 1 ק"מ לשנייה בערך ביחס לשמש.
  2. ^ זו כמובן טעות: קרים נמצאת 3 שעות לפני שעון גריניץ', ולכן היה זה ה30 באוגוסט בחצי האי קרים כאשר בוריסוב צפה לראשונה בשביט
  3. ^ דירוג ה-NEO מחשב את ההסתברות שאובייקט חדש הוא מועמד קרוב לכדור הארץ.[24]
  4. ^ הכוונה לדף האישור של NEO לאישור עצמים קרובים לכדור הארץ ואובייקטים שעלולים להיות מסוכנים.[25]

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 MPEC 2019-S72 : 2I/Borisov = C/2019 Q4 (Borisov), minorplanetcenter.net
  2. ^ 1 2 Overbye, Dennis (7 בדצמבר 2019). "The Interstellar Comet Has Arrived in Time for the Holidays". The New York Times. נבדק ב-7 בדצמבר 2019. This weekend an ice cube from beyond our solar system will makes its closest approach to the sun, trailing mystery and dust. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Krymskiy astronom zayavil, chto otkrytaya im kometa izmenit nazvaniye" Крымский астроном заявил, что открытая им комета изменит название [Crimean astronomer says that the comet discovered by him will be renamed]. RIA Novosti (ברוסית). 16 בספטמבר 2019. para. 5. נבדק ב-16 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 St. Fleur, Nicholas (24 בדצמבר 2019). "Watching an interstellar comet and hoping for a bang". The New York Times. נבדק ב-28 בדצמבר 2019. Seeing comet Borisov won't be easy for the typical sky gazer, but astronomers still have a lot to learn from this extrasolar tourist. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Corum, Jonathan (7 בדצמבר 2019). "Tracking comet Borisov". The New York Times. נבדק ב-7 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Shelton, Jim (26 בנובמבר 2019). "New image offers close-up view of interstellar comet". Yale University. נבדק ב-7 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 Drahus, Michal; et al. (12 במרץ 2020). "ATel#1349: Multiple Outbursts of Interstellar Comet 2I/Borisov". The Astronomer's Telegram. נבדק ב-13 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Jewitt, David; et al. (2 באפריל 2020). "ATel #13611: Interstellar Object 2I/Borisov Double". The Astronomer's Telegram. נבדק ב-3 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Bolin, Bryce T.; et al. (3 באפריל 2020). "ATel #13613: Possible fragmentation of interstellar comet 2I/Borisov". The Astronomer's Telegram. נבדק ב-3 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Naming of New Interstellar visitor: 2l/Borisov, www.iau.org
  11. ^ Gray, Bill, Pseudo-MPEC for gb00234, Project Pluto, ‏2019-09-10
  12. ^ Man-To Hui et. al., Physical Characterisation of Interstellar Comet 2I/2019 Q4 (Borisov), The Astronomical Journal 160, 2020
  13. ^ Michael Greshko, Bizarre comet from another star system just spotted, National Geographic, ‏2019-09-13
  14. ^ Piotr Guzik, Michał Drahus, Krzysztof Rusek, Wacław Waniak, Giacomo Cannizzaro, Inés Pastor-Marazuela, Initial characterization of interstellar comet 2I/Borisov, Nature Astronomy 4, 2020-01, עמ' 53–57 doi: 10.1038/s41550-019-0931-8
  15. ^ Lee, Chien-Hsiu (11 בדצמבר 2019). "FLAMINGOS-2 infrared photometry of 2I/Borisov". Research Notes of the AAS. 3 (12): 184. arXiv:1912.05628. Bibcode:2019RNAAS...3..184L. doi:10.3847/2515-5172/ab5f69. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Bolin, Bryce T. (13 בדצמבר 2019). "Constraints on the spin-pole orientation, jet morphology, and rotation of interstellar comet 2I/Borisov with deep HST imaging". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society. 497 (4): 4031–4041. arXiv:1912.07386. doi:10.1093/mnras/staa2192. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Gladman, Brett; Boley, Aaron; Balam, Dave (12 בדצמבר 2019). "The inbound light curve of 2I/Borisov". Research Notes of the AAS (באנגלית). 3 (12): 187. Bibcode:2019RNAAS...3..187G. doi:10.3847/2515-5172/ab6085. ISSN 2515-5172. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Ye, Quanzi; et al. (2020). "Pre-discovery activity of new interstellar comet 2I/Borisov beyond 5 AU". The Astronomical Journal. 159 (2): 77. arXiv:1911.05902. Bibcode:2020AJ....159...77Y. doi:10.3847/1538-3881/ab659b.
  19. ^ Bodewits, D.; Noonan, J.W.; Feldman, P.D.; Bannister, M.T.; Farnocchia, D.; Harris, W.M.; et al. (2020). "The carbon monoxide-rich interstellar comet 2I/Borisov". Nature Astronomy. 4 (9): 867–871. arXiv:2004.08972. Bibcode:2020NatAs...4..867B. doi:10.1038/s41550-020-1095-2.
  20. ^ Cordiner, M.A.; Milam, S.N.; Biver, N.; Bockelée-Morvan, D.; Roth, N.X.; Bergin, E.A.; et al. (2020). "Unusually high CO abundance of the first active interstellar comet". Nature Astronomy. 4 (9): 861–866. arXiv:2004.09586. Bibcode:2020NatAs...4..861C. doi:10.1038/s41550-020-1087-2.
  21. ^ Guzik, Piotr; Drahus, Michał (2021), "Gaseous atomic nickel in the coma of interstellar comet 2I/Borisov", Nature, 593 (7859): 375–378, arXiv:2105.09305, Bibcode:2021Natur.593..375G, doi:10.1038/s41586-021-03485-4, PMID 34012084
  22. ^ Optim et al. 2021, Manfroid et al 2021
  23. ^ "Comet 2I Borisov". spaceweathergallery.com.
  24. ^ iau/NEO/PossNEO.html "Neo Rating". minorplanetcenter.net. נבדק ב-15 באוגוסט 2023. {{cite web}}: Check |url= value (עזרה); יש לבדוק את התאריך ב: |accessdate= (עזרה)
  25. ^ "דף האישור של NEO". www.minorplanetcenter.net. נבדק ב-15 באוגוסט 2023. {{cite web}}: יש לבדוק את התאריך ב: |accessdate= (עזרה)
  26. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם archive-is
  27. ^ Lin, Hsing Wen; Lee, Chien-Hsiu; Gerdes, David W.; Adams, Fred C.; Becker, Juliette; Napier, Kevin; Markwardt, Larissa (2019). "Detection of diatomic carbon in 2I/Borisov". The Astrophysical Journal. 889 (2): L30. arXiv:1912.06161. doi:10.3847/2041-8213/ab6bd9.
  28. ^ Venkataramani, Kumar; Ganesh, Shashikiran; Baliyan, Kiran S. (2020). "Ionic emissions in comet C/2016 R2 (Pan-STARRS)". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society. 495 (4): 3559–3570. arXiv:2004.10266. Bibcode:2020MNRAS.495.3559V. doi:10.1093/mnras/staa1141.
  29. ^ Bannister. "Interstellar comet 2I/Borisov as seen by MUSE: C2, NH2 and red CN detections". {{cite arxiv}}: נדרש |arxiv= (עזרה)
  30. ^ Starr, Michelle (30 באוקטובר 2019). "That interstellar comet is carrying water from beyond our Solar System". ScienceAlert.com. נבדק ב-30 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ McKay, Adam J.; et al. (2020). "Detection of a Water Tracer in Interstellar Comet 2I/Borisov". The Astrophysical Journal. 889 (1): L10. arXiv:1910.12785. Bibcode:2020ApJ...889L..10M. doi:10.3847/2041-8213/ab64ed.
  32. ^ Eubanks. "Is Interstellar Object 2I/Borisov a Stardust Comet? Predictions for the Post Perihelion Period". {{cite arxiv}}: נדרש |arxiv= (עזרה)
  33. ^ Xing, Zexi; Bodewits, Dennis; Noonan, John; Bannister, Michele T. (2020). "Water production rates and activity of interstellar comet 2I/Borisov". The Astrophysical Journal. 893 (2): L48. arXiv:2001.04865. Bibcode:2020ApJ...893L..48X. doi:10.3847/2041-8213/ab86be.
  34. ^ Starr, Michelle (3 באפריל 2020). "Interstellar Comet 2I/Borisov really is breaking apart, according to new data". ScienceAlert.com. נבדק ב-3 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Possible fragmentation of interstellar comet 2I/Borisov". The Astronomer's Telegram. נבדק ב-3 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "Multiple Outbursts of Interstellar Comet 2I/Borisov". The Astronomer's Telegram. נבדק ב-3 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ 1 2 Zhang, Qicheng; et al. (6 באפריל 2020). "ATel #16318: interstellar comet 2I/Borisov is single again". The Astronomer's Telegram. נבדק ב-6 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ Sokol, Joshua (7 באפריל 2020). "It came from outside our Solar system and now it's breaking up". The New York Times. נבדק ב-8 באפריל 2020. Comet Borisov, only the second interstellar object spotted by astronomers, shed at least one big chunk as it rounded our sun. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Jewitt, David; Kim, Yoonyoung; Mutchler, Max; Weaver, Harold; Agarwal, Jessica; Hui, Man-To (2020). "Outburst and splitting of interstellar comet 2I/Borisov". The Astrophysical Journal. 896 (2): L39. arXiv:2006.01242. Bibcode:2020ApJ...896L..39J. doi:10.3847/2041-8213/ab99cb.

[1]

  1. ^ "81 obs / 225 hours". JPL CNEOS. Scout: gb00234. אורכב מ-המקור ב-2019-09-08.
    "99 obs / 272 hours". JPL CNEOS. Scout: gb00234. אורכב מ-המקור ב-2019-09-10.
    "127 obs / 289 hours". JPL CNEOS. Scout: gb00234. אורכב מ-המקור ב-2019-09-11.
    "142 obs / 298 hours". JPL CNEOS. Scout: gb00234. אורכב מ-המקור ב-2019-09-11.
    "151 obs / 302 hours". JPL CNEOS. Scout: gb00234. אורכב מ-המקור ב-2019-09-11.