לדלג לתוכן

חסן אל-בנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־17:39, 11 בפברואר 2024 מאת AutoMod (שיחה | תרומות) (קישור פנימי בשני חלקים זהים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
חסן אל-בנא
حسن البنا
לידה 14 באוקטובר 1906
מצרים (1805–1922)מצרים (1805–1922) אל-מחמודיה (אנ'), מצרים
נרצח 12 בפברואר 1949 (בגיל 42)
ממלכת מצריםממלכת מצרים קהיר, מצרים
מדינה האימפריה העות'מאנית, סולטנות מצרים, ממלכת מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום מצרי
עיסוק מורה, עיתונאי, פוליטיקאי, הוגה דעות
מקום לימודים Faculty of Dar Al-Uloom, Cairo University עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ ג'מאל א-דין אל-אפגאני, רשיד רידא, מוחמד עבדו, מוסטפא כאמל, סעד זע'לול
השפיע על מוחמד מורסי, סייד קוטב
צאצאים Ahmed Seif al-Islam עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האימאם חסן אחמד עבד אלרחמן מחמד אל-בנאערבית: حسن أحمد عبد الرحمن محمد البنا; 14 באוקטובר 190612 בפברואר 1949) היה מייסדה ומנהיגה הראשון של תנועת האחים המוסלמים במצרים.

חסן אל-בנא נולד במחמודיה שמצפון-מערב לקהיר, כבן בכור למשפחה מוסלמית אדוקה. אביו, השיח' עבד אל-רחמן אל-בנא, היה בוגר המוסד הדתי אל-אזהר, אשר שימש כאימאם ומורה דת במסגד המקומי ובנוסף ללימודי הדת עסק בתיקון שעונים. אל-בנא קיבל חינוך מסורתי אסלאמי בראשית דרכו שכלל את שינון הקוראן, לימוד החדית', הפיקה, ולשון הערבית הספרותית. בגיל 12 החל ללמוד בסמינר למורים בעיר דמנהור. ב-1923 עברה המשפחה לקהיר ואל בנא סיים את לימודי התיכון, והחל ללמוד בסמינר למורים "דאר אלעלום" שבעיר, שם התמחה בלימודי הדת והלשון הערבית. במהלך שהותו בסמינר למורים אל-בנא הושפע מרשיד רידא ומהכתוב בכתב העת אל מנאר והחל לפתח את עמדתו הסלפית הקוראת לשיבה לשורשי הקוראן, ואימוץ האידיאלים של חברת המוסלמים הראשונים מן המאה ה-7.

לאחר שסיים את לימודיו במכללה להוראה בשנת 1927, קיבל אל-בנא משרת הוראה בבית-ספר היסודי שניהלה "האגודה לצדקה מוסלמית" בעיר אסמאעיליה, הסמוכה לתעלת סואץ. בנוסף לשיעורים שנתן במשך היום, הוא נהג להרצות למבוגרים בשעות הערב במסגרות שונות, בבתי קפה ואף ברחובות. אל-בנא היה בקיא בקוראן ובספרות המוסלמית, והדבר בולט בנאומיו וכתביו. אל-בנא היה בקיא גם בהשקפת העולם המערבי בנושאי דת וחברה, על אף שלא ידע שפה זרה.

הקמת אגודת האחים המוסלמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928 הקים חסן אל-בנא את "אגודת האחים המוסלמים" באסמאעיליה. בתחילה היה זה ארגון מקומי, אחד מני רבים שעסקו בהטפה לאדיקות דתית ובפעילות צדקה. אסמאעיליה התאימה במיוחד להקמת גוף עממי מהפכני וקסנופובי, בהיותה שוקקת פקידים זרים שחיו בחיי רווחה יחסית למקומיים, דבר שסימל יותר מכל את דמות הזר שנישל אותם מאדמתם. ברקע הקמת התנועה, עמדה גם המרירות של רבים בחברה המצרית כלפי השלטון הבריטי, וכן משבר כלכלי גדול שידעה כלכלת מצרים עקב ירידת מחירי הכותנה בעולם.

תנועתו של אל בנא צמחה תוך שנים אחדות לגוף ארצי גדול, וב-1932 חזר לקהיר והקים בה את מרכז הארגון, בעוד הוא ממשיך בפעילותו כמטיף וכמורה. תוך כעשור הפכו ה"אחים המוסלמים" לגוף פוליטי משמעותי במצרים, עם כ-500,000 פעילים במדינה, והשפעה חברתית ופוליטית גם במדינות ערביות נוספות. אל בנא השתתף גם במאבק נגד השלטון הבריטי, ואף נעצר לתקופה קצרה בזמן מלחמת העולם השנייה בעוון חתרנות.

אל בנא הטיף לבניית מסגדים, בתי ספר ומועדונים, לחיזוק האסלאם ולשנאת זרים, ולאיחוד בני האומה האסלאמית במצרים ומחוצה לה. הוא האמין בצורך לגבש את המוסלמים לכלל אומה אחת גדולה שבראשה יעמוד ח'ליפה. אל-בנא הדגיש את המימד החברתי-תרבותי ופחות את המימד הפוליטי, והיה אחד מהוגי הדעות המקוריים והחשובים ביותר שהשפיעו על האסלאם הרדיקלי המודרני.

בשני באוגוסט 1948, הכריז: "אם מדינת היהודים תהפוך לעובדה, והדבר יתממש על ידי העמים הערבים, הם יסיעו את היהודים החיים בתוכם, לתוך הים".[1]

אל-בנא הנהיג את תנועת האחים המוסלמים במצרים עד ה-12 בפברואר 1949, עת נורה למוות במונית בקהיר. קרוב לוודאי שהמשטר המצרי המונרכי הוא שאחראי להתנקשות, לאחר שחשש מעליית כוחו ומאפשרות של הפיכה אסלאמית. חשש זה התחזק בעקבות ההתנקשות בחייו של ראש ממשלת מצרים מחמוד פהמי נוקראשי בדצמבר 1948 שבעקבותיו הוצא הארגון מחוץ לחוק.

אחיו הצעיר של אלבנא היה גמאל אלבנא, רפורמיסט-ליברל מוסלמי. נכדו של אלבנא, טארק רמדאן, הוא פילוסוף ומטיף מוסלמי-שווייצרי ידוע.

על שמו קרא החמאס רקטה נגד טנקים מפיתוח עצמי ("אל-בנא") של החמאס שנתגלתה כחסרת תועלת מול השריון הישראלי. באמנת חמאס,[2] מובאת אמירה המיוחסת לחסן אל-בנא לפיה "ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה, כפי שמחה את מה שקדם לה".[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • האסלאם הוא בשורתנו והג'האד דרכנו: חסן אל-בנא: קובץ איגרות, תרגם, הוסיף מבוא והערות: אפרים ברק, מרכז משה דיין לחקר המזרח-התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב, 2012
  • אפרים ברק, הצלבנים עדיין כאן: תולדות הפונדמנטליזם האסלאמי, הוצאת רסלינג, 2013, עמודים 103–125

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסן אל-בנא בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Dana Adams Schmidt, "Aim to Oust Jews Pledged by Sheikh Head of Moslem Brotherhood". Special to THE NEW YORK TIMES. . Aug. 2, 1948. Sheikh Hassan el-Bana, head of the Moslem Brotherhood, largest of the extremist Arab nationalist organizations, declared in an interview today: "If the Jewish state becomes a fact, and this is realized by the Arab peoples, they will drive the Jews who live in their midst into the sea ...
  2. ^ אמנת חמס, באתר ויקיטקסט.
  3. ^ מרכז המידע למודיעין ולטרור, אמנת החמא"ס, ‏5 למאי, 2006