פנצ'בו

פָּנְצֶ'בוֹ
**Pančevo**
סמל פנצ'בו סמל פנצ'בו	דגל פנצ'בו דגל פנצ'בו
	בניין הדואר המרכזי בפנצ'בו
	בניין הדואר המרכזי בפנצ'בו
מדינה	סרביה
פרובינציה	וויבודינה
מחוז	דרום באנאט
ראש העיר	פאבל רדאנוב (SNS)
שטח	148.8 קמ"ר
גובה	80 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	73,401 (2022)
‑ במטרופולין	123,414 (2011)
‑ צפיפות	401 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	44°52′14″N 20°38′25″E / 44.87056°N 20.64028°E
אזור זמן	UTC +1
	www.pancevo.rs
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת סרביה רגילה) בלגרד נובי; סאד; ניש קראגויבאץ סובוטיצה זרניאנין צ'אצ'אק נובי; פאזאר; קראלייבו קוסובו רומניה בולגריה מקדוניה; הצפונית; אלבניה מונטנגרו בוסניה; והרצג.; קרואט. הונגריה הים; האדריאטי; פנצ'בו

פָּנְצֶ'בוֹ (בסרבית: Pančevo, ‏Панчево) היא עיר הממוקמת בדרום פרובינציית וויבודינה שבסרביה, כ-15 קילומטרים מזרחית לבירה בלגרד.

פנצ'בו היא העיר השביעית בגודלה בסרביה, ומשמשת כבירת מחוז דרום באנאט. נמל העיר הממוקם על גדת הנהר טימיש, הוא הגדול לכל אורך הנהר.

היסטוריה

קיים תיעוד ליישוב במקום החל מימי הביניים. בין המאה ה-9 למאה ה-11 שלטו ביישוב לפרקים הממלכה הבולגרית הראשונה, האימפריה הביזנטית וממלכת הונגריה. במהלך המאה ה-16 נכבש האזור על ידי האימפריה העות'מאנית וב-1716 עבר לחזקת ממלכת הבסבורג. בהמשך נכללה העיר בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית ולאחר מלחמת העולם הראשונה בשטחי ממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה הכניעה אותה תוך ימים אחדים. יוגוסלביה חולקה לאזורי שליטה בין מדינות הציר ואזור פנצ'בו נותר בחזקה גרמנית. לאחר המלחמה נכללה העיר בשטחי יוגוסלביה ולאחר התפרקות יוגוסלביה בשטחי סרביה.

ראשוני היהודים התיישבו בעיר במהלך המאה ה-18 ובהמשך הוקם במקום בית עלמין יהודי. ב-1870 הוקמה הקהילה רשמית וב-1900 מנתה 751 נפשות. ב-1909, נחנך בית הכנסת המרכזי והוקמו אגודת נשים ואגודה ציונית. המשבר הכלכלי העולמי של 1929 לא פסח על יוגוסלביה ולווה בתהליך הגירה פנימי מקהילות קטנות יחסית לקהילות גדולות ומבוססות. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בפנצ'בו 548 יהודים. לאחר הכנעת ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית החלו הגרמנים ברדיפות יהודים תוך שהם מסתייעים באוכלוסייה מקומית ממוצא גרמני (פולקסדויטשה). חלק מבני הקהילה נורו בגיא ההריגה בכפר יאבוקה הסמוך לעיר, וחלקם גורשו למחנות הריכוז סיימישטה וטופובסקה שופה. לאחר המלחמה שבו לפנצ'בו שרידי הקהילה. ב-1947, התגוררו בפנצ'בו 101 יהודים וב-1968 מנתה הקהילה היהודית 47 נפשות.^[1]