שבט משואות - צופי ירושלים

שבט משואות הוא שבט צופים דתיים הפועל בירושלים מאז שנת 1945, והוא שבט הצופים הדתיים הוותיק בישראל. צבעו הסמלי של השבט הוא ירוק (הצבע בו מסומנים הציוד של השבט, המבנים שנבנים במחנות קיץ, וחפצים שונים השייכים לשבט). השבט שוכן כיום בתפר בין השכונות קטמון ורסקו, בסמוך למנזר סן סימון^[1].

יסוד שבט משואות

בשנת 1945, הקים עמנואל מנחם מידב, בוגר השבט החיפאי משוטטי בכרמל, את שבט משואות בירושלים בתור השבט השני של עדת הצופים הדתיים בישראל, שהפכה לחטיבה בתוך תנועת הצופים העבריים. תאריך ההקמה הרשמי נבחר לי״א באדר, התאריך בו התקיים הקרב על תל חי 25 שנה קודם לכן^[2].

הפעילות השוטפת

כמו שאר שבטי עדת הצופים, מחנך שבט משואות לערכי הצופיות האוניברסליים, לצד אמונה בהלכה היהודית.

בתחילה פעל השבט במרכז העיר, בבניין של התיכון הדתי ׳מעלה׳ (חצר שמידט) ברחוב הלל^[3], והחל משנת 1972 במבנה ייעודי ברחוב המלך ג׳ורג׳, סמוך לגן העצמאות^[4]. לאחר כ-50 שנות פעילות עבר למשכנו הנוכחי בסן סימון^[5].

מיזמים חברתיים

לאורך השנים היו מדריכי ובוגרי השבט מעורבים בהקמה של מספר יוזמות חברתיות, ביניהן עמותת "שכן טוב" המחלקת סלי מזון שהחלה את דרכה במבנה השבט, המשמש עד היום נקודת איסוף וחלוקה עבור הפעילות. גם עמותת במעגלי צדק הוקמה על ידי בוגרי השבט.

בשנת 2019 זכה השבט במענק של הקרן לירושלים, על מנת להפעיל מיזם שיחשוף בני נוער במזרח העיר לחשיבותן של תנועות הנוער^[6].

בשנת 2022 זכה השבט, יחד עם בני עקיבא ותיכון הרטמן, במענק של הקרן לירושלים לטובת מיזם "קשישי" של ליווי וביקור קשישים בודדים המתגוררים באזור השבט (גוננים וקטמונים) וחלוקת ארוחות לשבת מדי יום שישי.

הקמת שבטים חדשים

עם הקמת המדינה היה שבט משואות אחד מארבעה שבטי צופים בירושלים (יחד עם מצדה, מודיעין וקהילה). לאורך השנים פעלו בוגרי שבט משואות להרחיב את הנוכחות של הצופים הדתיים, ולקחו חלק פעיל בהקמת שבטים נוספים בירושלים ולאחר מכן מחוצה לה. בין היתר הוקמו בתוך ירושלים השבטים להבות (בשכונת תלפיות) אלון (בשכונת רמות אלון) ואלעד (בבית הכרם), כמו גם שבט דרור בעיר מודיעין, שבט שוב״ל ביישוב אפרת^[7], שבט מידב בקבוצת יבנה^[8], ושבט יהודה בכפר אדומים, שהיה לשבט הצופים הראשון שפעל כשבט שחציו דתי וחציו חילוני.

גדודי השבט

בהתאם להחלטת התנועת הצופים בישראל, לכל שכבת גיל ישנה דרגה אליה מתקדמים החניכים, וזהו שם ׳הגדוד׳ שלהם. כך למשל כיתות ד׳ מכונים ׳עופרים׳, כיתות ו׳ ׳נחשונים׳ ועוד. מאז שנות ה-40 נוהג השבט לתת לגדודים המגיעים לכיתה ו׳ שם קבוע וייחודי, שמלווה את שכבת הגיל הזו מאותה נקודת זמן והלאה. לעיתים קרובות מבטא השם משמעות מיוחדת לשבט, כגון הנצחת נופלי השבט.

נופלי השבט

לאורך השנים השבט איבד עשרות מבוגריו במלחמות ישראל, בשירותם הצבאי ובפעולות האיבה. חלק מבוגרי השבט הונצחו באופן פנימי בשבט, וחלקם הונצחו במיזמים פיזיים שונים בישראל וברחבי הארץ.

בשנת 2010 החליטה עיריית ירושלים לקרוא לרחוב בו פועל השבט ׳מבוא מידב׳ על שמו של עמנואל מנחם מידב, מייסד השבט, שנפל במלחמת העצמאות תוך הגנה על הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים^[9]^[10]. דוגמא נוספת היא הנצחתו של הרצי הלוי, בוגר השבט, באמצעות מצבת זכרון לזכר חמישה בוגרי הצופים מירושלים שנהרגו במלחמת ששת הימים.

היישוב אבני איתן שברמת הגולן קרוי על שם חמישה נופלים של השבט מגדוד הגליל, בני אותו הגרעין: הבנות אילנה בולה, יונה סובר ותמר דרור שנהרגו בעת שהג׳יפ שלהן עלה על מוקש בשנת 1970, והבנים אבנר גבורין ויהודה אסף אריה שנפלו בקרבות מלחמת יום הכיפורים^[11].

גרעינים והקמת יישובים

לאורך השנים בוגרי שבט משואות לקחו חלק פעיל בגרעיני נח״ל והתיישבות, כולל בקיבוצים הדתיים שלוחות, לביא, מעלה גלבוע ובית רימון. בוגרי השבט היו גם חלק מהגרעין שייסד את היישוב אבני איתן ברמת הגולן, הקרוי על שם חמישה מבוגרי השבט בני אותה שכבה.

פעילות השבט כיום

שבט משואות מונה כיום כ-560 חניכים ומדריכים, מכיתות ג׳ עד י״ב, המגיעים ממגוון רחב של בתי ספר בירושלים. לצד פעולות קבועות בימי שלישי ושבת, השבט מקיים גם מספר אירועי שיא לאורך השנה, חלקם במסגרת שבטית (כמו טיול סוכות), חלקם יחד עם עדת הצופים הדתיים (כגון קורס הדרכה לבוגרי כיתות ט׳) וחלקם, כגון מחנה הקיץ, במסגרת הפעילות של הנהגת צופי ירושלים הכוללת את השבטים הדתיים לצד השבטים שאינם דתיים.

לאורך השנים השבט שילב בתוכו גדודי צמי״ד (צרכים מיוחדים) על מנת לתת מענה חינוכי לילדים עם מוגבלויות פיזיות וקוגנטיביות, וכיום פועלים בו שני גדודים במסגרת זו.