סומרסט מוהם

ויליאם סומרסט מוהם
William Somerset Maugham

סומרסט מוהם בתמונה מ-1934. צילם: קארל ואן וכטן
לידה	25 בינואר 1874 הרובע השמיני של פריז, צרפת
פטירה	16 בדצמבר 1965 (בגיל 91) ניס, צרפת
מדינה	הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
לאום	,
שם עט	W. Somerset Maugham
מקום לימודים	קינגס קולג' לונדון, אוניברסיטת היידלברג, בית הספר לרפואה של בית החולים סנט תומאס
שפות היצירה	אנגלית
יצירות בולטות	בכבלי אנוש, חוד התער
תקופת הפעילות	מ-1897
בן או בת זוג	Syrie Maugham (מאי 1917–1929)
צאצאים	Mary Elizabeth Maugham
פרסים והוקרה	doctor honoris causa from the University of Toulouse (1947) עמית כבוד
חתימה

ויליאם סומרסט מוהם CH (באנגלית: William Somerset Maugham;‏ 25 בינואר 1874 – 16 בדצמבר 1965) היה מחזאי אנגלי, סופר ומחברם של סיפורים קצרים, אחד הסופרים הפופולריים והמרוויחים ביותר בתקופתו.

ביוגרפיה

מוהם נולד בפריז, לאב דיפלומט בריטי, ודיבר צרפתית בלבד עד שהתייתם בגיל 8 מאימו ובגיל 11 מאביו ועבר אל שארית משפחתו בוויטסטייבל, קנט, אנגליה, שם גדל והיה לתלמיד בבית הספר האנגליקני דה קינג'ס סקול, קנטרברי.

טרם הצלחתו הספרותית, למד מוהם ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת היידלברג בגרמניה, ולמד רפואה בבית החולים סנט תומאס בלונדון, שבו אף עבד כרופא בסיום התמחותו. עם הצלחת ספרו "ליזה מלאמבת'", שיצא לאור ב-1897, החליט מוהם לנטוש את העיסוק ברפואה. בזמן מלחמת העולם הראשונה שירת מוהם כמרגל עבור ה-MI6, במסגרתה נשלח לרוסיה במשימה למניעת המהפכה הרוסית על ידי שמירת כוח המנשביקים. עלילות אלה היוו רקע לספר הסיפורים שלו "אשנדן, או הסוכן הבריטי", שלדעת רבים הוא מספרי הריגול הטובים ביותר שנכתבו אי-פעם. לאחר מכן בזמן עבודתו הקצרה כנהג אמבולנס בצלב האדום הבריטי פגש את ג'רלד הקסטון, צעיר מסן פרנסיסקו אשר היה למאהבו ההומוסקסואלי של מוהם עד מותו של הקסטון ב-1944. לאחר מכן חי מוהם עם אלן סירל.

מוהם כתב קומדיות, רומנים פסיכולוגיים וסיפורי ריגול. הצלחתם המסחרית, הפקות מצליחות של מחזותיו ומספר עיבודים של כתביו לסרטים, אפשרה למוהם רווחה כלכלית וחיים נוחים. הוא נהנה מטיולים רבים, בייחוד למזרח אסיה, לאיי האוקיינוס השקט ולמקסיקו, לרוב מלווה בידי הקסטון (גם בזמן נישואיו). ב-1926 רכש וילה בריביירה הצרפתית אשר הייתה לדירתו במשך רוב חייו.

ב-1917, בניו ג'רזי, נשא מוהם לאישה את מאהבתו סאיירי ברנרדו, אשתו לשעבר של איל ההון הנרי וולקם. הם התגרשו ב-1928 לאחר נישואים סוערים שהסתבכו בשל יחסיו של מוהם לגברים ויחסיו עם הקסטון בפרט. לאחר מותו של הקסטון שקע מוהם בדיכאון, חלה ירידה ביצירתו ורק הופעתו של מזכירו-מאהבו (ולאחר מכן בנו המאומץ) אלאן סירל, הצילה אותו משקיעה כללית. למוהם הייתה בת אחת, אליזבת מארי מוהם (1915–1998), ובאחרית ימיו ניסה מוהם לנשלה מצוואתו וירושתו הענקית, בניסיון להעביר את רוב רכושו לאלן סירל -'מזכירו' - אותו אף אימץ כבן. אף שמוהם היה נערץ בשל סגנונו, אישיותו המבריקה והמרשימה, רבים מבני דורו הסתייגו ממנו, בשל מה שנתפס כ'חייו השערורייתיים'. אף שמוהם היה בעל נטייה ברורה לגברים, ועם איזה מרכיב מיזוגני באישיותו, הרי שבחייו היו לו מספר פרשיות אהבים רציניות עם נשים - הסופרת ויולט האנט, השחקנית סו ג'ונס והנסיכה סשה קרופוטקין.

לאחר מותו של בן זוגו ג'רלד הקסטון ב-1944, מוהם חזר לאנגליה. בחייו הפרטיים, מוהם תמך בתאוריות קונספירציה אנטישמיות לגבי פליטי המלחמה היהודים, וציין ש"ידוע שלגסטפו היו מרגלים בין הפליטים, והם לעיתים לא רחוקות היו יהודים".

ב-1947 ייסד את פרס סומרסט מוהם, הניתן עד ימינו לסופר או הסופרים הבריטיים הטובים ביותר תחת גיל שלושים וחמש על עבודת סיפורת שפורסמה בשנה החולפת.

סומרסט מוהם מת בניס שבצרפת, ב-16 בדצמבר 1965.

יצירתו

סומרסט מוהם ברישום

הספר הראשון של מוהם היה "ליזה מלאמבת'" (Liza of Lambeth), שהופיע בשנת 1897 ונכתב כשעבד כרופא בבית החולים סנט תומאס בלאמבת', שכונת העוני ליד בית החולים. בהמשך פנה מוהם לכתיבת מחזות, והמחזה "ליידי פרדריק", שהוצג בשנת 1907, הביא לו הצלחה רבה ופתח את שערי עולם הספרות לפניו. למרות הצלחותיו, הערכתו העצמית לגבי עבודתו הייתה נמוכה, והוא תיאר את עצמו בשנותיו האחרונות כמצוי "בשורה הראשונה של המדורגים השניים". עם השנים גברה הערכת המבקרים אליו והוא נתפס, גם עתה, כאחד מגדולי הסופרים הבריטיים.

לרוב מסכימים כי יצירת המופת של מוהם היא "בכבלי אנוש" (Of Human Bondage), רומן אוטוביוגרפי העוסק בחייו של פיליפ קארי, אשר כמו מוהם התייתם וגודל בידי דודו האדוק. גמגומו החריף של מוהם הוחלף ברגלו הקלוטה של פיליפ. גם הרומנים "הפרוטה והירח", "קרן זווית" ו"על חוד התער", נחשבות כיצירות מופת מרשימות.

כמה מהבולטים שבסיפוריו הקצרים עוסקים בקולוניאליסטים מערביים במזרח הרחוק. הסיפורים עוסקים במטען הרגשי שנטבע בקולוניאליסטים בשל בידודם. הפרוזה המאופקת של מוהם אפשרה לו לבחון מתחים ותשוקות מבלי להידחק למלודרמטיות.

ממחזותיו

• הלהבה הקדושה , תרגם לעברית מנחם גנסין, הוצג בתיאטרון הבימה בשנת 1931.
• ליידי פרדריק (1907)
• המעגל
• אשה קבועה
• המכתב

מבחר כתביו

רומנים

• ליזה מלאמבת' (1897)
• (1902) Mrs Craddoc
• הסחרחרה, זמורה ביתן 1996(1905)
• (1908) The Magician
• בכבלי אנוש, זמורה ביתן 1986 (1915)
• הפרוטה והירח (1919)
• הצעיף הצבעוני (1925)
• אשנדן הסוכן הבריטי (1928)
• עוגיות ושיכר (1930) Cakes And Ale: or, the Skeleton in the Cupboard
• קרן זווית, זמורה (או- בפינה נידחת, ספריה לעם) (1932)
• שם בוילה (1941)
• שעה בטרם שחר (1942)
• חוד התער, ז"ב 1987 (1943)
• כאז כן עתה, מסדה (1946)
• תיאטרון (להיות ג'ולי), הוצאת רמון מסדה (1947)
• קטלינה (1948)

סיפורים קצרים

• "The Magician" (1908)
• "Lord Mountdrago" (1939)
• "A Man from Glasgow" (1947)
• "Before the Party"
• "The End of the Flight"
• "The Facts of Life"
• "Footprints in the Jungle"
• "Honolulu"
• "An Official Position"
• "The Outstation"
• "Mr. Know All"
• "The Taipan"
• "The Treasure"
• "Rain"
• "The Verger"

אוספי סיפורים קצרים

• (1906) The Fortunate Painter and the Honest Jew
• (1921) The Trembling of a Leaf
• (1945) The Lotus Eater
• גשם, סיפורים נבחרים, הוצאת זמורה-ביתן, 1991

ספרים שהופיעו בעברית

• כאז כן עתה; עברית: יצחק מן, ירושלים: מסדה, תשי"א.
• אשנדן או הסוכן הבריטי (Ashenden or the British Agent), תרגום: שמואל גילאי, 1960, הוצאת מעריב. מהדורה נוספת: הסוכן הבריטי, תרגום: שמואל גילאי, 1980, הוצאת כתר
• סערת יצרים, תרגום: שאול קנצלר, הוצאת ש. פרידמן, הספרייה הקטנה
• קזוארינה, תרגום: דן סואן, בהוצאת הספרייה הקטנה
• תיאטרון, תרגום: מ. בן אליעזר, הוצאת מסדה
• קוסמופוליטאן, הוצאת כרמי את שות בע"מ
• מפה ומשם (קובץ סיפורים), הוצאת כרמי את שות בע"מ
• אה קינג, תרגום: אליעזר כרמי, אריה חשביה, הוצאת כרמי את שות בע"מ
• הפרוטה והירח, הוצאת זב"מ
• בכבלי אנוש, תרגום: י’ בסרדליק, הוצאת זב"מ
• שם בווילה, תרגום שמעון לוי, הוצאת זב"מ
• הצעיף הצבעוני, תרגום לאה זגגי, הוצאת זב"מ
• חוד התער, תרגום: ליאורה הרציג, הוצאת זב"מ
• עוגיות ושיכר, תרגום אליעזרה איג-זקוב, הוצאת זב"מ
• הסחרחרה, תרגום צילה אלעזר, הוצאת זמורה-ביתן

קישורים חיצוניים

• הספרים של סומרסט מוהם, באתר "סימניה"
• עדינה מור-חיים שליט, דרך אוּמן באָמן, מעריב, 8 באוגוסט 1986
• עופרה עופר אורן, הסיפור "מר יודע כול" והטעויות, המצחיקה והמביכות, שנפלו בבחינות הבגרות, בבלוג "סופרת ספרים", 15 בינואר 2015
• הומוסכסואלים - כן! ערום לא!, מעריב, 19 ביולי 1970
• סומרסט מוהם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי סומרסט מוהם בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• סומרסט מוהם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)