שלושת המוסקטרים
איור מתוך הוצאה של הספר משנת 1894 | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | אלכסנדר דיומא האב |
שפת המקור | צרפתית |
סוגה | רומן |
מקום התרחשות | פריז, קאלה, לה רושל, לונדון, מנג סור לואר, בת'ון |
תקופת התרחשות | המאה ה־17 (1625–1628) |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1844 |
סדרה | |
הספר הבא | אחרי עשרים שנה |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 001817454, 001817457, 002389128, 002570872, 001817455, 001076007, 001817452, 003148541, 001817450, 001817456, 001817453, 001817451 |
שלושת המוסקטרים (בצרפתית: "Les Trois Mousquetaires") הוא רומן הרפתקאות קלאסי מאת אלכסנדר דיומא האב. ספר זה הוא הראשון בטרילוגיה הנקראת גם רומנסות ד'ארטניאן. שמו של הספר מבוסס על עיסוקם של שלושה מתוך ארבעת גיבוריו הראשיים: שלושה מוסקטרים: אתוס, פורתוס ואראמיס. הספר גם נתפרסם בזכות המוטו של ארבעת גיבוריו הראשיים:
"אחד למען כולם, כולם למען אחד![1]"
הספר נכתב בשיתוף פעולה עם אוגוסט מקה וראה אור לראשונה במגזין הספרותי הצרפתי: "Le Siècle" כסיפור בהמשכים בין החודשים מרץ ויולי של שנת 1844.
הרומן מתרחש בצרפת מלאת התככים והבגידות של ראשית המאה ה-17, בה מולך לואי ה-13 חלש האופי, בעוד השליט בפועל הוא החשמן רישלייה.
עלילת הספר
חלק א'
בשנת 1625 יוצא ד'ארטניאן, אציל כפרי צעיר השואף להפוך ל"מוסקטר", חבר ביחידת עילית של משמר המלך, בדרכו לפריז עם מכתב מאביו למפקד המוסקטרים דה טרוויל. באמצע הדרך, במהלך שהותו בפונדק בעמק הלואר, לועג אדם מבוגר לסוסו של ד'ארטניאן. ד'ארטניאן הנעלב, דורש קרב. חבריו של האיש מכים את ד'ארטניאן עם סיר בישול ומלקחי מתכת, אשר שוברים את חרבו. גם המכתב של אביו נגנב. ד'ארטניאן מחליט לנקום באיש אשר זהותו מתגלה מאוחר יותר כזו של הרוזן דה רושפור, סוכנו של החשמן רישלייה, שבאותו הזמן העביר הוראות מהחשמן למרגלת שלו ליידי דה וינטר, המכונה בדרך כלל מיליידי דה וינטר או פשוט מיליידי.
ד'ארטניאן מגיע לפריז חסר כל ושם הוא פוגש במקרה את שלושת המוסקטרים המהוללים והבלתי-נפרדים, אתוס (Athos), פורתוס (Porthos) וארמיס (Aramis), וביום אחד 'מצליח' לזכות בהזמנה לדו-קרב מכל אחד מהם. לבסוף, הקרבות לא התקיימו בשל התערבות אנשי משמרו של החשמן, מה שמביא לקרב משותף של ארבעתם נגד אנשי החשמן, שבסופו מאמצים השלושה את הצעיר - אשר אמנם לא מתקבל ליחידת המוסקטרים היוקרתית בשל היעדר מכתב ההמלצה שנגנב ממנו, אך הופך לחבר מן המניין במשמר המלך. מפקד המשמר דה אסרט נותן לד'ארטניאן 40 פיסטולים. בכסף הוא שוכר משרת, פלנשה (Planchet), מוצא מקום לינה ומתייצב אצל מסייה דז אסר (Des Essart). יחידתו של דז אסר היא יחידה לא יוקרתית שבה הוא צריך לשרת במשך שנתיים לפני שנשקלת מועמדותו ליחידת העילית - המוסקטרים. זמן קצר לאחר מכן, ד'ארטניאן פוגש את קונסטנס בונסייה, אשתו הצעירה והיפה של בעל הבית שלו ובת טיפוחיו של חדרנה של המלכה אן מאוסטריה ומתאהב בה ממבט ראשון.
אן, מלכת צרפת, מנהלת בסתר רומן עם הדוכס מבקינגהאם. היא נפגשת עם מאהבה ונותנת לו כמזכרת ממנה שרשרת מעוטרת ב - 12 אבני יהלום, שקיבלה בעבר כמתנה מבעלה, המלך לואי ה-13. החשמן רישלייה, המיודע בעזרת מרגליו על המפגש בין המלכה למאהבה האנגלי, רוצה לסכסך מלחמה בין צרפת ואנגליה, ומשכנע את המלך לדרוש מהמלכה לענוד את שרשרת היהלומים שנתן לה לנשף שיארגן החשמן בעוד שבועיים. קונסטנס בונסייה מנסה לשלוח את בעלה ללונדון כדי להשיב את התכשיט אך האיש מתומרן על ידי רישלייה ומסרב ללכת. ד'ארטניאן יחד עם חבריו המוסקטרים מתנדבים למשימה. בדרך, עושי דברו של החשמן תוקפים אותם שוב ושוב ורק ד'ארטניאן ופלנשה מצליחים להגיע ללונדון. לפני שהוא מגיע, ד'ארטניאן נאלץ לתקוף וכמעט להרוג את הרוזן דה וורדס, חברו של החשמן, בן דודו של רושפור ומאהבה של מיליידי. אף על פי שמיליידי גנבה ממנו שתי אבני יהלום מהשרשרת של המלכה, הדוכס בקינגהאם מצליח לספק לד'ארטניאן תחליפים תוך שהוא מעכב את שובה של מיליידי לפריז. מיליידי חוזרת לרישלייה עם 2 האבנים החסרות כדי שיוכל להציג אותן כראיה לבגידתה של המלכה, אך ד'ארטניאן חוזר עם השרשרת בעלת סט מלא של 12 יהלומים בדיוק בזמן כדי להציל את כבודה של המלכה אן. המלכה מודה לחשמן על ה"מתנה" שלו שמעלה את מספר היהלומים בשרשרת שלה ל-14 ובכך מצליחה לעורר קנאה במלך כלפי החשמן. בעקבות הצלחתו במשימה ד'ארטניאן מקודם ומושבע כמוסקטר והמלכה, בהכרת תודה, נותנת לו טבעת יפה.
חלק ב'
זמן קצר לאחר מכן, ד'ארטניאן מתחיל ברומן עם מאדאם בונסייה. הוא מגיע לפגוש אותה, הוא מגלה סימנים של מאבק במקום ומגלה שרושפור הפועל בהוראת החשמן רישלייה, שבה אותה וכלא אותה. ד'ארטניאן וחבריו חוזרים לפריז. ד'ארטניאן פוגש את מיליידי דה וינטר באופן רשמי ומזהה אותה כאחת מסוכניו של החשמן. הוא מתאהב בה אך המשרתת שלה מגלה לו כי מיליידי אדישה כלפיו. הוא נכנס למגוריה בחושך, מעמיד פנים שהוא מאהבה, הרוזן דה וורדס, ושוכב עימה. הוא מוצא שלמיליידי יש פלר דה ליס צרוב על כתפה - סימונה כעבריינית. כשהיא מגלה את זהותו, מיליידי מנסה להרוג אותו אך ד'ארטניאן בורח ממנה. הוא מדווח לאתוס שלמיליידי יש סימן על כתפה הזהה לזה שאתוס גילה לפני הרבה שנים בכתפה של אשתו לשעבר. כאשר אתוס שומע זאת וגם מזהה את הטבעת שמיליידי נתנה לד'ארטניאן כטבעת שירש מאמו, אתוס, או הרוזן דה לה פר (de la Fère), כפי שנקרא לפני כן, מבין שאשתו לא מתה כפי שחשב.
ד'ארטניאן יוצא להצטרף למצור שאוסר צבא צרפת הקתולית על העיר לה רושל, מעוזם של ההוגנוטים. הוא מקבל הודעה שהמלכה שחררה את קונסטנס בונסייה מהכלא. שלושת המוסקטרים עוקבים אחרי מיליידי אל פונדק דרכים שבו היא נפגשת בחשאי עם החשמן. רישלייה מבקש ממיליידי לרצוח את הדוכס מבקינגהם, מאהבה של המלכה, תומכם של המורדים הפרוטסטנטים בלה רושל שאף שלח חיילים כדי לסייע להם. בתמורה היא מבקשת רשות להרוג את ד'ארטניאן וקונסטנס בונסייה. רישלייה נותן לה מכתב חנינה מראש (המנוסח בכוונה למנוע הפללה עצמית) בלשון זו: "כל פעולותיו של נושא מכתב זה נעשו באישורו של החשמן רישלייה למען צרפת" אך אתוס לוקח אותו ממנה ורוכב עם חבריו ללה רושל להזהיר את ד'ארטניאן. למחרת בבוקר, אתוס מתערב עם אחד ממפקדי הצבא הצרפתי על ארוחה דשנה אם הוא, ד'ארטניאן, פורתוס, אראמיס, ומשרתיהם יצליחו לכבוש ולהחזיק את מבצר סנט ג'רביס כנגד המורדים במשך שעה. בפועל, הצליחו המוסקטרים לעמוד בפרץ במשך שעה וחצי לפני שנסוגו, תוך כדי שהם הורגים 22 בני לה רושל. המטרה האמיתית מאחורי ההתערבות של אתוס הייתה למצוא מקום בו יוכל לשוחח עם ד'ארטניאן ולעדכנו מבלי שמרגלי החרש של החשמן הפזורים במחנה יוכלו לשמוע.
ארבעת המוסקטרים מיידעים את לורד דה וינטר, אחיו הגדול של בעלה המנוח של מיליידי, שלא זו בלבד שגיסתו ניסתה בעבר להביא למותו אלא שבעלה הראשון חי (אתוס הידוע מקודם כרוזן דה לה פר) ולכן נישואיה לאחיו לא היו תקפים מלכתחילה. הם מבקשים ממנו להזהיר את הדוכס מבקינגהם מפניה. עם הגעתה לאנגליה, מיליידי נתפסת על ידי אנשי הדוכס ונכלאת בביתו של גיסה, לורד דה וינטר שחושד כבר זמן שמותו של אחיו נגרם כתוצאה מהרעלה על ידי מיליידי. הוא ממנה לשומר אדם שנראה כחסין בפני יופייה וקסמה - יד ימינו, הפוריטני האדוק ג'ון פלטון. אף על פי כן, מיליידי מצליחה לשכנעו שהיא פוריטנית כמוהו, וכי הדוכס מבקינגהם כלא אותה לאחר שאנס אותה וטבע בבשרה את אות הקלון. פלטון, שגם לו יש טינה כלפי הדוכס בשל אי קידומו הצבאי, מסכים לרצוח את בקינגהאם ה'חוטא'. הוא משחרר את מיליידי ומתנקש בבקינגהם. מיליידי נמלטת מאנגליה בסירה ואילו רוצחו של בקינגהאם, פלטון, נידון לתלייה.
עם חזרתה לצרפת, מיליידי מסתתרת במנזר שבו קונסטנס שוהה (מטעמי בטיחות). קונסטנס הנאיבית נצמדת למיליידי, שרואה סיכוי לנקמה בד'ארטניאן, והפאם פאטאל אכן מרעילה את קונסטנס לפני שד'ארטניאן, המגלה את מקום הימצאה, יוכל להציל את אהובתו. ארבעת המוסקטרים עוצרים את מיליידי בדרכה לחשמן רישלייה. הם עורכים לה משפט מאולתר ומפרטים בפניה את פשעיה, מהסתרת זהותה כעבריינית בפני בעלה הראשון, אתוס ועד הרציחות של בקינגהאם וקונסטנס בונסייה. מיליידי מתנגדת למשפט הלא חוקי כדבריה ואף דורשת מהם לספק הוכחות לפשעיה. אתוס, פורתוס, אראמיס וד'ארטניאן, כל אחד מהם בתורו דן אותה למוות. הם מביאים תליין רשמי, אשר מבצע את גזר הדין ועורף את ראשה של מיליידי דה וינטר.
ארבעת החברים פונים לחזור למצור על לה רושל אך נעצרים על ידי הרוזן דה רושפור שמביא אותם בפני החשמן. כשנשאל על ידי רישלייה על ההוצאה הלא חוקית להורג של מיליידי, ד'ארטניאן מציג מכתב חנינה זהה לזה שנתן החשמן למיליידי. החשמן מתרשם מעורמתו של ד'ארטניאן, משמיד את המכתב וכותב מכתב חדש, המעניק לנושאו קידום לדרגת לוטננט ביחידת העילית של המוסקטרים בפיקודו של דה טרוויל. רישלייה לא מציין במכתב את שם המקודם אלא משאיר מקום ריק בדף. ד'ארטניאן מציע את המכתב לאתוס, פורתוס, אראמיס כל אחד מהם בתורו, אבל השלושה מסרבים בטענה כי הוא, ד'ארטניאן, הראוי והמתאים ביותר לתפקיד ביניהם.
המצור על לה רושל מסתיים ב-1628. אראמיס פורש כדי לשמש כומר במנזר, פורתוס מתחתן עם אהובתו העשירה ואילו אתוס משרת במוסקטרים תחת ד'ארטניאן עד פרישתו לאחוזתו בכפר ב-1631 .
ספרי המשך
- אחרי עשרים שנה- הספר הבא והשני בטרילוגיה.
- הוויקונט דה בראז'לון - הספר השלישי בטרילוגיה.
בתרבות הפופולרית
קולנוע
תחילת המאה העשרים
- שלושת המוסקטרים, הפקה צרפתית משנת 1903 שעליה מעט מאוד ידוע
- שלושת המוסקטרים: חלק 1 וחלק 2, 1911. סרטים קצרים אילמים של אולפני אדיסון בכיכובו של סידני בות כד'ארטניאן.
- Les trois mousquetaires, 1913, סרט אילם צרפתי בבימויו של אנדרה קלמט, בשני חלקים: La haine de Richelieu ו-Le triomphe de d'Artagnan
- שלושת המוסקטרים, סרט אמריקאי משנת 1914 בבימויו של צ'ארלס ו. הנקל ובכיכובו של ארל טלבוט.
- שלושת המוסקטרים (סרט, 1916), סרט הוליוודי בבימויו של צ'ארלס סוויקרד, עם תומאס ה. אינס, לואיז גלאום בתפקיד מיליידי דה ווינטר ודורותי דלטון בתפקיד המלכה אן.
- שלושת המוסקטרים, סדרת סרטים צרפתיים משנת 1921 בהשתתפות איימה סימון-ג'ירארד וקלוד מריל. שובר קופות שהוליד מספר סרטי המשך. (עיבוד של אחרי עשרים שנה יצא בשנה שלאחר מכן)
- שלושת המוסקטרים (סרט, 1921), בכיכובו של דאגלס פיירבנקס
- שלושת המוסקטרים (סרט משנת 1933), גרסה מחודשת לסרט הצרפתי משנת 1921, עם אותו במאי (אנרי דיאמנט-ברגר).
- שלושת המוסקטרים (סדרה, 1933), בהשתתפות ג'ון ויין, שעלילתה התרחשה בצפון אפריקה, כאשר המוסקטרים הוחלפו בלגיונרים זרים צרפתיים.
- שלושת המוסקטרים (סרט, 1935), בהשתתפות וולטר הבל
- שלושת המוסקטרים (סרט, 1939), גרסה קומית בכיכובם של דון אמיצ'י והאחים ריץ.
- שלושת המוסקטרים (1942), סרט מקסיקני בבימויו של מיגל מ. דלגאדו בכיכובו של קנטינפלס כד'ארטניאן.
- שלושת המוסקטרים (סרט משנת 1946), סרט בהפקה משותפת של ארגנטינה ואורוגוואי
- שלושת המוסקטרים (1948) (אנ') הפקה של MGM בכיכובם של לנה טרנר, ג'ין קלי, לנה טרנר, ג'ון אליסון אנג'לה לאנסברי וואן הפלין.
- שלושת המוסקטרים (סרט, 1953), בבימויו של אנדרה הונבל, בהשתתפות ז'ורז' מרשל ובורוויל
- שלוש וחצי מוסקטרים (1957), גרסה קומית מקסיקנית בכיכובה של טין-טאן
לאחר מלחמת העולם השנייה
- שלושת המוסקטרים (סרט, 1961), עיבוד כפול בבימויו של ברנרד בורדרי, עם ז'ראר בריי, מילנה דמונז'ו, גי דלורם וז'אן קרמה
- שלושת המוסקטרים (סרט, 1969), סרט טלוויזיה בכיכובו של קנת וולש ובהשתתפות כריסטופר ווקן
- שלושת המוסקטרים (1973) וארבעת המוסקטרים (1974), הוא סרט בשני חלקים בבימויו של ריצ'רד לסטר ובכיכובם של מייקל יורק, צ'רלטון הסטון, ראקל וולש, אוליבר ריד, פרנק פינלי, ריצ'רד צ'מברלין, ג'רלדין צ'פלין, ריצ'רד צ'מברלין, ספייק מיליגן ופיי דאנאוויי. נחשב בידי מבקרים רבים כעיבוד הקולנועי הטוב ביותר שנעשה לשלושת המוסקטרים.
- ד'ארטניאן ושלושת המוסקטרים (1978), מחזמר סובייטי פופולרי בהשתתפות מיכאיל בויארסקי
- שלושת המוסקטרים, הפקה של דיסני בכיכובם של צ'ארלי שין, קיפר סאתרלנד, כריס אודונל, אוליבר פלאט וטים קארי.
המאה העשרים ואחת
- המוסקטר (2001), עיבוד רופף מאוד, בסגנון חיקוי סרטי פעולה אסייתיים.
- שלושת המוסקטרים, גרסת תלת מימד בבימויו של פול ווס אנדרסון ובכיכובם של לוגן לרמן, ריי סטיבנסון, לוק אוונס, כריסטוף ואלץ, מאדס מיקלסן, אורלנדו בלום, מילה יובוביץ', גבריאלה ווילד ומת'יו מקפדיין
- 3 מוסקטרים, עיבוד פעולה מודרני משנת 2011 בהפקה אסייתית.
- שלושת המוסקטרים (2013), סרט הרפתקאות היסטורי רוסי בהפקת אולפני מוספילם
- שלושת המוסקטרים: ד'ארטניאן ושלושת המוסקטרים: מיליידי, דואולוגיה צרפתית משנת 2022 בכיכובם של פרנסואה סיביל, אווה גרין, ונסן קאסל ורומן דוריס.[2]
גרסאות אנימציה
- ארבעת המוסקטרים (סרט 1936), סרט אנימציה איטלקי. כלל שימוש בשלושת אלפים מריונטות
- שלושת המוסקטרים במגפיים, אנימה מטואי אנימציה משנת 1972 ובה חתולים כדמויות הראשיות
- d'Artagnan l'intrépide, סרט אנימציה משנת 1974 בבימויו של ג'ון האלאס
- כלב במגפיים (1981), סרט פארודיה אנימציה של סויוזמולטפילם בבימויו של יפים גמבורג.
- שלושת המוסקטרים (סרט, 1986), סרט הרפתקאות אנימציה אוסטרלי לטלוויזיה מבית Burbank Films Australia
- שלושת המוסקטרים (סרט, 1992), הפקה המשתמשת במוזיקה קלאסית
- מיקי, דונלד, גופי: שלושת המוסקטרים (2004), עוד גרסה מחודשת של דיסני.
- שלושת המוסקטרים (2005), סרט אנימציה דני.
- ברבי ושלושת המוסקטרים (2009), סרט ברבי בו המוסקטרים הם מוסקטריות.
- דארטניאן ושלושת המוסקטרים (2021), סרט אנימציה ספרדי המבוסס על סדרת האנימציה שלושת המוסקטרים.
סרטים המבוססים על סרטי המשך של הרומן
- האיש במסכת הברזל, מספר סרטים בשם זה (או משהו דומה, או במקרה אחד המוסקטר החמישי) המבוססים על החלק האחרון ברומן "הוויקונט דה בראז'לון"
- שובם של המוסקטרים (1989), גרסה קולנועית של "אחרי עשרים שנה" על ידי הצוות האחראי על סרטי 1973 ו-1974 ומהווה המשך ישיר שלהם.
- סודות המלכה אן, או המוסקטרים אחרי שלושים שנה (1993), מחזמר רוסי המבוסס על "וויקונט דה בראז'לון" ובו מככב מיכאיל בויארסקי בתפקיד ד'ארטניאן (ראו גם שיבת המוסקטרים, או אוצר הקרדינל מאזארן)
- המוסקטרים: משימה מסתורית (2018), סרט קומדיה איטלקי המבוסס באופן רופף על "אחרי עשרים שנה".
סרטים המציגים את "צאצאי" המוסקטרים
- בנקודת החרב (1952), הפקה של RKO בכיכובם של קורנל ווילד, דן או'הרליהי, אלן הייל, ג'וניור ומורין או'הרה כבניהם ובתם של המוסקטרים המקוריים.
- טבעת המוסקטרים (גר') (1992), סרט טלוויזיה בבימויו של ג'ון פרגון, בכיכובם של דייוויד הסלהוף, תומאס גוטשאלק, צ'ך מרין, אליסון דודי, ג'ון רייס-דייוויס וקורבין ברנסן. מתרחש בתקופה המודרנית, כשצאצאי המוסקטרים מגנים על חפים מפשע.
- שיבת המוסקטרים, או אוצר הקרדינל מאזארן (2009), מחזמר רוסי בכיכובו של מיכאיל בויארסקי בתפקיד ד'ארטניאן, שיחד עם שאר המוסקטרים חוזרים מהמתים כדי להציל את בניהם ובנותיהם.
- נקמת המוסקטרים (1994) ("בתו של ד'ארטניאן"), הפקה צרפתית בכיכובה של סופי מרסו בתפקיד הראשי ופיליפ נוארה בתפקיד ד'ארטניאן הזקן.
- המוסקטרית (La Femme Musketeer, 2004), הפקה טלוויזיונית בכיכובה של סוזי איימי כבתו של ד'ארטניאן "ולנטיין", עם מייקל יורק, ז'ראר דפארדיה, כריסטופר קזנוב, ג'ון ריס-דייוויס ונסטסיה קינסקי.
טלוויזיה
- שלושת המוסקטרים, סדרה של 51 סרטי B מערביים שיצאו לאור בשנים 1936–1943.
- שלושת המוסקטרים, עיבוד של BBC משנת 1954 בן שישה פרקים באורך 30 דקות, בכיכובם של לורנס פיין, רוג'ר דלגדו, פול וויטסון-ג'ונס ופול הנסארד.
- שלושת המוסקטרים, עיבוד של BBC משנת 1966 באורך עשרה פרקים באורך 25 דקות, בבימויו של פיטר האמונד ובכיכובם של ג'רמי ברט, ג'רמי יאנג ובריאן בלסד.
- שלושת המוסקטרים (סדרת טלוויזיה אמריקאית), אנימציה שהופקה על ידי האנה-ברברה בשנת 1968 במסגרת תוכנית הטלוויזיה "The Banana Splits".
- שלושת המוסקטרים, סרט קריקטורה אוסטרלי שנעשה לטלוויזיה משנת 1973.
- שלושת המוסקטרים, סדרת אנימציה ספרדית משנת 1981, הכוללת כלבים כדמויות הראשיות. בשנת 1989 יצא המשך בשם "שובם של המוסקטרים", המתרחש 10 שנים לאחר הסדרה המקורית ומבוסס באופן רופף על הרומן "הוויקונט דה בראז'לון".
- שלושת המוסקטרים (אנימה), סדרת אנימציה יפנית בהפקת גאקן
- להבים צעירים, סדרת טלוויזיה ששודרה ב-PAX
- ד'ארטניאן ושלושת המוסקטרים (2005), בכיכובו של ונסן אלבז
- שלושת המוסקטרים, גרסה מורחבת רוסית לסרט משנת 2013, בבימויו של סרגיי ז'יגונוב
- המוסקטרים, סדרה מבית BBC משנת 2014 מאת אדריאן הודג'ס.
לקריאה נוספת
הספר תורגם פעמים רבות לשפה העברית בשם שלושת המוסקטרים על ידי המתרגמים הבאים:
- אריה ענבי הוצאת הספרייה הקטנה 1949. תרגום זה ראה אור גם בשנת 1953 בהוצאת ישראל.
- יצחק לבנון וחנה בן דוב הוצאת מ. ניומן 1950.
- יצחק לבנון הוצאת מסדה 1971
- אליעזר כרמי, הוצאת רביבים 1980.
- שרגא גפני הוצאת שלגי 1980.
- אביטל ענבר, איורים: אריברטו קודראדו, הוצאת זמורה ביתן, סדרת מרגנית, 1988.
- עמיחי הדרי, הוצאת קוראים, 2002.
קישורים חיצוניים
- הספר "שלושת המוסקטרים", באתר "סימניה"
- יגאל ליברנט, הסיפור האמיתי על המוסקטר ד'ארטניאן, שמת מיריית מוסקט, באתר הארץ, 27 ביוני 2018
- שלושת המוסקטרים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אלכסנדר דיומא האב, שלושת המוסקטרים, הוצאת זמורה ביתן, תרגם אביטל ענבר, 1988, כרך א', עמוד 124.
- ^ Dimitri Rassam, Pathe Team on Big-Budget ‘The Three Musketeers’ Film Adaptation (EXCLUSIVE)