חיה הררית
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק
פרמטרים ריקים [ שפה מועדפת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
.jpg) | |
| חיה הררית, 1960 | |
| לידה |
20 בספטמבר 1931 חיפה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
3 בפברואר 2021 (בגיל 89) מרלו, הממלכה המאוחדת  |
| שם לידה |
חיה נויברג |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1954–1975 (כ־21 שנים) |
| בן או בת זוג |
ג'ק קלייטון (?–1995) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חיה הררית (במקור נויברג) (באנגלית: Haya Harareet; 20 בספטמבר 1931 - 3 בפברואר 2021) הייתה שחקנית ישראלית, ידועה בעיקר על גילום אסתר בסרט "בן-חור" לצד צ'רלטון הסטון. התפרסמה לראשונה כשזכתה באחת מתחרויות היופי בישראל.[1]
ראשית חייה
הררית נולדה כחיה נויברג, בת בכורה למשפחה בת שלושה ילדים לראובן ויוכבד נויברג אשר עלו מפולין בנערותם. גדלה והתחנכה בחיפה. אביה היה פקיד ממשלתי שנים רבות.
קריירה
בילדותה הייתה חברה בלהקת "מכבי" ובשירותה הצבאי שירתה בלהקת חיל הים.[2].
הררית למדה בבית הספר הדרמטי של התיאטרון הקאמרי[3] שם החלה את קריירת המשחק, ושיחקה בהצגות שונות. בנוסף היא שיחקה בסרט קצר לטלוויזיה "רבקה ואליעזר".[4]
בשנת 1954 שיחקה במחזה "קזבלן" בתיאטרון הקאמרי.[5] שנה לאחר מכן קיבלה את תפקידה הראשון בקולנוע בסרט "גבעה 24 אינה עונה" בבימוי הבמאי האנגלי תורוולד דיקינסון בקו-פרודוקציה בריטית-ישראלית והפכה לכוכבת.[2] דיקסון התעקש שהדמות של מרים מזרחי תעוצב על ידי שחקנית צברית ולא על ידי כוכבת איטלקיה.[4] לאחר הצלחתה בסרט פנה אליה המחזאי הצרפתי מרסל פאניול והציע לה למלא תפקיד במחזה "יהודה" על יהודה איש קריות בתיאטרון חשוב בפריז, אך הררית דחתה את הצעתו.[6] באותה שנה קיבלה גם את התפקיד השני והאחרון שלה בקולנוע הישראלי בסרט "אבן על כל מיל".
ביולי 1955 זכתה בציון לשבח מיוחד במסגרת פרס השחקן הטוב ביותר (Prix d'Interprétation) של פסטיבל קאן על השתתפותה ב"גבעה 24 אינה עונה".[7][8] היא הייתה השחקנית היחידה מהסרט שזכתה בהצלחה שכזאת.[4] בפסטיבל הוצגה בפני הבמאי הבינלאומי ווילאם ווילר. ווילר שהוא ממוצא יהודי סיפר להררית כי שמע רבות על ישראל, כי הוא מעריץ את הארץ ושואף לבקר בה. הררית הזמינה אותו לבקר בארץ ואמרה "אנא מר ווילר, אל תאמר גם אתה דברים אלה. אם ברצונך לבוא לישראל - בוא. כולם כאן אמרו לי: כמה אנו מעריצים את ארצך הקטנה אם רק יכולנו לבוא... מדוע אינם באים? אין ספק שביקורו של מפיק סרטים אמיתי בארצנו יכול להיות לברכה".[4] בנוסף בפסטיבל, צד אותה הבמאי האיטלקי פרנצ'סקו מאזלי לסרטו "נערת היום"[5] ומשם פנתה לבניית קריירה בינלאומית.
שנה לאחר מכן, בעת שהותה בפריז, קיבלה מברק ממשרדי MGM והוזמנה למבחן בד באולפני צ'ינצ'יטה ברומא לתפקיד אסתר, הגיבורה הראשית באפוס "בן-חור", לצדו של צ'רלטון הסטון. כשניסתה לחקור את פשר הדבר התברר לה שווילר, במאי הסרט, חיפש אותה במיוחד לתפקיד. הוא שלח מברק אל מנהל MGM בו כתב: "ישנה שחקנית ישראלית. היא נמצאת באירופה אך שכחתי את שמה ואינני יודע את כתובתה. מצא אותה ובחן אותה לתפקיד אסתר".[4] הררית עברה את מבחן-הבד בהצלחה והוחתמה בחברה לחוזה בן ארבע שנים. כאשר הוחתמה לראשונה על החוזה היא נדרשה מהחברה לשנות את שמה, אך ווילר הבמאי אמר שהשם מצלצל היטב "אם הציבור מסוגל לזכור את השם לולוברידג'ידה, הרי יוכל לזכור גם את השם הררית".[9] כשפגשה את ווילר שאלה אותו האם צפה באחד מסרטיה לפני שנתן לה את תפקיד אסתר, הוא השיב שלא וכי רק זכר את פגישתם בקאן.[4] הסרט זכה ב-11 פרסי אוסקר והיווה את נקודת השיא של הקריירה הקולנועית שלה.[5]
למרות נקודת הפתיחה המופלאה, הקריירה הבינלאומית שלה לא הצליחה לזנק משם ולאחר "בן-חור" היא הופיעה בסרטים בינוניים ומטה: "השותף הסודי" (לצד סטיוארט גרינג'ר), סרט הראווה "מלכת האטלנטיס" (עם ז'אן-לואי טרנטיניאן, כשהיא הועדפה, כך נאמר, אפילו על סופיה לורן), "ההסתערות האחרונה", הסרט האיטלקי "פרא דיאבולו" ועוד.[2]
בשנות ה-60, פרשה מקריירת המשחק ועברה לכתוב תסריטים, אך אחרי מספר שנים עזבה גם עיסוק זה.[10]
חיים פרטיים
מלבד עברית שלטה הררית באנגלית, בצרפתית ובאיטלקית.[1]
הררית נישאה בראשונה לנחמן צרווניצר, מהנדס ישראלי,[2] מפיק סרטים וחבר ותיק במפלגה הקומוניסטית מק"י עד 1958.[11] הררית עצמה עזבה את המפלגה עוד קודם לכן ב-1956[12] ובערך בשנת 1960 התגרשו השניים.[13]
לאחר סיום החוזה בן ארבע השנים עם MGM עברה הררית לאנגליה לאחר שהכירה גבר אנגלי.[14] בשנת 1984 נישאה לבמאי הבריטי ג'ק קלייטון, והייתה נשואה לו עד למותו ב-1995. הררית התגוררה בבקינגהאמשייר, אנגליה.[5]
ב-2021 נפטרה.
פילמוגרפיה
| שנה | כותר | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1954 | אבן על כל מיל | סרט ישראלי | |
| 1955 | גבעה 24 אינה עונה | מרים מזרחי | סרט ישראלי |
| 1957 | נערת היום (La donna del giorn) | אנה גרימלדי | סרט איטלקי ראשון |
| 1959 | בן-חור | אסתר | סרט אמריקאי ראשון |
| 1961 | השותף הסודי | ניקול ברנט | סרט בריטי |
| אטלנטידה (Antinea, l'amante della città sepolta) | המלכה אנטיניאה | הפקה איטלקית-צרפתית משותפת | |
| 1962 | רופאי בית (The Interns) | ד"ר מדולין ברוקנר | סרט אמריקאי שני ואחרון |
| ההסתערות האחרונה (La leggenda di Fra Diavolo) | Fiamma | סרט איטלקי | |
| 1964 | L'ultima carica | קלאודיה | סרט איטלקי |
| 1967 | בית אימנו | תסריט | |
| 1974 | My Friend Jonathan | סרט בריטי שני ואחרון (סרט קצר) |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 "Haya Harareet". IMDb. נבדק ב-17 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 יעקב בר-און, האנשים שלנו בהוליווד, באתר ynet, 28 באפריל 2001
- ^ שמעון לב-ארי, מדריך מאה שנה לתאטרון העברי, באתר מערכת חיפוש אנשי במה - אוניברסיטת תל אביב, מספר קטלוגי: 31.4.9
- ^ 1 2 3 4 5 6 יוסף שריק, חיה הררית מספרת איך נעשים ל"כוכב" סרטים, מעריב, 15 בפברואר 1959
- ^ 1 2 3 4 ניר סלונים, נצפו לאחרונה בהוליווד: הכוכבים הישראלים שנעלמו עקבותיהם, באתר מאקו, 20 במרץ 2014
- ^ אורי קיסרי, כוכבת מחפשת במאי, מעריב, 1 בינואר 1961
- ^ חיה הררית צויינה לשבח בפסטיבל קאן, חרות, 13 במאי 1955
- ^ הסרט "גבעה 24" הוזמן להצגה בכמה פסטיבאלים, דבר, 24 במאי 1955
- ^ חיה הררית סירבה לשנות שמה, דבר, 28 באוגוסט 1959
- ^ היכן חיה הררית?, מעריב, 25 באוגוסט 1974
- ^ בעלה של הררית פרש ממק"י, מעריב, 1 בספטמבר 1958
- ^ חיה הררית עזבה את מק"י, חרות, 30 בדצמבר 1956
- ^ "Israeli Movie Star May Quit Hollywood and Return 'Home'". The National Jewish Post and Opinion. 10 במרץ 1961. נבדק ב-4 בפברואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ חיה הררית: התאהבתי באנגלי, מעריב, 28 בנובמבר 1961