הומור בריטי

הומור בריטי מוגדר לרוב כסגנון הומור הנפוץ ברחבי הממלכה המאוחדת וחבר העמים הבריטי. ההומור הבריטי מתבלט במספר מוטיבים, בין השאר: סרקזם וביטול עצמי, שמירה על פנים חתומות גם בעת אמירת הפאנץ', ועוד.

ההומור הבריטי ידוע גם בהתעלמות מטאבו רבים, כולל מיניות, גזענות ומוות. עם זאת, השימוש ברמיזות ובלשון המשתמעת לשתי פנים (Innuendo) נפוץ מאוד.

את ראשיתו של ההומור הבריטי יש הרואים כבר בסיפורי קנטרברי של ג'פרי צ'וסר מהמאה ה-14. אך ללא ספק את שורשיו של ההומור הבריטי יש לראות בתקופת הרסטורציה של צ'ארלס השני, מלך אנגליה, כאשר הצגות התיאטרון הפכו לחוקיות בשנית. עקב ערכי המוסר הנוקשים שנהגו בממלכה באותה עת, נאלצו שחקני התיאטרון להשתמש בסגנון שניתן לפרשו גם בצורה תמימה.

המגזין פאנץ' שהחל לצאת לאור בשנת 1841 בלונדון, תרם רבות לסגנון ההומור הבריטי, ולהומור בכלל.

תמות בולטות

נושאים בולטים שנמצאים בבסיס ההומור הבריטי החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 ועד ימינו כוללים:^[1]

שימוש באיננונדו (רמיזות זלזול)

שימוש באיננונדו(אנ') בהומור הבריטי ניכר במיוחד בספרים כמו ביאוולף וג'פרי צ'וסר, ובשירים עממיים בריטים רבים. לעיתים קרובות עשה ויליאם שייקספיר שימוש באיננונדו בקומדיות שלו.

בעידן הוויקטוריאני תיאטרון הבורלסקה שילב מיניות והומור. בשלהי המאה ה-19, מגזינים כמו "פאנץ'" הפכו פופולריים במיוחד בממלכה המאוחדת, ונעשה בהם שימוש רב באיננונדו באיורים ובמאמרים עצמם.

עד סוף המאה ה-20 השימוש באיננונדו נעשה בצורה פחות ברורה, כאשר דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בסדרות "מבט הפוך" ו"הפתן השחור".

סאטירה

דוגמאות בולטות לשימוש בסאטירה בהומור הבריטי:

"Private Eye" - דו-שבועון סאטירי (1961–1961).
"מבט הפוך" - תוכנית מערכונים בריטית ששודרה בערוץ BBC2 משנת 1979 ועד 1982, אשר תרמה להשקת הקריירה של רואן אטקינסון.
"כן, אדוני השר" - סאטירה על פוליטיקה, שירות המדינה וביורוקרטיה. הסדרה, זוכת פרס באפט"א, נכתבה על ידי אנתוני ג'יי וג'ונתן לין, ושודרה לראשונה בטלוויזיה וברדיו על ידי ה-BBC בין השנים 1980 ל-1984.
"כן, אדוני ראש הממשלה" -
"Spitting Image" - סדרת טלוויזיה סאטירית בריטית ששודרה בשנים 1984–1996 בהפקת חברת ITV. הדמויות בסדרה היו כולן בובות עשויות לטקס מוקצף, בדמויות קריקטוריות של פוליטיקאים בריטים ובינלאומיים, עם דיבוב וחיקויים של שחקנים.

אבסורד וסוריאליזם

דוגמאות בולטות לשימוש באבסורד וסוריאליזם בהומור הבריטי:

"מונטי פייתון" - הרכב של שישה קומיקאים בריטים שיצר תוכנית טלוויזיה ומספר סרטים קומיים משנת 1969 ועד שנות ה-80. הסרטים והמערכונים שיצרה החבורה היו אחת מאבני הדרך החשובות בתולדות הקומדיה, ורבים רואים בחברי הקבוצה את אבות הקומדיה המודרנית.
"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" - סדרת מדע בדיוני קומית שנוצרה על ידי הסופר האנגלי דאגלס אדמס. בתחילה הופקה תסכית קומית לרדיו אשר שודרה בערוץ BBC 4 בשנת 1978. לאורך השנים זכתה התוכנית למספר עיבודים שונים, כולל מופעי במה, ספרים, ספרי קומיקס, סדרת טלוויזיה, משחק וידאו, וסרט עלילתי.
"ננס אדום" - סדרת קומדיה-מדע בדיוני בריטית אשר נכתבה על ידי גרנט ניילור (שם עט משותף שהגו צמד הכותבים רוב גרנט ודאג ניילור). הסדרה רצה במשך שמונה עונות וזכתה למעמד של סדרת קאלט.

הומור הטמון בחיי היומיום

דוגמאות בולטות לשימוש בהומור הטמון בחיי היומיום (שלא בהכרח ניכרים עבור הדמויות עצמן) בהומור הבריטי:

"על שוטים ואנשים" - קומדיית מצבים בריטית שיצר וכתב ג'ון סאליבן. בין השנים 1981–1991 שודרו בערוץ BBC One בבריטניה שבע עונות של הסדרה, וכן 16 פרקי ספיישל לחג המולד, ששודרו עד שנת 2003.
"I'm Alan Partridge" (אנ') - קומדיית מצבים בריטית בהפקת ה-BBC בכיכובו של סטיב קוגן. תסריט הסדרה נכתב על ידי סטיב קוגן, פיטר באנהאם, וארמנדו ינאוצ'י. התוכנית שודרה במקור בין השנים 1997–2002.
"המשרד" - קומדיית מצבים מוקומנטרית בריטית אשר נוצרה, נכתבה ובוימה על ידי ריקי ג'רווייס וסטיבן מרצ'נט. הסדרה הופקה במקור בבריטניה לערוץ BBC2 בין השנים 2001 ל-2003. בעקבות הצלחתה של הסדרה נוצרו לה גרסה אמריקאית, גרסה צרפתית, גרסה גרמנית ואף גרסה ישראלית.
"Spaced" - קומדיית מצבים בריטית שנוצרה, נכתבה, ואשר מככבים בה סיימון פג וג'סיקה סטיבנסון. העונה הראשונה של הסדרה שודרה בערוץ 4 הבריטי בשנת 1999, והעונה השנייה של הסדרה שודרה במהלך 2001. הסיטקום עוסק בחיי היומיום של שתי בני עשרים פלוס בלונדון, ומשלב אלמנטים של סוריאליזם ואבסורד.
"פיפ שואו" - סדרת קומדיית מצבים בריטית עטורת פרסים בכיכובם של צמד הקומיקאים הבריטים דייוויד מיטשל ורוברט ווב. הסדרה עוקבת אחר חייהם של מארק (מיטשל) וג'רמי (ווב), שני בחורים רווקים ומתוסכלים מינית בסוף שנות העשרים לחייהם אשר חולקים דירה בדרום לונדון.
"קרועים" - קומדיית מצבים בריטית ששודרה במשך שלוש עונות החל מ-2008 בערוץ הטלוויזיה הבריטי E4 ונכתבה בידי דיימון ביסלי ואיאן מוריס. הסדרה עוקבת אחר חייו של ויל מק'נזי, נער מהפרברים באנגליה ושלושת חבריו.
"הכומר מדיבלי" - קומדיית מצבים בריטית ששודרה לראשונה בערוץ BBC One בין השנים 1994 עד 1998. עלילת הסדרה מתרחשת בעיירה בדיונית בשם דיבלי בה ממונה אישה לתפקיד הכומר בעקבות השינויים בכנסייה האנגליקנית שאפשרה הסמכה של נשים לכמורה.

מערכת המעמדות הבריטית

דוגמאות בולטות לתכנים הממוקדמים במערכת המעמדות הבריטית בהומור הבריטי:

"ג'יבס וְווּסטר" - סדרת ספרים מאת פ. ג'. וודהאוס אשר בהמשך קיבלה עיבוד טלוויזיוני כסיטקום בכיכובם של סטיבן פריי ויו לורי. סדרת הטלוויזיה הופקה ביו השנים 1990 עד 1993 עבור רשת השידור הבריטית גרנדה.
"המלון של פולטי" - קומדיית מצבים בריטית שהופקה על ידי רשת BBC בשנים 1975 עד 1979. הסדרה נכתבה על ידי ג'ון קליז וקוני בות', שגם מככבים בה.
"מה יגידו השכנים?" - קומדיית מצבים בריטית שהופקה על ידי רשת BBC בשנים 1990 עד 1995. הדמות המרכזית היא הייסינת' באקט (פטרישה ראוטלדג'), אישה אקסצנטרית וסנובית ממעמד הביניים. עלילת הסדרה עוקבת אחר ניסיונותיה של הייסינת' להוכיח את עליונותה החברתית, ולהתיידד או להתחבב על אנשים שונים אשר לדעתה משתייכים למעמד הגבוה. ניסיונותיה נכשלים תמיד בסופו של דבר, לרוב לאחר הופעתם של בני משפחתה המורחבת, אשר משתייכים למעמד הנמוך, ואשר אותם היא מנסה נואשות להסתיר.
"פשוט נהדרת" -
"האצילות מחייבת" -
"הפתן השחור" -
"כן, אדוני השר" -
"ננס אדום" -
"מישהו מטפל בך?" -

נוכלים חביבים

תכנים בריטים רבים ממוקדות בדמויות סוררות אך אהובות, אשר לרוב ממעמד הפועלים המרושש, אשר מנסים 'לרמות את המערכת' על מנת להיטיב עם עצמם. להלן מספר דוגמאות בולטות בהומור הבריטי לתכנים הממוקדים באספקט זה: