הניצוץ (סרט)

הניצוץ
The Shining
מבוסס על	"הניצוץ" (ספר)
בימוי	סטנלי קובריק
הופק בידי	סטנלי קובריק
תסריט	סטנלי קובריק; דיאן ג'ונסון
עריכה	ריי לווויג'וי
שחקנים ראשיים	ג'ק ניקולסון; שלי דובאל; דני לויד; סקטמן קרוצ'ס
מוזיקה	וונדי קרלוס; רייצ'ל אלקיינד, בלה ברטוק, גיורגי ליגטי, קשישטוף פנדרצקי
צילום	ג'ון אלקוט
מדינה	הממלכה המאוחדת, ארצות הברית
חברת הפקה	Hawk Films
חברה מפיצה	האחים וורנר, נטפליקס, סרטי קולומביה
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	23 במאי 1980; 6 במרץ 1981
משך הקרנה	146 דקות (בגרסה המקורית בארצות הברית); 119 דקות (באירופה)
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט אימה, סרט בלשי, סרט רוחות רפאים, סרט מבוסס יצירה ספרותית, אימה פסיכולוגית, סרט דרמה, דרמה על-טבעית
תקציב	15,000,000‏$
הכנסות	64,000,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו	shining
פרסים	פרס סאטורן לשחקן המשנה
סרט הבא	דוקטור סליפ
	דף הסרט ב־IMDb

שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים ריקים [ אולפן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ קישור, מפיץ, הפקה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הניצוץ (באנגלית: The Shining) הוא סרט אימה שיצא לאקרנים ב-1980 בבימויו של סטנלי קובריק המתאר את תהליך אובדן שפיותו של סופר השוהה עם משפחתו במלון מבודד לתקופת החורף. הסרט מבוסס על הספר "הניצוץ" מאת סטיפן קינג. כוכב הסרט הוא ג'ק ניקולסון, באחד מתפקידיו הידועים ביותר. הסרט זכה לביקורות טובות וכן להצלחה קופתית.

תקציר העלילה

ג'ק טוראנס (ג'ק ניקולסון) הוא סופר שנשלח, יחד עם אשתו, ונדי (שלי דובאל) ובנו דני (דני לויד) לשמש כמשגיח במלון, בתקופת אי פעילותו בחורף, באזור נופש בקולורדו. הדרכים באזור המלון נחסמות בשלג תקופת החורף, ותפקידו של המשגיח הוא לתחזק ולשמור על הבניין השומם. טוראנס מתכנן לנצל את התקופה השקטה והמבודדת ולסיים כתיבת מחזה פרי עטו. בעת ראיון העבודה מספר מנהל המלון לטורנס על אחד המשגיחים הקודמים, שאיבד את שפיותו, רצח את אשתו ושתי בנותיו והתאבד.

טבח המלון, דיק הלורן (סקטמן קרוצ'ס), המלווה את המשפחה בזמן סיור ההיכרות, מזהה את כוחו הטלפתי של דני, המכונה ה"ניצוץ". הלורן, הניחן גם כן בכוח זה, מספר לדני כי ה"ניצוץ" מאפשר לראות אירועים מסוימים שקרו בעבר. הוא מזהיר את דני מחדר 237, אך נמנע מלספר לו מדוע.

עם רדת השלגים מגיעים ג'ק ומשפחתו למלון ולאחר תקופה קצרה מפתח ג'ק התנהגות מוזרה הנוטה לאלימות ביחסו כלפי אשתו. מזג האוויר החורפי גורם לניתוק מוחלט של המלון - הכבישים נחסמים וקווי הטלפון מפסיקים לעבוד. הקשר היחיד שנותר במלון הוא משדר רדיו. תמונות מחרידות מעברו של המלון הקשורות למעשי הטירוף של גריידי, המשגיח הקודם, מתגלות לעיניו של דני.

במהלך שיטוטיו של דני במלון על אופני הצעצוע שלו הוא מבקר במקרה בחדר 237, לאחר שמצא את דלת החדר פתוחה. הוא יוצא משם כשבגדו קרוע וסימני חניקה על צווארו. ג'ק שנשלח על ידי וונדי לבדוק את החדר מוצא בו אישה צעירה ויפהפייה עומדת עירומה במקלחת. היא ניגשת אליו והם מתנשקים, אך למרבה הזוועה מגלה ג'ק כי האישה הצעירה הפכה בן רגע לגווייה נרקבת. הוא נמלט מהחדר באימה, ולאשתו מספר כי לא מצא בחדר דבר.

שגעונו של ג'ק מחריף והוא מתחיל לתקשר עם לויד, מוזג ספק-דמיוני המופיע בחדר הנשפים הריק ולאחר מכן, באותו מקום, גם עם גריידי, המשגיח שרצח את משפחתו והתאבד, המספר לו כי הוא - ג'ק - המשגיח, מאז ומתמיד. דני, שחש בסכנה המתקרבת, יוצר קשר טלפתי עם הלורן.

טירופו של ג'ק הולך ומתגבר. הוא הורס את מכשיר הרדיו ואת רכב השלג של המלון ומנסה לרצוח את אשתו ונדי (בסצנה שהפכה לסמלו של הסרט), אך זו מצליחה בתושיה רבה להערים עליו ולכלוא אותו במחסן המזון של המלון. הלורן משתמש ברכב-שלג כדי להגיע למלון הנצור. גריידי משחרר את ג'ק מכלאו, וזה ממשיך במרדף הרצח המטורף אחרי וונדי ודני, המלווה במחזות גרוטסקיים ומזוויעים. תוך כדי המרדף הוא נתקל בהלורן, שהגיע למקום, ורוצח אותו. בסופו של המרדף רודף ג'ק אחרי בנו בתוך מבוך צמחים מושלג בחצר המלון. דני מצליח להערים על אביו, וזה אובד במבוך המושלג וקופא למוות, בעוד ונדי ודני בורחים מהמלון באמצעות רכב השלג של הלורן.

ביקורת ופרסים

הסרט התקבל תחילה בתגובות מעורבות של מבקרי הקולנוע, ולא כל כך הצליח במכירות. זהו סרטו היחיד של קובריק שהיה מועמד לפרס ראזי - בקטגוריות הבמאי הגרוע ביותר והשחקנית הגרועה ביותר (שלי דובל). גם הסופר סטיבן קינג הביע את אכזבתו מהאופן בו הפך קובריק את ספרו לסרט.^[2] אך בהדרגה החלו המבקרים והקהל לגלות עניין והערכה כלפי הסרט. למשל, איטיותו של הסרט ומאפיינים נוספים שהיו שונים מהמקובל בסרטי אימה מאותה תקופה, ספגו ביקורת בתחילה, אך הפכו בהמשך למרכיבים שנטען כי הם דווקא תורמים לסרט.^[3] באתר "Rotten Tomatoes" מדורג הסרט כיום עם 90% ביקורות חיוביות.^[4]