קווי נסקה

מפה סכמתית של פרו, אזור נסקה מסומן דרומית ללימה בירת פרו

קווי נסקה (ספרדית líneas de Nazca) הם גאוגליפים הנמצאים במדבר נסקה, רמה גבוהה וצחיחה המשתרעת לאורך 85 קילומטר בקרבת חוף האוקיינוס השקט בין העיירות נסקה ופאלפה בחבל הארץ פמפס דה חומאנה (Pampas de Jumana – ערבות חומאנה), כ-400 קילומטרים דרומית ללימה, בירת פרו. יוצרי הקווים השתייכו לתרבות נסקה המתוארכת לתקופה בין 200 לפנה"ס לשנת 600 לספירה. הקווים יוצרים מאות תצורות שמורכבותן משתנה מקווים פשוטים וישרים שאורכם מגיע עד 20 קילומטרים, למשולשים, וטרפזים ועד לצורות מורכבות ומסוגננות של בעלי חיים כדוגמת קוליברים, עכבישים, קופים לטאות ולווייתנים ואף דמויות אנושיות. לא ניתן לזהות את קווי נסקה כצורות בעלות משמעות אלא מצפייה בהם מהאוויר. מתוך הנחת היסוד שבני נסקה לא ראו מעולם את עבודתם מנקודת תצפית זו נולדו השערות מרובות על יכולות הבנאים ומטרותיהם.

בנייה ושימור הקווים

שרטוט עכביש זה הוא אחד מהמסובכים שבדמויות נסקה. כמו כל קווי נסקה ניתן לראות צורה זו מהאוויר בלבד

הקווים נוצרו כשהוסרו אבני החצץ המצופות בתחמוצות של ברזל ומנגן שגוונן אדום חלודה שכיסו את פני מדבר נסקה. כשהחצץ הוסר נתגלו פני השטח הבהירים יותר. צבעם של הקווים הוא בגוון צהוב-בז' ועומקם הוא לא יותר מכמה סנטימטרים. ברמת נסקה יש כמה מאות קווים פשוטים וצורות גאומטריות, כמו גם מעל לשבעים צורות תחומות בקווים מעוגלים: חיות, חרקים ודמויות אנוש. גודל שטח האזור הכולל את הקווים קרוב ל-500 קמ"ר ואורכן של הדמויות הגדולות ביותר מגיע ל-270 מטרים. הקווים נשמרים בשל מזג האוויר הקבוע, נטול הרוח והצחיח מאוד. מדבר נסקה הוא אחד היבשים שעל פני כדור הארץ ונשמרת בו טמפרטורה קבועה של 25°C כל השנה. העובדה שאין רוחות במדבר סייעה לשמור על הקווים גלויים עד עצם היום הזה.

תאוריות

קווי נסקה נתגלו בשנות ה-20 של המאה ה-20 כשהחלו טיסות מסחריות סדירות מעל מדבר נסקה. משנת 1940 החל הארכיאלוג האמריקאי פול קוסוק (Paul Kosok) את המחקר הרציני הראשון של הקווים. לקוסוק הצטרפה הגרמניה מריה רייכה (Maria Reiche), ומאז ועד מותה בשנת 1998 עסקה רייכה במדידה ובתיעוד הקווים, בפרסומם ברחבי העולם ואף הביאה להכרזת המקום כאתר מורשת עולמית בידי אונסקו.

מאז גילויים הוצעו תאוריות שונות לגבי שיטות הבנייה של הקווים והסיבות לבנייתם.

ההסבר המקובל

התאוריה הארכיאולוגית המקובלת היא שאנשי נסקה יצרו את הקווים תוך שימוש בכלים ובציוד מדידה פשוטים בלבד. יתדות מעץ הנעוצים בקרקע בקצותיהם של חלק מהקווים (בהם נעשה שימוש לתיארוך בפחמן) תומכים בתאוריה זו. יתר על כן, ג'ו ניקל מאוניברסיטת קנטקי שחזר אחד מדמויות הקווים תוך שימוש בטכנולוגיה שהייתה זמינה לאינדיאנים של נסקה מאותה התקופה וללא שימוש בפיקוח מהאוויר. תוך תכנון מדוקדק וטכנולוגיות פשוטות יכול צוות קטן של אנשים לשחזר אפילו את הדמויות הגדולות ביותר בתוך 48 שעות. עם זאת, לא נמצאה עדיין עדות המסבירה "מדוע" נבנו הדמויות, ולכן מטרת בני הנסקה בבניית הקוויים נותרה עדיין התעלומה העיקשת ביותר. רבים סוברים כי מדובר במניעים דתיים, וכי בני נסקה יצרו תמונות שרק האלים שיכלו לראות בברור. עם זאת , פרטי התאולוגיה של בני הנסקה נותרו בלתי ידועים.

תאוריות אלטרנטיביות

גאוגליף של קוליברי במישור נסקה

תאוריה אחרת מתבססת על עבודתו של דייוויד ג'ונסון. ג'ונסון בילה שעות ארוכות בחקר קווי נסקה והקשר שלהם לכאורה עם תעלות תת־קרקעיות. ג'ונסון השתמש בשיטה המכונה באנגלית dowsing (שבה אדם טוען ליכולות על טבעיות המאפשרות לו לחוש היכן מצויים מים מתחת לקרקע באמצעות "מקל מים", ענף בצורת האות Y) על מנת לאתר תעלות מים כאלה. לטענתו של ג'ונסון הקווים מסמנים היכן יש מים בקרקע והיכן אין. האזורים המכילים את המספר הרב ביותר של גאוגליפים מרוכזים סביב אזורים בהם יש כמות רבה של מי תהום והם קרובים בדרך כל לבארות או למקורות מים אחרים. ההשערה שג'ונסון מעלה היא שהתושבים המתגוררים באזור כה צחיח יבלו בהכרח חלק ניכר מזמנם בחיפוש אחר מקורות מים. על ידי יצירת מפה ענקית בקנה מידה מלא הם ידעו היכן במדויק למצוא מים ולא חשוב באיזה אזור במדבר היו. הגאוגליפים היו לכן דמויות דתיות של האלים או שמות שניתנות לכל אחד ממקורות המים ([1]).

הארכיאלוגים קוסוק ורייכה ניסו לקדם את אחד מהרעיונות המוקדמים שניתנו לקווי נסקה, לטענתם הקווים נועדו להצביע על המקום באופק הרחוק שבו השמש וגופים שמימיים אחרים זרחו או שקעו. השערה זו נבדקה על ידי שני מומחים שונים באסטרונומיה עתיקה, ג'רלד הוקינס (Gerald Hawkins) ואנתוני אבני (Anthony Aveni), ושניהם הגיעו למסקנה שאין מספיק ראיות על מנת לתמוך בהסבר האסטרונומי.

תמונת לווין של האזור הכולל את הקווים מסובבת ב-90° עם כיוון השעון כך שהצפון בצד ימין

למרות הפרכת ההסבר האסטרונומי של קווי נסקה והגאוגליפים בידי הוקינס ואבני, העלה האקליפסולוגיסט (כלומר חוקר הליקויים של החמה והלבנה), רובין אדגר (Robin Edgar), השערה שקווי נסקה, בייחוד הגאוגליפים המתארים בעלי חיים, דמויות אנוש, ציפורים ו"פרחים" הם כמעט בוודאות תגובה קדומה לתופעה המכונה "עין האלוהים" הנוצרת בזמן ליקוי חמה מלא. סדרה בלתי שגרתית של ליקויי חמה מלאים התרחשה מעל דרום פרו בתקופה בו נוצרו הגאוגליפים של קווי נסקה. השמש המוסתרת על ידי הירח בזמן ליקוי חמה מלא דומה לאישון וקשתית של עין ענקית המשקיפה משמים וזה ההסבר מדוע האינדיאנים של נסקה יצרו האמנות של הגאוגליפים הענקיים שהדרך הטובה ביותר לראותם היא על ידי "העין בשמים".

אחדים (למשל ג'ים וודמן (Jim Woodmann)) משערים כי כיוון שהדרך היחידה לצפות בקווים היא מלמעלה הרי שבהכרח הייתה ליוצרים דרך לטוס והטכנולוגיה היחידה שהייתה יכולה להיות זמינה לתושבים הקדומים היא כדור פורח המבוסס על אוויר חם. וודמן אפילו הדגים את הרעיון על ידי בניית כדור פורח מחומרים ותוך שימוש בטכנולוגיות שהיו זמינים לתושבים מהתקופה ההיא, על מנת לבחון את ההשערה שלו. הכדור אומנם הצליח להתרומם פחות או יותר והוכיח כי השערה זו היא אפשרית, אבל אין שום הוכחה מוצקה המצדיקה או מפריכה את ההשערה של וודמן.

תאוריה אחרת טוענת כי הקווים הם שרידים של "מקדשי הליכה", בהם קבוצה גדולה של מאמינים הלכו לאורך תבנית שנקבעה מראש ושהייתה מוקדשת לישות קדושה ייחודית, בדומה למנהג של הליכה במבוך. תושבים של הכפרים המקומיים טוענים כי תושביה הקדומים של אמריקה ערכו טקסי פולחן על שרטוטים עצומים אלו על מנת להודות לאלים ולהבטיח בכך כי המים ימשיכו לזרום אליהם מהרי האנדים. השערה זו על מטרת וחשיבות קווי נסקה היא הסבירה ביותר, כי היא מצויה במתאם עם המטרות לשמם נוצרו גאוגליפים אחרים באמריקה הצפונית. הסבר זה גם נקשר לרשת הנרחבת של תעלות מים תת־קרקעיות שאותרה באזור ושתוארכה לאותה תקופה.

ההסבר השנוי ביותר במחלוקת הוצע עלי ידי אריך פון דניקן בספרו מרכבות האלים ועל פיו הקווים היו למעשה שדות נחיתה לספינות חלל של חייזרים. טענתו מתבססת על הנימוק שהעלה גם וודמן שהתבניות של קווי נסקה הן כה גדולות ומסובכות שניתן היה לבנותן רק בעזרת מכונות מעופפות.

מקורות

הערך תורגם מוויקיפדיה באנגלית (עם מעט תוספות מוויקיפדיה בגרמנית) שהסתמכה על המקורות הבאים:

• Aveni, Anthony F. (ed.) (1990). The Lines of Nazca. Philadelphia: American Philosophical Society. ISBN 0-87169-183-3
• Aveni, Anthony F. (2000). Between the Lines. Austin Texas: University of Texas Press. ISBN 0-292-70496-8
• Bauer, Susan Wise (2001). The Story of the World, Vol. 1. Peace Hill Press. ISBN 0-9714129-0-1
• Lambers, Karsten (2006). The Geoglyphs of Palpa, Peru: Documentation, Analysis, and Interpretation. Lindensoft Verlag, Aichwald/Germany. ISBN 3-929290-32-4

קישורים חיצוניים

• ד"ר רמי דברת, מסע אל לימה ונסקה אתר ifeel.
• קווי המים של נסקה
• שחזור צילומי של קווי נסקה
• תאורית "העין בשמים"
• אתר NASA
• מפת גוגל
• טיסת הכדור הפורח של ג'וליאן נוט וג'ים וודמן מעל קווי נסקה
• תאור השכפול בקנה מידה מלא שביצע ג'ו ניקל
• מילון הספקנים
• קווי נסקה תמונות של ז'ורז' רוסה