קואגה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 קואגה
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מפריטי פרסה |
| תת־סדרה: | Hippomorpha |
| משפחה: | סוסיים |
| סוג: | סוס |
| תת־סוג: | זברה |
| מין: | זברה מצויה |
| תת־מין: | קואגה |
| שם מדעי | |
 Equus quagga quaggaבודארט, 1785 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
| |
קואגה (שם מדעי: Equus quagga quagga) היא תת-מין נכחד של הזברה, אשר הייתה מצויה בעבר במספרים גדולים במושבת הכף של דרום אפריקה ובחלק הדרומי של מדינת אורנג' החופשית. הקואגה נבדלה מסוגי הזברה האחרים על ידי הימצאות דוגמת פסים עזה על החלק הקדמי של הגוף בלבד. בחלקו האמצעי של הגוף הפסים דהו, והחלק הכהה בין הפסים התרחב, וחלקה האחורי של הקואגה היה חום חלק.
פירוש השם "קואגה" הוא "זברה" בשפת החואיחואי, הילידים של דרום מערב אפריקה, והוא אונומטופיאה לצליל שמפיקה הזברה. הקואגה היחידה שצולמה היא נקבה שנכלאה בגן החיות של האגודה הזואולוגית של לונדון ב-1870.
מרחב מחיה וגידול
הקואגה חיו באזורים היבשים של דרום אפריקה, באזורים בהם היו כרי דשא. הגבול הצפוני של מרחב המחיה שלהם היה ככל הנראה נהר אורנג' במערב ונהר הואל במזרח. הגבול הדרום מזרחי היה כנראה נהר הקיי הגדול. הקואגה ניצודה בשל בשרה ועורה, והיא אחת הקורבנות של ההכחדה ההמונית המודרנית.
טקסונומיה
הקואגה סווגה בעבר כמין אחד, Equus quagga, ב-1778. בחמישים השנים שאחר כך, זברות רבות נחקרו ותוארו. עקב הגיוון הרב בדוגמת הפסים (למעשה אין שתי זברות זהות לחלוטין), טקסונומים הוצפו בשפע של מיני זברות לכאורה, ולא הייתה דרך ודאית להבחין אילו זברות שייכות אכן למין נפרד, אילו לתת-מין ואלו היו וריאציות טבעיות של אותו תת-המין.
הרבה לפני שהבלבול הזה נפתר, נכחדה הקואגה עקב הציד האינטנסיבי לצורכי בשר, עורות ושימור של שטחי הזנה לעדרים מבויתים. קואגת הבר האחרונה נורתה כנראה בשנות ה-70 המאוחרות של המאה ה-19, והפרט האחרון שנותר בחיים בשבי, נקבה, מתה ב-12 באוגוסט 1883 בגן החיות ארטיס מגיסטרה באמסטרדם. עקב הבלבול בין מיני הזברה השונים, בעיקר בקרב הציבור הרחב, הקואגה נכחדה לפני שהתברר שהיא מין נפרד.
הקואגה היא היצור הנכחד הראשון שנחקר גנטית. מחקרים גנטיים עדכניים שנעשו על ידי מוסד הסמית'סוניאן הראו שהקואגה לא הייתה מין בפני עצמו, אלא מין שנפרד מאחת הוריאציות הרבות של הזברה המצויה, Equus burchelli, לפני 120,000 עד 290,000 שנים, ולכן הוצע ששמה המדעי יהיה Equus burchelli quagga. ברם, על פי הכללים של מינוח ביולוגי, כאשר מוצעים שני שמות שונים לאותו המין, השם שהיה בשימוש לראשונה מועדף. מכיוון שהקואגה תוארה כשלושים שנה לפני הזברה המצויה, נראה שהמינוח הנכון הוא E. quagga quagga עבור הקואגה, ו-E. quagga burchelli עבור הזברה המצויה, אלא אם כן יוכרז השם "Equus burchelli" כשם מוגן אשר אין לשנותו למרות הכללים המקובלים.
לאור הקירבה הרבה שיש בין הקואגה לבין הזברה המצויה, הושק פרויקט הקואגה על ידי ריינולד ראו בדרום אפריקה כדי ליצור מחדש את הקואגה על ידי גידול סלקטיבי של פרטים של זברה מצויה בעלי גנים של קואגה, כאשר המטרה הסופית היא ליצור עדר של קואגה אשר יהיה ניתן לשחררו אל הטבע. סוג זה של רבייה נקרא גם רבייה לאחור. בתחילת 2006 דווח כי הדורות השלישי והרביעי של הפרויקט יצרו בעלי חיים עם דמיון רב לתיאורים ולפוחלצים של קואגה, אך השאלה האם יצירת בעל חיים בעל מראה של קואגה נחשבת ליצירה מחדש של הקואגה היא שאלה השנויה במחלוקת.
דגימות DNA חולצו בהצלחה משרידים של קואגות ב-1984, אך אין עדיין טכנולוגיה המאפשרת שימוש בחומר הגנטי שחולץ לצורכי רבייה. בנוסף לעור של קואגה המצוי במוזיאון בלונדון, יש עוד 23 פוחלצים של קואגה ברחבי העולם. פוחלץ נוסף הושמד בקניגסברג (כיום קלינינגרד) בעת שהייתה תחת ריבונות גרמנית במלחמת העולם השנייה.
בשנת 2016, הכריזה קבוצת מדענים המכונה "פרויקט קואגה" כי הצליחו להחיות מחדש את הקואגה על ידי הכלאה סלקטיבית. לטענתם, מכיוון שהקואגה היא תת-מין של זברת-המישור, לקחו המדענים זברות מזן זה ובעזרת רבייה-הפוכה הצליחו, לאחר 5 דורות של צאצאים, להחיות כמה פרטי קואגה מחדש. הידיעה עוררה גם כעס בקרב מדענים, ולכן נקראו הקואגות החדשות ראו-קואגה, כדי להבדיל אותן מאבותיהן.
כלאיים מקואגה ובעלי חיים דומים
זברות הוכלאו עם בעלי חיים הדומים להם, כמו חמורים וסוסים, ויש כמה חוות חקלאיות העוסקות במלאכה זו גם כיום. השם הכללי לבעל חיים שנוצר מכלאיים עם זברות הוא זברואיד. זברואידים מוצגים לראווה בעיקר כקוריוז, משום שהם אינם ראויים לרכיבה או לעבודה. ב-20 בינואר 2005 נולד הסייח הדומה ביותר לקואגה, הנרי שמו, במסגרת הפרויקט לשחזור הקואגה.
ישנו תיעוד של קואגה שזווג עם סוס כבר ב-1896, במאמרם של ג'ורג' גולד ו-וולטר פייל "אנומליות וקוריוזים ברפואה": "בשנת 1815 לורד מורטון זיווג קואגה זכר עם סוסת ערמון בעלת שבע שמיניות של דם ערבי, אשר לא זווגה קודם לכן. התוצאה הייתה נקבה בת כלאיים הדומה לשני ההורים". צ'ארלס דרווין נזכר בשנת 1859 ב"מוצא המינים" כי הוא ראה ציורים צבעוניים של בן כלאיים של חמור וזברה, ומזכיר כי את "בת הכלאיים המפורסמת של לורד מורטון מנקבת ערמון וזכר קואגה". דרווין הזכיר את בת הכלאיים המסוימת הזאת שוב בשנת 1868 ב"מגוון של בעלי חיים וצמחים תחת ביות", ומספק הפנייה לכתב העת בו תיאר לורד מורטון לראשונה את ההכלאה.
הסימונים של האוקפי הם כמעט הפוכים לאלו של הקואגה, כאשר החלק התחתון והאחורי של הגוף בעיקר מפוספסים ושאר הגוף כמעט חלק. עם זאת, האוקפי אינו קרוב לקואגה, לסוס, לחמור או לזברה. הקרוב הטקסונומי הקרוב ביותר אליו הוא הג'ירף.
בתרבות הפופולרית
- הקואגה מופיעה בסרט האנימציה הסובייטי "החתול שהלך בעצמו", בו מוזכרת הקואגה אשר דרכה נכרתה בגלל המעשים האנוכיים של האדם.
- הקואגה היא אחת הדמויות המרכזיות ב"האודיסיאה של קאטורן", ספר פנטזיה לילדים מאת דיוויד מייקל ויגר.
- לקואגה היה חלק בספר "ארטמיס פאול: פרדוקס הזמן" מאת אואן קולפר כאשר גיבור הספר, ארטמיס פאול, רוכב על קואגה כדי להימלט מאחיזת הפיקסית הרעה, אופאל קובוי.
- ניתן להסיר את הנעילה מהקואגה במשחק המחשב "טייקון גן החיות 2: חיות נכחדות". זוהי החיה היחידה שניתן להסיר את הנעילה שלה שהיא אכן חיה נכחדת.
- הקואגה מוזכרת גם בספר "סקייברייקר" מאת קנת אופל, כאשר פוחלץ שלה נמצא על ספינת האוויר הנטושה היפריון.
- הקואגה מוזכרת ב"פארק היורה" כאחד מבעלי החיים אשר ניתנים ליצירה מחדש על ידי דגימות DNA שמחלצים משרידי בעל החיים.
- ב"מכרות המלך שלמה" של הנרי ריידר הגרד, קפטן גוד מפתיע עדר ישן של קואגה במסעם על פני המדבר.
- הקואגה מוזכרת כאחד המינים שנוצרו מחדש בסיפורו הקצר של פיליפ חוזה פארמר, "מלך החיות".
- הקואגה מוזכרת באחד מפרקי הסדרה אלמנטרי, כאשר נחקרת פרשייה בה זוג זברות שנשאו ברחמן קואגה, נגנבו מגן חיות.
