לדלג לתוכן

אפרים זלמן שור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תבנית:רב

הרב אפרים זלמן שור (נפטר בכ"ח בתשרי ה'שצ"ד (1633)) היה מגדולי הרבנים בפולין ונודע כמחבר "תבואת שור" שהוא קיצור הבית יוסף וכראב"ד בריסק ולובלין. מצאצאי רבי יוסף בכור שור.

אחיו היה הרב אברהם חיים שור. אביהם היה הרב נפתלי הירש שור שכיהן כראב"ד בריסק ולובלין, והיה תלמידו של הרמ"א ורבו של הב"ח. הרב אלכסנדר סנדר שור היה צאצא של אח אחר, הרב שמואל שור.

נשא לאישה בגיל 70 את מרת הנלי, בת הרב השר שאול וואהל, שהולידה לו את הרב יעקב שור שנודע כראב"ד בריסק. היא הייתה מיעדת בתחילה לרב אברהם יהושע השיל מקראקא שהיה אז בבריסק. אך הרב וואהל התנגד כי לא החשיב אז את ר' השיל לגדול כל כך, ואמר שבתו מיועדת לגדול יותר. אנשי בריסק כעסו על זה מאוד, וכמה מהם באו לפני מלך פולין שאשתו מתה באותו הזמן, ושבחו בפניו את היהודייה הבתולה בת השר החשוב. המלך נתן צו לחטוף אותה ולהביאה אליו. באותו הזמן היה ה"תבואת שור" רבה של בריסק ואביה פנה אליו וסיפר לו את השתלשלות העניינים וביקש ממנו למהר לשאתה לאישה וכך עשה הרב אפרים זלמן.

בתחילה כיהן בראב"ד שברשין, ולאחר פטירת חותנו הרב שאול וואהל, נבחר לרבנות בריסק והקים שם ישיבה.

ספרו הודפס בלובלין ה'שע"ה-ה'שע"ו. תשובות שלו נמצאות בשו"ת הב"ח סימן ק'; בשו"ת "פני יהושע", חלק אבן העזר, סימן ט"ו; ותשובות אחרות היו בכתב יד בידי הרב פנחס מיכאל גרויסלייט בתוך 'שו"ת "גאוני קדמאי"'. הרב גרויסלייט פרסם בספרו "דברי פנחס" חידושים מבנו של הרב אפרים זלמן, הרב יעקב.

על מצבתו נחרת: "אראלים ומצוקים... פשטו ידם באיש האלוקים, רבנו וגאוננו נר ישראל, ראש גאולת ישראל..." ולמרגלותיו נחרת על המצבה: "הגאון הגדול נר ישראל מוהר"ר אפרים זצ"ל נקרא זלמן שור..." (בהמשך מצוין שהיה ראב"ד לובלין ומובא תאריך פטירתו).

קישורים חיצוניים