חגי ישראל ומועדיו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:18, 31 במרץ 2004

חגים ומועדים רבים קיימים בציבוריות הישראלית הנוכחית: חלקם נובעים מההלכה והמסורת היהודית, וחלק אחר השתרש בעקבות הקמת המדינה. חלקם ימי שמחה, וחלקם ימי אבל וזכרון. בתקופה המקראית החגים שנחגגו היו ראש השנה, יום כיפורים, סוכות, פסח, שבועות, ויתכן שאף ראשי חודשים. בחג היו מביאים קרבן חגיגה ומקריבים אותו על גבי המזבח בירושלים (לאחר שזו נהפכה מרכז הפולחן הדתי), והחג היה גם אסור במלאכה כמו ביום השבת. מאוחר יותר הצטרפו גם המועדים (ימים טובים שאינם ימי שבתון והונהגו ע"פ חז"ל) כמו חנוכה ופורים ואף ט"ו באב ול"ג בעומר כימי חג ושמחה.

חגים דתיים (בסדר אלפבתי)

הושענא רבה: נחשב יום גזירת הדין על כל אדם (המשפט מתחיל בראש השנה).
חנוכה: נחגג לזכר ניצחון המכבים על היוונים והשבת מלכות ישראל.
טו באב: נחגג כזכר להתרת נישואי שבט בנימין.
טו בשבט: ראש השנה לאילנות לעניני ערלה נטע רבעי ומצוות האילן בכלל.
יום הכיפורים: יום לחשבון נפש ולכפרת עוונות.
לג בעומר: נחגג לזכר פסיקת המגיפה בימי ר' עקיבא ולזכר פטירת רשב"י.
סוכות: מציין את ישיבת עם ישראל בסוכות וענני כבוד בעת יציאתם ממצרים.
פורים: נחגג לזכר הצלת היהודים במלכות אחשוורוש בסוף גלות בית ראשון.
פסח: מציין את כניסת ישראל למשפחת העמים, ויציאתו ממצרים מעבדות לחירות.
ראש השנה: נחגג בתחילת לוח השנה העברי ומציין ביהדות יום דין לכל בני האדם.
שבועות: נחגג לזכר קבלת התורה במעמד הר סיני.
שמחת תורה: נחגג על השמחה על התורה.

תעניות (בסדר אלפבתי)

עשרה בטבת: תחילת המצור על ירושלים, ויום הקדיש הכללי.
צום גדליה: לזכר רציחת גדליה בן אחיקם, מנהיג שארית הפליטה בישראל.
שבעה עשר בתמוז: לזכר בקיעת חומות ירושלים.
תענית אסתר: לזכר צום אסתר וכל עם ישראל שישב בשושן עקב הגזירה שגזר המן.
תשעה באב: לזכר החרבת בתי המקדש הראשון והשני.

חגים ומועדים אזרחיים (בסדר אלפבתי)

ז באדר: יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזיכרון לרצח יצחק רבין
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום המשפחה: (גם: יום האם)
יום העצמאות: נחגג על הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח.
יום ירושלים: נחגג לזכר שיחרור ירושלים.
המימונה

חגים ומועדים לפי סדר כרונולוגי בלוח השנה

ראש שנה
צום גדליה
יום הכיפורים
סוכות
הושענא רבה
שמחת תורה
יום הזיכרון לרצח יצחק רבין
חנוכה
עשרה בטבת - יום הקדיש הכללי
טו בשבט
ז באדר - יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע
תענית אסתר
פורים
פסח
המימונה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום העצמאות
לג בעומר
יום ירושלים
שבועות
שבעה עשר בתמוז
תשעה באב
טו באב

ראו גם:

חגים - טקס דתי - מגילת תענית

לקריאה נוספת

יום-טוב לוינסקי, ספר המועדים, הוצאת דביר.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[en:Jewish holiday]]
-[[חג|חגים]] ומועדים רבים קיימים בציבוריות הישראלית הנוכחית: חלקם נובעים מה[[הלכה]] והמסורת היהודית, וחלק אחר השתרש בעקבות הקמת המדינה. חלקם ימי שמחה, וחלקם ימי אבל וזכרון. בתקופה המקראית החגים שנחגגו היו ראש השנה, יום כיפורים, סוכות, פסח, שבועות, ויתכן שאף ראשי חודשים. בחג היו מביאים קרבן חגיגה ומקריבים אותו על גבי המזבח בירושלים (לאחר שזו נהפכה מרכז הפולחן הדתי), והחג היה גם אסור במלאכה כמו ביום השבת. מאוחר יותר הצטרפו גם המועדים (ימים טובים שאינם ימי שבתון והונהגו ע"פ חז"ל) כמו חנוכה ופורים ואף ט"ו באב ול"ג בעומר כימי חג ושמחה.
+[[חגים]] ומועדים רבים קיימים בציבוריות הישראלית הנוכחית: חלקם נובעים מה[[הלכה]] והמסורת היהודית, וחלק אחר השתרש בעקבות הקמת המדינה. חלקם ימי שמחה, וחלקם ימי אבל וזכרון. בתקופה המקראית החגים שנחגגו היו ראש השנה, יום כיפורים, סוכות, פסח, שבועות, ויתכן שאף ראשי חודשים. בחג היו מביאים קרבן חגיגה ומקריבים אותו על גבי המזבח בירושלים (לאחר שזו נהפכה מרכז הפולחן הדתי), והחג היה גם אסור במלאכה כמו ביום השבת. מאוחר יותר הצטרפו גם המועדים (ימים טובים שאינם ימי שבתון והונהגו ע"פ חז"ל) כמו חנוכה ופורים ואף ט"ו באב ול"ג בעומר כימי חג ושמחה.
 ==חגים דתיים (בסדר אלפבתי)==