אפרים זלמן שור – הבדלי גרסאות

הרב אפרים זלמן שור
מקום פעילות	שברשין, בריסק ולובלין
פטירה	1633; כ"ח בתשרי ה'שצ"ד
תקופת הפעילות	? – 2 באוקטובר 1633
השתייכות	רבני פולין
תחומי עיסוק	תלמוד, הלכה ופסיקה
רבותיו	אביו, הרב נפתלי הירש שור
חיבוריו	"תבואת שור"

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:04, 24 במאי 2024

הרב אפרים זלמן שור (נפטר בכ"ח בתשרי ה'שצ"ד (1633)^[1]) היה מגדולי הרבנים בפולין. נודע כמחבר "תבואת שור" שהוא קיצור הבית יוסף וכראב"ד בריסק ולובלין. מצאצאי רבי יוסף בכור שור.

היסטוריה

אפרים זלמן נולד לרב נפתלי הירש שור שכיהן כראב"ד בריסק ולובלין, והיה מתלמידיוו של הרמ"א ורבו של הב"ח. הרב אלכסנדר סנדר שור היה צאצא של אח אחר, הרב שמואל שור. אחיו היה הרב אברהם חיים שור.

נשא לאישה בגיל 70 את מרת הנלי, בת הרב השר שאול וואהל, שהולידה לו את הרב יעקב שור שנודע כראב"ד בריסק. היא הייתה מיועדת בתחילה לרב אברהם יהושע השיל מקראקא שהיה אז בבריסק. אך הרב וואהל התנגד כי לא החשיב אז את רבי השיל לגדול כל כך, ואמר שבתו מיועדת לגדול יותר. אנשי בריסק כעסו על זה מאוד, וכמה מהם באו לפני מלך פולין שאשתו מתה באותו הזמן, ושבחו בפניו את היהודייה הבתולה בת השר החשוב. המלך נתן צו לחטוף אותה ולהביאה אליו. באותו הזמן היה ה"תבואת שור" רבה של בריסק ואביה פנה אליו וסיפר לו את השתלשלות העניינים וביקש ממנו למהר לשאתה לאישה וכך עשה הרב אפרים זלמן.

בתחילה כיהן בראב"ד שברשין, ולאחר פטירת חותנו הרב שאול וואהל, נבחר לרבנות בריסק והקים שם ישיבה.

כתביו

ספרו הודפס בלובלין ה'שע"ה-ה'שע"ו. תשובות שלו נמצאות בשו"ת הב"ח סימן ק'; בשו"ת "פני יהושע", חלק אבן העזר, סימן ט"ו; ותשובות אחרות היו בכתב יד בידי הרב פנחס מיכאל גרויסלייט בתוך 'שו"ת "גאוני קדמאי"'. הרב גרויסלייט פרסם בספרו "דברי פנחס" חידושים מבנו של הרב אפרים זלמן, הרב יעקב.

על מצבתו נחרת: "אראלים ומצוקים... פשטו ידם באיש האלוקים, רבנו וגאוננו נר ישראל, ראש גאולת ישראל..." ולמרגלותיו נחרת על המצבה: "הגאון הגדול נר ישראל מוהר"ר אפרים זצ"ל נקרא זלמן שור..." (בהמשך מצוין שהיה ראב"ד לובלין ומובא תאריך פטירתו).

קישורים חיצוניים

אפרים זלמן שור, תבואת שור, מהדורת לובלין 1615, באתר היברובוקס
'שור, ר' אפרים־זלמן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 97 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1295).
הרב יחיאל דוב ולר, רבינו אפרים זלמן שור בעל תבואת שור (הראשון), זכור לאברהם (חולון), תשנ"ד-תשנ"ה, עמ' ס-עו, אתר כותר (הקישור אינו פעיל, אפריל 2014), חלק מופיע בארכיון האינטרנט
שמואל זנוויל כהנא, ענף עץ אבות (זכרונות וסדר יוחסין למשפחות הורוביץ, היילפרין רפפורט, מרגליות, שור, קצנלנבוגן, ועוד), קרקוב תרס"ג, ערך מס' 65, עמ' 19–20, באתר היברובוקס
אפרים זלמן מרגליות, מעלות היוחסין, לבוב תר"ס, עמ' מ', באתר היברובוקס

^ באנציקלופדיה עברית תאריך הפטירה 1663

[1] באנציקלופדיה עברית תאריך הפטירה 1663

[1]

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 הרב '''אפרים זלמן שור''' (נפטר ב[[כ"ח בתשרי]] [[ה'שצ"ד]] (1633){{הערה|באנציקלופדיה עברית תאריך הפטירה 1663}}) היה מגדולי הרבנים ב[[פולין]]. נודע כמחבר "תבואת שור" שהוא קיצור ה[[בית יוסף]] וכר[[אב"ד]] [[ברסט ליטובסק|בריסק]] ו[[לובלין]]. מצאצאי רבי [[יוסף בכור שור]].
+== היסטוריה ==
-אחיו היה הרב [[אברהם חיים שור]]. אביהם היה הרב נפתלי הירש שור שכיהן כראב"ד בריסק ולובלין, היה תלמידו של ה[[רמ"א]] ורבו של ה[[ב"ח]]. הרב [[אלכסנדר סנדר שור]] היה צאצא של אח אחר, הרב שמואל שור.
+אפרים זלמן נולד לרב נפתלי הירש שור שכיהן כראב"ד בריסק ולובלין, והיה מתלמידיוו של ה[[רמ"א]] ורבו של ה[[ב"ח]]. הרב [[אלכסנדר סנדר שור]] היה צאצא של אח אחר, הרב שמואל שור. אחיו היה הרב [[אברהם חיים שור]].
-נשא לאישה בגיל 70 את מרת הנלי, בת הרב השר [[שאול וואהל]], שהולידה לו את הרב [[יעקב שור (פלפולא חריפתא)|יעקב שור]] שנודע כראב"ד בריסק. היא הייתה מיועדת בתחילה לרב [[השיל מקראקא|אברהם יהושע השיל מקראקא]] שהיה אז בבריסק. אך הרב וואהל התנגד כי לא החשיב אז את ר' השיל לגדול כל כך, ואמר שבתו מיועדת לגדול יותר. אנשי בריסק כעסו על זה מאוד, וכמה מהם באו לפני מלך פולין שאשתו מתה באותו הזמן, ושבחו בפניו את היהודייה הבתולה בת השר החשוב. המלך נתן צו לחטוף אותה ולהביאה אליו. באותו הזמן היה ה"תבואת שור" רבה של בריסק ואביה פנה אליו וסיפר לו את השתלשלות העניינים וביקש ממנו למהר לשאתה לאישה וכך עשה הרב אפרים זלמן.
+נשא לאישה בגיל 70 את מרת הנלי, בת הרב השר [[שאול וואהל]], שהולידה לו את הרב [[יעקב שור (פלפולא חריפתא)|יעקב שור]] שנודע כראב"ד בריסק. היא הייתה מיועדת בתחילה לרב [[השיל מקראקא|אברהם יהושע השיל מקראקא]] שהיה אז בבריסק. אך הרב וואהל התנגד כי לא החשיב אז את רבי השיל לגדול כל כך, ואמר שבתו מיועדת לגדול יותר. אנשי בריסק כעסו על זה מאוד, וכמה מהם באו לפני מלך פולין שאשתו מתה באותו הזמן, ושבחו בפניו את היהודייה הבתולה בת השר החשוב. המלך נתן צו לחטוף אותה ולהביאה אליו. באותו הזמן היה ה"תבואת שור" רבה של בריסק ואביה פנה אליו וסיפר לו את השתלשלות העניינים וביקש ממנו למהר לשאתה לאישה וכך עשה הרב אפרים זלמן.
 בתחילה כיהן בראב"ד [[שברשין]], ולאחר פטירת חותנו הרב [[שאול וואהל]], נבחר לרבנות בריסק והקים שם [[ישיבה]].
+== כתביו ==
 ספרו הודפס בלובלין [[ה'שע"ה]]-[[ה'שע"ו]]. תשובות שלו נמצאות ב[[שו"ת]] הב"ח סימן ק'; בשו"ת "פני יהושע", חלק [[אבן העזר]], סימן ט"ו; ותשובות אחרות היו בכתב יד בידי הרב [[פנחס מיכאל גרויסלייט]] בתוך 'שו"ת "גאוני קדמאי"'. הרב גרויסלייט פרסם בספרו "דברי פנחס" חידושים מבנו של הרב אפרים זלמן, הרב יעקב.