מיכל בירן (חברת הכנסת) – הבדלי גרסאות

מיכל בירן
	מיכל בירן, 9 בנובמבר 2012
לידה	28 ביוני 1978 (בת 46); כ"ג בסיוון ה'תשל"ח; הוד השרון, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
מפלגה	מפלגת העבודה הישראלית
סיעה	העבודה; המחנה הציוני;
	5 בפברואר 2013 – 30 באפריל 2019; (6 שנים)
כנסות	19–20
	יו"ר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה; יו"ר השדולה לפנסיה הוגנת; יו"ר השדולה למען העסקה ישירה;
	יו"ר המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה; יו"ר השדולה לפנסיה הוגנת; יו"ר השדולה למען העסקה ישירה;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:25, 22 באוקטובר 2023

מיכל בירן (נולדה ב-28 ביוני 1978, כ"ג בסיוון ה'תשל"ח) היא חברת הכנסת לשעבר מטעם מפלגת העבודה ושימשה כיושבת ראש המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה בין השנים 2010–2014.

ביוגרפיה

בירן נולדה וגדלה בהוד השרון למאיר בירן (ברנשטיין), יליד הארץ ממוצא פולני, ולוורדה לבית קוריצקי, ילידת ברית המועצות. בירן היא בעלת תואר שני בהצטיינות במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב, ואת התזה שלה כתבה על מדיניות פנסיונית מרחיבה בעידן נאו-ליברלי. טרם בחירתה לכנסת הייתה דוקטורנטית בנושא מדיניות פנסיונית באוניברסיטת תל אביב.

בירן פעלה כ-17 שנים בתנועת הנוער העובד והלומד, כמדריכה וכרכזת פעילות התנועה בנגב.

בין השנים 2007–2010 הייתה העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ שלי יחימוביץ'. בתקופה זו הובילה בהצלחה את מאבק העוזרים הפרלמנטריים נגד תופעת פיצול משרות העוזרים והפגיעה בזכויותיהם.

ביוני 2010 זכתה בהתמודדות לראשות המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה אל מול התנגדות ממסד המפלגה ואל מול התנגדותו של יושב ראש המפלגה, אהוד ברק. היא שימשה כיושבת ראש המשמרת הצעירה בשנים 2010–2014, כאשר גם כיום, גוף הצעירים נחשב למוקד הכוח הפוליטי העיקרי שלה בתוך המפלגה.

במהלך שנותיה כיושבת ראש המשמרת הצעירה הוקמו תאי סטודנטים בכל רחבי הארץ (מתל חי ועד באר שבע), הובילה מאבקים נגד הפרטת רכבת ישראל, נגד ייצוא הגז הטבעי, העסקת מורי קבלן וסגירת ערוץ 10, נגד סגירת מפעל פרי גליל ופיטורי עשרות עובדים בהובלת תא אופק תל-חי ועוד.

בפריימריז לראשות מפלגת העבודה, בשנת 2011, עמדה בירן בראש מטה המתנדבים של שלי יחימוביץ' אשר נבחרה לעמוד בראש המפלגה.

לאור המאבקים הרבים נגד יושב ראש מפלגת העבודה, אהוד ברק, זכתה בירן לכינוי "האיום הבירני" בקרב מתנגדיה. כינוי אותו אימצה לחיקה ואף השתמשה בו מספר פעמים במהלך מערכות בחירות בהן השתתפה.^[1]

בירן התמודדה בבחירות המקדימות לרשימת מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה ונבחרה במקום המשוריין לנשים, המקום ה-14 עם 8,822 קולות. לאחר שעמיר פרץ עזב את המפלגה הוצבה בירן במקום ה-13 ברשימה ונבחרה לכנסת ה-19.

בינואר 2017 התמודדה בירן מול חמישה מועמדים נוספים לתפקיד מזכ"לית המפלגה. היא נכשלה בניסיונה לעלות לסיבוב השני, שאליו הגיעו יאיר (יאיא) פינק, יו"ר המטה לשעבר של שלי יחימוביץ' וערן חרמוני, מקורבם של יצחק הרצוג ועמיר פרץ שזכה לבסוף בתפקיד.

בשנת 2020 ייסדה את מיזם "החסידה", להתאמת שותפים להורות משותפת.^[^{דרוש מקור]}

במרץ 2022 הודיעה שתתמוך בעופר עיני לראשות ההסתדרות ותתמודד על ראשות נעמת מטעמם סיעת כולנו-סלע בראשותו. בבחירות הפסידה בירן ליו"ר נעמת המכהנת, חגית פאר.^[2]

מתגוררת בירושלים.^[3]

חברת הכנסת

לאחר שנבחרה לכנסת התשע עשרה החלה לכהן כחברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת וכן בתור ממלאת מקום בוועדת הכספים של הכנסת. כמו כן הקימה את השדולה למען העסקה ישירה, השדולה לפנסיה הוגנת, שדולת ים המלח וכן את השדולה לקידום תנועות הנוער והחינוך הבלתי-פורמלי בישראל.

בירן נחשבת לידידת הקהילה הגאה ואף נאמה במצעד הגאווה בבאר שבע ב-27 ביוני 2013. כמו כן, בירן פועלת לקידום חקיקה פמיניסטית, וכן השתתפה בקמפיינים אינטרנטיים להגברת המודעות בנושא.

עם סיום מושב החורף של הכנסת בשנת 2013, דורגה בירן במקום השמיני מבין 120 חברי הכנסת במדד החברתי של המשמר החברתי.

לאחר הבחירות המקדימות לכנסת העשרים של מפלגת העבודה, הוצבה בירן במקום ה-19 של רשימת המחנה הציוני,^[4] ונבחרה מטעמה לכנסת העשרים.

בינואר 2018 הטילה ועדת האתיקה של הכנסת על בירן עונש של הרחקה לשבוע מישיבות המליאה והוועדות, לאחר שקראה לחה"כ אורן חזן "סרסור".^[5]

בבחירות לכנסת ה-21 שובצה במקום ה-13 ברשימת העבודה ולא נכנסה לכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים, הוצבה במקום ה-12 ברשימת העבודה-גשר.

בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום ה-109 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.

משפחתה

מיכל בירן רווקה. היא אחות של שי בירן שכיהן כראש אגף כלכלה בהסתדרות. מתגוררת משנת 2015 בירושלים. ביולי 2019 ילדה את בתה הראשונה^[6]^[7]. במאי 2023 נולד בנה השני.

קישורים חיצוניים

מיכל בירן, באתר הכנסת
מיכל בירן, באתר כנסת פתוחה
מזל מועלם, "מיכל בירן, איך ההרגשה לנצח את אהוד ברק?", באתר הארץ, 17 ביוני 2010
מזל מועלם, "להפגנות של השמאל המדיני כמעט שלא מגיעים אנשים", באתר אל-מוניטור, 27 בדצמבר 2013
אסא ששון, "עוד 30 שנה יהיו 2 מיליון פנסיונרים עניים, ולא יהיה מאיפה לשלם להם", באתר TheMarker‏, 2 במרץ 2016
דוד בן בסט מראיין את מיכל בירן, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏2 בדצמבר 2016
ניר גונטז', זה לא שהסקרים לא מתרוממים. זה אתם שלא מתרוממים, באתר הארץ, 8 במרץ 2018
סמדר שיר, "החלום שלי הוא להביא את הבת שלי לכנסת", באתר "ידיעות אחרונות", 20 בינואר 2019
נתי יפת, ‏"אנחנו בצומת מכריע למדינת ישראל, ואני כאן מתוך תחושת שליחות וחובה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בפברואר 2019

מכתביה

נחמיה שטרסלר תקוע בעבר, באתר הארץ, 13 במרץ 2014
"סיסמאות נבובות"?, באתר גלובס, 8 ביולי 2015

הערות שוליים

^ מיכל בירן, ‏טור מיוחד: הברחתי את אהוד ברק, באתר onlife,‏ 4 בפברואר 2013
^ יובל אזולאי, ברוב מוחץ: ארנון בר דוד נבחר לכהונה נוספת כיו"ר ההסתדרות, באתר כלכליסט, 25 במאי 2022
^ מיכל מרגלית, צעירים, מזרחים ותושבי פריפריה - השוואת רשימות העבודה והליכוד, באתר ynet, 14 בינואר 2015
^ מורן אזולאי, העבודה בחרה: יחימוביץ', שפיר ושמולי במקומות הראשונים, באתר ynet, 14 בינואר 2015
^ החלטת ועדת האתיקה, 30 בינואר 2018
^ רפי פרלשטיין, הפכה לירושלמית בגלל הכנסת - ולא רוצה לעזוב, באתר mynet‏ ירושלים, 10 בפברואר 2019
^ Michal Biran | מיכל בירן, באתר www.facebook.com

[1] מיכל בירן, ‏טור מיוחד: הברחתי את אהוד ברק, באתר onlife,‏ 4 בפברואר 2013

[2] יובל אזולאי, ברוב מוחץ: ארנון בר דוד נבחר לכהונה נוספת כיו"ר ההסתדרות, באתר כלכליסט, 25 במאי 2022

[3] מיכל מרגלית, צעירים, מזרחים ותושבי פריפריה - השוואת רשימות העבודה והליכוד, באתר ynet, 14 בינואר 2015

[4] מורן אזולאי, העבודה בחרה: יחימוביץ', שפיר ושמולי במקומות הראשונים, באתר ynet, 14 בינואר 2015

[5] החלטת ועדת האתיקה, 30 בינואר 2018

[6] רפי פרלשטיין, הפכה לירושלמית בגלל הכנסת - ולא רוצה לעזוב, באתר mynet‏ ירושלים, 10 בפברואר 2019

[7] Michal Biran | מיכל בירן, באתר www.facebook.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 בירן פעלה כ-17 שנים בתנועת [[הנוער העובד והלומד]], כמדריכה וכרכזת פעילות התנועה ב[[הנגב|נגב]].
 בין השנים 2007–2010 הייתה ה[[עוזר פרלמנטרי|עוזרת הפרלמנטרית]] של ח"כ [[שלי יחימוביץ']]. בתקופה זו הובילה בהצלחה את מאבק העוזרים הפרלמנטריים נגד תופעת פיצול משרות העוזרים והפגיעה בזכויותיהם.
 ביוני [[2010]] זכתה בהתמודדות לראשות המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה אל מול התנגדות ממסד המפלגה ואל מול התנגדותו של יושב ראש המפלגה, [[אהוד ברק]]. היא שימשה כיושבת ראש המשמרת הצעירה בשנים 2010–2014, כאשר גם כיום, גוף הצעירים נחשב למוקד הכוח הפוליטי העיקרי שלה בתוך המפלגה.
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 בינואר 2017 התמודדה בירן מול חמישה מועמדים נוספים לתפקיד מזכ"לית המפלגה. היא נכשלה בניסיונה לעלות לסיבוב השני, שאליו הגיעו יאיר (יאיא) פינק, יו"ר המטה לשעבר של שלי יחימוביץ' וערן חרמוני, מקורבם של [[יצחק הרצוג]] ועמיר פרץ שזכה לבסוף בתפקיד.
 בשנת 2020 ייסדה את מיזם "החסידה", להתאמת שותפים ל[[הורות משותפת]].{{מקור|נושא=ישראל}}
-במרץ 2022 הודיעה שתתמוך בעופר עיני לראשות [[ההסתדרות החדשה|ההסתדרות]] ותתמודד על ראשות [[נעמת]] מטעמם סיעת כולנו-סלע בראשותו. בבחירות הפסידה בירן ליו"ר נעמת המכהנת, [[חגית פאר]]. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hjybui9v5|כותרת=ברוב מוחץ: ארנון בר דוד נבחר לכהונה נוספת כיו"ר ההסתדרות {{!}} כלכליסט|אתר=calcalist|תאריך=2022-05-25|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-02-24}}</ref>
+במרץ 2022 הודיעה שתתמוך בעופר עיני לראשות [[ההסתדרות החדשה|ההסתדרות]] ותתמודד על ראשות [[נעמת]] מטעמם סיעת כולנו-סלע בראשותו. בבחירות הפסידה בירן ליו"ר נעמת המכהנת, [[חגית פאר]].{{הערה|{{כלכליסט|יובל אזולאי|ברוב מוחץ: ארנון בר דוד נבחר לכהונה נוספת כיו"ר ההסתדרות|local_news/article/hjybui9v5|25 במאי 2022}}}}
 מתגוררת ב[[ירושלים]].{{הערה|{{ynet|מיכל מרגלית|צעירים, מזרחים ותושבי פריפריה - השוואת רשימות העבודה והליכוד|4615112|14 בינואר 2015}}}}

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מיכל בירן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיכל בירן (חברת הכנסת)