פקס – הבדלי גרסאות
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ערכים בהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה ל קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה שימוש בCat-a-lot |
תיקון |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==הפקס כיום== |
==הפקס כיום== |
||
החל מ[[העשור השני של המאה ה-21]] מעטים האנשים אשר עושים שימוש ביתי בפקס. המעטים שכן משתמשים בפקס באים בקרב אוכלוסיות שלא מעוניינת לעשות שימוש ברשת האינטרנט. בעיקר בקרב [[זקנה|קשישים]] ומ[[יהדות חרדית|הקהילה החרדית]]. משנת [[2018]] קיים חוק המחייב גופים ממשלתיים לתת אפשרות לשלוח טפסים גם ב[[דואר אלקטרוני]]. לאחר שחלק ניכר מהגופים דרש שליחת טפסים דרך הפקס<ref>{{Cite news|title=סוף לפקס בגופים ממשלתיים - כולל קופות החולים|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5311851,00.html|work=Ynet|date=2018-07-17|access-date=2022-05-25|language=he|first=מירב|last=קריסטל}}</ref>. |
|||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה מ־16:42, 13 בספטמבר 2022
פקס (קיצור של פקסימיליה או טלפקסימיליה) היא טכנולוגיה לתקשורת-רחק (טלקומוניקציה) אשר משמשת להעברת העתקי מסמכים, בעיקר על ידי מכשירים מתאימים אשר פועלים דרך רשת הטלפון. מקור המילה פקס הנוהגת היום, היא מלטינית - fac simile שפירושו "עֲשֵׂה באופן דומה", כלומר להעתיק באופן מוחלט למקור. המילה קוצרה מפקסימילה ל-פקס. מכשירי פקס הפכו לנגישים כלכלית ופופולריים מאוד בשנות ה-80 של המאה ה-20. הם מעבירים דף (מודפס או כתוב ביד) אחד או יותר בדקה אחת, בשחור-לבן ברזולוציה של 200 נקודות לאינץ' (200 dpi). קצב ההעברה הוא 14.4 Kbps או מהר יותר. תבניות התמונה המועברות נקראות "ITU-T (לשעבר CCITT) קבוצת פקס 3 או 4". הטכניקה עליה הפקס מבוסס הומצאה ב-1929 על ידי רודולף הל (Rudolf Hell).
הפקס הבסיסי ביותר מעביר מידע רק בשחור-לבן. הדף המקורי נסרק ברזולוציה של 1,728 פיקסל לשורה ו-1,145 שורות לדף (גודל של דף A4). המידע הגולמי המתקבל נדחס על ידי שימוש בקוד הופמן מותאם, היעיל לטקסט כתוב, אשר משיג פקטור דחיסה ממוצע בסביבות ה-20. לרוב, דרושות 10 שניות לשדר דף, לעומת 3 דקות שהיה לוקח לשלוח את אותו מידע בצורה לא דחוסה של 1,728 על 1,145 ביטים במהירות של 9,600 ביטים לשנייה. שיטת הדחיסה משתמשת בקוד הופמן על רצפי שחור ולבן בשורה אחת של סריקה, ולכן נקראת "חד-ממדית". שיטות דחיסה "דו-ממדיות" משתמשות בעובדה ששתי שורות סרוקות סמוכות לרוב דומות למדי, וכן חוסכות רוחב פס על ידי קידוד של ההבדלים ביניהן בלבד.
ישנן מספר מחלקות פקס שונות, כולל מחלקה 1, מחלקה 2 ו-CAS של אינטל.
מכונות פקס משתמשות במספר טכניקות אפנון של קווי טלפון. הן נבחרות בזמן "לחיצת היד" של הפקס-מודם (handshake). כיום, רק האפנון המהיר 14,400 ביט לשנייה נמצא בשימוש, למרות שרוב המכונות תומכות גם בקצבי תעבורה נמוכים יותר, לצורך "תמיכה-לאחור".
- שיטת אפנון 9,600 ו-14,400 ביט לשנייה מנצלת את אפנון 9,600 של trellis.
- שיטת אפנון 2,400 ו-4,800 ביט לשנייה מנצלת את אפנון ה-PSK.
- שיטת אפנון 7,200 ו-9,600 ביט לשנייה מנצלת את אפנון ה-QAM.
היסטוריה
הממציא הסקוטי אלכסנדר ביין (Alexander Bain) היה הראשון שהוציא פטנט על גרסה ראשונית וניסיונית של הפקס, בשנות ה-40 של המאה ה-19, עוד לפני המצאת הטלפון.[1] הוא השתמש בידע שלו על שעוני מטוטלת חשמליים כדי להפיק מכניזם הסורק שורה אחר שורה קדימה ואחורה.
בשנות ה-60 של המאה ה-19 פותח מכשיר הפנטלגרף, גרסה מוקדמת של מכשיר הפקס, שאיפשר לראשונה שליחה של תמונות באופן מסחרי, גם אם עדיין בקנה מידה קטן.[1]
בתחילת המאה ה-20 חלה התקדמות טכנולוגית בכמה אופנים שונים במקביל, שיצרה בתוך כמה עשורים שדרוגים רבים לטכנולוגיה הראשונית מהמאה הקודמת. בשנות ה-20 פותחה טכנולוגיה לשליחת תמונות באמצעות גלי רדיו - טכנולוגיה שנכון לשנת 2019 עדיין משמשת לתחומים שונים, כמו מפות מזג אוויר.[1]
המכשיר הגיע לצורתו הנוכחית פחות או יותר, לפני שנת 1945, כאשר כוחות הברית במלחמת העולם השנייה, השתמשו בו להעברת מפות ותרשימים בשדה הקרב, אולם עד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים סבל הפקס מפרדוקס הביצה והתרנגולת: כל עוד לא היו מספיק מכשירי פקס, איש לא קנה אחד. המצב הוחמר בגלל העדר סטנדרטים.
הבעיה נפתרה רק כאשר יצא התקן של Group 3 של האיגוד הבינלאומי לטלקומוניקציה, (International Telecommunication Union) שהתקבל על כל התעשייה והחל את תהליך התפשטות הפקס. תהליך זה היה מהיר מאוד מסוף שנות ה-80 עד לאמצע שנות ה-90. אולם, לאחר מכן הואט התהליך בשל חדירת הדואר האלקטרוני, שבמקרים רבים משמש תחליף לפקס.[2]
פקס מחשב אוטונומי
פקס מחשב מודרני יכול להתחבר למדפסת או מכונה רב-תכליתית, על ידי שימוש בשתי יציאות USB, כדי לשלוח, לקבל ולהדפיס פקסים (ללא צורך במחשב).
אפשרות שנייה היא להשתמש בתוכנת פקס לצורך שליחת פקס. ישנו מגון רחב של תוכנות פקס או שירותי פקס אונליין.
תוכנות פקס יעילות, במיוחד כאשר רוצים לשלוח כמות גדולה של פקסים לרשימות דיוור.
חלופות
חלופה מודרנית לשליחת פקסים היא שליחה של דואר אלקטרוני עם או בלי קובץ תמונה אחד או יותר כקובץ מצורף. חלופה זו מאפשרת צבעוניות ויתר גמישות ברזולוציית המידע. שיטה זו אינה דורשת מהמשתמשים התקנת מכשירים סורקים או מדפיסים ויכולת להפעילם. היא חסכונית, מהירה ובטוחה יותר מפני פריצות. לכן הפקס הולך ויוצא מהשימוש בעולם המודרני.
שירותי פקס לדואר מאפשרים להחליף את מכונת הפקס בשירות אשר מספק מספר פקס. בשיטה זו הפקס מגיע ישירות לתיבת הדואר האלקטרוני, בדרך כלל כקובץ PDF ואין צורך כלל במכונת פקס.
הפקס כיום
החל מהעשור השני של המאה ה-21 מעטים האנשים אשר עושים שימוש ביתי בפקס. המעטים שכן משתמשים בפקס באים בקרב אוכלוסיות שלא מעוניינת לעשות שימוש ברשת האינטרנט. בעיקר בקרב קשישים ומהקהילה החרדית. משנת 2018 קיים חוק המחייב גופים ממשלתיים לתת אפשרות לשלוח טפסים גם בדואר אלקטרוני. לאחר שחלק ניכר מהגופים דרש שליחת טפסים דרך הפקס[3].
ראו גם
קישורים חיצוניים
המצאת הפקס, ארכיון הסרטונים של AP
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 The History of Fax (from 1843 to Present Day), faxauthority
- ^
רועי צ'יקי ארד, מי עדיין משתמש בפקסימיליות?, באתר הארץ, 26 באפריל 2013
- ^ קריסטל, מירב (2018-07-17). "סוף לפקס בגופים ממשלתיים - כולל קופות החולים". Ynet. נבדק ב-2022-05-25.
