אדוניס

אדוניס
Άδωνις

תרבות	דת יוון העתיקה
אב	קינירס
אם	מירהה
אחים	מירהה, לאוגור, ברסיה, אורסדייס
בן או בת זוג	אפרודיטה, פרספונה
צאצאים	Beroe, Golgos

שחזור בן המאה ה-19 לפסל אדוניס שנמצא בפומפיי

מות אדוניס על ידי חזיר הבר בפסל של ג'וזפה מצואולי בארמיטאז'

דמומית - פרח אדום הנקרא בלועזית Adonis.

אדוניס (ביוונית: Ἄδωνις) הוא אל התשוקה והיופי ואהובה של האלה אפרודיטה במיתולוגיה היוונית. אדוניס נחשב המקביל לאוסיריס במיתולוגיה המצרית ולתמוז במיתולוגיה המסופוטמית. הסיפור אודות אדוניס הגיע למיתולוגיה היוונית ככל הנראה מהאל אדון הכנעני.

בעת החדשה שמו הפך שם נרדף ואב טיפוס לדמותו של צעיר יפה תואר.

סיפור העלילה

לסיפור אדוניס מספר גרסאות, אך גרעין העלילות דומה: הוריו של אדוניס היו סמירנה ואביה קינירס מלך קפריסין. סמירנה לא כיבדה את האלה אפרודיטה, והאלה הנזעמת גרמה לה להתאהב באביה ולהזדווג עמו בלי ידיעתו. משך כל ההריון שמרה הבת על הסוד, אך כשכבר לא יכלה גילתה אותו לאביה. משגילה את התועבה, כעס קינירס כל כך, עד שסילק את סמירנה המבוהלת מהארמון ורדף אחריה בחרב שלופה. אפרודיטה הפכה את סמירנה לעץ מור, ועץ זה התבקע וממנו נולד אדוניס הקטן.

אפרודיטה מסרה את אדוניס לאלה פרספונה. לאחר שנים מספר התחרטה על כך אפרודיטה ורצתה את אדוניס בחזרה, אך פרספונה לא רצתה למסור אותו. הוויכוח נפתר במשפט שערכה המוזה קאליופה (בחלק מהגרסאות היה זה זאוס שערך את המשפט), שחילקה את השנה לשלושה חלקים שווים - בחלק הראשון על אדוניס להיות עם פרספונה, בחלק השני עם אפרודיטה ובשלישי יוכל להיות היכן שיחליט בעצמו. הילד, שגדל עם פרספונה, רצה תמיד להישאר אתה בחלק השלישי של השנה. הדבר לא מצא חן בעיני אפרודיטה, ובעזרת החגורה הקסומה שלה אילצה את אדוניס להישאר אתה גם בחלק השלישי של השנה, ובסופו של דבר שייכה לעצמה גם את החלק של פרספונה. פרספונה הזועמת הלכה לארס, מאהבה של אפרודיטה, וסיפרה לו שאפרודיטה מעדיפה את אדוניס על פניו. בהתקף קנאה הביא ארס לפציעתו של אדוניס בידי חזיר בר, פציעה ממנה דימם אדוניס למוות בזרועותיה של אפרודיטה.

מדמו אשר טיפטף לארץ יצרה אפרודיטה פרח שינציח את זכרו - הכלנית (למרות זאת, הפרח שקרוי על שם אדוניס הוא הדמומית). לזכר מותו של אדוניס, במועד קבוע בשנה, מי נהר איברהים הנשפכים לים התיכון ליד גבל, בלבנון של היום, מאדימים מדמו של אדוניס.

בפולחן

אדוניס היה דמות מרכזית בפולחן הנשים ביוון העתיקה. במסגרת פסטיבל בן יומיים שכונה ״הגנים של אדוניס״ נשתלו בשיא הקיץ זרעי צמחים שונים בעציצים. זרעים אלו נבטו במהירות רבה בשל החום אך גם קמלו במהירות מאותה הסיבה - קמילה שסימלה את מותו בטרם עת של אדוניס.

לקריאה נוספת

• אדוניס, אלגיה על מותו של ג'ון קיטס, מאנגלית - יעקב אורלנד, תל אביב, 1976.
• מעין מזור, אלים, גיבורים ומיתוסים ביוון העתיקה, האוניברסיטה המשודרת - בהוצאת משרד הביטחון ומודן, 2014.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדוניס בוויקישיתוף