עיבוד מידע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:02, 12 באפריל 2020

ערך זה עוסק בעיבוד קלט אנושי, הנתפס באמצעות החושים. אם התכוונתם לעיבוד מידע דיגיטלי באמצעות מחשב, ראו עיבוד נתונים ממוחשב.

עיבוד מידע היא פעולה קוגניטיבית המערבת תהליכי קשב, קליטה, תפיסה, חשיבה וזיכרון.

יכולת עיבוד המידע משתפרת בעקבות ההתפתחות הקוגניטיבית של האדם מהינקות ועד הבגרות.

גישת עיבוד המידע עוסקת בדרך בה האדם רוכש את כישוריו הקוגניטיביים, מתוך השוואה לפעולת עיבוד נתונים של מחשב.

תהליך עיבוד המידע

קולטני החישה קולטים באופן מתמיד את אנרגיות הגירוי התואמות שלהם ומספקים כמויות עצומות של מידע אודות הסביבה^[1]. כל המידע הזה מאוחסן באופן פסיבי ובלתי רצוני למשך זמן קצר מאוד בזיכרון החושי שהוא השלב ראשון במסלול הקידוד. משם עליו לעבור לזיכרון לטווח קצר כדי שיוכל להתגבש בזיכרון לטווח ארוך^[2]. תהליכי עיבוד המידע המתרחשים במאגר הזיכרון לטווח קצר קובעים האם הוא יגיע אל מאגר הזיכרון לטווח ארוך, או יתפוגג וייעלם^[3].

עיבוד המידע שמתקבל מהחושים מתבצע במערכת העצבים. מבחינה נוירולוגית המידע מועבד על ידי תאי עצב אשר קולטים את האותות ממערכת החישה. תאים אלו מסוגלים לתקשר ביניהם בתהליך של העברה סינפטית. כמו כן, הם יכולים לשלוט על המערכת המוטורית, באופן שמאפשר להם להשפיע על ההתנהגות. הפלסטיות של מערכת העצבים, הנקראת גם גמישות מוחית, היא המנגנון שמאפשר למידה ושינוי בהתנהגות בעקבות מפגשים עם הסביבה^[4]. ברמה התאית, גמישות מוחית מתאפשרת על ידי שינויים בקשרים בין נוירונים ועיצוב מחדש של סינפסות בהתאם לסביבה^[5].

קליפת המוח הקדם-מצחית והמוליך העצבי דופמין

תהליך עיבוד מידע אינטגרטיבי מצריך יחסי גומלים מורכבים בין רשתות עצביות, אשר יאפשרו את הזרימה הדו כיוונית של המידע^[6]. קליפת המוח הקדם-מצחית משמשת כמרכז של השליטה הקוגניטיבית והתפקודים הניהוליים^[7]. קליפת המוח הקדם-מצחית מקבלת מידע של מטה-מעלה “bottom-up” מהמערכות החושיות של המוח ומספקת ויסות של מעלה-מטה “top-down” על הקורטקס החושי, כדי לשלוף מידע שמאוכסן בזיכרון וכדי להנחות את העיבוד של המידע החושי^[8]. כמו כן, האזורים הניהוליים שלה מעורבים בפעילות של זיכרון העבודה^[9]. היא מאפשרת לאחסן את המידע בזיכרון, להבנות ולקטלג אותו^[7]. קליפת המוח הקדם-מצחית מסוגלת לייצג מידע גם בהיעדר נוכחותו בסביבה הפיזית, באמצעות רשתות עצביות שמשפעלות אחת את השנייה באופן המאפשר את שמירת המידע במודעות^[10].

כמו כן, ישנה הכרה רחבה גם בחשיבות של המוליך העצבי דופמין לתפקודה של קליפת המוח הקדם-מצחית^[11]. הוא חיוני לשליטה על הפעילות הקוגניטיבית בקליפת המוח הקדם-מצחית^[12] ויש לו חשיבות מרכזית לתפקודים קוגניטיביים, כולל זיכרון העבודה^[13]^[11] והחשיבה היצירתית^[14]. למעשה, המוליך העצבי דופמין הוא זה שקובע אם וכיצד יועבר מידע מקבוצה תפקודית אחת של תאי עצב בקליפת המוח הקדם-מצחית, לקבוצות תפקודיות אחרות שנמצאות בה^[12]. הדופמין מעורב גם בתהליכי ויסות ושליטה של עיבוד מידע מלמעלה-למטה המאפשרים מתן עדיפות למידע רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי^[15]^[12].

מגבלת עיבוד המידע

בעקבות צוואר הבקבוק של החשיבה האנושית, היכולת של האדם לעבד את כל המידע שהוא מקבל מהחושים היא מוגבלת^[1]. מגבלה זו נוצרת משום הזיכרון לטווח קצר יכול להכיל פחות או יותר שבע יחידות מידע בו זמנית למשך זמן קצר בלבד. מכאן גם נוצר הקושי האנושי לעסוק בבעיות המורכבות ממספר גדול של משתנים^[3].

היצף מידע הוא מצב בו כמות המידע שנקלטת חורגת מיכולת עיבוד המידע של האדם. ישנן מספר דרכים בהן ניתן לייעל את תהליכי עיבוד המידע חרף מגבלה זו. אחת הדרכים היא לצמצם את כמות המידע שמגיעה לתודעה על ידי התייחסות ממוקדת למידע הנחוץ והתעלמות ממידע לא רלוונטי. הקשב הסלקטיבי מאפשר למידע רלוונטי להנחות את ההתנהגות של האדם, תוך כדי צמצום ההשפעה של מידע מסיח או לא רלוונטי^[16]. פעולה זו של הפניית הקשב לגירויים המתאימים בלבד מכונה "סינון" או "ניפוי" (Filtering)^[1]. כבר בתהליך הקידוד הזיכרון החושי מאפשר די זמן לעיבוד המידע החושי הראשוני, כדי שהמערכת הקוגניטיבית תוכל לבחור אלו פרטים מתוכו יש להעביר לעיבודים נוספים, למערכות הזיכרון המתקדמות יותר, לתהליכי קבלת החלטות ולמנגנוני תכנון התגובה^[2].

דרך נוספת להתגבר על מגבלת הקיבולת היא קיבוץ מספר בלתי מוגבל של פריטים ליחידת משמעות בודדת המכונה "גוש" (chunk)^[3]. היכולת להגדיל את כמות הפריטים שניתן לחשוב עליהם בו זמנית על ידי ארגונם כגושי מידע, זיכתה את הזיכרון לטווח קצר בכינוי זיכרון עבודה^[3]. זיכרון העבודה מאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן הפעולה שלו^[17]. הוא מכיל את כל המידע שנעשה בו שימוש פעיל במהלך ביצוע טווח רחב של משימות^[18]. זיכרון העבודה יכול להכיל מידע חדש שנקלט בזיכרון החושי יחד עם מידע קודם שנשלוף מהזיכרון לטווח ארוך. בכך הוא מאפשר הכללה של ניסיון העבר על מצבים חדשים.

דרך נוספת להתגברות על מגבלת זיכרון העבודה היא שימוש במיומנויות חשיבה מתאימות. למשל, ניתן לפתרון בעיות מורכבות על ידי פירוקן לבעיות משנה, לטפל בכל אחת מהן בנפרד ולאחר מכן לצרף אותן לצורך יצירת הפתרון השלם^[3].

השפעות על עיבוד המידע

אחד הגורמים המשפיעים בצורה משמעותית על הקיבולת של זיכרון העבודה היא הקשב^[2]. תהליכי עיבוד מידע מודעים ונשלטים מצריכים משאבי קשב רבים ועל כן הם יכולים להתבצע רק באופן סדרתי - זה אחר זה^[19]. כתוצאה מכך ירידה ביכולת הקשב תפגע ביכולת עיבוד המידע. הנמכה של יכולת הקשב יכולה להיגרם ממצבים זמניים כמו מחסור בשעות שינה, או ממצבים מולדים כמו הפרעת קשב. להבדיל, למידה יכולה לשפר את יכולת עיבוד המידע כאשר היא יוצרת אוטומטיות. תהליכים עיבוד מידע אוטומטיים אינם מכוונים או נשלטים באופן רצוני, הם יעילים ביותר ומתרחשים מחוץ למודעות של האדם^[19].

גורם נוסף שיכול להשפיע על עיבוד המידע הוא הסכמה. הסכמה מאפשרת לארגן כמויות גדולות של מידע באופן יעיל^[20]. היא יוצרת מערכת של ציפיות שמפרשות, מבהירות ומארגנות את עולמו הקוגניטיבי והחווייתי של האדם^[21]. לסכמות יש השפעה רבה על היבטים שונים של החשיבה וההתנהגות^[20]. כאשר נוצר פער קטן בין הציפיות הנובעות מהסכמה ולבין המציאות, היא גורמת לאדם לפרש את המציאות כך שלפערים אלו אין השפעה של ממש או שאין הם נתפסים כלל^[21]. העמידות של הסכמות יכולה להוביל לנבואה המגשימה את עצמה, משום שהן נוטות לעצב את ההתנהגות של האדם באופן שיאשר את נכונותן^[20]. לעומת זאת, כשהפערים בין הסכמה למציאות גדולים מידי, לא ניתן לגשר עליהם במסגרת הסכמה הקיימת^[21]. במצב זה הסכמות יכולות להיות גם יחידות גמישות שמתקנות את עצמן בהתמדה, כדי להתאים את עצמן לנתוני מציאות חדשים^[3].

אגנוזיה היא מצב בו האדם אינו מסוגל לעבד מידע באמצעות ערוץ חושי כלשהו, חרף תקינותם של אברי החישה הרלוונטיים^[22].

עיבוד מידע חברתי

ערך מורחב – עיבוד מידע חברתי

עיבוד מידע חברתי מתייחס לתהליך התפיסה הסובייקטיבי של האדם את עולמו החברתי.

מודל העיבוד המידע של קנת' דודג' (Kenneth Dodge) (אנ') ועמיתיו^[23] ^[24] כולל בתוכו שישה שלבים:

קידוד רמזים חברתיים ופנימיים
פירוש וייצוג מנטלי לרמזים אלו
הבהרה או בחירה של מטרות
הבניית תגובה
הערכת תגובה
גילום הפעולה

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עיבוד מידע בוויקישיתוף

Cognition: How Your Mind Can Amaze and Betray You - הסבר על נפלאות הקוגניציה ומגבלותיה, מתוך Crash Course Psychology

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.
^ ¹ ² ³ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
^ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
^ רחמימוב, ר', מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים, רעננה: מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד., 2004
^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
^ ¹ ² Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition. The Neuroscientist, 22(6), 593-603.
^ Arnsten, A. F., Wang, M. J., & Paspalas, C. D. (2012). Neuromodulation of thought: flexibilities and vulnerabilities in prefrontal cortical network synapses. Neuron, 76(1), 223-239.
^ Eriksson, J., Vogel, E. K., Lansner, A., Bergström, F., & Nyberg, L. (2015). Neurocognitive architecture of working memory. Neuron, 88(1), 33-46.
^ Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.
^ ¹ ² Kroener, S., Chandler, L., Phillips, P. M., & Seamans, J. K. (2009). Dopamine Modulates Persistent Synaptic Activity and Enhances the Signal-to-Noise Ratio in the Prefrontal Cortex. Plos ONE, 4(8), 1-14.
^ ¹ ² ³ Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in cognitive sciences.
^ Floresco, S. B., & Magyar, O. (2006). Mesocortical dopamine modulation of executive functions: Beyond working memory.Psychopharmacology, 188(4), 567-85.
^ Boot, N., Baas, M., van Gaal, S., Cools, R., & De Dreu, C. K. (2017). Creative cognition and dopaminergic modulation of fronto-striatal networks: Integrative review and research agenda. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 78, 13-23.
^ Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785.
^ Bavelier, D., Achtman, R. L., Mani, M., & Föcker, J. (2012). Neural bases of selective attention in action video game players. Vision research, 61, 132-143.
^ Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.
^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
^ ¹ ² By Bargh, John A. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 347-348). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp.
^ ¹ ² ³ Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
^ ¹ ² ³ שאול פוקס (1998). הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.
^ דוד הבר (1990), לא הואב לקרוא : טיפול רב-ממדי בליקויי למידה. רעננה: רמות.
^ Crick, N. R., & Dodge, K. A. (1994). A review and reformulation of social information-processing mechanisms in children's social adjustment.Psychological Bulletin, 115 (1), 74-101
^ Dodge, K. A. (1986). A social information processing model of social competence in children. In M. Perlmutter (Ed.), The Minnesota symposium on child psychology (vol. 18, pp. 77-125). Hillsdale, NJ: Erlbaum

[תפיסה_וחישה-1] ¹ ² ³ Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.

[קוגניטיבית-2] ¹ ² ³ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.

[אבולוציוניים-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.

[קרלסון-4] Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.

[הערה_מספר_20170621070442:0-5] רחמימוב, ר', מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים, רעננה: מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד., 2004

[קולקינס-6] Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.

[Ranganath2016-7] ¹ ² Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition. The Neuroscientist, 22(6), 593-603.

[Arnsten2012-8] Arnsten, A. F., Wang, M. J., & Paspalas, C. D. (2012). Neuromodulation of thought: flexibilities and vulnerabilities in prefrontal cortical network synapses. Neuron, 76(1), 223-239.

[Eriksson2015-9] Eriksson, J., Vogel, E. K., Lansner, A., Bergström, F., & Nyberg, L. (2015). Neurocognitive architecture of working memory. Neuron, 88(1), 33-46.

[Arnsten2011-10] Arnsten, A. F. (2011). Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.

[Kroener2009-11] ¹ ² Kroener, S., Chandler, L., Phillips, P. M., & Seamans, J. K. (2009). Dopamine Modulates Persistent Synaptic Activity and Enhances the Signal-to-Noise Ratio in the Prefrontal Cortex. Plos ONE, 4(8), 1-14.

[Ott2019-12] ¹ ² ³ Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in cognitive sciences.

[Floresco2006-13] Floresco, S. B., & Magyar, O. (2006). Mesocortical dopamine modulation of executive functions: Beyond working memory.Psychopharmacology, 188(4), 567-85.

[Boot2017-14] Boot, N., Baas, M., van Gaal, S., Cools, R., & De Dreu, C. K. (2017). Creative cognition and dopaminergic modulation of fronto-striatal networks: Integrative review and research agenda. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 78, 13-23.

[Thiele2018-15] Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785.

[בבליאר-16] Bavelier, D., Achtman, R. L., Mani, M., & Föcker, J. (2012). Neural bases of selective attention in action video game players. Vision research, 61, 132-143.

[גונסון-17] Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.

[חינוך_קוגניטיבי-18] שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.

[Bargh2000-19] ¹ ² By Bargh, John A. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 347-348). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp.

[פסיכוחברתי-20] ¹ ² ³ Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.

[שינוי-21] ¹ ² ³ שאול פוקס (1998). הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

[הואב-22] דוד הבר (1990), לא הואב לקרוא : טיפול רב-ממדי בליקויי למידה. רעננה: רמות.

[23] Crick, N. R., & Dodge, K. A. (1994). A review and reformulation of social information-processing mechanisms in children's social adjustment.Psychological Bulletin, 115 (1), 74-101

[דודג'-24] Dodge, K. A. (1986). A social information processing model of social competence in children. In M. Perlmutter (Ed.), The Minnesota symposium on child psychology (vol. 18, pp. 77-125). Hillsdale, NJ: Erlbaum

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 [[קובץ:Chemical synapse schema cropped.jpg|ממוזער|250px|הפלסטיות של מערכת העצבים מתבססת על היכולת לשנות את דפוסי התקשורת של [[תא עצב|תאי העצב]] עם תאי המטרה שלהם. התקשורת בין התאים מתרחשת ב[[סינפסה]] על ידי מעבר של אותות כימיים וחשמליים.]]
 [[קולטן חישה|קולטני החישה]] קולטים באופן מתמיד את [[אנרגיה|אנרגיות]] ה[[גירוי]] התואמות שלהם ומספקים כמויות עצומות של מידע אודות ה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]]{{הערה|שם=תפיסה וחישה|Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.}}.
 כל המידע הזה מאוחסן באופן פסיבי ובלתי רצוני למשך [[זמן]] קצר מאוד ב[[זיכרון חושי|זיכרון החושי]] שהוא השלב ראשון במסלול ה[[קידוד (זיכרון)|קידוד]]. משם עליו לעבור ל[[זיכרון לטווח קצר]] כדי שיוכל [[התגבשות זיכרון|להתגבש]] ב[[זיכרון לטווח ארוך]]{{הערה|שם=קוגניטיבית|יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}}. תהליכי עיבוד המידע המתרחשים במאגר הזיכרון לטווח קצר קובעים האם הוא יגיע אל מאגר הזיכרון לטווח ארוך, או יתפוגג וייעלם{{הערה|שם=אבולוציוניים|שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.}}.
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ===קליפת המוח הקדם-מצחית והמוליך העצבי דופמין===
-[[File:Prefrontal cortex (left) - lateral view.png|thumb|לקליפת המוח הקדם-מצחית (שצבועה באדום) יש תפקיד חיוני בתהליכי עיבוד המידע והיא משמשת כמרכז השליטה הקוגניטיבית]]
+[[קובץ:Prefrontal cortex (left) - lateral view.png|ממוזער|לקליפת המוח הקדם-מצחית (שצבועה באדום) יש תפקיד חיוני בתהליכי עיבוד המידע והיא משמשת כמרכז השליטה הקוגניטיבית]]
 תהליך עיבוד מידע אינטגרטיבי מצריך יחסי גומלים מורכבים בין רשתות עצביות, אשר יאפשרו את הזרימה הדו כיוונית של המידע{{הערה|שם=קולקינס|Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.}}.
 [[קליפת המוח הקדם-מצחית]] משמשת כמרכז של השליטה הקוגניטיבית ו[[תפקודים ניהוליים|התפקודים הניהוליים]]{{הערה|שם=Ranganath2016|Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). [https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/1073858415602850?casa_token=ElNi2Al7UYgAAAAA%3AnqHo-gcps9oggG5taeofjBaovnXCcXfAEtuYj4z4BJsPma1JqJtPm3m0Wq_WD1502auoWkc1Xu0 Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition]. The Neuroscientist, 22(6), 593-603.}}.
 קליפת המוח הקדם-מצחית מקבלת [[מידע]] של [[עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה (קוגניציה)|מטה-מעלה]] “bottom-up” [[מערכות חישה|מהמערכות החושיות]] של ה[[מוח]] ומספקת [[ויסות]] של מעלה-מטה “top-down” על ה[[קליפת המוח|קורטקס]] החושי, כדי [[שליפה (זיכרון)|לשלוף]] מידע שמאוכסן ב[[זיכרון]] וכדי להנחות את העיבוד של המידע החושי{{הערה|שם=Arnsten2012|Arnsten, A. F., Wang, M. J., & Paspalas, C. D. (2012). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627312008045 Neuromodulation of thought: flexibilities and vulnerabilities in prefrontal cortical network synapses]. Neuron, 76(1), 223-239.}}. כמו כן, האזורים הניהוליים שלה מעורבים בפעילות של [[זיכרון עבודה|זיכרון העבודה]]{{הערה|שם=Eriksson2015|Eriksson, J., Vogel, E. K., Lansner, A., Bergström, F., & Nyberg, L. (2015). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627315007771 Neurocognitive architecture of working memory]. Neuron, 88(1), 33-46.}}.
 היא מאפשרת לאחסן את המידע בזיכרון, להבנות ולקטלג אותו{{הערה|שם=Ranganath2016}}.
 קליפת המוח הקדם-מצחית מסוגלת [[ייצוג ידע|לייצג מידע]] גם בהיעדר נוכחותו בסביבה הפיזית, באמצעות רשתות עצביות ש[[שפעול|משפעלות]] אחת את השנייה באופן המאפשר את שמירת המידע במודעות{{הערה|שם=Arnsten2011|Arnsten, A. F. (2011). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3145207/ Catecholamine influences on dorsolateral prefrontal cortical networks]. Biological psychiatry, 69(12), e89-e99.}}.
-כמו כן, ישנה הכרה רחבה גם בחשיבות של המוליך העצבי [[דופמין]] לתפקודה של קליפת המוח הקדם-מצחית{{הערה|שם=Kroener2009|1=Kroener, S., Chandler, L., Phillips, P. M., & Seamans, J. K. (2009). [http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0006507#pone-0006507-g008 Dopamine Modulates Persistent Synaptic Activity and Enhances the Signal-to-Noise Ratio in the Prefrontal Cortex.] Plos ONE, 4(8), 1-14.}}. הוא חיוני לשליטה על הפעילות הקוגניטיבית בקליפת המוח הקדם-מצחית{{הערה|שם=Ott2019|Ott, T., & Nieder, A. (2019). [https://www.researchgate.net/profile/Andreas_Nieder/publication/330756660_Dopamine_and_Cognitive_Control_in_Prefrontal_Cortex/links/5c698259a6fdcc404eb72d9b/Dopamine-and-Cognitive-Control-in-Prefrontal-Cortex.pdf Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex]. Trends in cognitive sciences.‏}} ויש לו חשיבות מרכזית לתפקודים קוגניטיביים, כולל זיכרון העבודה{{הערה|שם=Floresco2006|Floresco, S. B., & Magyar, O. (2006). Mesocortical dopamine modulation of executive functions: Beyond working memory.Psychopharmacology, 188(4), 567-85.}}{{הערה|שם=Kroener2009}} והחשיבה היצירתית{{הערה|שם=Boot2017|Boot, N., Baas, M., van Gaal, S., Cools, R., & De Dreu, C. K. (2017). Creative cognition and dopaminergic modulation of fronto-striatal networks: Integrative review and research agenda. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 78, 13-23.}}. למעשה, המוליך העצבי דופמין הוא זה שקובע אם וכיצד יועבר מידע מקבוצה תפקודית אחת של תאי עצב בקליפת המוח הקדם-מצחית, לקבוצות תפקודיות אחרות שנמצאות בה{{הערה|שם=Ott2019}}. הדופמין מעורב גם בתהליכי ויסות ושליטה של עיבוד מידע [[עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה (קוגניציה)|מלמעלה-למטה]] המאפשרים מתן עדיפות ל[[מידע]] רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי{{הערה|שם=Thiele2018|Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627318300114 Neuromodulation of attention]. Neuron, 97(4), 769-785.}}{{הערה|שם=Ott2019}}.
+כמו כן, ישנה הכרה רחבה גם בחשיבות של המוליך העצבי [[דופמין]] לתפקודה של קליפת המוח הקדם-מצחית{{הערה|שם=Kroener2009|1=Kroener, S., Chandler, L., Phillips, P. M., & Seamans, J. K. (2009). [http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0006507#pone-0006507-g008 Dopamine Modulates Persistent Synaptic Activity and Enhances the Signal-to-Noise Ratio in the Prefrontal Cortex.] Plos ONE, 4(8), 1-14.}}. הוא חיוני לשליטה על הפעילות הקוגניטיבית בקליפת המוח הקדם-מצחית{{הערה|שם=Ott2019|Ott, T., & Nieder, A. (2019). [https://www.researchgate.net/profile/Andreas_Nieder/publication/330756660_Dopamine_and_Cognitive_Control_in_Prefrontal_Cortex/links/5c698259a6fdcc404eb72d9b/Dopamine-and-Cognitive-Control-in-Prefrontal-Cortex.pdf Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex]. Trends in cognitive sciences.}} ויש לו חשיבות מרכזית לתפקודים קוגניטיביים, כולל זיכרון העבודה{{הערה|שם=Floresco2006|Floresco, S. B., & Magyar, O. (2006). Mesocortical dopamine modulation of executive functions: Beyond working memory.Psychopharmacology, 188(4), 567-85.}}{{הערה|שם=Kroener2009}} והחשיבה היצירתית{{הערה|שם=Boot2017|Boot, N., Baas, M., van Gaal, S., Cools, R., & De Dreu, C. K. (2017). Creative cognition and dopaminergic modulation of fronto-striatal networks: Integrative review and research agenda. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 78, 13-23.}}. למעשה, המוליך העצבי דופמין הוא זה שקובע אם וכיצד יועבר מידע מקבוצה תפקודית אחת של תאי עצב בקליפת המוח הקדם-מצחית, לקבוצות תפקודיות אחרות שנמצאות בה{{הערה|שם=Ott2019}}. הדופמין מעורב גם בתהליכי ויסות ושליטה של עיבוד מידע [[עיבוד מלמטה-למעלה ומלמעלה-למטה (קוגניציה)|מלמעלה-למטה]] המאפשרים מתן עדיפות ל[[מידע]] רלוונטי על פני מידע לא רלוונטי{{הערה|שם=Thiele2018|Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627318300114 Neuromodulation of attention]. Neuron, 97(4), 769-785.}}{{הערה|שם=Ott2019}}.
 ==מגבלת עיבוד המידע==
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 [[היצף מידע]] הוא מצב בו כמות המידע שנקלטת חורגת מיכולת עיבוד המידע של האדם. ישנן מספר דרכים בהן ניתן לייעל את תהליכי עיבוד המידע חרף מגבלה זו.
 אחת הדרכים היא לצמצם את כמות המידע שמגיעה ל[[תודעה]] על ידי התייחסות ממוקדת למידע הנחוץ והתעלמות ממידע לא רלוונטי.
 הקשב הסלקטיבי מאפשר למידע רלוונטי להנחות את ההתנהגות של האדם, תוך כדי צמצום ההשפעה של מידע מסיח או לא רלוונטי{{הערה|שם=בבליאר|Bavelier, D., Achtman, R. L., Mani, M., & Föcker, J. (2012). Neural bases of selective attention in action video game players. Vision research, 61, 132-143.}}.
 פעולה זו של הפניית הקשב לגירויים המתאימים בלבד מכונה "סינון" או "ניפוי" (Filtering){{הערה|שם=תפיסה וחישה}}.
 כבר בתהליך הקידוד הזיכרון החושי מאפשר די זמן לעיבוד המידע החושי הראשוני, כדי שהמערכת הקוגניטיבית תוכל לבחור אלו פרטים מתוכו יש להעביר לעיבודים נוספים, למערכות הזיכרון המתקדמות יותר, לתהליכי קבלת החלטות ולמנגנוני תכנון התגובה{{הערה|שם=קוגניטיבית}}.
 דרך נוספת להתגבר על מגבלת הקיבולת היא קיבוץ מספר בלתי מוגבל של פריטים ליחידת משמעות בודדת המכונה "גוש" (chunk){{הערה|שם=אבולוציוניים}}.
 היכולת להגדיל את כמות הפריטים שניתן לחשוב עליהם בו זמנית על ידי [[ארגון (פעולה)|ארגונם]] כגושי מידע, זיכתה את הזיכרון לטווח קצר בכינוי [[זיכרון עבודה]]{{הערה|שם=אבולוציוניים}}.
 זיכרון העבודה מאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן הפעולה שלו{{הערה|שם=גונסון|Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.}}. הוא מכיל את כל המידע שנעשה בו שימוש פעיל במהלך ביצוע טווח רחב של משימות{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}. זיכרון העבודה יכול להכיל מידע חדש שנקלט בזיכרון החושי יחד עם מידע קודם שנשלוף מהזיכרון לטווח ארוך. בכך הוא מאפשר [[הכללה (למידה)|הכללה]] של ניסיון העבר על מצבים חדשים.
 דרך נוספת להתגברות על מגבלת זיכרון העבודה היא שימוש ב[[מיומנויות חשיבה]] מתאימות.
 למשל, ניתן לפתרון בעיות מורכבות על ידי פירוקן לבעיות משנה, לטפל בכל אחת מהן בנפרד ולאחר מכן לצרף אותן לצורך יצירת הפתרון השלם{{הערה|שם=אבולוציוניים}}.
 ==השפעות על עיבוד המידע==
-אחד הגורמים המשפיעים בצורה משמעותית על הקיבולת של זיכרון העבודה היא ה[[קשב]]{{הערה|שם=קוגניטיבית}}. תהליכי עיבוד מידע מודעים ונשלטים מצריכים משאבי קשב רבים ועל כן הם יכולים להתבצע רק באופן סדרתי - אחד אחרי השני{{הערה|שם=Bargh2000}}. כתוצאה מכך ירידה ביכולת הקשב תפגע ביכולת עיבוד המידע. הנמכה של יכולת הקשב יכולה להיגרם ממצבים זמניים כמו מחסור בשעות [[שינה]], או ממצבים מולדים כמו [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]]. להבדיל, [[למידה]] יכולה לשפר את יכולת עיבוד המידע כאשר היא יוצרת [[אוטומטיות (למידה)|אוטומטיות]]. תהליכים עיבוד מידע אוטומטיים אינם [[התכוונות (פילוסופיה)|מכוונים]] או נשלטים באופן רצוני, הם יעילים ביותר ומתרחשים מחוץ ל[[מודעות]] של האדם{{הערה|שם=Bargh2000|By Bargh, John A. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 347-348). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp.}}.
+אחד הגורמים המשפיעים בצורה משמעותית על הקיבולת של זיכרון העבודה היא ה[[קשב]]{{הערה|שם=קוגניטיבית}}. תהליכי עיבוד מידע מודעים ונשלטים מצריכים משאבי קשב רבים ועל כן הם יכולים להתבצע רק באופן סדרתי - זה אחר זה{{הערה|שם=Bargh2000}}. כתוצאה מכך ירידה ביכולת הקשב תפגע ביכולת עיבוד המידע. הנמכה של יכולת הקשב יכולה להיגרם ממצבים זמניים כמו מחסור בשעות [[שינה]], או ממצבים מולדים כמו [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]]. להבדיל, [[למידה]] יכולה לשפר את יכולת עיבוד המידע כאשר היא יוצרת [[אוטומטיות (למידה)|אוטומטיות]]. תהליכים עיבוד מידע אוטומטיים אינם [[התכוונות (פילוסופיה)|מכוונים]] או נשלטים באופן רצוני, הם יעילים ביותר ומתרחשים מחוץ ל[[מודעות]] של האדם{{הערה|שם=Bargh2000|By Bargh, John A. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 347-348). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp.}}.
 גורם נוסף שיכול להשפיע על עיבוד המידע הוא ה[[סכמה קוגניטיבית|סכמה]]. הסכמה מאפשרת [[ארגון (פעולה)|לארגן]] כמויות גדולות של [[מידע]] באופן יעיל{{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.}}. היא יוצרת מערכת של ציפיות שמפרשות, מבהירות ומארגנות את עולמו הקוגניטיבי והחווייתי של האדם{{הערה|שם=שינוי|שאול פוקס (1998). הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי. [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]].}}.
 לסכמות יש השפעה רבה על היבטים שונים של החשיבה וההתנהגות{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
 כאשר נוצר פער קטן בין הציפיות הנובעות מהסכמה ולבין המציאות, היא גורמת לאדם לפרש את המציאות כך שלפערים אלו אין השפעה של ממש או שאין הם נתפסים כלל{{הערה|שם=שינוי}}.
 העמידות של הסכמות יכולה להוביל ל[[נבואה המגשימה את עצמה]], משום שהן נוטות לעצב את ההתנהגות של האדם באופן שיאשר את נכונותן{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
@@ שורה 63: / שורה 63: @@
 עיבוד מידע חברתי מתייחס לתהליך התפיסה הסובייקטיבי של האדם את עולמו החברתי.
 מודל העיבוד המידע של קנת' דודג' (Kenneth Dodge) {{אנ|Kenneth A. Dodge}} ועמיתיו{{הערה|Crick, N. R., & Dodge, K. A. (1994). A review and reformulation of social information-processing mechanisms in children's social adjustment.''Psychological Bulletin, 115'' (1), 74-101}}
 {{הערה|שם=דודג'|Dodge, K. A. (1986). A social information processing model of social competence in children. In M. Perlmutter (Ed.), ''The Minnesota symposium on child psychology'' (vol. 18, pp. 77-125). Hillsdale, NJ: Erlbaum}} כולל בתוכו שישה שלבים:
 # קידוד רמזים חברתיים ופנימיים
 # פירוש וייצוג מנטלי לרמזים אלו
 # הבהרה או בחירה של מטרות
 # הבניית תגובה