גטו לידא – הבדלי גרסאות

גטו לידא
	ציון קבר אחים, ידוע כ"קבר הילדים", באחד מאתרי הרציחות ההמוניות בלידא ב-8 במאי 1942
מידע כללי
מדינה	בלארוס
מחוז	לידא
תאריכים
תאריך הקמה	קיץ 1941
תאריך סגירה	ספטמבר 1943
אוכלוסייה
השתייכות האסירים	יהודים
נתונים
מספר הנספים	כ-8,000 בני אדם
קואורדינטות	53°53′00″N 25°18′00″E / 53.8833333333°N 25.3°E

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:22, 25 במרץ 2018

גטו לידא היה גטו, שבו רוכזה בכפייה האוכלוסייה היהודית של העיר לידא ושל היישובים בסביבתה, בימי הכיבוש הנאצי של בלארוס במלחמת העולם השנייה. הגטו התקיים בין קיץ 1941 לספטמבר 1943.

היסטוריה

כיבוש לידא והקמת הגטו

במחצית הראשונה של המאה ה-20 היהודים היוו אחוז ניכר מאוכלוסיית העיר לידא.^[1] כוחות גרמניה הנאצית פלשו לעיר ב-27 ביוני 1941 והכיבוש הגרמני נמשך שלוש שנים, עד ל 9 ביולי 1944. כבר בחודשים הראשונים אחרי כיבוש העיר, אירגנו שלטונות הכיבוש הגרמנים הקמת גטו ליהודים. גטו לידא היה אחד מהגדולים שבשטחי ברית המועצות הכבושים על ידי הגרמנים, לצידם של גטו וילנה, גטו קובנה, גטו ריגה, גטו מינסק וגטו שאוולי.

שטח הגטו כלל את השכונה שבין מסילת הרכבת ובין מולודצ'נו בצפון והשתרעה עד לרחוב פוסטובסקאיה דאז בדרום, כשהגבול המזרחי היה הנהר לדיאה, והגבול המערבי היה רחוב סובייטסקאיה הנוכחי. הובאו לכאן יהודים מכל נפת (ראיון) לידא - מבריוזובקה (חבל הורדנה), בליצה (חבל הורדנה), סלץ וישובים אחרים.

אקציות וחיסולים

ההוצאות להורג של יהודים התחילו מן הימים הראשונים של הכיבוש. בימים 3-5 יולי 1941 נבחרו ונורו למוות 275 יהודים שנחשבו לבני האליטה המקומית. בחודשים הראשונים עינויי יהודים התקיימו בבית הסוהר ובשעות הלילה במטרת הסתרת המעשים מעיני התושבים. מאוחר יותר, כשהדיכוי והרדיפות עלו בהיקפם, הרציחות התקיימו בפוליגון הסובייטי לשעבר שעל יד העיר.

אחת הרציחות ההמוניות הראשונות אורגנה ב-23 באפריל 1942. ב-2 במאי 1942 אחרי עינויים שגרמו לשברים מרובים, נורו למוות בבית הקברות 9 יהודים. כעבור שבוע, ב-8 במאי 1942 אורגנה אקציה, כינוי שניתן על ידי הגרמנים למבצע הרצח ההמוני הגדול ביותר במקום. לפי עדי ראייה, בשעות הערב של ה-7 במאי, הוקף הגטו על ידי שוטרים וז'נדרמים מקומיים ולמחרת בבוקר העצורים הובאו לככר שליד הקסרקטין. נערכה סלקציה על ידי מפקד הגטו (ה"גביטסקומיסר") וסגנו. הנשים, הקשישים, החולים והילדים הופרדו מהגברים בעלי המקצוע ובעלי מלאכה בריאים. חולים וזקנים שלא היו מסוגלים לצאת או לצעוד בכוחות עצמם נרצחו במקום - בבתים וברחובות הגטו. היהודים הוצעדו אל יער ושדה סמוכים לעיר. בדרך הוכו ואלה שלא עמדו בקצב הצעידה נורו למוות.

מקומות הרציחות ההמוניות היו, כאמור, שדה ויער הנמצאים כ-3 ק"מ מרחק מהעיר. הגרמנים ומשתפי הפעולה הבלארוסים ירו ביהודים ממכונות ירייה ומקלעים ליד שלושה בורות גדולים, לאחר שדרשו מקרבנותיהם להתפשט. הראשונים שנרצחו היו הילדים. הם הופרדו בכוח מאמותיהם, נזרקו לבורות ואחר כך הושלכו עליהם רימונים. חלק מהילדים נרצחו בעזרת כידונים. הקבורה ההמונית נעשתה בשטח של 60 דונם שכלל תעלות ישנות באתר הפוליגון הסובייטי לעשבר ובמכתש ענק שנוצר בעקבות פיצוץ מחסן של אבקת שריפה.

בסך הכל, ב-8 במאי 1942 נרצחו בלידא 5,670 מיהודי הגטו. ב-2 ביולי 1942 נרצחו 155 יהודים נוספים בתוך מרתפים עם אבקת שריפה.

3,000 מתושבי הגטו הובלו בסתיו 1942 למחנה ההשמדה מיידנק שבפולין. במקום היהודים הנרצחים הובאו לתחום הגטו כ-800 יהודי היישוב וורונובו (מאזור הורדנה) ומכפרים אחרים. יחד עם אלו ששרדו בגטו, הם מוקמו בתוך 121 בתים, לקראת רציחתם הקרובה.

הגטו חוסל סופית בספטמבר 1943. חלק מתושביו הובלו למחנה ההשמדה סוביבור.

ההתנגדות בגטו

כבר בשנת 1941 קראו האחים ביילסקי ליהודים מגטו לידא לברוח ולהיאבק יחד איתם נגד הנאצים. קבוצה מתוך אסירי הגטו הצליחה לברוח בעזרתם באביב ובקיץ 1943 והצטרפה ליחידת הפרטיזנים שלהם. מספרים שטוביה ביילסקי אמר להם:^[^{דרוש מקור]}

חברים, זה אחד הימים המאושרים בחיי. בשביל רגעים כאלה אני חי - תסתכלו כמה אנשים הצליחו להימלט מהגטו! אינני יכול להבטיח לכם כלום. אנחנו מנסים לשרוד, אבל כולנו עלולים למות. ננסה להציל כמה שיותר חיים של בני אדם. נקבל את כל אחד, לא נסרב לקבל אף לא זקנים, ילדים או נשים. אורבות לנו סכנות רבות, אך אם נגזר עלינו למות, לפחות נמות כמו בני אדם.

בזמן הרציחות של ה-23 באפריל 1942, קבוצה של צעירים יהודים צעקה "הידד!הידד!" (אוּרה! אוּרה!)^[^{דרוש מקור]} וכמה מהם נמלטו אל היער. הגרמנים רדפו אחריהם אך לא הצליחו לתפוס איש מתוך 20 הנמלטים.

לאחר המלחמה

בלידא ובנפת לידא נרצחו בזמן הכיבוש הנאצי, אחרי רדיפות ויסורים, כ-8,000 יהודים. בדו"ח הוועדה הממלכתית המיוחדת שקמה אחרי המלחמה, הצליחו לשחזר את שמותיהם של 342 מהקרבנות. הוועדה הממלכתית המיוחדת הסובייטית להערכה ולחקירה של פשעי הכובשים הנאצים שהתכנסה בלידא ובנפת לידא בשנת 1944, לא יכלה להגיע למספר המדויק של הקרבנות. היא העריכה כי כל אחד מהקרבנות שנפל "בצפורני הכובשים הפאשיסטים עבר דרך ארוכה וקשה עד שהגיע לקבר"^[^{דרוש מקור]}.

בשנת 1967, בימי השלטון הסובייטי, הוצבו אובליסק ולוח זיכרון בקבר ההמוני של 5,670 היהודים שנרצחו ב-8 במאי 1942. בשנת 1990 הוצב בלידא לוח זיכרון לזכר השואה.

בפאתים הדרום-מערביים של לידא, ביער על יד הכפר אוסטרובל, נקברו בשני קברי אחים כ-6,000 יהודים. בשנת 1992, מיוזמת החברה לשמירת הזיכרון שבראשות תמרה מויסייבנה בורודאץ' ובעזרת תרומות של קהילות יהודיות ויהודים יחידים שמקורם בלידא, הוקמה יד זיכרון בצורת שני כני גרניט עם כתובות ברוסית ובעברית, כדלקמן: "1992-1942. בקבר אחים זה נקברו 6,700 מתושבי לידא, קרבנות של הפולשים הפאשיסטים הגרמנים".

בבית הקברות על יד איביה, בכפר סטונביצ'י, בשטח הקרוי חובנשצ'ינה, נמצא קברם של שמונה מאנשי האינטליגנציה היהודית של לידא, שהוצאו להורג ב-2 במאי 1942, אחרי שסבלו עינויים בחצר בית הסוהר. הם הובאו לקבורה מחדש לצד תושבי העיר האחרים.

בכל שנה, בתאריך 8 במאי, מתקיים בעיר לידא טקס זיכרון לזכר יהודי הגטו הנרצחים.

במדינת ישראל קהילת לידא מונצחת בבית הקברות נחלת יצחק ^[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ לפי א.פ. קולש - 38%
^ מצבה לזכר קהילת לידא בבית העלמין נחלת יצחק, תל אביב

[1] לפי א.פ. קולש - 38%

[2] מצבה לזכר קהילת לידא בבית העלמין נחלת יצחק, תל אביב

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מחנה ריכוז
-[[קובץ:Ghetto Lida b01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[קבר אחים]], ידוע כ"קבר הילדים", באחד מאתרי הרציחות ההמוניות בלידא ב-8 במאי 1942]]
+|שם=גטו לידא
+|תמונה=[[קובץ:Ghetto Lida b01.jpg|250px]]
+|כיתוב=ציון [[קבר אחים]], ידוע כ"קבר הילדים", באחד מאתרי הרציחות ההמוניות בלידא ב-8 במאי 1942
+|סוג=
+|שם בשפת המקור=
+|מדינה=בלארוס
+|מחוז=
+|שמות אחרים=
+|מחנות נלווים=
+|תאריך הקמה=קיץ 1941
+|תאריך סגירה=ספטמבר 1943
+|תאריך שחרור=
+|מפקדי המחנה=
+|צבא משחרר=
+|מספר אסירים בשיא=
+|השתייכות האסירים=יהודים
+|מספר הנספים=כ-8,000 בני אדם
+|מספר תאי גזים=
+|מספר קרמטוריומים=
+|שימור היסטורי=
+|קואורדינטות=
+|מפה=
+|מפה מפורטת=
+|אתר=
+}}
 '''גטו לידא''' היה [[גטאות בשואה|גטו]], שבו רוכזה בכפייה האוכלוסייה ה[[יהדות בלארוס|יהודית]] של העיר [[לידא]] ושל היישובים בסביבתה, בימי הכיבוש ה[[גרמניה הנאצית|נאצי]] של [[בלארוס]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הגטו התקיים בין קיץ [[1941]] לספטמבר [[1943]].
+==היסטוריה==
-== כיבוש לידא והקמת הגטו==
+=== כיבוש לידא והקמת הגטו ===
-במחצית הראשונה של המאה ה-20 היהודים היוו אחוז ניכר מאוכלוסיית העיר לידא. (לפי א.פ. קולש - 38%).
+במחצית הראשונה של המאה ה-20 היהודים היוו אחוז ניכר מאוכלוסיית העיר לידא.{{הערה|לפי א.פ. קולש - 38%}}
 כוחות [[גרמניה הנאצית]] פלשו לעיר ב-[[27 ביוני]] [[1941]] והכיבוש הגרמני נמשך שלוש שנים, עד ל [[9 ביולי]] [[1944]].
 כבר בחודשים הראשונים אחרי כיבוש העיר, אירגנו שלטונות הכיבוש הגרמנים הקמת גטו ליהודים. גטו לידא היה אחד מהגדולים שבשטחי [[ברית המועצות]] הכבושים על ידי הגרמנים, לצידם של [[גטו וילנה]], [[גטו קובנה]], [[גטו ריגה]], [[גטו מינסק]] ו[[גטו שאוולי]].
@@ שורה 9: / שורה 35: @@
 שטח הגטו כלל את השכונה שבין מסילת הרכבת ובין מולודצ'נו בצפון והשתרעה עד לרחוב פוסטובסקאיה דאז בדרום, כשהגבול המזרחי היה הנהר לדיאה, והגבול המערבי היה רחוב סובייטסקאיה הנוכחי. הובאו לכאן יהודים מכל נפת (ראיון) לידא - מבריוזובקה (חבל [[הורדנה]]), בליצה (חבל הורדנה), סלץ וישובים אחרים.
-==אקציות וחיסולים==
+=== אקציות וחיסולים ===
-הוועדה הממלכתית המיוחדת הסובייטית להערכה ולחקירה של פשעי הכובשים הנאצים שהתכנסה בלידא ובנפת לידא בשנת 1944, לא יכלה להגיע למספר המדויק של הקרבנות. היא העריכה כי כל אחד מהקרבנות שנפל "בצפורני הכובשים הפאשיסטים עבר דרך ארוכה וקשה עד שהגיע לקבר"{{מקור}}.
 ההוצאות להורג של יהודים התחילו מן הימים הראשונים של הכיבוש. בימים 3-5 יולי 1941 נבחרו ונורו למוות 275 יהודים שנחשבו לבני האליטה המקומית. בחודשים הראשונים עינויי יהודים התקיימו בבית הסוהר ובשעות הלילה במטרת הסתרת המעשים מעיני התושבים. מאוחר יותר, כשהדיכוי והרדיפות עלו בהיקפם, הרציחות התקיימו בפוליגון הסובייטי לשעבר שעל יד העיר.
@@ שורה 25: / שורה 50: @@
 בסך הכל, ב-8 במאי 1942 נרצחו בלידא 5,670 מיהודי הגטו. ב-[[2 ביולי]] [[1942]] נרצחו 155 יהודים נוספים בתוך מרתפים עם אבקת שריפה.
-,000 מתושבי הגטו הובלו בסתיו 1942 ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[מיידנק]] שב[[פולין]]. במקום היהודים הנרצחים הובאו לתחום הגטו 800 יהודי היישוב [[וורונובו]] (מאזור הורדנה) ומכפרים אחרים. יחד עם אלו ששרדו בגטו, הם מוקמו בתוך 121 בתים, לקראת רציחתם הקרובה.
+,000 מתושבי הגטו הובלו בסתיו 1942 ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[מיידנק]] שב[[פולין]]. במקום היהודים הנרצחים הובאו לתחום הגטו כ-800 יהודי היישוב [[וורונובו]] (מאזור הורדנה) ומכפרים אחרים. יחד עם אלו ששרדו בגטו, הם מוקמו בתוך 121 בתים, לקראת רציחתם הקרובה.
 הגטו חוסל סופית בספטמבר 1943. חלק מתושביו הובלו למחנה ההשמדה [[סוביבור]].
-==ההתנגדות בגטו==
+=== ההתנגדות בגטו ===
 כבר בשנת [[1941]] קראו [[האחים ביילסקי]] ליהודים מגטו לידא לברוח ולהיאבק יחד איתם נגד הנאצים. קבוצה מתוך אסירי הגטו הצליחה לברוח בעזרתם באביב ובקיץ 1943 והצטרפה ליחידת ה[[פרטיזנים]] שלהם.
-מספרים שטוביה ביילסקי אמר להם:
+מספרים שטוביה ביילסקי אמר להם:{{מקור}}
 {{ציטוט|תוכן=חברים, זה אחד הימים המאושרים בחיי. בשביל רגעים כאלה אני חי - תסתכלו כמה אנשים הצליחו להימלט מהגטו! אינני יכול להבטיח לכם כלום. אנחנו מנסים לשרוד, אבל כולנו עלולים למות. ננסה להציל כמה שיותר חיים של בני אדם.
 נקבל את כל אחד, לא נסרב לקבל אף לא זקנים, ילדים או נשים. אורבות לנו סכנות רבות, אך אם נגזר עלינו למות, לפחות נמות כמו בני אדם.}}
-בזמן הרציחות של ה-23 באפריל 1942, קבוצה של צעירים יהודים צעקה "הידד!הידד!" (אוּרה! אוּרה!) וכמה מהם נמלטו אל היער. הגרמנים רדפו אחריהם אך לא הצליחו לתפוס איש מתוך 20 הנמלטים.
+בזמן הרציחות של ה-23 באפריל 1942, קבוצה של צעירים יהודים צעקה "הידד!הידד!" (אוּרה! אוּרה!){{מקור}} וכמה מהם נמלטו אל היער. הגרמנים רדפו אחריהם אך לא הצליחו לתפוס איש מתוך 20 הנמלטים.
+== לאחר המלחמה ==
-==הנצחה==
 [[קובץ:Ghetto Lida a03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יד זיכרון באחד מאתרי הרציחות ההמוניות של היהודים בגטו לידא]]
-בלידא ובנפת לידא נרצחו בזמן הכיבוש הנאצי, אחרי רדיפות ויסורים, כ-8,000 יהודים. בדו"ח הוועדה הממלכתית המיוחדת שקמה אחרי המלחמה, הצליחו לשחזר רק את שמותיהם של 342 מהקרבנות.
+בלידא ובנפת לידא נרצחו בזמן הכיבוש הנאצי, אחרי רדיפות ויסורים, כ-8,000 יהודים. בדו"ח הוועדה הממלכתית המיוחדת שקמה אחרי המלחמה, הצליחו לשחזר את שמותיהם של 342 מהקרבנות.
+הוועדה הממלכתית המיוחדת הסובייטית להערכה ולחקירה של פשעי הכובשים הנאצים שהתכנסה בלידא ובנפת לידא בשנת 1944, לא יכלה להגיע למספר המדויק של הקרבנות. היא העריכה כי כל אחד מהקרבנות שנפל "בצפורני הכובשים הפאשיסטים עבר דרך ארוכה וקשה עד שהגיע לקבר"{{מקור}}.
-בישראל קהילת לידא מונצחת ב[[בית הקברות נחלת יצחק]]
-{{הערה|1=[http://www.kadisha.biz/showItem.aspx?levelId=59581&itemId=91&template=6 מצבה לזכר קהילת לידא בבית העלמין נחלת יצחק, תל אביב]}}.
 בשנת [[1967]], בימי השלטון הסובייטי, הוצבו אובליסק ולוח זיכרון בקבר ההמוני של 5,670 היהודים שנרצחו ב-8 במאי 1942. בשנת [[1990]] הוצב בלידא לוח זיכרון לזכר השואה.
-בפאתים הדרום-מערביים של לידא, ביער על יד הכפר אוסטרובל, נקברו בשני קברי אחים למעלה מ-6,000 יהודים.
+בפאתים הדרום-מערביים של לידא, ביער על יד הכפר אוסטרובל, נקברו בשני קברי אחים כ-6,000 יהודים.
-בשנת [[1992]], מיוזמת החברה לשמירת הזיכרון שבראשות תמרה מויסייבנה בורודאץ' ובעזרת תרומות של קהילות יהודיות ויהודים יחידים שמקורם בלידא, הוקמה יד זיכרון בצורת שני כני [[גרניט]] עם כתובות ברוסית ובעברית, כדלקמן: ''1992-1942. בקבר אחים זה נקברו 6,700 מתושבי לידא, קרבנות של הפולשים הפאשיסטים הגרמנים''.
+בשנת [[1992]], מיוזמת החברה לשמירת הזיכרון שבראשות תמרה מויסייבנה בורודאץ' ובעזרת תרומות של קהילות יהודיות ויהודים יחידים שמקורם בלידא, הוקמה יד זיכרון בצורת שני כני [[גרניט]] עם כתובות ברוסית ובעברית, כדלקמן: "1992-1942. בקבר אחים זה נקברו 6,700 מתושבי לידא, קרבנות של הפולשים הפאשיסטים הגרמנים".
 בבית הקברות על יד איביה, בכפר סטונביצ'י, בשטח הקרוי חובנשצ'ינה, נמצא קברם של שמונה מאנשי האינטליגנציה היהודית של לידא, שהוצאו להורג ב-2 במאי 1942, אחרי שסבלו עינויים בחצר בית הסוהר. הם הובאו לקבורה מחדש לצד תושבי העיר האחרים.
-בכל שנה, בתאריך 8 במאי, מתקיים בעיר טקס לזכר יהודי הגטו הנרצחים.
+בכל שנה, בתאריך 8 במאי, מתקיים בעיר לידא טקס זיכרון לזכר יהודי הגטו הנרצחים.
+במדינת ישראל קהילת לידא מונצחת ב[[בית הקברות נחלת יצחק]]
+{{הערה|1=[http://www.kadisha.biz/showItem.aspx?levelId=59581&itemId=91&template=6 מצבה לזכר קהילת לידא בבית העלמין נחלת יצחק, תל אביב]}}.
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 65: / שורה 91: @@
 [[קטגוריה:מרידות יהודים בשואה]]
 [[קטגוריה:קהילות יהודיות שהונצחו בבית הקברות נחלת יצחק]]
+[[קטגוריה:בורות ירי בשואה]]
+[[קטגוריה:מרידות יהודים בשואה]]