האמנה לביעור כל הצורות של אפליה נגד נשים (CEDAW) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:21, 18 בינואר 2018

האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW)

האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים נכנסה לתוקף בשנת 1981 במטרה ליצור שיווין מגדרי במישורים רבים ובינהם חלוקת התפקידים בתא המשפחתי, בחיים הציבוריים ובקרירה. האמנה מקדמת מטרה זו ע"י חקיקת פנים בקרב המדינות החברות, המוקיעה אפליה, אך מותירה אפליה מתקנת ע"מ להביא למצב של שוויון מגדרי.

האמנה לביעור כל הצורות של האפליה נגד נשים נוסחה על ידי וועדת האו"ם למעמד האישה שהוקמה בשנת 1946 במטרה לפקח על מצבן של הנשים ועל זכויותיהן. כתב האמנה אומץ בקרב האומות המאוחדות ב- 18 בדצמבר, 1979 ונכנס לתוקף ב-3 לספטמבר 1981, וקרוב למאה מדינות חתמו עליו. עד היום חתמו על האמנה כ-189 מדינות, מה שהופך אותה לאחת האמנות המאושררות ביותר. הרצון לאשרר את האמנה נובע בין היתר מכך שמיגור אפליה מגדרית מעיד על המדינה כנאורה.^[1] ישראל הצטרפה בנובמבר 1991, ואילו הרשות הפלסטינית הצטרפה באפריל 2014. המדינה האחרונה שהצטרפה לאמנה הינה סודן (אפריל, 2015). לציין כי רוב המדינות שלא אשררו את האמנה הינן מדינות מוסלמיות וארה"ב. ^[2]

רקע היסטורי לאימוץ האמנה

עם הקמת האו"ם ב-1945, היה ברור שיש לטפל בנפרד בזכויות נשים, ולא כחלק מהטיפול בנוגע לאמנה בדבר זכויות האדם. כך הוקמה ה-CWA, וועדת האו"ם לענייני נשים. כחלק מפעילותה קידמה הוועדה את ההצהרה בדבר ביעור אפליית נשים בשנת 1967, וקדמה את "שנת האישה הבינלאומית" שחלה ב- 1975. ב-1979, קדמה הוועדה את כנס הנשים הבינלאומי במקסיקו, שבסופו פורסמה הטיוטה לאמנה הנוכחית (CEDAW) שקבלה תוקף ב-1981.^[3]

עיקריי האמנה

מטרת האמנה היא לקדם שוויון מגדרי בכל המישורים, תוך יצירת סדר כלכלי בינלאומי חדש שיתרום באופן משמעותי לקידום השוויון בין גברים ונשים, בתא המשפחתי, בחיים הציבוריים ובקריירה. ראשית, האמנה באה לתת מענה לחשש המדינות החברות שהאמנות הקיימות לא יהוו מענה מספק לאכיפת זכויות נשים ולמיגור האפליה המגדרית. שנית, ליצור הכרה מלאה בתרומתן של נשים לרווחת המשפחה ולפיתוח החברה תוך יצירת שינוי חברתי בדבר חלוקת התפקידים המסורתית בתא המשפחתי וזאת על מנת להשיג שוויון מלא בחלוקת האחריות בין נשים וגברים בתא המשפחתי ככלל ובגידול הילדים בפרט.^[4] החשיבות המהותית באמנה היא שהאמנה יוצרת מחוייבות לא רק בין המדינה החברה כלפי הקהילה הבינ"ל, אלא גם בין המדינה החברה כלפי האזרחים שלה.^[5] הפרק הראשון לאמנה שמהווה את החידוש העיקרי, מחייב את המדינות לנקוט בצעדים אקטיביים לתיקון הפערים בין נשים וגברים. לדוגמא, סעיפים 4 ו-5 לאמנה מכירים באפליה מתקנת באופן זמני עד להגעה למצב של שוויון בין המגדרים ומיגור הסטראוטיפים והסטיגמות כנגד נשים.^[6]

מנגנון יישום ואכיפה

סעיף 17 לאמנה מקים וועדת מומחים לביטול אפליה נגד נשים, שתהיה מורכבת מעשרים ושלושה מומחים אשר ייבחרו על ידי המדינות החברות לתקופה של ארבע שנים, תוך התיחסות לחלוקה גאוגרפית צודקת, ייצוג התרבויות השונות ושיטות המשפט העיקריות. הועדה הוקמה לאחר שישה חודשים מיום כניסת האמנה לתוקף.^[7] כיום חברים בוועדת המומחים כ-23 מומחים עצמאיים מטורקיה, לבנון, פרו, צרפת, קובה, נורווגיה, איי הבהאמס, אלג'יריה, מצרים, גאנה, ישראל, יפן, בנגלדש, ליטא, גאורגיה, מאוריציוס, נפאל, ניגריה, אוסטריה, פיליפינים, שוויץ, סין ומאוריטניה. את ישראל מייצגת הפרופ' למשפטים רות הלפרין קדרי אשר מתמחה בדיני משפחה.^[8] סעיף 18 לאמנה מחייב את המדינות החברות להגיש דו"ח למזכיר הכללי של האו"ם לעיון הוועדה אודות האמצעים שנקטה המדינה לקידום האמנה ועל ההתפתחויות שנעשו שנה מהצטרפות המדינה לאמנה ואחת לכל ארבע שנים לפחות. כמו כן, הוועדה תדווח מידי שנה על פעילויותיה לעצרת הכללית ורשאית להגיש הערות והמלצות בנושא לעצרת הכללית. הוועדה מוסמכת להתכנס ככל שנדרש, באישור המדינות החברות. שכן, עד היום התכנסה הוועדה 53 פעמים, כשהמפגש האחרון היה בנובמבר 2017. במהלך הפגישות דנה הוועדה בדו"חות של המדינות החברות, ובוחנת את התקדמותן בהתאם לדרישות הוועדה. כמו כן, הוועדה קובעת נושאים ספציפיים בהם עליה לדון לקראת המושב הבא.^[9] כמו כן, הוועדה מחויבת לדון בתביעות אשר מוגשות לה ע"י יחידים או קבוצות בגין הפרת זכויות המוגנות ע"י האמנה, ולבחון מקרים חמורים של הפרות שיטתיות של זכויות נשים. זאת רק באישור של המדינה המעורבת. הוועדה גם מגבשת הצעות כלליות והמלצות המופנות למדינות החברות.^[10] פתרון מחלוקות בין מדינות שהן צד לאמנה מוסדר בסעיף 29 לאמנה. מדינות שלא הצליחו ליישב את המחלוקת במשא ומתן בנוגע לפרוש האמנה או החלתה, יפנו לברורות, ובאם תוך שישה חודשים לא הגיעו להסכמה, רשאית אחת מהחברות להגיש תביעה ל-ICJ בהתאם לחוקת בית הדין. כמו כן, רשאיות מדינות חברות להסתייג מסעיף זה, כך עשתה ישראל.

סוגיות עיקריות שמתעוררות

על אף שיעור האשרור הגבוה של האמנה, CEDAW היא אמנת זכויות האדם שזכתה להכי הרבה הסתייגויות מצד מדינות, ברובן מוסלמיות אשר האמנה סותרת את הדין הדתי שחל בהן, דבר המעלה תהיות בנוגע לאפקטיביות שלה. דוגמה לכך הוא חוק השריעה המוסלמי אשר סותר את ס' 9 (2) לאמנה, בדבר אזרחותם של ילדי האישה. אך ניתן לראות כי בשנים האחרונות חל שינוי במדינות מוסלמיות שונות כמו מצרים וירדן, אשר ביטלו את הסתייגותן מס' 9(2) לאמנה, ואף שינו את החוק הפנימי במדינותיהן.^[11] סוגיה נוספת בעניין אשרור האמנה, היא אי האשרור של ממשלת ארה"ב מזה יותר מעשרים שנים. בשנת 1980 הנשיא ג'ימי קרטר חתם על האמנה והעביר אותה לאישור הסנאט, שדן בסוגיית אשרור האמנה כבר מספר פעמים, אך לא הגיע ליישום האשרור וזאת משום שקיים חשש בקרב חלק מחברי הסנאט שהאמנה עלולה לפגוע בחקיקה הפנימית. הנשיא ברק אובמה, העלה שוב על סדר היום בקונגרס את חשיבות אשרור האמנה. בדיון וועדת המשנה לחוק וזכויות אדם של הסנאט שהתקיים ב-2010 הובעה תמיכה נוספת בהצטרפות לאמנה, אך הדבר לא בא לידי ביצוע. המתנגדים לאשרור האמנה טוענים כי החלת האמנה בארה"ב עלולה לערער את ריבונות ארה"ב ולהשפיע על התנהלות אזרחי ארה"ב בכל הנוגע לפרטיות, חינוך, בריאות וזכויות הורים. מנגד, המצדדים באשרור האמנה טוענים כי אי האשרור אף פוגע בלגיטימיות ארה"ב בטיפול בכל הנוגע לזכויות אדם, ואף בהיותה מעצמה מובילה בעולם^[12].

ישראל

בשנת 1991 אשררה ישראל את האמנה בשלוש הסתייגויות, אולם רק בשנת 1997 פרסמה ישראל את הדו"ח הראשון כמחוייב באמנה. ישראל הצהירה על הסתייגויותיה בנוגע למספר סעיפים באמנה הנוגעים בדיני אישות ובכל הנוגע ליישוב מחלוקות העולות מהאמנה ובוררות תחת ה-ICJ. סעיף 7 לאמנה מגן על הזכות השווה של נשים לכהן בתפקידים ציבוריים ולקחת חלק בתפקידים המשפיעים על עיצוב החברה במדינה. ישראל הסתייגה מסעיף בשל האיסור למנות נשים לתפקיד שיפוטי בבתי הדין הדתיים, מקום שמינוי זה אסור על- פי דיני העדות הדתיות בישראל. יש לציין שעל אף הסתייגות ספציפית זו הסעיף יושם במלואו ונשים כן לוקחות חלק באופן בולט בחיים הציבוריים בישראל. בנוסף הסתייגה ישאל מסעיף 16 לאמנה המחייב את החברות בה לבטל אפליה נגד נשים בכל הנוגע לענייני אישות – נישואין ומשפחה, וליצור שוויון מגדרי בתא המשפחתי. טענת ישראל בנוגע להסתייגותה מסעיף זה הינה שבמידה ודיני המעמד האישי הדתיים מחייבים וסותרים את סעיף האמנה, אין לחייב את בתי הדין הדתיים לפעול עפ"י סעיף זה. כמו כן, ישראל הסתייגה מס"ק 1 לסעיף 29 לאמנה משום שאינה כפופה לכללי בית הדין הבינלאומי לצדק.^[13] לאחר הצטרפות ישראל לאמנה נחקקו חוקים בניסיון לקדם את מעמד האישה, לדוגמא חקיקת השכר השווה. אומנם, יישום חוק זה לא צלח, זאת עקב חוסר מודעות והיעדר מחויבות לתפיסות שוויוניות ופמיניסטיות של הציבור. מדובר בתופעה הרווחת בכל העולם, שכן, ישנו קושי ליישם רפורמות עקב דעות קדומות ואמונות המושרשות בציבור המציבות חסמים תרבותיים בפני קידומן של נשים.^[14]

^ הלפרין-קדרי, ר, & Halperin-Kaddari, R. (2006). "Complete Equality...Irrespective of...Sex...": Women, Law and Social Change in Israel / "שוויון זכויות... בלי הבדל... מין": נשים, משפט ושינוי חברתי בישראל. Democratic Culture / תרבות דמוקרטית, 10, 163-190. Retrieved from http://www.jstor.org.ezprimo1.idc.ac.il/stable/24151911
^ Convention on the Elimination of all forms of Discrimination against Woman (2009) נדלה ב-5 לדצמבר 2017: https://treaties.un.org/Pages/ViewDetails.aspx?src=TREATY&mtdsg_no=IV-8&chapter=4&lang=en
^ Evatt, E. (2002). Finding voice for women's rights: The early days of cedaw. George Washington International Law Review34(3), 515-554.
^ Convention on the Elimination of all forms of Discrimination Against Women, 1979 נדלה ב-5 לדצמבר 2017: http://www.un.org/womenwatch/daw/cedaw/text/econvention.htm
^ הלפרין-קדרי, ר, & Halperin-Kaddari, R. (2006). "Complete Equality...Irrespective of...Sex...": Women, Law and Social Change in Israel / "שוויון זכויות... בלי הבדל... מין": נשים, משפט ושינוי חברתי בישראל. Democratic Culture / תרבות דמוקרטית, 10, 163-190. Retrieved from http://www.jstor.org.ezprimo1.idc.ac.il/stable/24151911
^ Convention on the Elimination of all forms of Discrimination Against Women, 1979 נדלה ב-5 לדצמבר 2017: http://www.un.org/womenwatch/daw/cedaw/text/econvention.htm
^ Evatt, E. (2002). Finding voice for women's rights: The early days of cedaw. George Washington International Law Review34(3), 515-554.
^ אתר אמנת CEDAW: http://www.ohchr.org/EN/HRBodies/CEDAW/Pages/Membership.aspx
^ אתר אמנת CEDAW: http://www.ohchr.org/EN/HRBodies/CEDAW/Pages/Introduction.aspx
^ אתר אמנת CEDAW: http://www.ohchr.org/EN/HRBodies/CEDAW/Pages/Introduction.aspx
^ Convention on the Elimination of all forms of Discrimination Against Women, 1979 נדלה ב-5 לדצמבר 2017: http://www.un.org/womenwatch/daw/cedaw/text/econvention.htm
^ The U.N. Convention on the Elimination of All Forms of Discrimination Against Women (CEDAW): Issues in the U.S. Ratification Debate, 2011. נדלה ב-5 לדצמבר 2017: https://www.saylor.org/site/wp-content/uploads/2014/01/POLSC401-8.1-TheUNConventionontheElimination-PublicDomain.pdf Convention on the Elimination
^ Convention on the Elimination of all forms of Discrimination Against Women, 1979 נדלה ב-5 לדצמבר 2017: http://www.un.org/womenwatch/daw/cedaw/text/econvention.htm
^ הלפרין-קדרי, ר, . (2006) "שוויון זכויות... בלי הבדל... מין": נשים, משפט ושינוי חברתי בישראל. תרבות דמוקרטית, 10, 163-190. נדלה ב-5 לדצמבר 2017: http://www.jstor.org.ezprimo1.idc.ac.il/stable/24151911

[1] הלפרין-קדרי, ר, & Halperin-Kaddari, R. (2006). "Complete Equality...Irrespective of...Sex...": Women, Law and Social Change in Israel / "שוויון זכויות... בלי הבדל... מין": נשים, משפט ושינוי חברתי בישראל. Democratic Culture / תרבות דמוקרטית, 10, 163-190. Retrieved from http://www.jstor.org.ezprimo1.idc.ac.il/stable/24151911

[2] Convention on the Elimination of all forms of Discrimination against Woman (2009) נדלה ב-5 לדצמבר 2017: https://treaties.un.org/Pages/ViewDetails.aspx?src=TREATY&mtdsg_no=IV-8&chapter=4&lang=en

[3] Evatt, E. (2002). Finding voice for women's rights: The early days of cedaw. George Washington International Law Review34(3), 515-554.

[4] Convention on the Elimination of all forms of Discrimination Against Women, 1979 נדלה ב-5 לדצמבר 2017: http://www.un.org/womenwatch/daw/cedaw/text/econvention.htm

[5] הלפרין-קדרי, ר, & Halperin-Kaddari, R. (2006). "Complete Equality...Irrespective of...Sex...": Women, Law and Social Change in Israel / "שוויון זכויות... בלי הבדל... מין": נשים, משפט ושינוי חברתי בישראל. Democratic Culture / תרבות דמוקרטית, 10, 163-190. Retrieved from http://www.jstor.org.ezprimo1.idc.ac.il/stable/24151911

[6] Convention on the Elimination of all forms of Discrimination Against Women, 1979 נדלה ב-5 לדצמבר 2017: http://www.un.org/womenwatch/daw/cedaw/text/econvention.htm

[7] Evatt, E. (2002). Finding voice for women's rights: The early days of cedaw. George Washington International Law Review34(3), 515-554.

[8] אתר אמנת CEDAW: http://www.ohchr.org/EN/HRBodies/CEDAW/Pages/Membership.aspx

[9] אתר אמנת CEDAW: http://www.ohchr.org/EN/HRBodies/CEDAW/Pages/Introduction.aspx

[10] אתר אמנת CEDAW: http://www.ohchr.org/EN/HRBodies/CEDAW/Pages/Introduction.aspx

[11] Convention on the Elimination of all forms of Discrimination Against Women, 1979 נדלה ב-5 לדצמבר 2017: http://www.un.org/womenwatch/daw/cedaw/text/econvention.htm

[12] The U.N. Convention on the Elimination of All Forms of Discrimination Against Women (CEDAW): Issues in the U.S. Ratification Debate, 2011. נדלה ב-5 לדצמבר 2017: https://www.saylor.org/site/wp-content/uploads/2014/01/POLSC401-8.1-TheUNConventionontheElimination-PublicDomain.pdf Convention on the Elimination

[13] Convention on the Elimination of all forms of Discrimination Against Women, 1979 נדלה ב-5 לדצמבר 2017: http://www.un.org/womenwatch/daw/cedaw/text/econvention.htm

[14] הלפרין-קדרי, ר, . (2006) "שוויון זכויות... בלי הבדל... מין": נשים, משפט ושינוי חברתי בישראל. תרבות דמוקרטית, 10, 163-190. נדלה ב-5 לדצמבר 2017: http://www.jstor.org.ezprimo1.idc.ac.il/stable/24151911

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

גרסה מ־19:18, 18 בינואר 2018 עריכה Stavandshira (שיחה \| תרומות) 2 עריכות יצירת דף עם התוכן "== האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים == '''האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים''' נכנסה..."		גרסה מ־19:21, 18 בינואר 2018 עריכה ביטול Stavandshira (שיחה \| תרומות) 2 עריכות הוספתי את השם באנגלית תגית: עריכה חזותית העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	== האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים ==		== האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW) ==
	'''האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים''' נכנסה לתוקף בשנת 1981 במטרה ליצור שיווין מגדרי במישורים רבים ובינהם חלוקת התפקידים בתא המשפחתי, בחיים הציבוריים ובקרירה. האמנה מקדמת מטרה זו ע"י חקיקת פנים בקרב המדינות החברות, המוקיעה אפליה, אך מותירה אפליה מתקנת ע"מ להביא למצב של שוויון [[מגדר\|מגדרי]].		'''האמנה לביעור כל צורות האפליה נגד נשים''' נכנסה לתוקף בשנת 1981 במטרה ליצור שיווין מגדרי במישורים רבים ובינהם חלוקת התפקידים בתא המשפחתי, בחיים הציבוריים ובקרירה. האמנה מקדמת מטרה זו ע"י חקיקת פנים בקרב המדינות החברות, המוקיעה אפליה, אך מותירה אפליה מתקנת ע"מ להביא למצב של שוויון [[מגדר\|מגדרי]].