אורוויל (הודו) – הבדלי גרסאות

אורוויל
**ஆரோவில்**
מדינה	הודו
מדינה	טאמיל נאדו
תאריך ייסוד	1968
שטח	181.06 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	2,047 (2023)
קואורדינטות	12°00′25″N 79°48′38″E / 12.007°N 79.810556°E
אזור זמן	UTC+5:30
	http://www.auroville.org
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הודו רגילה) ניו דלהי מומבאי קולקטה היידראבאד בנגלור אחמדאבאד צ'נאי סוראט פונה ג'איפור לאקנאו קאנפור נאגפור פטנה לודהיאנה טריוונדרום פורט בלייר פקיסטן אפגנ. הרפובליקה העממית; של סין; נפאל בהו. בנג. מיאנמר ת. ס"ל מפרץ; בנגל; הים; הערבי; האוקיינוס ההודי אורוויל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:43, 30 באפריל 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אורוויל (עיר השחר Auroville על שם המורה שרי אורובינדו) הוא ישוב עירוני בדרום מזרח הודו, כ-6 ק"מ דרומית לפונדיצ'רי, במדינת טמיל נאדו (Tamil Nadu), אשר נוסד בשנת 1968. היישוב קם כמרכז רוחני וכיום גרים בו כ-2237 תושבים^[1] החיים בשיתוף רעיוני ואקולוגי^[2]^[3]. העיר היא מעין קיבוץ גלויות של אנשים מכל קצוות תבל, שבאו לחיות חיי שיתוף, פשוטים ושונים מחייהם הקודמים. בעיר יש תושבים שהגיעו מכ-35 מדינות. כ-900 מהם הודים. כ-15% דוברי השפה הצרפתית וכ-15% דוברי גרמנית, השאר ממדינות אחרות. כ-35 ישראלים העובדים וגרים במקום, כחברים בעלי זכויות וחובות. חלקם מגיעים כמתנדבים כדי ללמוד ללא שכר. אורוויל נחשבת עיר בינלאומית, למרות גודל אוכלוסייתה. אורוויל נהגתה על ידי ההודי שרי אורובינדו, הנחשב בעיני תלמידיו למורה רוחני (העידן החדש) והוקמה על ידי "האם" מירה אלפסה, יהודיה צרפתיה שהייתה בת זוגו הרוחנית של אורובינדו וממשיכת דרכו. עם מותו בשנת 1950 הנהיגה את האשראם על שמו. לילה אחד חלמה חלום בו קיבלה הוראה לבנות עיר שחזונה הוא אחדות. לכן חשבה שכל תושביה יראו עצמם כבעלי יעוד רוחני.

מבנה, חלוקה ליישובים, פרנסה

העיר נבנתה בצורה של גלקסיה, אשר במרכזה הוקם המקדש הרוחני העגול והזהוב, הנקרא "מטרימאנדיר", וממנו יוצאות מעין קרניים המחלקות את העיר לאזורים רבים ושונים של התנסויות מדעיות חקלאיות תעשיות, אזורי אירוח, מגורים, תרבות ו"אזור בינלאומי". יש בה יותר מתשעים יישובים קטנים, העוטפים את העיר, בדומה למערכות של השמש בגלקסיה. היא נראית יותר כמו קיבוץ של עמים בינלאומיים ופחות כערים המוכרות לנו במערב.

היישובים נוצרו לפי חלוקה של נושאים ועניין: ישוב אמנים, ישוב אקולוגיה, ישוב מדיטציה, ישוב חקלאות, ישוב פיתוח וקידמה, ישוב חינוך, וכדומה. ליישובים ניתנו שמות יפים ברוח המקום^[4], "אחווה" (Fraternity) ו"שאיפה" (Aspiration), ואחרים נקראו בשמות: "Fertile", "Nine Plams", "Meadow", "Forecomers".

המקום בנוי על שטח כפרי גדול, חלקו מיוער, ומוקף בחוות חקלאיות. העיר מחולקת לאזורים, ב"אזור הירוק" התושבים מתקיימים מחקלאות אורגנית, ייעור, מכירת כלי מוזיקה הנבנים במקום, מכירת פרויקטים בהודו הקשורים במוזיקה ובכלים המקוריים שנבנו באורוויל, בנייה באמצעות עצי במבוק, אירוח תיירים ועוד. יש גם כמה מפעלי תעשייה המבוססים בעיקר על אנרגיה לא מזהמת (אנרגיה סולרית, טורבינות רוח ודומיהם). וכמו כן, מפעל לייצור גבינות גורמה, מרכז לרפואה אלטרנטיבית, משרד ארכיטקטים, מרפאת שיניים, מסעדות ובתי קפה, מאפיות וסוכנות נסיעות. חדרי האוכל המשותפים מספקים ארוחות צהריים צמחוניות לחברים (תמורת נקודות) ולאורחים בתשלום.

מרכז התבוננות

במרכז העיר נמצא ה"מטרימאנדיר", המרכז הרוחני, (המקדש של האם), מבנה ובו חדרים המיועדים להתבוננות ומדיטציה. המבנה מעוצב ככדור זהב ענק^[5] המוקף בגנים. בתוך כדור הזהב יש אולם בגובה של כ-30 מטר שקירותיו לבנים. באמצע האולם ממוקם כדור הקריסטל המלאכותי גדול, דרכו עוברת קרן שמש אחת שמאירה את כל החלל.

אידאל

בחזונה, כתבה "האם"^[6]: מדובר במקום

שאינו שייך לשום מדינה, מקום שבעלי רצון טוב יוכלו לחיות בו באחריות הדדית ובחופש כאזרחי העולם. היחסים בין בני אנוש לא יהיו מבוססים על תחרות כי אם על שיתוף פעולה

בטקס העלייה על הקרקע השתתפו נציגים מ־124 מדינות. כל אחד מהם הביא חופן אדמה מארצו, ועל תלולית העפר המשותפת נוסדה אורוויל, ברוח חזונה של "האם", המייסדת והמנהיגה הרוחנית מירה אלפסה, שהלכה לעולמה ב-1973. אישיותה וכתביה היו ועודם התשתית הרעיונית להקמת היישוב ולדרך ניהולו.

עיר השחר מעוררת בתושבים הדרים בה תקווה שהרעיון הקהילתי המיוחד הזה יעלה אור על האנושות כולה ויאיר את העולם בהבנה שאפשר לגשר על פערי התרבויות והבדלי הדתות.

לכן, הקהילה העמידה בפני עצמה את המטרה לתרום מהידע מהניסיון ומהיכולת שלה למען תושבי הודו השכנים. עצם בואם ממדינות מפותחות מאפשר להם להעניק, ללמד, ללמוד מהמקומיים ולהוסיף מהידע שלהם - הכול בהתאם למוכר להם ממדינותיהם. בעיר מתקיימים גם קורסי יוגה, מדיטציה, מסג' תאילנדי ועוד במתכונת חד פעמית, שבועית או חודשית. ביישוב יש סוג של שיתופיות מגובשת אך היא שונה מזו המוכרת לנו בקיבוץ הישראלי. עצם המשכיות הקיום של העיר עד כה מוכיחה כי לפחות חלק מהרעיון הצליח וכי תרומתה לאזור נמשכת. באוורויל נוצרו קשרים בין אנשים שונים מרקע חברתי-דתי שונה שחיים בה יחדיו. חלק ניכר של מימוש האידאל הוא התנדבות. הכוונה לכל סוג של עבודה התנדבותית במקום ובכל התחומים הקיימים. אפשרות זו מקנה למבקר היכרות מקרוב ולימוד תהליכים פנימיים של עבודת הקהילה בתחומים השונים.

ביקורת

המבקרים טוענים כי בעצם מדובר באנשים "לבנים" שחיים על חשבון ההודים המקומיים, במסווה של רעיון שיתופי. על פי אתר מסע אחר^[7]

יש קהילות שאינן אלא כמה משפחות שמקיימות יחסי שכנות טובה, ויש קומונות עם קופה משותפת וארוחות משותפות. יש אנשים אמידים ויש אנשים שבקושי מתקיימים. יש כאלה שגרים בבתי עץ עם גג מכפות דקלים ושירותים בחצר, ואילו אחרים שחיים בבתים גדולים ומאובזרים עם שירותים מפוארים, ג'קוזי ומשרתים.

סדהנא פורסט (Sadhana Forest), הצד הישראלי

בעיירה חיים ישראלים שהתקבלו כחברים לכל דבר. לפני כעשור (2004) הגיעו הזוג יורית ואבירם רוזין עם בתם הקטנה אושר לאורוויל. אבירם הוא פסיכולוג קליני ויורית ארכיטקטית. כאן בנו את המקום הנקרא Sadhana Forest הנמצא במרחק כמה קילומטרים מהמקדש, ודי מבודד. בבואם היה זה מדבר שממה, כאשר מירב הקרקע האיכותית נדדה בשטפונות לאגם הרחוק. כיום השטח כולל 70 הקטארים של יער נטוע. הזוג עובד רק בחומרים טבעיים בכל תחומי החיים: אוכל, מקלחות, חימום מים, שירותים וכדומה. לאחר תקופה מסוימת מאחר שהמקומיים החלו להבין מהי משמעות שתילת עצים לשם אגירת המים והפיכת קרקע מדבריתשוממת לקרקע פורייה, החלו להצטרף מתנדבים מקומיים ולאחר מכן מתנדבים מכל העולם. המטרות העומדות בפניהם, שתילת עצים, כולל עצי פרי העשויים לשרת את האוכלוסייה המקומית, אגירת המים ושימור הקרקע. הפרחת השממה, הפיכת המדבריות והאזורים הצחיחים לאזורים של חיים, כולל בעלי חיים המצטרפים כמובן מאליו. במשך השנים הצטרפו כ-7,000 מתנדבים, בערך 1000 מתנדבים הצטרפו כל שנה, לתקופות קצובות. בכל תקופה חיים במקום כ-100 עד 200 מתנדבים. המתנדבים לומדים לחיות בתנאים פשוטים ביותר, וכן אין לעשן במקום, אין לשתות אלכוהול (המתנדבים מתחייבים לא לשתות גם מחוץ למתחם) וכל שלל סוגי הסמים מחוץ לתחום. הרעיון כולל גם יצירת תנאי חיים המבוססים על עבודה עצמית על מנת להפחית הוצאות. לדוגמה, החשמל נוצר במקום באמצעות אופניים יוצרי חשמל שהמתנדבים מפעילים תוך כדי ביצוע תרגילי ספורט וכושר. הבתים בנויים באמצעות עצי במבוק חזקים, אותם הם מקבלים מתעשיית הבמבוק באורוויל השכנה. המקום אירח במשך העשור האחרון כ-1000 ילדים. הזוג הקים בהאיטי מרכז דומה וגם אליו החלו להגיע מתנדבים רבים. בהאיטי נשתלו עד כה כ-80,000 עצי פרי למאכל התושבים. ועתה החלו להקים מרכז דומה בקניה שם זכו לתמיכה של האומות המאוחדות. ניתן לבקר במקום כל יום שישי באמצעות אוטובוסים היוצאים מאורוויל בשעה 16.00, המארחים מעניקים עוגות טבעוניות וארוחת ערב צמחונית על חשבונם. פעילותם הכוללת מבוססת על תרומות^[8].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אורוויל בוויקישיתוף

אתר העיר אורוויל

הערות שוליים

^ לפי נתוני ויקיפדיה אנגלית וצרפתית, נכון ל 2010
^ אתר טוק טוק
^ אתר מסע אחר, אורוויל, הודו - בקיבוץ שיתופי אקולוגי
^ אתר טוק טוק
^ באתר זה ניתן לראות תמונת שער של הכדור בצבע זהוב
^ אתר מסע אחר, לא-על-הקיבוץ-לבדו---קומונות-בעולם
^ ראו הערות קודמות
^ נתונים רבים ניתן לשאוב מהסרט הקצר על SADHANA FOREST אתר יוטיוב/ 20 בפברואר 2014

[1] לפי נתוני ויקיפדיה אנגלית וצרפתית, נכון ל 2010

[2] אתר טוק טוק

[3] אתר מסע אחר, אורוויל, הודו - בקיבוץ שיתופי אקולוגי

[4] אתר טוק טוק

[5] באתר זה ניתן לראות תמונת שער של הכדור בצבע זהוב

[6] אתר מסע אחר, לא-על-הקיבוץ-לבדו---קומונות-בעולם

[7] ראו הערות קודמות

[8] נתונים רבים ניתן לשאוב מהסרט הקצר על SADHANA FOREST אתר יוטיוב/ 20 בפברואר 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 47: / שורה 47: @@
 המבקרים טוענים כי בעצם מדובר באנשים "לבנים" שחיים על חשבון ההודים המקומיים, במסווה של רעיון שיתופי.
 על פי אתר [[מסע אחר]]{{הערה|ראו הערות קודמות}} {{ציטוט|תוכן=יש קהילות שאינן אלא כמה משפחות שמקיימות יחסי שכנות טובה, ויש קומונות עם קופה משותפת וארוחות משותפות. יש אנשים אמידים ויש אנשים שבקושי מתקיימים. יש כאלה שגרים בבתי עץ עם גג מכפות דקלים ושירותים בחצר, ואילו אחרים שחיים בבתים גדולים ומאובזרים עם שירותים מפוארים, ג'קוזי ומשרתים.|מרכאות=כן}}
+==סדהנא פורסט (Sadhana Forest), הצד הישראלי==
+[[קובץ:Theatre workshop in Sadhana Forest.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|סדנת תיאטרון בסדהנא פורסט, אורוויל]]
+בעיירה חיים ישראלים שהתקבלו כחברים לכל דבר. לפני כעשור (2004) הגיעו הזוג יורית ואבירם רוזין עם בתם הקטנה אושר לאורוויל. אבירם הוא [[פסיכולוגיה קלינית|פסיכולוג קליני]] ויורית ארכיטקטית. כאן בנו את המקום הנקרא Sadhana Forest הנמצא במרחק כמה קילומטרים מהמקדש, ודי מבודד. בבואם היה זה מדבר שממה, כאשר מירב הקרקע האיכותית נדדה בשטפונות לאגם הרחוק. כיום השטח כולל 70 [[הקטאר|הקטארים]] של יער נטוע. הזוג עובד רק בחומרים טבעיים בכל תחומי החיים: אוכל, מקלחות, חימום מים, שירותים וכדומה. לאחר תקופה מסוימת מאחר שהמקומיים החלו להבין מהי משמעות שתילת עצים לשם אגירת המים והפיכת קרקע מדבריתשוממת לקרקע פורייה, החלו להצטרף מתנדבים מקומיים ולאחר מכן מתנדבים מכל העולם. המטרות העומדות בפניהם, שתילת עצים, כולל עצי פרי העשויים לשרת את האוכלוסייה המקומית, אגירת המים ושימור הקרקע. הפרחת השממה, הפיכת המדבריות והאזורים הצחיחים לאזורים של חיים, כולל בעלי חיים המצטרפים כמובן מאליו. במשך השנים הצטרפו כ-7,000 מתנדבים, בערך 1000 מתנדבים הצטרפו כל שנה, לתקופות קצובות. בכל תקופה חיים במקום כ-100 עד 200 מתנדבים. המתנדבים לומדים לחיות בתנאים פשוטים ביותר, וכן אין לעשן במקום, אין לשתות אלכוהול (המתנדבים מתחייבים לא לשתות גם מחוץ למתחם) וכל שלל סוגי הסמים מחוץ לתחום. הרעיון כולל גם יצירת תנאי חיים המבוססים על עבודה עצמית על מנת להפחית הוצאות. לדוגמה, החשמל נוצר במקום באמצעות אופניים יוצרי חשמל שהמתנדבים מפעילים תוך כדי ביצוע תרגילי ספורט וכושר. הבתים בנויים באמצעות עצי במבוק חזקים, אותם הם מקבלים מתעשיית הבמבוק באורוויל השכנה. המקום אירח במשך העשור האחרון כ-1000 ילדים. הזוג הקים ב[[האיטי]] מרכז דומה וגם אליו החלו להגיע מתנדבים רבים. בהאיטי נשתלו עד כה כ-80,000 עצי פרי למאכל התושבים. ועתה החלו להקים מרכז דומה ב[[קניה]] שם זכו לתמיכה של [[האומות המאוחדות]]. ניתן לבקר במקום כל יום שישי באמצעות אוטובוסים היוצאים מאורוויל בשעה 16.00, המארחים מעניקים עוגות [[טבעונות|טבעוניות]] וארוחת ערב [[צמחונות|צמחונית]] על חשבונם. פעילותם הכוללת מבוססת על תרומות{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=12sCzuHohzw#t=21 נתונים רבים ניתן לשאוב מהסרט הקצר על SADHANA FOREST] אתר יוטיוב/ 20 בפברואר 2014}}.
 ==קישורים חיצוניים==